יש קשר בין ה"הגנה" וצה"ל
בשבוע שעבר התקיים אירוע סייברטק 2019. תזכורת לראשית הצעדים של הקשר לפני קום המדינה והבסיס לחיל הקשר והתקשוב בטור השבועי של אפרים לפיד
אפרים לפיד
| 07/02/2019
אלחוטניות שירות הקשר של ה"הגנה" (צילום: זולטן קלוגר, אוסף התצלומים הלאומי)
בשלהי 1942 הציעה הסוכנות היהודית לבריטים לשתף מתנדבים ארץ ישראליים בפעילות חשאית מעבר לקווי הגרמנים באירופה. בהיסטוריה הציונית מוכרת מאד הקבוצה של חנה סנש, ראובן דפני, יונה רוזן ואבא ברדיצ'ב אשר צנחו במרץ 1944ביוגוסלביה, ליד הגבול ההונגרי, אך התואר הצנחן העברי הראשון בתקופה זו שייך דווקא לפרץ רוזנברג. הוא הצטרף בגיל 16 ל"הגנה" ואף שימש כמפקד קורס אלחוטנים, המציא ופיתח מספר מכשירי אלחוט.
לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נשלח לרומניה כשליח יחידת "הגדעונים" (אנשי הקשר) של ההגנה להביא עולים עם אוניית המעפילים אטרטו ז', שנתפסה על ידי הבריטים. הוא הצליח להימלט במכונית האספקה. ב-1942 התנדב רוזנברג לצבא הבריטי על מנת להדריך בסרבו-קרואטית לוחמים חשאיים, שהיו אמורים לצנוח בעורף האויב הנאצי במסגרת מנהלת המבצעים המיוחדים הבריטית ((SOE. הוא הצטרף כאלחוטן לאימוני הצניחה של צנחני היישוב, ובמאי 1943 תחת זהות בדויה ("סרג'נט רוז" (Rose)[6]), צנח במונטנגרו, כחלק מכוח קומנדו ומודיעין בריטי. עקב ניסיונו בנושאי קשר סייע רוזנברג גם לאנשי טיטו בתחום זה. בתחילת מלחמת העצמאות הושאל פרץ לבקשתו של אהרון רמז לסייע בהקמת קשר אלחוטי בשירות אויר. עם הקמת משטרת ישראל מונה רוזנברג לראש מדור מבצעי הקשר.
עם הקמת החטיבה היהודית הלוחמת (חי"ל), "הבריגדה", ב-1944 עם כ-5000 חייל הוכשרו גם כ-200 מהם לעסוק בתפקידי קשר. קצין הקשר החטיבתי וסגנו היו אנגלים, אך קציני קשר גדודיים, סמלי קשר ומפעילים היו יהודים. יחידת הקשר בבריגדה היתה מקור חשוב להכשרת אנשים עבור שירות הקשר של ה"הגנה" וצה"ל. חלק ניכר מקציני הקשר החטיבתיים במלחמת העצמאות היו סמלי קשר בבריגדה. נתן קפלן (קפי), קצין המבצעים של חיל הקשר במלחמת העצמאות, היה קצין קשר גדודי בבריגדה. יצחק אלמוג (ורצמן), המפקד השני של חיל הקשר, היה אלחוטן ולאחר מכן קצין קשר גדודי בבריגדה. אחיו, מרדכי אלמוג (ורצמן), עבר קורס קשר ב"הגנה" ב-1935. לאחר מכן עבר קורס אלחוט במשטרה הבריטית מטעם הסוכנות היהודית, והוצב בתפקיד אלחוטן במשטרת צפת. בהמשך הקים אלמוג את יחידת ההאזנה של הש"י בדירה ברחוב סוקולוב 26 בתל-אביב והאזינה לתשדורות ושיחות טלפון של המשטרה הבריטית. עם הקמת צה"ל היה למפקד הראשון של שמ-2 (כיום יחידה 8200).
בשנת 1937 הוקם שירות הקשר של ה"הגנה" לצורך הגנת ה"יישוב" , למשימות הטקטיות של היחידות הלוחמות (הפלמ"ח ויחידות אחרות) ולצרכים אסטרטגיים של הנהגת היישוב. אמצעי הקשר של ה"שירות" הלכו והתפתחו בהדרגה. החל מיוני דואר, דגלי איתות ביום ופנסי איתות בלילה. משדרים חובבניים נבנו בסתר והוסתרו ב"מזוודות שידור". רשתות אלחוט ממש הופעלו לקראת סיום המנדט הבריטי ותחילת מלחמת העצמאות. אמצעים אלה הופעלו ע"י אתתים ואלחוטנים שהוכשרו בקורסים מיוחדים, בתנאי מחתרת, תחת מסווה של אימוני צופים ותוך ניצול ההזדמנויות שנוצרו במסגרת השיתוף עם שלטונות המנדט, כמו הנוטרות וההתנדבות לצבא הבריטי.
ב-1937 החלה ה"הגנה" להשתמש בקשר רדיו , אז טכנולוגיה חדשה ומתפתחת כלקח מהניסיון עם איתות הראייה. המפקד הראשון של שירות הקשר הארצי ב"הגנה" היה שמחה אבן-זהר (כינויו החשאי – דקל), החליף אותו ב-1942 ירחמיאל בלקין (בכינויו החשאי עזריה) וב-1945 התמנה יעקב ינאי (ינובסקי),"יאן" , לעמוד בראש "שירות הקשר" עד להקמת חיל הקשר בצה"ל. למרות שלא היה איש מקצוע (עד למינויו שימש שלישו של ראש המטה הארצי של ה"הגנה" ד"ר משה סנה), נתן יאן תנופה ל"שירות" והכין אותו לאתגר הגדול של הקשר במלחמה.
בשנה זו (1937) פעלו 12 תחנות רדיו עם 25 אלחוטנים, בשנת 1939 פעלו 38 תחנות רדיו עם 105 אלחוטנים ובשלהי שנת 1947 – 184 תחנות עם 250 אלחוטנים ועוד 160 אלחוטני מילואים. התחנות השתמשו בנהלי קשר בין-לאומיים. שירות הקשר הארצי הפעיל כעשרים בתי מלאכה חשאיים ("מעבדות") לייצור ותחזוקה של מכשירי קשר. רבים מבתי מלאכה אלה הוסתרו בדירות שונות בתל-אביב, במרתפי בתי חרושת באזור ובקיבוץ גבת. אחד מאלה היה בדירתו של ישעיהו לביא (למברגר), לימים קצין קשר ראשי ומנכ"ל משרד הביטחון, ברחוב פרוג 16 בתל-אביב.
כמעט כל ההודעות שעברו ברשתות הרדיו היו מוצפנות באופן ידני, בשיטות שהיו נהוגות במשטרת המנדט, אך כבר בתחילת דרכו עבר שירות הקשר לשיטות הצפנה שהיו נהוגות בצבא היוגוסלבי.
גם לארגוני אצ"ל ולח"י היו מערכות קשר, קשר מבצעי ושידורים לציבור. הציוד היה מבניה עצמית וציוד קשר צבאי ש"הוחרם" מהבריטים. מיקום תחנות הקשר השתנה תדירות, בדרך כלל בדירות של אוהדי הארגונים. משנת 1947 קיים אצ"ל תחנת קשר קבועה ברחוב בן יהודה פינת גורדון. תחנה זו קיימה גם את הקשר עם הספינה "אלטלנה".
***
תודה לדניאל רוזן ומיכאל נגל בספרם "שבעים שנות חיל הקשר והתקשוב" , 2018
בשבוע שעבר התקיים אירוע סייברטק 2019. תזכורת לראשית הצעדים של הקשר לפני קום המדינה והבסיס לחיל הקשר והתקשוב בטור השבועי של אפרים לפיד
אלחוטניות שירות הקשר של ה"הגנה" (צילום: זולטן קלוגר, אוסף התצלומים הלאומי)
בשלהי 1942 הציעה הסוכנות היהודית לבריטים לשתף מתנדבים ארץ ישראליים בפעילות חשאית מעבר לקווי הגרמנים באירופה. בהיסטוריה הציונית מוכרת מאד הקבוצה של חנה סנש, ראובן דפני, יונה רוזן ואבא ברדיצ'ב אשר צנחו במרץ 1944ביוגוסלביה, ליד הגבול ההונגרי, אך התואר הצנחן העברי הראשון בתקופה זו שייך דווקא לפרץ רוזנברג. הוא הצטרף בגיל 16 ל"הגנה" ואף שימש כמפקד קורס אלחוטנים, המציא ופיתח מספר מכשירי אלחוט.
לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נשלח לרומניה כשליח יחידת "הגדעונים" (אנשי הקשר) של ההגנה להביא עולים עם אוניית המעפילים אטרטו ז', שנתפסה על ידי הבריטים. הוא הצליח להימלט במכונית האספקה. ב-1942 התנדב רוזנברג לצבא הבריטי על מנת להדריך בסרבו-קרואטית לוחמים חשאיים, שהיו אמורים לצנוח בעורף האויב הנאצי במסגרת מנהלת המבצעים המיוחדים הבריטית ((SOE. הוא הצטרף כאלחוטן לאימוני הצניחה של צנחני היישוב, ובמאי 1943 תחת זהות בדויה ("סרג'נט רוז" (Rose)[6]), צנח במונטנגרו, כחלק מכוח קומנדו ומודיעין בריטי. עקב ניסיונו בנושאי קשר סייע רוזנברג גם לאנשי טיטו בתחום זה. בתחילת מלחמת העצמאות הושאל פרץ לבקשתו של אהרון רמז לסייע בהקמת קשר אלחוטי בשירות אויר. עם הקמת משטרת ישראל מונה רוזנברג לראש מדור מבצעי הקשר.
עם הקמת החטיבה היהודית הלוחמת (חי"ל), "הבריגדה", ב-1944 עם כ-5000 חייל הוכשרו גם כ-200 מהם לעסוק בתפקידי קשר. קצין הקשר החטיבתי וסגנו היו אנגלים, אך קציני קשר גדודיים, סמלי קשר ומפעילים היו יהודים. יחידת הקשר בבריגדה היתה מקור חשוב להכשרת אנשים עבור שירות הקשר של ה"הגנה" וצה"ל. חלק ניכר מקציני הקשר החטיבתיים במלחמת העצמאות היו סמלי קשר בבריגדה. נתן קפלן (קפי), קצין המבצעים של חיל הקשר במלחמת העצמאות, היה קצין קשר גדודי בבריגדה. יצחק אלמוג (ורצמן), המפקד השני של חיל הקשר, היה אלחוטן ולאחר מכן קצין קשר גדודי בבריגדה. אחיו, מרדכי אלמוג (ורצמן), עבר קורס קשר ב"הגנה" ב-1935. לאחר מכן עבר קורס אלחוט במשטרה הבריטית מטעם הסוכנות היהודית, והוצב בתפקיד אלחוטן במשטרת צפת. בהמשך הקים אלמוג את יחידת ההאזנה של הש"י בדירה ברחוב סוקולוב 26 בתל-אביב והאזינה לתשדורות ושיחות טלפון של המשטרה הבריטית. עם הקמת צה"ל היה למפקד הראשון של שמ-2 (כיום יחידה 8200).
בשנת 1937 הוקם שירות הקשר של ה"הגנה" לצורך הגנת ה"יישוב" , למשימות הטקטיות של היחידות הלוחמות (הפלמ"ח ויחידות אחרות) ולצרכים אסטרטגיים של הנהגת היישוב. אמצעי הקשר של ה"שירות" הלכו והתפתחו בהדרגה. החל מיוני דואר, דגלי איתות ביום ופנסי איתות בלילה. משדרים חובבניים נבנו בסתר והוסתרו ב"מזוודות שידור". רשתות אלחוט ממש הופעלו לקראת סיום המנדט הבריטי ותחילת מלחמת העצמאות. אמצעים אלה הופעלו ע"י אתתים ואלחוטנים שהוכשרו בקורסים מיוחדים, בתנאי מחתרת, תחת מסווה של אימוני צופים ותוך ניצול ההזדמנויות שנוצרו במסגרת השיתוף עם שלטונות המנדט, כמו הנוטרות וההתנדבות לצבא הבריטי.
ב-1937 החלה ה"הגנה" להשתמש בקשר רדיו , אז טכנולוגיה חדשה ומתפתחת כלקח מהניסיון עם איתות הראייה. המפקד הראשון של שירות הקשר הארצי ב"הגנה" היה שמחה אבן-זהר (כינויו החשאי – דקל), החליף אותו ב-1942 ירחמיאל בלקין (בכינויו החשאי עזריה) וב-1945 התמנה יעקב ינאי (ינובסקי),"יאן" , לעמוד בראש "שירות הקשר" עד להקמת חיל הקשר בצה"ל. למרות שלא היה איש מקצוע (עד למינויו שימש שלישו של ראש המטה הארצי של ה"הגנה" ד"ר משה סנה), נתן יאן תנופה ל"שירות" והכין אותו לאתגר הגדול של הקשר במלחמה.
בשנה זו (1937) פעלו 12 תחנות רדיו עם 25 אלחוטנים, בשנת 1939 פעלו 38 תחנות רדיו עם 105 אלחוטנים ובשלהי שנת 1947 – 184 תחנות עם 250 אלחוטנים ועוד 160 אלחוטני מילואים. התחנות השתמשו בנהלי קשר בין-לאומיים. שירות הקשר הארצי הפעיל כעשרים בתי מלאכה חשאיים ("מעבדות") לייצור ותחזוקה של מכשירי קשר. רבים מבתי מלאכה אלה הוסתרו בדירות שונות בתל-אביב, במרתפי בתי חרושת באזור ובקיבוץ גבת. אחד מאלה היה בדירתו של ישעיהו לביא (למברגר), לימים קצין קשר ראשי ומנכ"ל משרד הביטחון, ברחוב פרוג 16 בתל-אביב.
כמעט כל ההודעות שעברו ברשתות הרדיו היו מוצפנות באופן ידני, בשיטות שהיו נהוגות במשטרת המנדט, אך כבר בתחילת דרכו עבר שירות הקשר לשיטות הצפנה שהיו נהוגות בצבא היוגוסלבי.
גם לארגוני אצ"ל ולח"י היו מערכות קשר, קשר מבצעי ושידורים לציבור. הציוד היה מבניה עצמית וציוד קשר צבאי ש"הוחרם" מהבריטים. מיקום תחנות הקשר השתנה תדירות, בדרך כלל בדירות של אוהדי הארגונים. משנת 1947 קיים אצ"ל תחנת קשר קבועה ברחוב בן יהודה פינת גורדון. תחנה זו קיימה גם את הקשר עם הספינה "אלטלנה".
***
תודה לדניאל רוזן ומיכאל נגל בספרם "שבעים שנות חיל הקשר והתקשוב" , 2018
