להכין את המשטרה לאתגרי המאה ה-21

אגף התקשוב החדש של משטרת ישראל פועל כדי ליישם את מהפכת הטכנולוגיה גם בקרב הגוף הגדול העוסק באכיפת החוק בישראל. בראיון ראשון לישראל דיפנס מספר ראש האגף, ניצב שי קופרמן, על היישומים שפותחו באגף, האתגרים והפעילות בתחום התקשורת הלוויינית

ניצב שי קופרמן (צילום: משטרת ישראל)

בהיבט הטכנולוגי, משטרת ישראל היא גוף שונה מהותית משאר זרועות הביטחון של ישראל בכך שתוצרי העבודה שלה מובאים לבחינת בית המשפט. צה"ל, מוסד ואפילו שב"כ אינם כפופים לסוג כזה של מחויבות משפטית. גם השוואה של פעילות חוקית בבתי משפט צבאיים מול פעילות בבתי משפט אזרחיים תעלה כי מידת בחינת הראיות בשני המקרים שונה. בבית משפט אזרחי הראיות עוברות מסכת בדיקות מצד סניגורים שמחפשים פגמים בהליך איסוף הראיות כדי לזכות את מרשם. 
 
הרגישות הטכנו-משפטית מגדירה צרכים מיוחדים הדורשים אגף תקשוב גדול. ואכן, אגף התקשוב החדש של המשטרה בפיקודו של ניצב שי קופרמן היא גוף גדול. כ-30,000 שרתים, 1,300 אנשי טכנולוגיה ועשרות יישומים שפותחו ומתוחזקים עצמאית In-House. האגף פרוס על פני מספר בניינים בירושלים והוא אחראי על בניין הכוח הטכנולוגי של הארגון. יחידות האגף כוללות פיתוח יישומים, ניהול תשתיות ופיתוח אמצעי לחימה מיוחדים של המשטרה. 
 
אגף התקשוב כאחראי בניין כוח טכנולוגי פועל לצד חטיבת הסיגינט, החקירות וחטיבות נוספות שמפעילות את הכוח. במשטרה הלכו על מודל דומה לזה הצה"לי, עם אגף בניין כוח טכנולוגי ומחוזות וחטיבות מקצועיות שמפעילים את הכוח. לחלק מהחטיבות האחרות יש גופי פיתוח מקומיים לאמצעים מאוד נקודתיים, אך כל פיתוח מקבל אישור של אגף התקשוב. האגף אחראי גם על בניין הכוח הטכנולוגי עבור מג"ב. 
 
"אנו מיישמים בחוות השרתים של המשטרה טכנולוגיות רבות ביניהן CITRIX ו-VMWARE כולל NSX", מסביר קופרמן. "ישנן שבע סביבות עבודה שונות בחווה לכל פעילות של המשטרה. במשטרה גם מנהלים את רשת הרדיו הארצית (תג"מ). זו רשת הרדיו שמשמשת את כלל הארגונים במדינה בעת אסון לאומי עם כ-200 תרנים הפרוסים בכל הארץ".
 

פיתוח עצמי

 
קופרמן מסביר כי תפיסת פיתוח היישומים במשטרה מושתת על שני ערוצים עיקריים. אם אפשר לקנות משהו מוכן מהמדף, עדיף. אם לא, מפתחים לבד. "קשה למצוא בשוק תוכנות ייעודיות מהמדף שאפשר לקנות למשטרה. כל ארגון משטרה בעולם עובד לפי החקיקה המסוימת באותה מדינה והוא מפתח תוכנות ואמצעים הבנויים כדי לעמוד בחקיקה כזו", מסביר קופרמן. "איפה שיש מוצר מדף, כמו בעולם ה-ERP, מתבססים עליו עם פיתוח מעטפות ייעודיות במשטרה".
 
בנוסף, מקיימים במשטרה שיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן גוריון בתחומים מחקר שונים כדי לשמר חדשנות טכנולוגית. המשטרה מבקשת מחקרים בתחומים שונים, ובן גוריון מספקת חוקרים. קופרמן מגלה שהוא נמצא בקשר גם עם חברות הזנק בתחום פיתוח אמצעי לחימה. 
 
אחד היישומים שפיתחו במשטרה משמש כפלטפורמה לשוטר בניידת. "כל המידע שהשוטר צריך מתקבל בלחיצת כפתור", מסביר קופרמן. "המשטרה מקבלת את מאגרי המידע של משרד הפנים, התחבורה ומשרדים נוספים על מנת שתהיה לה יכולת לבצע שאילתות. המידע עובר לחוות השרתים של המשטרה כל לילה. ניסינו לעבוד עם API אבל זה לא נותן פתרון. אי אפשר לבדוק רשומה אחת כל פעם. אנחנו צריכים לשרת אלפי שוטרים בכל רגע נתון, כל אחד עם השאילתות שלו אז צריך להביא את המאגרים אלינו". 
 
יישום נוסף הוא 'ווטסאפ' משטרתי בשם 'מיסרונט'. מדובר ביישום מסרים מיידים על בסיס הסיטריקס שפותח במשטרה עבור השוטרים. בצורה כזו המידע עובר ונשמר רק ברשת המשטרתית. קופרמן מסביר כי במשטרה פיתחו כ-30 יישומים פרטיים שמנהלים בסיסי נתונים דו כיווניים. חלקם נמצאים בחנות סלולרית פרטית של המשטרה. "יש לנו יחידה ייעודית לפיתוח אפליקציות סלולריות", מגלה קופרמן. 
 
פיתוח נוסף של יישום, עוזר למשטרה לאתר אנשים שפותחים קריאות מצוקה מול המוקד. היישום, בשם 'מאתר', פותח כלקח מאירוע שהיה לפני מספר שנים. באותו אירוע, אישה שהייתה מעורבת בתאונה עם הרכב בכביש ערד-באר שבע, התקשרה למוקד 100 ולא ידעה להסביר איפה היא נמצאת. ברכב הייתה תינוקת בת כמה חודשים. "המקרה לימד אותנו שצריכים במשטרה יישום שאינו תלוי ביישום סלולר מותקן במכשיר של האזרח. היישום שלנו שולח לאזרח SMS, הוא פותח אותו ומאשר לנו לאכן אותו על בסיס ה-GPS במכשיר הסלולר. זה פרויקט מציל חיים", אומר קופרמן.  
 

אלגוריתמים לתמיכה בחקירות

 
בינה מלאכותית היא תחום חדש שמעסיק את המשטרה. אלגוריתמים שיכולים לחפש במידע מובנה ולא מובנה הם יישום נדרש. אפשרויות נוספות כוללות זיהוי כלי רכב, אנשים ועצמים בתמונות או סרטי וידאו לצורך תחקור. זיהוי קולי של מתקשרים למוקד 100 או אפיון מצוקה על בסיס קול הם גם יישומים עתידיים שנמצאים על הפרק. 
 
"אלגוריתמים יכולים להציף דפוסים במידע שאדם לא מוצא", מסביר קופרמן. "אתה רוצה תשובות לשאלות שלא שאלת. תדמיין חקירה שכוללת הרבה מידע. מסמכים, קטעי וידאו, הקלטות וכו'. נדרשת יכולת לזהות קשרים בנתונים. האלגוריתם יעזור לחוקר לזהות דפוסים שיובילו אותו לאמת", אומר קופרמן. 
 
יכולת נוספת היא בחינה של ניהול כוח האדם במשטרה. בין שמדובר בזיהוי שיבוצים מתאימים, דפוסים בהתנהגות כוח אדם או הערכת מפקד. "זיהוי הטיות בהערכות שוטרים זו משימה שניתן להיעזר בה באלגוריתמים. אם אתה מזהה דפוס הערכה מוטה שכל המוערכים הם תחת אותו מפקד, אתה יכול לשפר את מנגנון בקרת כוח האדם של כל הארגון", אומר קופרמן. 
 
"אחד האתגרים שלנו בהקשר בינה מלאכותית הוא התמודדות עם הטייה של אלגוריתמים. בסוף, יושב אדם וכותב אלגוריתם והוא מכניס גם בלי להתכוון את ההטיות שלו. ואם מחר יהיו אלגוריתמים לומדים לבד, איך נדע שההחלטה של האלגוריתם לא מוטית?. איך מונעים הטיות כאלו בחקירות שנעזרות באלגוריתם? אלו שאלות שצריכות לקבל מענה. גישה אחת היא להתחיל בתחומים שגם אם יש הטיה, הנזק מינימלי. חלק מהתהליך הוא לחשוב אילו בעלי מקצוע נדרשים במשטרה בגוף שמפתח יישומי בינה מלאכותית״. 
 

סלולר, לוויין והצפנות

 
בניין הכוח של המשטרה כולל חשיבה על העתיד. הקמת תשתית תקשורת לוויינית עצמאית, הקמת תשתית סלולר והתמודדות עם הצפנה אזרחית הם חלק מהתהליכים שנמצאים על שולחנו של אגף התקשוב. קופרמן מגלה כי המשטרה פועלת בימים אלו להקמת יכולות תקשורת לוויינית עצמאית. כזו שתאפשר לארגון להתמודד עם אסונות טבע, מלחמות או כל אירוע בקנה מידה ארצי שיפיל את רשתות התקשורת בארץ. "עם תקשורת לוויינית אתה פורס אנטנה, מתחבר ללוויין ויש לך תקשורת. אתה לא תלוי בשום גורם אחר", אומר קופרמן. 
 
אתגר נוסף עבור המשטרה טמון ביישומים אזרחיים הכוללים הצפנה. ווטסאפ, פייסבוק, טלגרם, סקייפ, סיגנל או כל יישום אחר שכולל או יכלול הצפנה מקצה לקצה. במצבים כאלו, למשטרה אין אפשרות ליירט שיחות או נתונים, והיא תלויה ברצון המשתמש או בצו בית משפט. "הצפנה של אמצעים שמפעילים אזרחים שלמשטרה אין דרך לראות את הנתונים זו בעיה", מסביר קופרמן. "אבל זו בעיה שעומדת לפתחה של הכנסת. רק הכנסת יכולה לחייב יצרני ציוד או רשתות חברתיות לאפשר למשטרה גישה לשרתים או לציוד. ההסתברות לכך בישראל קטנה מאד היות וזו החלטה מנוגדת לחוקי יסוד. לכן, בכל מקרה פרטני צריך צו בית משפט או הסכמה של הנחקר. אפשר גם לבקש מרשתות חברתיות מידע בנוגע לחקירה. 
 
״עוד נקודה היא הבינלאומיות של המידע. חוות השרתים של רשתות חברתיות וחברות בינלאומיות מפוזרות על פני הרבה מדינות. אז אם אתה בחקירה, למי תוציא צו? לאיזו מדינה? זה לא פרקטי. הגלובליות של הנתונים היא אתגר גם למחוקק הישראלי". 
 
מהלך נוסף של המשטרה הוא החלפת רשת התג"מ ברשת סלולר. בדומה למהלך של צה"ל. המשטרה רוצה להקים רשת סלולרית משלה שתסתמך בחלקה על תשתית של ספקים אחרים (מפעיל וירטואלי) וגם על תרנים שלה המשמשים כיום את רשת התג"מ. "ההסתמכות על תרנים של המשטרה תאפשר לה רשת סלולרית שרידה. יש לנו כ-200 תרנים פזורים בכל רחבי הארץ, נתקין עליהם תאים סלולריים", אומר קופרמן. "את התרנים של תשתית 'ניצן' נסב לסלולר. העלות יחסית נמוכה כי האתרים קיימים. הפרויקט הוא לחמש שנים וחלק ממנו כולל הסדרת תדרים מול משרד התקשורת במטרה לפנות תדרים לרשתות LTE מסחריות".
 

"יחידות עסקיות" 

 
עוד היבט ייחודי למשטרה הוא הצורך לשמור נתונים לתקופות ארוכות. "אנחנו שומרים את הנתונים מפעילות המשטרה לנצח", מסביר קופרמן. לפיו, החוק הפלילי במדינה מגדיר תקופות התיישנות למקרים שונים, אך במציאות צריך לשמור את הנתונים ללא הגבלת זמן על מנת לאפשר לשירותי החוק במדינה תחקורים היסטוריים אם ירצו בכך. "במשטרה מחזיקים פטות של מידע וכולו נגיש לחיפוש. במידה ומדובר במידע לא מובנה שומרים אותו עם מטא-נתונים כך שבעתיד יהיה אפשר לחפש בסוג מידע זה. הנתונים נשמרים בחוות השרתים שלנו כולל גיבויים מסודרים לאתר משנה (DR)".
 
במשטרה מציינים כי טרם הקימו תשתית אקטיב-אקטיב בין החוות של הארגון, אבל זה בתכנון. תחום נוסף קריטי למשטרה הוא החוזי. "החוזי במשטרה, קרקעי או אווירי, הוא תחום קריטי", מסביר קופרמן. "מצעדי הגאווה הם דוגמא לפעילות שמנוטרת בחוזי בצורה מלאה. אנחנו רואים ומנטרים את כל הפעילות במצעדים". 
 
עולם החוזי הכניס למשטרה בתקופה האחרונה מסוקים חדשים, רחפנים ואמצעים נוספים קרקעיים המאפשרים אכיפה ויזואלית בצורה טובה יותר. השימוש התכוף בחוזי מתחבר גם למאמצי המשטרה בתחום הבינה המלאכותית במטרה לאפשר לארגון לדלות ולהצליב מידע ממערכות חוזי. אגף התקשוב במשטרה עוסק גם ביצירת תשתית מחשוב תומכת למדידה כלכלית של יחידות המשטרה. אחד היישומים שפותחו במשטרה עוזר לנהל אירועים בהיבט הלוגיסטיקה, הממד המבצעי והכלכלי. "תחשוב שאתה מנהל אירוע של 4,000 שוטרים, זה לא פשוט. איך מתכננים אירוע כזה? מה המשמעות התקציבית? הלוגיסטית? אם לא תנהל אותו כראוי, תכשל", אומר קופרמן. 
 
"המערכת מאפשרת למדוד כל מבצע גם בהיבט כלכלי. זו יכולת שקיימת כשנה וחצי במשטרה. הדרישה קיימת כבר הרבה שנים, אבל לא התגבשה תרבות ארגונית תומכת. ניהול משאבים ועמידה בתקציב לא היו יעדים של מפקדים. השינוי חל מכיוון שמפקדי מחוזות רצו עצמאות בניהול משאבים. הקמנו עבורם מערכות מידע תומכות שמאגדות את הצד המבצעי, הכלכלי, הלוגיסטי והכל נמדד בסוף תחת מערכת אמו"ן (אסטרטגיות מניעה ומיקוד מינהלי) שמגדירה את היעדים לכל מפקד במשטרה. המטרה היא להפוך כל תחנת משטרה ליחידה עסקית עצמאית (BU) שתנהל את עצמה כלכלית בהתאם ליעדים שלה", מסכם קופרמן. 
 
אין ספק כי ההחלטה של המפכ"ל לשעבר, רב-ניצב רוני אלשייך, להקים אגף תקשוב במשטרה 'תעשה סדר' בכל הקשור לחלוקה בין בניין כוח טכנולוגי להפעלה שלו, במתווה דומה בו פועלים צה"ל וארגוני ביטחון נוספים. חשיבה אחודה על בניין כוח טכנולוגי לא רק חוסכת כסף לציבור, אלא גם משפרת את המבצעיות של המשטרה שמתמודדת עם ארגוני פשיעה וטרור מודרניים שיש להם כסף, ידע טכנולוגי וגישה למוצרים אזרחיים מתקדמים. 

אולי יעניין אותך גם

אבו מאזן ואחד הטוענים לכתר. מוחמד דחלאן. צילום: AP

בדרך להיעלם? הרשות הפלסטינית קורסת

האופי של אבו מאזן, ניסיונות ההשתלטות של חמאס ועד יוזמת השלום של טראמפ – כל אלה הם חלק מתהליך שמפורר את שלטונו של עבאס, ואף שם תחת סימן שאלה את קיום הרשות. הסיבות לקריסה ו"משחקי הכס" לתפקיד הראיס