מחדל עזה השלישי – רקטת ״הר הגעש״?

רקטת ״הר הגעש״, הנקראת ״אל-אשתר״ באיראן ובעיראק ו״אל-בורקאן״ בלבנון, נמצאת בשימוש חיזבאללה בסוריה. זוהי רקטה לטווח קצר – עד שלושה קילומטרים – בעלת ראש נפץ של כ 500 ק״ג, פשוטה להפעלה וזולה מאוד, 300-400 דולרים ליחידה בלבד. נראה כי חמאס הצליח להאריך לה את הטווח למעל עשרה ק"מ

מחדל כפול נזקף לחובת מערכת הביטחון הישראלית בעשור האחרון בהתמודדותה עם ארגון חמאס. הפתרונות פותחו לבסוף אך רק לאחר תשלום כבד בחיי חיילים ואזרחים: מערכת כיפת ברזל סיפקה פתרון שנראה בתחילה בלתי אפשרי לטילי הקסאם הפרימיטיביים; המכשול התת-קרקעי הנבנה כעת במרץ על גבול הרצועה בשילוב מערכות ניטור מתקדמות יספקו בהקדם פתרון למנהרות התקיפה חוצות הגדר. ואולם, מחדל שלישי מתפתח – זהו מחדל רקטות ״הר הגעש״ ודומותיה.

רקטת ״הר הגעש״, הנקראת ״אל-אשתר״ באיראן ובעיראק ו״אל-בורקאן״ בלבנון, נמצאת בשימוש חיזבאללה בסוריה. זוהי רקטה לטווח קצר – עד שלושה קילומטרים – בעלת ראש נפץ של כ 500 ק״ג, פשוטה להפעלה וזולה מאוד, 300-400 דולרים ליחידה בלבד. המשגר שלה הרסני מאוד, מתפוצץ מיד ומתפשט באזור הפגיעה כדי להגדיל את האפקטיביות.

במלחמת האזרחים בסוריה השתמש חיזבאללה ברקטות אלו לפגיעה בכוחות מתנגדי משטר אסד. הדיווחים מאזורי הקרבות מציגים את התוצאות הקשות של פגיעת הרקטה ואת ההרס הסביבתי הרחב שהיא גורמת. החורבן שהרקטה זורעת באזורים מיושבים הוא עצום והיכולת להתגונן מפניה באמצעות ריצה למקלטים היא כמעט בלתי אפשרית עקב שיגורה מטווח קצר וזמן התעופה המועט שלה עד לפגיעה במטרה.

לפי דיווחים הרקטה מצויה בידי חמאס ברצועה והארגון מחזיק בעשרות רקטות מסוג זה או דומות לו (דוגמת רקטות אלפאנט לטווח של עד 12 קילומטרים) שנועדו לפגוע ביישובי עוטף עזה. בשל עוצמת ההרס של הרקטה ניתן להתייחס אליה כאל נשק שובר שוויון שעלול לזרוע הרס רב ולגרום לנפגעים רבים ביישובי עוטף עזה בעימות הבא, וזאת בנוסף, כמובן, לנזק התודעתי העצום שיפגע בהרתעה הישראלית.

רקטת ״הר הגעש״ היא פצצה טיפשה בעלת אפקט הרס אדיר. היא עלולה לפגוע באזורים מאוכלסים בטווחים קרובים לרצועת עזה וגם בישובים לאורך גבולה הצפוני של ישראל. גם אם לא יהיו נפגעים מאחר וצה״ל יצליח לפנות את הישובים בקרבת הגבול, פעולה שקשה להאמין שהצבא יצליח לבצע בהצלחה ובמסגרת הזמן הנדרשת, עדיין, תמונת הניצחון של אויבינו חמאס וחיזבאללה למראה ההרס הרב תהיה דרמטית. בדומה לאיום המנהרות שהיה ידוע עוד מחטיפת גלעד שליט ולאיום הקסאמים שהתפתח בהדרגה, הדרגים הצבאי והמדיני-ביטחוני טרם הפנימו את גודל האיום מהרקטה הפרימיטיבית הזו ודומותיה.

מערכת כיפת ברזל המתוחכמת מתקשה ביירוט פצצות קצרות טווח והפתרון של צה״ל לאיום, פינוי יישובי עוטף עזה במקרה של עימות עם חמאס, אינו מספק בלשון המעטה. תעשיות הביטחון הישראליות הוכיחו את יכולתן לספק פתרונות בזמן שיא – גם במקרה זה האיום אותו מציבות רקטת ״הר הגעש״ ודומותיה איננו מעבר ליכולות הפיתוח שלהן. עדיין נותרה פתוחה השאלה האם מדינת ישראל תצליח להתכונן למציאות העתידית המתהווה ואף להשפיע עליה לטובה בניגוד לשני המחדלים האחרים – הקסאמים והמנהרות.

ד״ר עופר ישראלי, גאוסטרטג ומומחה למדיניות ביטחון בינלאומי והמזרח התיכון, הוא מרצה ועמית מחקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה, בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, במרכז הבינתחומי, הרצליה.

אולי יעניין אותך גם