לגלות מראש, לטפל נכון
מחקר ענק של חיל הרפואה על הלם קרב, בשיתוף סוכנות המחקר של משרד ההגנה האמריקאי, נועד לגלות סימנים שיצמצמו את התופעה בקרב לוחמים
הגנה לישראל
| 19/05/2011
ד"ר איל פרוחטר, ראש מחלקת בריאות הנפש בחיל הרפואה (צילום: מאיר אזולאי)
האם אפשר לגלות מבעוד מועד מיהם החיילים שמועדים ללקות בהלם קרב תחת אש?
מחקר של חיל הרפואה בצה"ל, בשיתוף DARPA, סוכנות המחקר של משרד ההגנה האמריקאי, מחפש חיילים אלה באמצעות בדיקות הדמייה ממוחשבות (MRI).
תופעת הלם הקרב, סוג של PTSD) Post-Traumatic Stress Disorder) על פי השם המקצועי - מטרידה צבאות רבים בשל השיעור העצום של החיילים הלוקים בה. בצה"ל שיעור החיילים הלוקים בהלם קרב בעקבות ארועים שבהם הם חשים סכנת חיים, מגיע לשמונה אחוז. בקרב החיילים האמריקאים הלוחמים בעיראק ובאפגניסטן, השיעור מגיע אף ל- 30-50 אחוזים.
על פי ספר האבחנות הפסיכאטריות - תופעת דחק פוסט-טראומטית היא הפרעה פסיכאטרית מתחום הפרעות החרדה. היא מתפתחת לאחר ארוע טראומטי שבו חווה האדם תחושה של סכנת חיים סובייקטיבית, ומתבטאת בשורה של תופעות שמפריעות לתפקוד היומיומי לאורך זמן. צמצום התופעה ימנע סבל רב מן הלוקים בתסמונת וגם יחסוך משאבים רבים הכרוכים בטיפול בהם ובתשלום קצבות נכות.
לדברי ד"ר איל פרוחטר, ראש מחלקת בריאות הנפש בחיל הרפואה, מטרת המחקר הנערך בצה"ל, היא לגלות האם יש קשר בין כמות זרימת הדם לאזורים במוח האחראים על הרגשות ועל עיבוד הזיכרון, ובין הסיכון ללקות בהלם קרב. במידה שיוכח קשר כזה - ניתן יהיה לגלות מראש מיהם החיילים שיש סכנה מיוחדת שיילקו בהלם קרב, במידה שיידרשו להילחם.
על מנת לבחון את הסוגיה, נערך במהלך השנים האחרונות מחקר ענק, בשיתוף פרופ' תלמה הנדלר, פסיכיאטרית ורנטנוגלית מבית החולים איכילוב בתל אביב. במסגרת המחקר, עקבו החוקרים אחרי מאות חיילים מיחידה לוחמת של צה"ל, החל מהגיוס, דרך הטירונות ועד לשירות קרבי, כולל בפעילות ביטחון שוטף ביהודה ושומרון, שחושפת את החיילים למצבי לחץ בלתי שגרתיים.
במסגרת המחקר, עברו החיילים גם בדיקות הדמיה ממוחשבות, MRI, בשלוש נקודות זמן שונות לאורך שירותם. בין היתר, הוצגו לחיילים, תוך כדי הבדיקות, תמונות קרב שחשפו אותם ל"ריגושים" שמעוררים תחושת חרדה, על מנת לבחון מה ההיתה ההשפעה של התמונות על זרימת הדם במוחותיהם. לאורך זמן, נבחן האם היה קשר בין החיילים שהגיבו לתמונות בזרימת דם מוגברת לאזורי עיבוד הזיכרון והרגשות במוח – ובין חיילים שהפגינו תסמינים של הלם קרב עקב ארועי אמת מלחיצים בשירותם.
תוצאות ביניים של המחקר העלו כי השימוש בבדיקת ה- MRI לא היו רגישות דיין על מנת לקבל תוצאות מחקריות מובהקות, ולכן הוחלט לגבות בדיקות אלה גם באמצעות בדיקת EEG - Electro-Encephalogram - שמתבססת על חיבור אלקטרודות לראש הנבדק. שלב זה של המחקר יסוכם בעוד מספר חודשים.
ד"ר איל פרוחטר אומר עוד ל-ישראל דיפנס, כי תוצאות המחקר ישמשו לא רק לאיתור מוקדם של חיילים בקבוצת סיכון גבוהה ללקות בהלם קרב, דבר שעשוי להשפיע על תהליך שיבוץ החיילים בצה"ל, אלא גם לשיפור הטיפול בחיילים, כדי למנוע את התסמונת. לדבריו, "טיפול נכון בחיילים אחרי ארועים טראומטיים עוזר מאוד לצמצם את תופעת ההלם קרב.
"אחרי ארוע טראומטי, רוב האנשים יהיו בלחץ וישחזרו אותו בראשיהם במשך כמה ימים. זה מאוד טבעי והגיוני. מי שילקו בהלם קרב יסבלו גם בהמשך מ'פלאשבקים' מן העבר שיטרידו אותם שוב ושוב ואף יקשו עליהם לישון בלילות. בנוסף, הם עלולים להימנע מפעולות שעלולות להזכיר להם בדרך כלשהי את הטראומה, ואף לסבול מהתפרצויות חריפות ומהתמכרות לסמים או לאלכוהול, במקרים קיצוניים.
"טיפול נכון, שמצמצם תופעות של הלם קרב, מתחיל כבר בשלב ההכנה לפעילות מבצעית כשלהי. המפקדים בצה"ל לומדים מה הם הדברים הנכונים שהם צריכים להגיד בעת יציאה לקרב, על מנת להכין את הלוחמים למה שמצפה להם. חשובה מאוד גם 'סגירה' נכונה של כל ארוע טראומטי, באמצעות שיחות עם הלוחמים. בצה"ל, מקובל שקציני בריאות נפש מלווים את התהליך. על פי המלצותינו, בשיחת הסגירה הראשונה צריך לאפשר לחיילים להתבטא באופן חופשי על מה שקרה, וגם להוציא תסכולים וכעסים. לאחר מכן, חשוב לשמור על המסגרת, ולחזור לפעילות בצורה מלוכדת".
האם אפשר לגלות מבעוד מועד מיהם החיילים שמועדים ללקות בהלם קרב תחת אש?
מחקר של חיל הרפואה בצה"ל, בשיתוף DARPA, סוכנות המחקר של משרד ההגנה האמריקאי, מחפש חיילים אלה באמצעות בדיקות הדמייה ממוחשבות (MRI).
תופעת הלם הקרב, סוג של PTSD) Post-Traumatic Stress Disorder) על פי השם המקצועי - מטרידה צבאות רבים בשל השיעור העצום של החיילים הלוקים בה. בצה"ל שיעור החיילים הלוקים בהלם קרב בעקבות ארועים שבהם הם חשים סכנת חיים, מגיע לשמונה אחוז. בקרב החיילים האמריקאים הלוחמים בעיראק ובאפגניסטן, השיעור מגיע אף ל- 30-50 אחוזים.
על פי ספר האבחנות הפסיכאטריות - תופעת דחק פוסט-טראומטית היא הפרעה פסיכאטרית מתחום הפרעות החרדה. היא מתפתחת לאחר ארוע טראומטי שבו חווה האדם תחושה של סכנת חיים סובייקטיבית, ומתבטאת בשורה של תופעות שמפריעות לתפקוד היומיומי לאורך זמן. צמצום התופעה ימנע סבל רב מן הלוקים בתסמונת וגם יחסוך משאבים רבים הכרוכים בטיפול בהם ובתשלום קצבות נכות.
לדברי ד"ר איל פרוחטר, ראש מחלקת בריאות הנפש בחיל הרפואה, מטרת המחקר הנערך בצה"ל, היא לגלות האם יש קשר בין כמות זרימת הדם לאזורים במוח האחראים על הרגשות ועל עיבוד הזיכרון, ובין הסיכון ללקות בהלם קרב. במידה שיוכח קשר כזה - ניתן יהיה לגלות מראש מיהם החיילים שיש סכנה מיוחדת שיילקו בהלם קרב, במידה שיידרשו להילחם.
על מנת לבחון את הסוגיה, נערך במהלך השנים האחרונות מחקר ענק, בשיתוף פרופ' תלמה הנדלר, פסיכיאטרית ורנטנוגלית מבית החולים איכילוב בתל אביב. במסגרת המחקר, עקבו החוקרים אחרי מאות חיילים מיחידה לוחמת של צה"ל, החל מהגיוס, דרך הטירונות ועד לשירות קרבי, כולל בפעילות ביטחון שוטף ביהודה ושומרון, שחושפת את החיילים למצבי לחץ בלתי שגרתיים.
במסגרת המחקר, עברו החיילים גם בדיקות הדמיה ממוחשבות, MRI, בשלוש נקודות זמן שונות לאורך שירותם. בין היתר, הוצגו לחיילים, תוך כדי הבדיקות, תמונות קרב שחשפו אותם ל"ריגושים" שמעוררים תחושת חרדה, על מנת לבחון מה ההיתה ההשפעה של התמונות על זרימת הדם במוחותיהם. לאורך זמן, נבחן האם היה קשר בין החיילים שהגיבו לתמונות בזרימת דם מוגברת לאזורי עיבוד הזיכרון והרגשות במוח – ובין חיילים שהפגינו תסמינים של הלם קרב עקב ארועי אמת מלחיצים בשירותם.
תוצאות ביניים של המחקר העלו כי השימוש בבדיקת ה- MRI לא היו רגישות דיין על מנת לקבל תוצאות מחקריות מובהקות, ולכן הוחלט לגבות בדיקות אלה גם באמצעות בדיקת EEG - Electro-Encephalogram - שמתבססת על חיבור אלקטרודות לראש הנבדק. שלב זה של המחקר יסוכם בעוד מספר חודשים.
ד"ר איל פרוחטר אומר עוד ל-ישראל דיפנס, כי תוצאות המחקר ישמשו לא רק לאיתור מוקדם של חיילים בקבוצת סיכון גבוהה ללקות בהלם קרב, דבר שעשוי להשפיע על תהליך שיבוץ החיילים בצה"ל, אלא גם לשיפור הטיפול בחיילים, כדי למנוע את התסמונת. לדבריו, "טיפול נכון בחיילים אחרי ארועים טראומטיים עוזר מאוד לצמצם את תופעת ההלם קרב.
"אחרי ארוע טראומטי, רוב האנשים יהיו בלחץ וישחזרו אותו בראשיהם במשך כמה ימים. זה מאוד טבעי והגיוני. מי שילקו בהלם קרב יסבלו גם בהמשך מ'פלאשבקים' מן העבר שיטרידו אותם שוב ושוב ואף יקשו עליהם לישון בלילות. בנוסף, הם עלולים להימנע מפעולות שעלולות להזכיר להם בדרך כלשהי את הטראומה, ואף לסבול מהתפרצויות חריפות ומהתמכרות לסמים או לאלכוהול, במקרים קיצוניים.
"טיפול נכון, שמצמצם תופעות של הלם קרב, מתחיל כבר בשלב ההכנה לפעילות מבצעית כשלהי. המפקדים בצה"ל לומדים מה הם הדברים הנכונים שהם צריכים להגיד בעת יציאה לקרב, על מנת להכין את הלוחמים למה שמצפה להם. חשובה מאוד גם 'סגירה' נכונה של כל ארוע טראומטי, באמצעות שיחות עם הלוחמים. בצה"ל, מקובל שקציני בריאות נפש מלווים את התהליך. על פי המלצותינו, בשיחת הסגירה הראשונה צריך לאפשר לחיילים להתבטא באופן חופשי על מה שקרה, וגם להוציא תסכולים וכעסים. לאחר מכן, חשוב לשמור על המסגרת, ולחזור לפעילות בצורה מלוכדת".
