הצעקה האחרונה
"יש מה לעשות כנגד תהלוכות המוניות", אומר קצין בכיר בצה"ל, ואילו ראש אגף הטכנולוגיות במשטרת ישראל מציג בראיון ל"ישראל דיפנס" את ה"צעקה" ואמצעים נוספים, שפותחו לצורך פיזור הפרות סדר
אפרת כהן
| 19/05/2011
מערכת ה"צעקה" (צילום: משטרת ישראל)
"יש מה לעשות כנגד תהלוכות המוניות", טוען קצין בכיר לשעבר בגזרת הצפון, הממלא כיום תפקיד בכיר בתעשיות הביטחוניות. "מדובר באתגר שניתן להתמודד עמו. אמנם גבול הצפון הוא ארוך מאוד, ואם המונים ינסו לפרוץ אותו לאורך עשרות קילומטרים במקביל, לא יהיה מה לעשות כנגד זה, אבל על פי רוב האנשים מתנקזים למעברים מסודרים, כדוגמת שער "פאטמה" בלבנון או מג'דל שאמס - ובמקרה כזה יש דרכי לחימה בהפרות סדר ואמצעים לפיזור הפגנות, שיכולים למנוע מההמון לפרוץ את הגדר ולהיכנס לתחומי ישראל. לא מדובר במשימה אבודה מראש".
בהמשך לדבריו של הקצין הבכיר מצה"ל, מספר תת ניצב ניר מריאש, ראש מנהל טכנולוגיות במשטרת ישראל, על אמצעים שנמצאים בשימוש המשטרה לצורך פיזור הפרת סדר. מריאש מדבר בראש ובראשונה על ה"בואש" (שנמצא בשימוש משטרת ישראל וצה"ל, במקביל). "מדובר בחומר אורגני על בסיס שמרים, שנחשב 'חזק', יותר מאשר הגז המדמיע ששימש לצורך פיזור הפרות סדר כבר לפני שנים רבות", אומר מריאש. לדבריו, ה"בואש", הוא, במלים פשוטות - מסריח. "אם נשארים בסביבה של הריח הזה, יתעוררו בחילות קשות וצורך עז להקיא. אמצעי זה נמצא כיעיל מאוד לפיזור הפגנות, מאז שהתחלנו להשתמש בו לפני כחצי שנה כנגד מפגינים באיזור גדר ההפרדה בבילעין. אנחנו מפזרים את החומר בשטח באמצעות 'תותחי מים' המוצבים על כלי רכב. החומר המסריח מהול בתוך המים ואינו מסוכן כלל".
לדברי תנ"צ מריאש, בשנה האחרונה הוכנסו לשימוש גם כמה עשרות "אקדחי טייזר", שהם מעין "שוקר" חשמלי. באקדחי ההלם ניתן לעשות שימוש ממרחק של כעשרה מטר. האקדח יורה שתי אלקטרודות, שגורמות לשוק חשמלי שמנטרל אדם למשך 20-30 שניות. השוק גורם על פי רוב למפגין להישכב, ואז ניתן להשתלט עליו ביתר קלות. "את הניסויים באמצעי הזה עשינו באמצעות ירי על שוטרים", אומר מריאש. "אנחנו לא הראשונים שמשתמשים בו. נעשה שימוש באקדחים גם בארצות הברית, והסטטיסטיקה מעידה רק על מקרים בודדים של אנשים שנפצעו. כיום, אנחנו בודקים אקדח חדשני ומתקדם, שיהיה קטן יותר מ'אקדח הטייזר' הרגיל, ויהיה מסוגל גם לתעד את אירוע באמצעות מצלמה פנימית. הוא ישתמש במתח יותר נמוך, ולכן יהיה קצת פחות מסוכן. הרכישה של אמצעי זה נמצאת בבחינה. צריך לבחון מחדש את כל ההשלכות של השימוש בו - כולל בדיקות משפטיות".
תנ"צ מריאש מספר עוד, כי "בעקבות אירועי אוקטובר 2000 המשטרה אינה משתמשת יותר בכדורי גומי. עברנו לשימוש בכדורי ספוג, המסוכנים הרבה פחות. כרגע ניתן לעשות בהם שימוש בטווחים די קצרים, אבל אנו מנסים לפתח כדורי ספוג גם לטווחים ארוכים יותר. יתרונותיו של כדור הספוג הן שהוא מדויק מאוד וניתן לנטרל באמצעותו את האנשים, שמזוהים כמוקד של הפרות הסדר".
"עוד נשק שאנו בודקים ומפתחים", מספר תנ"צ מריאש, "מבוסס על קפסולות פלסטיק, בתוכן ניתן להכניס פלפל או חומרים בלתי מסוכנים אחרים שיאלצו מפגינים להתפזר מהשטח". מריאש מספר על אמצעי אל-הרג מרכזי נוסף, שנמצא בשימוש המשטרה כמו גם צה"ל: ה"צעקה" – שהיא מערכת אקוסטית חזקה, שיוצרת רעש בעוצמה אדירה, שהאוזן אינה יכולה לשאת. גלי הקול ששמשודרים על ידי ה"צעקה" אינם מתפרזים, ומכוונים בדיוק אל מוקד ההפגנה. כמובן, הם אינם מסכנים את בריאות המתפרעים.
מריאש מוסיף, כי המשטרה מפתחת לא רק אמצעים לפיזור הפרות סדר, אלא השקיעה גם בפיתוח גדרות שניתן להציב בשטח, שקשה מאוד לפרוץ אותן, שכן ככל שההמון מסתער עליהן, העמידות שלהן הולכת ומתגברת. "הגדרות החדשות מסייעות לנו להציב קווי חסימה יעילים בשטח", אומר ראש מנהל הטכנולוגיות במשטרה. ואילו גורם צבאי מספר על אמצעי אל-הרג נוסף שפותח עבור צה"ל - ה"מלקוש" - שמפזר כ-60 פצצות עשן לטווח של למעלה ממאה מטר, למוקד של התפרעות.
"יש מה לעשות כנגד תהלוכות המוניות", טוען קצין בכיר לשעבר בגזרת הצפון, הממלא כיום תפקיד בכיר בתעשיות הביטחוניות. "מדובר באתגר שניתן להתמודד עמו. אמנם גבול הצפון הוא ארוך מאוד, ואם המונים ינסו לפרוץ אותו לאורך עשרות קילומטרים במקביל, לא יהיה מה לעשות כנגד זה, אבל על פי רוב האנשים מתנקזים למעברים מסודרים, כדוגמת שער "פאטמה" בלבנון או מג'דל שאמס - ובמקרה כזה יש דרכי לחימה בהפרות סדר ואמצעים לפיזור הפגנות, שיכולים למנוע מההמון לפרוץ את הגדר ולהיכנס לתחומי ישראל. לא מדובר במשימה אבודה מראש".
בהמשך לדבריו של הקצין הבכיר מצה"ל, מספר תת ניצב ניר מריאש, ראש מנהל טכנולוגיות במשטרת ישראל, על אמצעים שנמצאים בשימוש המשטרה לצורך פיזור הפרת סדר. מריאש מדבר בראש ובראשונה על ה"בואש" (שנמצא בשימוש משטרת ישראל וצה"ל, במקביל). "מדובר בחומר אורגני על בסיס שמרים, שנחשב 'חזק', יותר מאשר הגז המדמיע ששימש לצורך פיזור הפרות סדר כבר לפני שנים רבות", אומר מריאש. לדבריו, ה"בואש", הוא, במלים פשוטות - מסריח. "אם נשארים בסביבה של הריח הזה, יתעוררו בחילות קשות וצורך עז להקיא. אמצעי זה נמצא כיעיל מאוד לפיזור הפגנות, מאז שהתחלנו להשתמש בו לפני כחצי שנה כנגד מפגינים באיזור גדר ההפרדה בבילעין. אנחנו מפזרים את החומר בשטח באמצעות 'תותחי מים' המוצבים על כלי רכב. החומר המסריח מהול בתוך המים ואינו מסוכן כלל".
לדברי תנ"צ מריאש, בשנה האחרונה הוכנסו לשימוש גם כמה עשרות "אקדחי טייזר", שהם מעין "שוקר" חשמלי. באקדחי ההלם ניתן לעשות שימוש ממרחק של כעשרה מטר. האקדח יורה שתי אלקטרודות, שגורמות לשוק חשמלי שמנטרל אדם למשך 20-30 שניות. השוק גורם על פי רוב למפגין להישכב, ואז ניתן להשתלט עליו ביתר קלות. "את הניסויים באמצעי הזה עשינו באמצעות ירי על שוטרים", אומר מריאש. "אנחנו לא הראשונים שמשתמשים בו. נעשה שימוש באקדחים גם בארצות הברית, והסטטיסטיקה מעידה רק על מקרים בודדים של אנשים שנפצעו. כיום, אנחנו בודקים אקדח חדשני ומתקדם, שיהיה קטן יותר מ'אקדח הטייזר' הרגיל, ויהיה מסוגל גם לתעד את אירוע באמצעות מצלמה פנימית. הוא ישתמש במתח יותר נמוך, ולכן יהיה קצת פחות מסוכן. הרכישה של אמצעי זה נמצאת בבחינה. צריך לבחון מחדש את כל ההשלכות של השימוש בו - כולל בדיקות משפטיות".
תנ"צ מריאש מספר עוד, כי "בעקבות אירועי אוקטובר 2000 המשטרה אינה משתמשת יותר בכדורי גומי. עברנו לשימוש בכדורי ספוג, המסוכנים הרבה פחות. כרגע ניתן לעשות בהם שימוש בטווחים די קצרים, אבל אנו מנסים לפתח כדורי ספוג גם לטווחים ארוכים יותר. יתרונותיו של כדור הספוג הן שהוא מדויק מאוד וניתן לנטרל באמצעותו את האנשים, שמזוהים כמוקד של הפרות הסדר".
"עוד נשק שאנו בודקים ומפתחים", מספר תנ"צ מריאש, "מבוסס על קפסולות פלסטיק, בתוכן ניתן להכניס פלפל או חומרים בלתי מסוכנים אחרים שיאלצו מפגינים להתפזר מהשטח". מריאש מספר על אמצעי אל-הרג מרכזי נוסף, שנמצא בשימוש המשטרה כמו גם צה"ל: ה"צעקה" – שהיא מערכת אקוסטית חזקה, שיוצרת רעש בעוצמה אדירה, שהאוזן אינה יכולה לשאת. גלי הקול ששמשודרים על ידי ה"צעקה" אינם מתפרזים, ומכוונים בדיוק אל מוקד ההפגנה. כמובן, הם אינם מסכנים את בריאות המתפרעים.
מריאש מוסיף, כי המשטרה מפתחת לא רק אמצעים לפיזור הפרות סדר, אלא השקיעה גם בפיתוח גדרות שניתן להציב בשטח, שקשה מאוד לפרוץ אותן, שכן ככל שההמון מסתער עליהן, העמידות שלהן הולכת ומתגברת. "הגדרות החדשות מסייעות לנו להציב קווי חסימה יעילים בשטח", אומר ראש מנהל הטכנולוגיות במשטרה. ואילו גורם צבאי מספר על אמצעי אל-הרג נוסף שפותח עבור צה"ל - ה"מלקוש" - שמפזר כ-60 פצצות עשן לטווח של למעלה ממאה מטר, למוקד של התפרעות.
