"המצעד שלא צעד"

סיפור הכישלון של מצעד צה"ל הראשון

צילום: הארכיון העירוני, ידיעות עיריית תל אביב

חג העצמאות הראשון של מדינת ישראל נחוג בתל אביב במאי 1949. בזמנים שהמדינה הייתה רק בראשיתה חוסר הארגון והסדר שלט בה, מרוב תוהו ובוהו אפילו את המצעד הראשון של צה"ל לא הצליחו להרים.

במלאת שנה למדינה ולאחר שיום העצמאות נקבע כיום חג על פי חוק, הוחלט לקיים את מצעד צה"ל ביום העצמאות הראשון, ה' באייר תש"ט, 4 במאי 1949, בתל אביב. במודעה שפרסמה העירייה יום קודם לכן, התבקשו תושבי העיר לקשט את בתיהם ומרפסות דירותיהם בדגלי המדינה, ולשמור על הסדר בזמן המצעד של "צבאנו המנצח והמשחרר ברחובות העיר". לכבוד האירוע הוכנה במת עץ ענקית שנועדה לאלף מוזמנים, בהתחלת רחוב בן יהודה.

בתחילת היום הכל פעל כשורה: הבתים קושטו בדגלים, המפעלים והחנויות שבתו ורק מסעדות ובתי שעשועים נפתחו. המונים לבושים בגדי חג גדשו את רחובות תל אביב ונערכו תפילות בבית הכנסת הגדול בהשתתפות ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שרים וחברי כנסת.

אולם, לקראת המצעד החגיגי, שתוכנן לשעות אחר הצהריים, הצטופפו אנשים נהלבים רבים ברחובות העיר, והדוחק, הצפיפות והמהומה היו גדולים כל כך עד כדי סכנה לחיי אדם. לקראת המצעד נקבצו ברחובות העיר כשלוש מאות אלף איש. כאשר החל המצעד בצעידתו ולאחר שחלף על פני בימת הכבוד והחל לנוע ברחובות העיר, פרצו ההמונים אל מסלול המצעד בקרבת כיכר מוגרבי ולא איפשרו את המשך מהלכו. משנתברר כי אין אפשרות לחסום את המתפרצים, בוטל המשך המצעד, וההודעה נמסרה למאות אלפי הצופים באמצעות כריזה. מכל מקום, כשהחלו הצופים להתפזר המשיך חלק מיחידות הצועדים לצעוד במסלול המצעד. רק לאחר שההמונים התפזרו ברובם, עבר מצעד פלוגות הצבא על ציודן ונשקן ממקום היציאה בתחנת האוטובוסים המרכזית לצפון העיר, דרך רחובות שונים מהמתוכנן. ביניהם היו גם שלוש פלוגות של חיילים מגדוד הדרוזים שבחיל המיעוטים כשלראשם כפיות עם סמלי צה"ל ובנות הח"ן (חיל הנשים).

המצעד קיבל את הכינוי "המצעד שלא צעד". הוא נכשל בעקבות התלהבות יתר של הקהל בצירוף כשל ארגוני. מפקד המצעד בדרגת סגן אלוף דרש להציב גדרות תיל לאורך מסלול המצעד, אולם ראש אכ"א לא נענה לדרישה, בנימוק שיושב ראש הכנסת יוסף שפרינצק חושש שהתיל יעורר זכרונות מהשואה, שהסתיימה רק ארבע שנים קודם לכן. במקום גדרות נמתחו חבלים והללו לא עמדו בפני התלהבות הצופים שפרצו למסלול.

בעקבות הכישלון ראש הממשלה דוד בן גוריון הקים ועדה לחקירת ביטול המצעד, שבין חבריה היה ראש עיריית תל אביב, ישראל רוקח. על פי המלצותיה של ועדת החקירה פוטרו מן השירות שלושה קצינים שנמצאו אחראים למחדל, ביניהם מפקד המצעד.

You might be interested also

Turkey's President Tayyip Erdogan attends the NATO summit in Brussels on June 14. Kenzo Tribouillard/Pool via REUTERS

President Erdogan and the syndrome of neglect: after years of hyperactivity, the Turkish leader is completely isolated

Commentary:  Turkey has been sidelined because of the adventurism of its president, following a decade of reckless and counterproductive political and military moves. Erdogan will find it difficult to break the isolation without a clear change of course towards a more moderate approach in domestic policy and a rapprochement with the West in foreign policy