החלה ההקמה של סוללת "כיפת ברזל" שלישית

הסוללה תהפוך למבצעית עד לסוף שנת 2011

"כיפת ברזל" (צילום: דובר צה"ל)

חיל האוויר החל בהקמת סוללה שלישית של מערכת "כיפת ברזל" ליירוט רקטות: הסוללה תהפוך למבצעית עד לסוף שנת 2011 - כך סוכם עם חברת רפאל, שתספק את מרכיבי הסוללה לצה"ל.

כיום, מפעיל חיל האוויר שתי סוללות מבצעיות של"כיפת ברזל". בשבוע שעבר אישר הקונגרס בארצות הברית תקציב מיוחד בסך 205 מיליון דולר למימון ארבע סוללות נוספות. הההזמנה של מערכת הביטחון לרכש של ארבע סוללות נוספות התקבלה ברפאל עוד לפני האישור בקונגרס - בעקבות מתקפת הקסאמים וטילי הגראד על ישובי דרום הארץ לפני כחודשיים. במתקפה יורטו בהצלחה שמונה טילי גראד באמצעות סוללות "כיפת ברזל", שנפרסו באיזור באר שבע ואשקלון.

גורמים ברפאל אמרו בשבוע שעבר כי הם נערכים לספק לצה"ל סוללה שלישית של "כיפת ברזל" במהלך שנת 2001, ועוד שלוש סוללות בשנה הבאה, כך שעד לסוף שנת 2012 מספר הסוללות המבצעיות של המערכת יעמוד על 6. צה"ל מעוניין להצטייד בתוך מספר שנים בלמעלה מעשר סוללות, כדי "לכסות" את כל איזורי שיגור הרקטות בדרום הארץ ובגבול הצפון, במקרה שתהיה הסלמה בשתי חזיתות במקביל.

חברת רפאל מתכוונת להציג את מערכת "כיפת ברזל" באופן פומבי, לטובת מכירה למדינות נוספות,  בפעם הראשונה בסלון האווירי, שייערך בפאריז בין 20 ל-26 ביוני.

  

 בתוך כך, גורמים ביטחוניים אומרים כי בעקבות הצלחת מערכת "כיפת ברזל" ביירוט רקטות שנורו מרצועת עזה, הוחלט בחיל האוויר לעבור משיגור של שני טילי יירוט לעבר כל רקטה ליירוט באמצעות טיל אחד בלבד.

ההחלטה התקבלה לאור שביעות הרצון מביצועי המערכת, והיא מבטאת את העובדה שכעת מעריכים בחיל האוויר כי סיכויי היירוט של כל טיל הם ממילא גבוהים מאוד. לכן, חבל "לבזבז" שני מיירטים לצורך יירוט רקטה אחת.

ל- ישראל דיפנס נודע, כי ההחלטה לעבור משיגור שני טילי יירוט לעבר רקטה אחת לשיגור טיל אחד בלבד התקבלה כבר תוך כדי מתקפת הרקטות על הנגב בתחילת חודש אפריל. מתחקירים שנערכו בחיל האוויר לסיכום ביצועי המערכת "כיפת ברזל", שנבחנה בפעם הראשונה במתקפה זו, עולה כי בשני שיגורים ראשונים של רקטות לעבר העיר אשקלון שוגרו שני מיירטים לעבר כל רקטה, וכבר לאחר מכן התקבלה ההחלטה להסתפק במיירט אחד בלבד.

בסך הכל, במהלך כל המתקפה על דרום הארץ נורו כ-60 רקטות, אך רק לעבר תשע מהן שיגרה "כיפת ברזל" טילי יירוט, שכן המערכת מתוכננת ליירט רק רקטות שצפויות ליפול בתוך שטח בנוי.

מן התחקירים עולה עוד, כי מדובר ביחס דומה בין סך שיגורים ובין רקטות שנפלו בשטח מיושב כמו במהלך מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 - אז פגעו 600 רקטות מתוך 4000 באזורים מאוכלסים.

תחקיר חיל האוויר העלה עוד, כי מתוך תשע הרקטות שסיכנו את האוכלוסייה בדרום יורטו בהצלחה שמונה. הרקטה התשיעית לא יורטה, למרות ששוגר לעברה טיל יירוט, שכן מסלול המעוף שלה השתבש בשל תקלה טכנית, כך שהיא ממילא לא פגעה בשטח מיושב. עוד עלה מהתחקיר כי מכ"מ המערכת סיפק בכל המקרים גם את הנקודה המדויקת שממנה שוגרו הרקטות לעבר ישראל, כך שהתאפשר לחיל האוויר לתקוף באופן מיידי את המשגרים.

מפקד חיל האוויר, אלוף עידו נחושתן, ציין בביקורו בסוללה המוצבת בעיר אשקלון זמן קצר לאחר היירוטים, כי מערכת "כיפת ברזל" מצויה רק בתחילת דרכה ויש עוד צורך לתחקר וללמוד אותה. עם זאת, הדגיש מפקד חיל האוויר, כי הלוחמים "עשו היסטוריה עולמית".

גורמים במערכת הביטחון אמרו, כי "התחקירים המלאים מלמדים על הצלחה ענקית למערכת, והיא מצדיקה את החחלטה לעבור משימוש בשני מיירטים לשימוש במיירט אחד, וכן להגביר את ההצטיידות במערכת". לדבריהם, חיל האוויר צפוי להצטייד בתוך כשנה וחצי בארבע סוללות "כיפת ברזל" חדשות, מעבר לשתיים שמצויות ברשותו כיום.

מהם כלל מרכיבי מערכת "כיפת ברזל"?

מערכת "כיפת ברזל" מיועדת לספק הגנה מפני ירי תלול מסלול, באמצעות יירוט רקטות קצרות טווח. טיל היירוט המשוגר ממערכת "כיפת ברזל" מכונה "טמיר". הטיל מצויד בראש ביות מתקדם ובמספר משטחי ניהוג, המקנים לו כושר תימרון גבוה. כל סוללה מצוידת במספר משגרים. מכ"ם בקרת האש הוא החיישן העיקרי המשמש לזיהוי מטרות. הוא מזהה שיגורים של רקטות ומעביר מידע על מסלול מעופן למרכז הבקרה. על יירוט הרקטות אחראי מרכז ניהול היירוטים בו מתעדפים את הטיפול במטרות, בהתאם למדיניות מוגדרת מראש. במרכז הניהול ממוקמים הלוחמים המפעילים את המערכת. 

תהליך היירוט של המערכת: 

1. מכ"ם המערכת מגלה מטרת רקטה

2. מרכז ניהול היירוטים מסווג את המטרה,

  מבצע שערוך של מסלולה וקובע האם היא

  עתידה לנחות באזור המוגדר כאזור מוגן

3. המרכז בונה תכנית ליירוט המטרה,

  ובאישור המפעיל שולח אותה למשגר הרלוונטי

4. המיירט משוגר ומונהג לכיוון המטרה

מי פיתח את המערכת?
פיתוח מערכת "כיפת ברזל" התנהל בהובלת המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון (מפא"ת). חברת רפאל היא הקבלן הראשי לפיתוח המיירט והמשגר. שותפות מרכזיות לפרויקט הן: מפעל אלתא של התעשייה האווירית, שפיתח את המכ"מ, וחברת אמפרסט, שפיתחה את מערכת השו"ב (שליטה ובקרה). פיתוח המערכת החל בשנת 2007, ובינואר 2010 הושלמה סדרת ניסויים מוצלחת, שכללה השמדת מטרות, יירוט מטרות מטווחים שונים ויירוט מטח שכולל מספר רקטות במקביל. ביולי 2010 הושלמה סדרת הניסויים השנייה, והחל תהליך ההטמעה של המערכת בשורות חיל האוויר.

מהי תכנית ההצטיידות העתידית במערכת?
מערכת הביטחון מזמינה בימים אלה עוד ארבע מערכות של "כיפת ברזל" מרפאל, בנוסף לשתיים שפעילות באזור אשקלון ובאר שבע. הערכה היא כי צה"ל יקבל אותן תוך כשנה וחצי. מיד עם קבלתן הן יוכנסו, במידת הצורך, לשירות מבצעי. בהמשך, בתוך שנתיים-שלוש, מתכוונת מערכת הביטחון להזמין ארבע סוללות נוספות, כך שיחד עם שתי הסוללות שפעילות כיום יעמדו לרשות הצבא ב-2014-2015 בסך הכל 10 סוללות - בכפוף ליכולת התקציבית של מערכת הביטחון. עלות כל סוללת כיפת ברזל היא 60-80 מיליון דולר. לעלות הסוללות יש להוסיף את עלות טילי היירוט, שמחיר כל אחד מהם נאמד ב-70-80 אלף דולר.

 

You might be interested also