"רוב הגיוס למשטרה מתבצע ב'פייסבוק'"
ראש אגף משאבי אנוש במשטרה, ניצב עמיחי שי, מספר בראיון מיוחד על השיטות החדשות של המשטרה לשפר את איכות כוח האדם, ולהילחם ב"רעות החולות" של התרבות הארגונית
Marina Golan
| 19/05/2011
ניצב עמיחי שי, ראש אגף משאבי אנוש במשטרה (צילום: מאיר אזולאי)
"במהלך השנתיים האחרונות, תהליך הגיוס לשורות המשטרה השתנה מקצה לקצה", אומר ניצב עמיחי שי, ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל.
"עד לפני שנתיים, אנשים שרצו לשרת במשטרה, היו צריכם להתייצב בלשכת הגיוס, ואת המיונים לתפקידים השונים הם עברו אחרי שכבר התגייסו. כיום, המשטרה משתמשת ברעיונות ובכלים יצירתיים כדי לאתר מועמדים ראויים. מרבית אוכלוסיית היעד שלנו נמצאת ברשת ה"פייסבוק" באינטרנט, ולכן במהלך שנת 2010 לשכת הגיוס של המשטרה פתחה דף ברשת החברתית. באמצעות הדף הזה, מתנהל גיוס של שוטרים לתפקידים המוגדרים על פי צרכי המשטרה. המועמד נכנס לדף ה"פייסבוק" של לשכת הגיוס, מביע עניין בתפקיד מסוים - סייר, חוקר, או כל תפקיד אחר - ומהר מאוד הוא מקבל תשובות לכל השאלות שמעניינות אותו. הדיאלוג הזה מתקיים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. הוא מאפשר גיוס יעיל של אנשים איכותיים ומוכשרים, על פי דרישות הארגון".
ניצב עמיחי שי אמר את הדברים בראיון מיוחד ל- ישראל דיפנס, שבועות ספורים לפני שהוא עומד לסיים את תפקידו ולפרוש מהמשטרה בתום 27 שנים במדים. בין התפקידים הרבים והבולטים שמילא גם כהונה כראש היחידה הארצית לחקירת פשעים בינלאומיים (יאחב"ל).
לדברי ניצב שי, שיטה נוספת לאיתור מועמדים איכותיים, שהונהגה במהלך שנת 2010, היא גיוס סטודנטים תוך כדי הלימודים. "אנחנו מאפשרים לסטודנטים לעבוד במשרה חלקית במשטרה תוך כדי הלימודים. בתקופת הלימודים אנו מציעים להם תפקידים קלים יחסית, כמו מוקדן או סייר, ובמקביל משלמים חלק משכר הדירה שלהם וגם משתתפים בתשלום שכר הלימוד. למעשה, אנחנו מאתרים בשלב מוקדם את המועמד לשירות במשטרה, בוחנים אותו, לומדים אותו, ובסיום לימודיו מציעים לו לשרת במשטרה במגוון תפקידים".
מבחינת סדר הגודל שלה, משטרת ישראל היא ארגון לובשי המדים השני בגודלו בישראל, לאחר צה''ל. במשטרה משרתים כ-30 אלף איש. תקציבה של משטרת ישראל עומד על 4.8 מיליארד שקלים לשנה. 25 אחוזים מהתקציב מיועדים למימון הפעילות השוטפת, ו-75 אחוז לשכר. תקציב השכר מתחלק לשניים - חציו ממן את שכר השוטרים הנמצאים בשירות פעיל, והחצי השני - את כספי הגמלה של הפנסיונרים.
"מדובר בארגון עתיר כוח אדם וכדי לנהל אותו באופן אפקטיבי, תוך כדי עמידה ביעדים, פיתחנו מגוון רב של כלי ניהול חדשניים" אומר שי. באותה נשימה הוא מודה כי התהליך אינו קל.
"כבר בראשית דרכי הבנתי, שהטמעת שינויים ב'נורמות חולות' המושרשות כבר שנים במשטרה, ייתקלו במכשולים לא מבוטלים. רבים מבין השוטרים שקידומם הובטח, לעתים ללא כל קשר לתפקודם, ראו בהטמעת סטנדרטיים חדשים ומדדים ברורים, כתנאי לקידום - דבר מאיים, הפוגע באופן ישיר באינטרסים האישיים שלהם. למרות זאת, נכון להיום, רוב התהליכים החדשים שהתחילו במשטרה בכל תחום כוח האדם במהלך השנים האחרונות, הם בלתי הפיכים. חלקם, אני יכול רק לקוות, ימשכו להתפתח".
ניצב עמיחי שי אינו מוכן להרחיב על ה"נורמות החולות", אבל ברור כי הוא מתכוון לכך שכבר מימיה הראשונים של משטרת ישראל, הנושא של קידום ודרגות, היה תלוי על פי רוב בראש ובראשונה ביכולתו של השוטר לפתח קשרים אישיים עם מפקדיו, ועם מקבלי ההחלטות. במשך שנים, היה אף נהוג לציין ביחד עם שמו של השוטר גם את שם ה"סוס שלו" - כך קראו למפקד שהיה אחראי על קידומו של השוטר. במהלך שנת 2010 הוכנסו למשטרה כלי הערכה, שאמורים לאפשר הערכה וקידום של השוטרים באופן הוגן ואובייקטיבי יותר.
"ריכזנו את כל הכלים שכבר עמדו לרשותם של המפקדים בכל הנושא של הערכת שוטרים, כמו הערכות תקופתיות, הערכות של המפקד ומבחנים סוציומטריים, ופיתחנו מערכת ממוחשבת שכל תפקידה הוא מדידת ביצועים בהתאם למשימות של כל שוטר", אומר ניצב שי. "מדד אבחון התפקוד החדש נותן לכל שוטר ציון מספרי, כאשר הממוצע הוא 100. כל 15 נקודות למעלה או למטה נחשבות לסטיית תקן. שוטר שאינו מגיע לציון 100, לא יוכל להגיש מועמדות לקידום, עד שלא ישפר את ביצועיו ויכולתו".
לדברי ראש אגף משאבי אנוש, גם לשינויים משמעותיים בתחום הכשרת השוטרים, צפויה להיות השפעה גדולה על איכות כוח האדם במשטרה במהלך השנים הקרובות.
"כיום, ההכשרה במשטרה אינה אחידה", אומר ניצב שי. "בכל מחוז (שישה במספר, לא כולל משמר הגבול) יש בית ספר מחוזי, האחראי על הכשרת השוטרים. ניהול בית הספר מתבצע על ידי מפקד המחוז, ולא קיים כמעט תיאום בין בתי הספר השונים, כחלק מהסתכלות כלל ארגונית על פי יעדי המפקח הכללי. במילים האחרות, כל מפקד מחוז עושה בבית ספרו כטוב בעיניו, לפי הצרכים של המחוז עליו הוא מפקד. המצב הזה עומד להשתנות. ממש באחרונה נחתם הסכם בין משטרת ישראל ומשרד האוצר ובין זכיין, שאמור לבנות מרכז חדש להכשרת שוטרים, אשר יוקם באזור בית שמש, ובנייתו תחל בתוך מספר חודשים. המרכז החדש ישתרע על שטח של 220 דונם, ויהיו בו מבני מגורים,כיתות לימוד, מטווחים, אולמות הרצאה, כיתות לסדנאות ואף סימולאטור של איזור עירוני, על מנת לאמן את השוטרים לקראת "עבודת משטרה" בשטח אמיתי. חלק מהלימודים יוכרו על ידי האקדמיה, ושוטר יוכל לצבור נקודת זכות לתואר אקדמי.
"בקרוב יוכנסו לשימוש המשטרה גם לומדות וסימולאטורים כעניין שבשגרה. שנים דמיינתי כיצד מגיע שוטר בתחילת כל משמרת, פותח לומדה בנושא של סמכויות, למשל, לאחר מכן עובר מטווח קצר בסימולאטור ירי, מקבל תדרוך ויוצא לעבודה. לאחר הכנות מרובות, החזון הזה מתחיל להתממש. בשבועות הקרובים ייכנס סימולאטור ירי מתקדם ומתוחכם לשימוש 14 תחנות משטרה ברחבי הארץ. אנחנו גם עובדים כעת על פיתוח סימולאטורים למערך החקירות. מדובר בתוכנה שתאפשר לחוקר לבצע חקירה בזמן אמת, ולקבל משוב המדרג את איכות הביצוע. נושא נוסף שנמצא כעת בפיתוח הוא למידה מרחוק - תוכנות לימוד מהבית לשוטרים שיוצאים לקורסים השונים".
"במהלך השנתיים האחרונות, תהליך הגיוס לשורות המשטרה השתנה מקצה לקצה", אומר ניצב עמיחי שי, ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל.
"עד לפני שנתיים, אנשים שרצו לשרת במשטרה, היו צריכם להתייצב בלשכת הגיוס, ואת המיונים לתפקידים השונים הם עברו אחרי שכבר התגייסו. כיום, המשטרה משתמשת ברעיונות ובכלים יצירתיים כדי לאתר מועמדים ראויים. מרבית אוכלוסיית היעד שלנו נמצאת ברשת ה"פייסבוק" באינטרנט, ולכן במהלך שנת 2010 לשכת הגיוס של המשטרה פתחה דף ברשת החברתית. באמצעות הדף הזה, מתנהל גיוס של שוטרים לתפקידים המוגדרים על פי צרכי המשטרה. המועמד נכנס לדף ה"פייסבוק" של לשכת הגיוס, מביע עניין בתפקיד מסוים - סייר, חוקר, או כל תפקיד אחר - ומהר מאוד הוא מקבל תשובות לכל השאלות שמעניינות אותו. הדיאלוג הזה מתקיים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. הוא מאפשר גיוס יעיל של אנשים איכותיים ומוכשרים, על פי דרישות הארגון".
ניצב עמיחי שי אמר את הדברים בראיון מיוחד ל- ישראל דיפנס, שבועות ספורים לפני שהוא עומד לסיים את תפקידו ולפרוש מהמשטרה בתום 27 שנים במדים. בין התפקידים הרבים והבולטים שמילא גם כהונה כראש היחידה הארצית לחקירת פשעים בינלאומיים (יאחב"ל).
לדברי ניצב שי, שיטה נוספת לאיתור מועמדים איכותיים, שהונהגה במהלך שנת 2010, היא גיוס סטודנטים תוך כדי הלימודים. "אנחנו מאפשרים לסטודנטים לעבוד במשרה חלקית במשטרה תוך כדי הלימודים. בתקופת הלימודים אנו מציעים להם תפקידים קלים יחסית, כמו מוקדן או סייר, ובמקביל משלמים חלק משכר הדירה שלהם וגם משתתפים בתשלום שכר הלימוד. למעשה, אנחנו מאתרים בשלב מוקדם את המועמד לשירות במשטרה, בוחנים אותו, לומדים אותו, ובסיום לימודיו מציעים לו לשרת במשטרה במגוון תפקידים".
מבחינת סדר הגודל שלה, משטרת ישראל היא ארגון לובשי המדים השני בגודלו בישראל, לאחר צה''ל. במשטרה משרתים כ-30 אלף איש. תקציבה של משטרת ישראל עומד על 4.8 מיליארד שקלים לשנה. 25 אחוזים מהתקציב מיועדים למימון הפעילות השוטפת, ו-75 אחוז לשכר. תקציב השכר מתחלק לשניים - חציו ממן את שכר השוטרים הנמצאים בשירות פעיל, והחצי השני - את כספי הגמלה של הפנסיונרים.
"מדובר בארגון עתיר כוח אדם וכדי לנהל אותו באופן אפקטיבי, תוך כדי עמידה ביעדים, פיתחנו מגוון רב של כלי ניהול חדשניים" אומר שי. באותה נשימה הוא מודה כי התהליך אינו קל.
"כבר בראשית דרכי הבנתי, שהטמעת שינויים ב'נורמות חולות' המושרשות כבר שנים במשטרה, ייתקלו במכשולים לא מבוטלים. רבים מבין השוטרים שקידומם הובטח, לעתים ללא כל קשר לתפקודם, ראו בהטמעת סטנדרטיים חדשים ומדדים ברורים, כתנאי לקידום - דבר מאיים, הפוגע באופן ישיר באינטרסים האישיים שלהם. למרות זאת, נכון להיום, רוב התהליכים החדשים שהתחילו במשטרה בכל תחום כוח האדם במהלך השנים האחרונות, הם בלתי הפיכים. חלקם, אני יכול רק לקוות, ימשכו להתפתח".
ניצב עמיחי שי אינו מוכן להרחיב על ה"נורמות החולות", אבל ברור כי הוא מתכוון לכך שכבר מימיה הראשונים של משטרת ישראל, הנושא של קידום ודרגות, היה תלוי על פי רוב בראש ובראשונה ביכולתו של השוטר לפתח קשרים אישיים עם מפקדיו, ועם מקבלי ההחלטות. במשך שנים, היה אף נהוג לציין ביחד עם שמו של השוטר גם את שם ה"סוס שלו" - כך קראו למפקד שהיה אחראי על קידומו של השוטר. במהלך שנת 2010 הוכנסו למשטרה כלי הערכה, שאמורים לאפשר הערכה וקידום של השוטרים באופן הוגן ואובייקטיבי יותר.
"ריכזנו את כל הכלים שכבר עמדו לרשותם של המפקדים בכל הנושא של הערכת שוטרים, כמו הערכות תקופתיות, הערכות של המפקד ומבחנים סוציומטריים, ופיתחנו מערכת ממוחשבת שכל תפקידה הוא מדידת ביצועים בהתאם למשימות של כל שוטר", אומר ניצב שי. "מדד אבחון התפקוד החדש נותן לכל שוטר ציון מספרי, כאשר הממוצע הוא 100. כל 15 נקודות למעלה או למטה נחשבות לסטיית תקן. שוטר שאינו מגיע לציון 100, לא יוכל להגיש מועמדות לקידום, עד שלא ישפר את ביצועיו ויכולתו".
לדברי ראש אגף משאבי אנוש, גם לשינויים משמעותיים בתחום הכשרת השוטרים, צפויה להיות השפעה גדולה על איכות כוח האדם במשטרה במהלך השנים הקרובות.
"כיום, ההכשרה במשטרה אינה אחידה", אומר ניצב שי. "בכל מחוז (שישה במספר, לא כולל משמר הגבול) יש בית ספר מחוזי, האחראי על הכשרת השוטרים. ניהול בית הספר מתבצע על ידי מפקד המחוז, ולא קיים כמעט תיאום בין בתי הספר השונים, כחלק מהסתכלות כלל ארגונית על פי יעדי המפקח הכללי. במילים האחרות, כל מפקד מחוז עושה בבית ספרו כטוב בעיניו, לפי הצרכים של המחוז עליו הוא מפקד. המצב הזה עומד להשתנות. ממש באחרונה נחתם הסכם בין משטרת ישראל ומשרד האוצר ובין זכיין, שאמור לבנות מרכז חדש להכשרת שוטרים, אשר יוקם באזור בית שמש, ובנייתו תחל בתוך מספר חודשים. המרכז החדש ישתרע על שטח של 220 דונם, ויהיו בו מבני מגורים,כיתות לימוד, מטווחים, אולמות הרצאה, כיתות לסדנאות ואף סימולאטור של איזור עירוני, על מנת לאמן את השוטרים לקראת "עבודת משטרה" בשטח אמיתי. חלק מהלימודים יוכרו על ידי האקדמיה, ושוטר יוכל לצבור נקודת זכות לתואר אקדמי.
"בקרוב יוכנסו לשימוש המשטרה גם לומדות וסימולאטורים כעניין שבשגרה. שנים דמיינתי כיצד מגיע שוטר בתחילת כל משמרת, פותח לומדה בנושא של סמכויות, למשל, לאחר מכן עובר מטווח קצר בסימולאטור ירי, מקבל תדרוך ויוצא לעבודה. לאחר הכנות מרובות, החזון הזה מתחיל להתממש. בשבועות הקרובים ייכנס סימולאטור ירי מתקדם ומתוחכם לשימוש 14 תחנות משטרה ברחבי הארץ. אנחנו גם עובדים כעת על פיתוח סימולאטורים למערך החקירות. מדובר בתוכנה שתאפשר לחוקר לבצע חקירה בזמן אמת, ולקבל משוב המדרג את איכות הביצוע. נושא נוסף שנמצא כעת בפיתוח הוא למידה מרחוק - תוכנות לימוד מהבית לשוטרים שיוצאים לקורסים השונים".
