התרעה וקוץ בה
בכנס "שישי טכני" שהתקיים בשבוע שעבר בנושא טכנולוגיות התרעה, חשפו בכירים בצבא ובתעשייה את התפישה העתידית של עולם ההתרעה. על הפרק, שילוב של התרעה אישית עם שימוש באזרח כסנסור
עמי רוחקס דומבה
| 06/12/2014
כנס "שישי טכני" בנושא טכנולוגיות התרעה (צילם: עמי רוחקס דומבה)
בעידן של לחימה א-סימטרית המבוססת בעיקרה על איומי טילים שמופנים לעבר ישראל, ההתרעה וההסברה הפכו להיות אחד הערוצים החשובים ביותר בכל הקשור להגנת העורף. יתרה מכך, התרעה יעילה יכולה גם להוציא את העוקץ מכוונת ארגוני הטרור לשבש את שגרת החיים בישראל.
"מידת האיתנות של העורף תלויה בהתרעה והסברה", אמר סא"ל לוי יטח, רע"ן התרעה בפיקוד העורף במסגרת כנס "שישי טכני" שארגנה בשבוע שעבר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב בשיתוף ארגון IEEE.
"כאשר מדברים על איום תלול מסלול, ההגנה האקטיבית היא באחריות חיל האוויר וההתרעה באחריות פיקוד העורף. המערכות של פקע"ר מחוברות לאלו של ההגנה האקטיבית ומסוגלות לספק התרעה לגבי איומים ברזולוציה של 140 אזורים. המטרה היא להגיע ל-200 בעתיד הקרוב".
למה זה חשוב? מכיוון שככל שההתרעה תהיה יותר ממוקדת, כך הפגיעה בשגרת החיים תפחת ואתה גם המוטיבציה של האויב להשתמש באיומים מסוג זה. ככה לפחות מאמינים בפיקוד העורף. "מעבר לאזורי ההתרעה, אנחנו ממוקדים ביצירת התרעה אישית במגוון תצורות", מגלה סא"ל יטח. "כיום הסטטיסטיקה מראה שעל כל 370 רקטות יש הרוג אחד. אנחנו רוצים להגיע ליחס של 10000:1" .
אחד מעמודי התווך הטכנולוגיים שיאפשרו לצה"ל להגיע ליעד שאפתני זה הוא מערכת "מסר לאומי". בהפשטה ניתן לומר כי מדובר על פלטפורמה להעברת מסרים לאזרח במגוון תצורות. בסמארטפון, בטאבלט, במחשב הנייח והנייד, ברדיו, בכריזה, בטלוויזיה ואפילו בשלטי חוצות. כל האמצעים כשרים כאשר מדובר בהצלת חיים.
האזרח כסנסור
עמוד תווך נוסף היא תפישת "האזרח כסנסור". לא, אין הכוונה לכך שצה"ל יחדור לפרטיות האזרחים בצורה כלשהי, אלא שהוא ישתף אתם פעולה בכדי להגיע למודעות סביבתית לאיום מדויקת ככל הניתן. במילים אחרות, מערכת "מסר לאומי" אמורה בסופו של דבר לאפשר ערוץ תקשורת דו כיווני עם האזרח. לדוגמא, במקרה שמספר אזרחים מזהים אירוע מסוכן כמו גשר שנפל בכביש ראשי, הם יוכלו לצלם את המפגע ולשלוח למערכת באמצעות תוכנה של פקע"ר. המערכת בתורה תפעיל אלגוריתמים של היתוך מידע אוטומטיים ש'יבינו' שיש כאן איום לפגיעה בשגרת חיים באזור מסוים, והיא תעביר התרעה לחמ"ל המתאים במשטרה, במד"א ובפיקוד העורף שיוציאו התרעה רק לתאי השטח הסובבים את הגשר הפגוע. בצורה כזו, המערכת תוכל למנוע תאונות ופגיעה בחיי אדם.
מבחינת ארכיטקטורת מערכת, מתכוונים בצה"ל לאפשר לכל סוג של סנסורים להתחבר למערכת. אלו יכולות להיות מצלמות מכל מיני סוגים, מכ"מים, סנסורים לגילוי רעידות אדמה ועוד. הרזולוציה אליה רוצים להגיע בפקע"ר היא קמ"ר. כבר היום יש תכניות כיצד לחלק את הארץ למטריצה של 36,000 ריבועים כאלו שתאפשר לשלוח התרעות אישיות וציבוריות רק לאלו הנמצאים באותו מיקום על ידי שימוש באמצעי הפצה מבוססי מיקום ו/או רישום. "המדינה רוצה התרעה בפני רעידות אדמה על השבר הסורי אפריקאי, גלי צונאמי בקו החוף, שריפות, והתרעה בפני חומרים מסוכנים במפעלים וגם על משאיות הובלה של חומרים כאלו. הכל יתנקז למסר לאומי", מסביר סא"ל יטח.
"יש החלטת ממשלה מ-2012 לקדם את הנושא. צריך להבין שאם יש אירוע של רעידת אדמה בים המלח, לתושב בתל אביב יש כ-10 שניות להתמגן. אם זה באילת יש לו דקה. מדובר על אירועים שבהם כל שניה קובעת ויש צורך במערכת זמן אמת, אמינה, שתעבוד 24/7 כל השנה. אנחנו מתכננים גם מערכת התרעה ייעודית לבתי ספר בפני רעידת אדמה במקומות מסוימים. במקרה של צונאמי מתוכנן חיבור לסנסורים במדינות אגן הים התיכון שייתן לאלו הנמצאים על קו החוף בישראל כ-15 דקות להתפנות".
בעולם הסלולרי הכוונה של פקע"ר היא להשתמש בהפצה בשיטת Cell Broadcast (CB). מדובר על טכנולוגיה שונה מזו של הודעות הטקסט (SMS) אשר מאפשר שליחה חד כיוונית של מיליוני הודעות בשנייה ללא תלות בעומסים הקיימים ברשת הסלולארית. פרויקט נוסף שנמצא בתחילת דרכו הוא פרויקט "מתן" שיספק התרעות על בסיס סנסורים שיותקנו בגדרות של יישובים באזורים מועדים לפורענות לצוות ההתערבות של היישוב ולכוחות ההצלה.
התרעה בפני חומרים מסוכנים (חומ"ס)
במפא"ת, גוף המחקר והפיתוח של משרד הביטחון, מעוניינים בסנסורים שיוכלו לנטר אירוע של דליפת חומרים מסוכנים. המטרה היא להציב סנסורים כאלו באזורי תעשייה מרכזיים בארץ שיכולים להיפגע ממתקפת טילים.
"הפער היום נובע מכך שלא קיים גילוי בזמן אמת של אירוע חומ"ס", מסביר רס"ן אדיר מובשוביץ, רמ"ד התרעה במפא"ת. "המטרה היא להציב סנסורים חדשים במפעלים ובמשאיות בדרכים כאשר כל המידע יזרום למערכת שו"ב שתעשה היתוך מידע, תראה את התפשטות ענן החומר המסוכן, מה הריכוז שלו ולאן הוא נע. את המידע הזה היא תעביר למערכת מסר לאומי שתוציא התרעות בהתאם".
את סוג הגז אפשר לגלות על פי טווח תדרים אופטיים המאפיינים אותו, באמצעות מצלמות ספקטרליות וגלאים נוספים. המטרה היא לקבל תמונה דו ממדית או תלת ממדית של מקום האירוע ולשלב במערכת מנגנונים תומכי החלטה (DSS) שיאפשרו למערכת ליישם מדיניות קבועה מראש.
אף על פי שהכנס לא עסק במערכות התמודדות עם אירוע של הפעלת נשק כימי, אין הבדל מהותי בין אירוע חומ"ס לטיל כימי שנופל בשטח מדינת ישראל. בשני המקרים מדובר על התפזרות ענן חומר מסוכן ואלו אותם אמצעים שמתריעים על זה וגם על זה.
חטא ההיבריס
אין ספק כי הכנס חשף את המשמעות הגדולה שמייחסים בצבא ובמשרד הביטחון לנושא ההתרעה. ראשית, בשל הרצון לצמצם פגיעות בחיי אדם. אבל בהיבט המבצעי מדובר על הישג הרתעתי חשוב בפני מתקפות טילים - האפשרות לתת התרעה אישית לאזרח בזמן אמת בשילוב עם הגנה אקטיבית והתקפה ממוקדת על מקור השיגור, יעלו את מחיר ההתקפה לאין ערוך בעיניהם של ארגוני הטרור. ייתכן ומערך משומן שכזה אף יגרום לבעלי הטילים לשקול את כדאיות השימוש בהם.
יחד עם זאת, במהלך ההפסקות באולם בו התנהל הכנס, היה ניתן לשמוע גם קולות אחרים. כאלו שחושבים כי ביום הדין, כל הטכנולוגיה המתקדמת הזו לא תעבוד או שתעבוד בצורה חלקית. ואכן, בצה"ל ובמשרד הביטחון רצוי שלא יחטאו בחטא ההיבריס. צריך לזכור כי מערך ההתרעה, ההגנה האקטיבית וההתקפה טרם נוסה בתרחיש של מתקפת טילים בכמויות גדולות ממספר זירות, וכל זאת במצב מלחמה. זאת ועוד, לכל טכנולוגיה יש כשלים. חלקם נובעים מקוד התוכנה, מהחומרה, מהתקפת סייבר, מהתקנה לא נכונה של הסנסור, מעייפות החומר ומסיבות נוספות.
אמנם המאמצים המושקעים בטכנולוגיות התרעה אכן ראויים להערכה ולעידוד, אך אל לאזרח לחשוב שטכנולוגיה, מתקדמת ככל שתהיה, תספק לו מעטפת הרמטית מול איום הטילים. בסופו של דבר, ספרי ההיסטוריה גדושים בדוגמאות להגנה שכשלה.
בעידן של לחימה א-סימטרית המבוססת בעיקרה על איומי טילים שמופנים לעבר ישראל, ההתרעה וההסברה הפכו להיות אחד הערוצים החשובים ביותר בכל הקשור להגנת העורף. יתרה מכך, התרעה יעילה יכולה גם להוציא את העוקץ מכוונת ארגוני הטרור לשבש את שגרת החיים בישראל.
"מידת האיתנות של העורף תלויה בהתרעה והסברה", אמר סא"ל לוי יטח, רע"ן התרעה בפיקוד העורף במסגרת כנס "שישי טכני" שארגנה בשבוע שעבר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב בשיתוף ארגון IEEE.
"כאשר מדברים על איום תלול מסלול, ההגנה האקטיבית היא באחריות חיל האוויר וההתרעה באחריות פיקוד העורף. המערכות של פקע"ר מחוברות לאלו של ההגנה האקטיבית ומסוגלות לספק התרעה לגבי איומים ברזולוציה של 140 אזורים. המטרה היא להגיע ל-200 בעתיד הקרוב".
למה זה חשוב? מכיוון שככל שההתרעה תהיה יותר ממוקדת, כך הפגיעה בשגרת החיים תפחת ואתה גם המוטיבציה של האויב להשתמש באיומים מסוג זה. ככה לפחות מאמינים בפיקוד העורף. "מעבר לאזורי ההתרעה, אנחנו ממוקדים ביצירת התרעה אישית במגוון תצורות", מגלה סא"ל יטח. "כיום הסטטיסטיקה מראה שעל כל 370 רקטות יש הרוג אחד. אנחנו רוצים להגיע ליחס של 10000:1" .
אחד מעמודי התווך הטכנולוגיים שיאפשרו לצה"ל להגיע ליעד שאפתני זה הוא מערכת "מסר לאומי". בהפשטה ניתן לומר כי מדובר על פלטפורמה להעברת מסרים לאזרח במגוון תצורות. בסמארטפון, בטאבלט, במחשב הנייח והנייד, ברדיו, בכריזה, בטלוויזיה ואפילו בשלטי חוצות. כל האמצעים כשרים כאשר מדובר בהצלת חיים.
האזרח כסנסור
עמוד תווך נוסף היא תפישת "האזרח כסנסור". לא, אין הכוונה לכך שצה"ל יחדור לפרטיות האזרחים בצורה כלשהי, אלא שהוא ישתף אתם פעולה בכדי להגיע למודעות סביבתית לאיום מדויקת ככל הניתן. במילים אחרות, מערכת "מסר לאומי" אמורה בסופו של דבר לאפשר ערוץ תקשורת דו כיווני עם האזרח. לדוגמא, במקרה שמספר אזרחים מזהים אירוע מסוכן כמו גשר שנפל בכביש ראשי, הם יוכלו לצלם את המפגע ולשלוח למערכת באמצעות תוכנה של פקע"ר. המערכת בתורה תפעיל אלגוריתמים של היתוך מידע אוטומטיים ש'יבינו' שיש כאן איום לפגיעה בשגרת חיים באזור מסוים, והיא תעביר התרעה לחמ"ל המתאים במשטרה, במד"א ובפיקוד העורף שיוציאו התרעה רק לתאי השטח הסובבים את הגשר הפגוע. בצורה כזו, המערכת תוכל למנוע תאונות ופגיעה בחיי אדם.
מבחינת ארכיטקטורת מערכת, מתכוונים בצה"ל לאפשר לכל סוג של סנסורים להתחבר למערכת. אלו יכולות להיות מצלמות מכל מיני סוגים, מכ"מים, סנסורים לגילוי רעידות אדמה ועוד. הרזולוציה אליה רוצים להגיע בפקע"ר היא קמ"ר. כבר היום יש תכניות כיצד לחלק את הארץ למטריצה של 36,000 ריבועים כאלו שתאפשר לשלוח התרעות אישיות וציבוריות רק לאלו הנמצאים באותו מיקום על ידי שימוש באמצעי הפצה מבוססי מיקום ו/או רישום. "המדינה רוצה התרעה בפני רעידות אדמה על השבר הסורי אפריקאי, גלי צונאמי בקו החוף, שריפות, והתרעה בפני חומרים מסוכנים במפעלים וגם על משאיות הובלה של חומרים כאלו. הכל יתנקז למסר לאומי", מסביר סא"ל יטח.
"יש החלטת ממשלה מ-2012 לקדם את הנושא. צריך להבין שאם יש אירוע של רעידת אדמה בים המלח, לתושב בתל אביב יש כ-10 שניות להתמגן. אם זה באילת יש לו דקה. מדובר על אירועים שבהם כל שניה קובעת ויש צורך במערכת זמן אמת, אמינה, שתעבוד 24/7 כל השנה. אנחנו מתכננים גם מערכת התרעה ייעודית לבתי ספר בפני רעידת אדמה במקומות מסוימים. במקרה של צונאמי מתוכנן חיבור לסנסורים במדינות אגן הים התיכון שייתן לאלו הנמצאים על קו החוף בישראל כ-15 דקות להתפנות".
בעולם הסלולרי הכוונה של פקע"ר היא להשתמש בהפצה בשיטת Cell Broadcast (CB). מדובר על טכנולוגיה שונה מזו של הודעות הטקסט (SMS) אשר מאפשר שליחה חד כיוונית של מיליוני הודעות בשנייה ללא תלות בעומסים הקיימים ברשת הסלולארית. פרויקט נוסף שנמצא בתחילת דרכו הוא פרויקט "מתן" שיספק התרעות על בסיס סנסורים שיותקנו בגדרות של יישובים באזורים מועדים לפורענות לצוות ההתערבות של היישוב ולכוחות ההצלה.
התרעה בפני חומרים מסוכנים (חומ"ס)
במפא"ת, גוף המחקר והפיתוח של משרד הביטחון, מעוניינים בסנסורים שיוכלו לנטר אירוע של דליפת חומרים מסוכנים. המטרה היא להציב סנסורים כאלו באזורי תעשייה מרכזיים בארץ שיכולים להיפגע ממתקפת טילים.
"הפער היום נובע מכך שלא קיים גילוי בזמן אמת של אירוע חומ"ס", מסביר רס"ן אדיר מובשוביץ, רמ"ד התרעה במפא"ת. "המטרה היא להציב סנסורים חדשים במפעלים ובמשאיות בדרכים כאשר כל המידע יזרום למערכת שו"ב שתעשה היתוך מידע, תראה את התפשטות ענן החומר המסוכן, מה הריכוז שלו ולאן הוא נע. את המידע הזה היא תעביר למערכת מסר לאומי שתוציא התרעות בהתאם".
את סוג הגז אפשר לגלות על פי טווח תדרים אופטיים המאפיינים אותו, באמצעות מצלמות ספקטרליות וגלאים נוספים. המטרה היא לקבל תמונה דו ממדית או תלת ממדית של מקום האירוע ולשלב במערכת מנגנונים תומכי החלטה (DSS) שיאפשרו למערכת ליישם מדיניות קבועה מראש.
אף על פי שהכנס לא עסק במערכות התמודדות עם אירוע של הפעלת נשק כימי, אין הבדל מהותי בין אירוע חומ"ס לטיל כימי שנופל בשטח מדינת ישראל. בשני המקרים מדובר על התפזרות ענן חומר מסוכן ואלו אותם אמצעים שמתריעים על זה וגם על זה.
חטא ההיבריס
אין ספק כי הכנס חשף את המשמעות הגדולה שמייחסים בצבא ובמשרד הביטחון לנושא ההתרעה. ראשית, בשל הרצון לצמצם פגיעות בחיי אדם. אבל בהיבט המבצעי מדובר על הישג הרתעתי חשוב בפני מתקפות טילים - האפשרות לתת התרעה אישית לאזרח בזמן אמת בשילוב עם הגנה אקטיבית והתקפה ממוקדת על מקור השיגור, יעלו את מחיר ההתקפה לאין ערוך בעיניהם של ארגוני הטרור. ייתכן ומערך משומן שכזה אף יגרום לבעלי הטילים לשקול את כדאיות השימוש בהם.
יחד עם זאת, במהלך ההפסקות באולם בו התנהל הכנס, היה ניתן לשמוע גם קולות אחרים. כאלו שחושבים כי ביום הדין, כל הטכנולוגיה המתקדמת הזו לא תעבוד או שתעבוד בצורה חלקית. ואכן, בצה"ל ובמשרד הביטחון רצוי שלא יחטאו בחטא ההיבריס. צריך לזכור כי מערך ההתרעה, ההגנה האקטיבית וההתקפה טרם נוסה בתרחיש של מתקפת טילים בכמויות גדולות ממספר זירות, וכל זאת במצב מלחמה. זאת ועוד, לכל טכנולוגיה יש כשלים. חלקם נובעים מקוד התוכנה, מהחומרה, מהתקפת סייבר, מהתקנה לא נכונה של הסנסור, מעייפות החומר ומסיבות נוספות.
אמנם המאמצים המושקעים בטכנולוגיות התרעה אכן ראויים להערכה ולעידוד, אך אל לאזרח לחשוב שטכנולוגיה, מתקדמת ככל שתהיה, תספק לו מעטפת הרמטית מול איום הטילים. בסופו של דבר, ספרי ההיסטוריה גדושים בדוגמאות להגנה שכשלה.
