סין מחפשת יזמים ישראלים
ג'וני לי, דירקטור פיתוח עסקי בספקית התקשורת הסינית China Telecom שאחראי על פעילות חנות האפליקציות (ה-AppStore) של החברה הגיע השבוע לארץ לחפש חברות IT ישראליות. "בסין תמצאו דלת פתוחה", אמר לי
עמי רוחקס דומבה
| 19/05/2011
מימין: ג'וני לי וצבי שלגו (צילום:עמי רוחקס דומבה)
אם עד היום חברות טכנולוגיה ישראליות נשאו עיניהן בעיקר לשוק האמריקאי, מתחילה בשנה האחרונה מגמה מעניינת שאם תימשך, עתידה להפוך את סין למטרה העיקרית של יזמי הטכנולוגיה הישראלים. הוכחה לכך אפשר לקבל רק מההשקעות שנעשו על ידי משקיעים אסייתיים, מרביתם סיניים, בחודש האחרון. במיזם משותף עם הטכניון הושקעו כ-130 מליון דולרים וקרן ההון סיכון פיטנגו גייסה 270 מליון דולרים להשקעה בחברות ישראליות. אם מסכמים את ההשקעות, מדובר על כמעט חצי מיליארד דולרים בחודש אחד.
ובכן, עולה השאלה מדוע עכשיו? היות ויהיה זה נאיבי לחשוב כי ההשקעות המתבצעות בישראל עוברות 'מתחת למכ"ם' של הממשל הסיני, הפעילות הענפה שהתרחשה בשנה שעברה וכללה 300 משלחות מסין ו-180 משלחות מישראל (ממשלתי/עסקי) היא כנראה תוצאה של החלטה משותפת לחימום היחסים. מבחינתה של ישראל לפחות, מדובר על צינור חמצן לתעשיית ההיי-טק שמניעה את המשק בשנים האחרונות, כאשר סין אמורה למלא את החלל שמשאירים המשקיעים האמריקאים והאירופאיים. על פי נתונים מאתר IVC המסקר את תעשיית ההון סיכון הישראלית, מדובר על שוק הנמצא בסטגנציה משנת 2011. גם עסקאות כמו טרסטיר או וויז, אינן מעידות על כלל חברות ההזנק שנלחמות לגייס הון בשעה של משבר כלכלי גלובלי.
רוצים יזמים ישראליים
ביטוי נוסף לשינוי הכיוון הזה ראו היזמים הישראליים אתמול (א') בכנס מצומצם בו הם נפגשו עם דירקטור פיתוח עסקי בספקית התקשורת הסינית China Telecom שאחראי על פעילות חנות האפליקציות (ה-AppStore) של החברה, ג'וני לי. רק כדי לסבר את האוזן, מדובר על אחת מספקיות התקשורת הגדולות בסין (ובעולם) עם מעל ל-420 מיליון מנויים.
לי הגיע לישראל בחסות מטריקס גלובל, חטיבת האופשור של מטריקס, שהשיקה לאחרונה מרכז פיתוח לאפליקציות מובייל בעיר צ'אנגז'ו בסין, עבור לקוחות מטריקס בסין ובעולם, והוא לווה על ידי צבי שלגו, מנכ"ל ומייסד PTL Group, המלווה ומנהלת פעילות של חברות זרות בסין.
מטרת בואו של לי לארץ היא לחשוף בפני היזמים הישראלים מתחום ה-IT והמובייל את הפלטפורמה שמקימה חברת צ'יינה טלקום אשר מטרתה לקשר בין לקוחות עסקיים בסין לבין חברות המציעות שירותי IT. "אנו מקימים גשר בין חברות IT לחברות תוכנה. אני כאן בחיפוש אחר טכנולוגיות IT", אמר לי. " צ'יינה טלקום היא מפעיל סיני ענק המספק שירותים למגוון חברות ממשלתיות ועסקיות. אנו מחפשים אחרי פתרונות טכנולוגיים מוכחים שישמשו את הלקוחות שלנו".
שלגו הפועל בשנים האחרונות בסין ועוזר לחברות ישראליות לחדור לשוק הסיני, אומר כי המשוכות של חברות טכנולוגיה צעירות בארץ להתחיל פעילות בסין הן מחסור בזמן ובמזומנים. משוכות אלו מכריעות את הכף לטובת השוק האמריקאי שהוא יותר מוכר ליזמים ישראלים, גם בשפה וגם בתרבות. "תהליך הלמידה של תרבות העסקים בסין יכול לקחת בין שנתיים לשלוש, ובמרבית הפעמים מדובר על משאבים שאין לחברה ישראלית צעירה", מסביר שלגו.
על מנת לגשר על הפער הקיים ולמשוך יזמים ישראלים לסין, מציעה צ'יינה טלקום מסלול שיאפשר התחלת פעילות קלה יותר בסין אשר בו יקבלו החברות הישראליות מקום לעבוד, שותף עסקי מוכר, משאבים והנחייה כיצד לפעול במדינה הגדולה בעולם.
"מדובר על קנה מידה אחר ממה שמכירים מרבית היזמים הישראלים", מסביר שלגו. "יש היום אינקובטורים (חממה טכנולוגית) כמעט בכל מחוז בסין שדרכה ניתן לקבל מימון מהממשל הסיני. אמנם הממשל הסיני עדיין לומד על ההבדלים בין השקעה להיי-טק לזו בתעשייה מסורתית, אבל ככל שיגיעו יותר יזמים, ככה השינוי בסין יהיה מהיר יותר".
סל השירותים של צי'יינה טלקום מחולק לשניים – אלו עבור קהל עסקי ואלו עבור הפרטי. לי מסביר שהמטרה שלו היא להביא לסין פתרונות IT בתחומים מגוונים שיעזרו לפתח את המגזר העסקי במחוזות בהן התעשייה נשארה מאחור. יש לציין כי כבר היום עושה צ'יינה טלקום פרויקטי IT במגזר הבריאות והתחבורה בסין בהן מעורבות חברות ישראליות.
"אנחנו יודעים לספק נקודת ממשק אחת לפעילות בסין (One Stop Shop) לכל חברה ישראלית שרוצה להתחיל פעילות במדינה. אלו לא חייבות להיות רק חברות טכנולוגיה, אלא גם חברות עסקיות מתחומים אחרים. כולל יהלומים", אמר לי.
כפיפות למדיניות הממשל
"אם אתה פועל בסין, אתה כפוף למדיניות של הממשל הסיני", הדגיש שלגו בהתייחס לשאלות על נושאי צנזורה שמפעילה הממשלה הסינית. לי הוסיף כי למרות המגבלות של הממשל, לצ'יינה טלקום יש מספיק חופש פעולה בסין על מנת לקדם פרויקטים בתחום ה-IT.
היבט נוסף הקשור לפעילות בסין הוא ההתייחסות לנכסים אינטלקטואליים (IP). אם בארה"ב ובמערב הצעד הראשון של חברה טכנולוגית הוא לעגן את הפיתוח שלה בפטנט, בסין הצעד הראשון הוא להתחיל למכור. "יזמים צריכים לשקול את נושא ה-IP בצורה אחרת כאשר הם מתחילים פעילות בסין", אומר שלגו. "מדובר על התייחסות שונה. בסין זו תחרות חופשית. אם התחלת למכור ראשון, יש לך יתרון. הם מצפים להתנהלות לפי התרבות שלהם".
לצד המגבלות של הצנזורה (לעיתים) ושל הנושאים המשפטיים, השוק הסיני טומן בחובו הרבה יתרונות ליזמים ישראלים צעירים. העיקרי שבהם הוא המימון. בעוד המצב הכלכלי בארה"ב ואירופה מעמיד את החברות הישראליות בתחרות על המימון, בסין הממשל דווקא משווע לרעיונות חדשים. שלגו מגלה כי לא מזמן פנתה אליו חברה המנהלת אינקובטור בשנחאי עם בקשה לקשר אותה לחברות ישראליות.
"היזמים מקבלים בסין נדל"ן, מימון וגישה חיובית. כסף לא מהווה מכשול. אם יש לך רעיון למוצר או תוכנה שישפרו את החיים של תושבי סין או יפתחו את המגזר העסקי, תמצא דלת פתוחה. לא מדובר בדרך לעשות אקזיט מהיר. הסינים יודעים מה הם צריכים והם רוצים מוצר עובד במציאות. לא חלומות".
הרעיון של צ'יינה טלקום הוא לייצר סצנת IT במקומות שהיא לא קיימת בסין. לצורך המחשה, במכללה שפתחה ג'ון ברייס בסין, כל מהנדס שמתקבל להכשרה מקצועית מקבל 7 חודשי משכורת מהמדינה מתוך רצון לקדם את התעשייה. "עדיין אין סיפורי הצלחה", מתוודא לי. "מדובר ביוזמה חדשה, כאשר אנו רוצים להתחיל בשנה הקרובה עם פיילוט של 3-5 חברות ישראליות. המטרה היא לייצר תהליך מסודר שממנו ירוויחו שני הצדדים".
אם עד היום חברות טכנולוגיה ישראליות נשאו עיניהן בעיקר לשוק האמריקאי, מתחילה בשנה האחרונה מגמה מעניינת שאם תימשך, עתידה להפוך את סין למטרה העיקרית של יזמי הטכנולוגיה הישראלים. הוכחה לכך אפשר לקבל רק מההשקעות שנעשו על ידי משקיעים אסייתיים, מרביתם סיניים, בחודש האחרון. במיזם משותף עם הטכניון הושקעו כ-130 מליון דולרים וקרן ההון סיכון פיטנגו גייסה 270 מליון דולרים להשקעה בחברות ישראליות. אם מסכמים את ההשקעות, מדובר על כמעט חצי מיליארד דולרים בחודש אחד.
ובכן, עולה השאלה מדוע עכשיו? היות ויהיה זה נאיבי לחשוב כי ההשקעות המתבצעות בישראל עוברות 'מתחת למכ"ם' של הממשל הסיני, הפעילות הענפה שהתרחשה בשנה שעברה וכללה 300 משלחות מסין ו-180 משלחות מישראל (ממשלתי/עסקי) היא כנראה תוצאה של החלטה משותפת לחימום היחסים. מבחינתה של ישראל לפחות, מדובר על צינור חמצן לתעשיית ההיי-טק שמניעה את המשק בשנים האחרונות, כאשר סין אמורה למלא את החלל שמשאירים המשקיעים האמריקאים והאירופאיים. על פי נתונים מאתר IVC המסקר את תעשיית ההון סיכון הישראלית, מדובר על שוק הנמצא בסטגנציה משנת 2011. גם עסקאות כמו טרסטיר או וויז, אינן מעידות על כלל חברות ההזנק שנלחמות לגייס הון בשעה של משבר כלכלי גלובלי.
רוצים יזמים ישראליים
ביטוי נוסף לשינוי הכיוון הזה ראו היזמים הישראליים אתמול (א') בכנס מצומצם בו הם נפגשו עם דירקטור פיתוח עסקי בספקית התקשורת הסינית China Telecom שאחראי על פעילות חנות האפליקציות (ה-AppStore) של החברה, ג'וני לי. רק כדי לסבר את האוזן, מדובר על אחת מספקיות התקשורת הגדולות בסין (ובעולם) עם מעל ל-420 מיליון מנויים.
לי הגיע לישראל בחסות מטריקס גלובל, חטיבת האופשור של מטריקס, שהשיקה לאחרונה מרכז פיתוח לאפליקציות מובייל בעיר צ'אנגז'ו בסין, עבור לקוחות מטריקס בסין ובעולם, והוא לווה על ידי צבי שלגו, מנכ"ל ומייסד PTL Group, המלווה ומנהלת פעילות של חברות זרות בסין.
מטרת בואו של לי לארץ היא לחשוף בפני היזמים הישראלים מתחום ה-IT והמובייל את הפלטפורמה שמקימה חברת צ'יינה טלקום אשר מטרתה לקשר בין לקוחות עסקיים בסין לבין חברות המציעות שירותי IT. "אנו מקימים גשר בין חברות IT לחברות תוכנה. אני כאן בחיפוש אחר טכנולוגיות IT", אמר לי. " צ'יינה טלקום היא מפעיל סיני ענק המספק שירותים למגוון חברות ממשלתיות ועסקיות. אנו מחפשים אחרי פתרונות טכנולוגיים מוכחים שישמשו את הלקוחות שלנו".
שלגו הפועל בשנים האחרונות בסין ועוזר לחברות ישראליות לחדור לשוק הסיני, אומר כי המשוכות של חברות טכנולוגיה צעירות בארץ להתחיל פעילות בסין הן מחסור בזמן ובמזומנים. משוכות אלו מכריעות את הכף לטובת השוק האמריקאי שהוא יותר מוכר ליזמים ישראלים, גם בשפה וגם בתרבות. "תהליך הלמידה של תרבות העסקים בסין יכול לקחת בין שנתיים לשלוש, ובמרבית הפעמים מדובר על משאבים שאין לחברה ישראלית צעירה", מסביר שלגו.
על מנת לגשר על הפער הקיים ולמשוך יזמים ישראלים לסין, מציעה צ'יינה טלקום מסלול שיאפשר התחלת פעילות קלה יותר בסין אשר בו יקבלו החברות הישראליות מקום לעבוד, שותף עסקי מוכר, משאבים והנחייה כיצד לפעול במדינה הגדולה בעולם.
"מדובר על קנה מידה אחר ממה שמכירים מרבית היזמים הישראלים", מסביר שלגו. "יש היום אינקובטורים (חממה טכנולוגית) כמעט בכל מחוז בסין שדרכה ניתן לקבל מימון מהממשל הסיני. אמנם הממשל הסיני עדיין לומד על ההבדלים בין השקעה להיי-טק לזו בתעשייה מסורתית, אבל ככל שיגיעו יותר יזמים, ככה השינוי בסין יהיה מהיר יותר".
סל השירותים של צי'יינה טלקום מחולק לשניים – אלו עבור קהל עסקי ואלו עבור הפרטי. לי מסביר שהמטרה שלו היא להביא לסין פתרונות IT בתחומים מגוונים שיעזרו לפתח את המגזר העסקי במחוזות בהן התעשייה נשארה מאחור. יש לציין כי כבר היום עושה צ'יינה טלקום פרויקטי IT במגזר הבריאות והתחבורה בסין בהן מעורבות חברות ישראליות.
"אנחנו יודעים לספק נקודת ממשק אחת לפעילות בסין (One Stop Shop) לכל חברה ישראלית שרוצה להתחיל פעילות במדינה. אלו לא חייבות להיות רק חברות טכנולוגיה, אלא גם חברות עסקיות מתחומים אחרים. כולל יהלומים", אמר לי.
כפיפות למדיניות הממשל
"אם אתה פועל בסין, אתה כפוף למדיניות של הממשל הסיני", הדגיש שלגו בהתייחס לשאלות על נושאי צנזורה שמפעילה הממשלה הסינית. לי הוסיף כי למרות המגבלות של הממשל, לצ'יינה טלקום יש מספיק חופש פעולה בסין על מנת לקדם פרויקטים בתחום ה-IT.
היבט נוסף הקשור לפעילות בסין הוא ההתייחסות לנכסים אינטלקטואליים (IP). אם בארה"ב ובמערב הצעד הראשון של חברה טכנולוגית הוא לעגן את הפיתוח שלה בפטנט, בסין הצעד הראשון הוא להתחיל למכור. "יזמים צריכים לשקול את נושא ה-IP בצורה אחרת כאשר הם מתחילים פעילות בסין", אומר שלגו. "מדובר על התייחסות שונה. בסין זו תחרות חופשית. אם התחלת למכור ראשון, יש לך יתרון. הם מצפים להתנהלות לפי התרבות שלהם".
לצד המגבלות של הצנזורה (לעיתים) ושל הנושאים המשפטיים, השוק הסיני טומן בחובו הרבה יתרונות ליזמים ישראלים צעירים. העיקרי שבהם הוא המימון. בעוד המצב הכלכלי בארה"ב ואירופה מעמיד את החברות הישראליות בתחרות על המימון, בסין הממשל דווקא משווע לרעיונות חדשים. שלגו מגלה כי לא מזמן פנתה אליו חברה המנהלת אינקובטור בשנחאי עם בקשה לקשר אותה לחברות ישראליות.
"היזמים מקבלים בסין נדל"ן, מימון וגישה חיובית. כסף לא מהווה מכשול. אם יש לך רעיון למוצר או תוכנה שישפרו את החיים של תושבי סין או יפתחו את המגזר העסקי, תמצא דלת פתוחה. לא מדובר בדרך לעשות אקזיט מהיר. הסינים יודעים מה הם צריכים והם רוצים מוצר עובד במציאות. לא חלומות".
הרעיון של צ'יינה טלקום הוא לייצר סצנת IT במקומות שהיא לא קיימת בסין. לצורך המחשה, במכללה שפתחה ג'ון ברייס בסין, כל מהנדס שמתקבל להכשרה מקצועית מקבל 7 חודשי משכורת מהמדינה מתוך רצון לקדם את התעשייה. "עדיין אין סיפורי הצלחה", מתוודא לי. "מדובר ביוזמה חדשה, כאשר אנו רוצים להתחיל בשנה הקרובה עם פיילוט של 3-5 חברות ישראליות. המטרה היא לייצר תהליך מסודר שממנו ירוויחו שני הצדדים".
