הגרעין האיראני – יש אשר רואים את המציאות במהופך
חובה לראות את הנתונים שסבא"א מציגה כמות שהם ולא להתעלם מהמציאות. אין סיכוי שהמשטר בטהרן יוותר על מאמציו להשיג נשק גרעיני, מכיוון שתהיה בכך פגיעה בתכלית קיומו
הגנה לישראל
| 19/05/2011
דו"חות הסוכנות הבילנאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בעשור האחרון מתארים היטב ובמפורט את התנהלות איראן בסוגית הגרעין. הנתונים ברורים והעובדות חד משמעיות. אך עדיין יש שנוטים לפרש אותן כמבט דרך מראה, אשר הופכת את כיוון התמונה לכלל בבואה מדומה.
להבנתם, אין הגברת כושר העשרת האורניום ל-20 אחוז מצביעה על התקדמות אלא דריכה במקום וכנראה אף נסיגה. ברם, אין בכוחם של נטייה פראדיגמטית לראות את תמונת המצב במהופך ושל דקלום חוזר ונשנה של המטפורה "נבלמה הריצה קדימה למתקן גרעיני ראשון", כדי לשנות את המציאות האיראנית המאיימת. למרבית הצער, כל המאמצים במישור הדיפלומטי שמעצמות המערב וסבא"א ניהלו עם איראן מאז 2003 לא הוכיחו את עצמם ולא שכנעו את איראן לחדול מתכניתה הגרעינית הצבאית.
המשטר בטהרן שם לו למטרה להציב את איראן כמעצמה אזורית ראשונה במעלה ולקדם את האיסלאם השיעי. האמצעים להשגת מטרותיו הם: טרור – איראן הפכה לגורם תומך טרור מספר אחד בעולם, וכן נשק גרעיני כאינטרס קיומי שיבטיח את שרידות המשטר. איראן תופסת את הנשק הגרעיני גם כתנאי הכרחי להיותה מעצמה אזורית (לפחות), וכן כמכשיר שיאפשר את השמדת ישראל. בשל כך, לפחות בראייה אסטרטגית, בלתי אפשרי שאיראן תחת משטר חמינאי תוותר על תכניתה להשיג נשק גרעיני.
עם זאת במישור הטקטי, סביר שהיא תמשיך בניהול מגעים דיפלומטיים מייגעים עם המערב ואולי תסכים לוויתורים כלשהם, לכאורה, וזאת על מנת להרוויח זמן ולמנוע את תקיפתה. לגופו של עניין, לפי סוכנות רויטרס, פריידון עבאסי, נשיא הארגון האיראני לאנרגיה אטומית, הודיע ב-28 לנובמבר, כי איראן תמשיך להעשיר אורניום "במלוא האינטנסיביות", וכי תגדיל בשנה הקרובה בהיקף משמעותי את מספר הצנטריפוגות הפועלות.
למרבית האירוניה, הוא מרשה לעצמו לחלוק על אלו בישראל שסבורים אחרת. יתרה מזאת, תכולת האורניום המועשר ל-20 אחוז במוטות הדלק הגרעיני של כור המחקר בטהרן היא כ-30 ק"ג. בתחילת שנות ה-90, של המאה הקודמת, הסבו מומחים ארגנטינאיים את ליבת הכור להפעלה בסוג זה של דלק גרעיני. בהמשך לכך, ב-1993 סיפקה ארגנטינה לאיראן מוטות דלק גרעיני בכמות כוללת של כ-116 ק"ג אורניום מועשר ל-20 אחוז. כמות זו, של כ-4 ליבות, מספקת לפחות לכ-20 שנה.
ב-15 לפברואר 2012 הוטען מוט הדלק הראשון מתוצרת איראנית בכור של טהרן, בטקס חגיגי בהשתתפות אחמדינג'אד, נשיא איראן. לשם ייצור מוטות דלק בכמות שארגנטינה סיפקה בעבר, בהנחה של 20 אחוז פחת בתהליך הייצור, נדרשת כמות של 215 ק"ג UF6 (אורניום הקסא-פלואוריד) מועשר ל-20 אחוז. על פי דו"ח סבא"א האחרון מנובמבר, כמות ה-UF6 המועשר ל-20 אחוז שאיראן העשירה עד לאותו מועד הגיעה לכ-233 ק"ג – כמות המספקת לייצור מוטות דלק לכור עבור יותר מ-20 שנה נוספות. אך למרות זאת, האיראנים מתעקשים להמשיך להעשיר אורניום ל-20 אחוז. לאיזו מטרה הם מייעדים זאת?! אין צורך בניחושים או בהסברים דחוקים.
האם ניתן להיתלות בהערכות המודיעין הלאומיות של האמריקנים מ-2007 ו-2011 כהוכחה לכך שאפשר להגיע לפתרון דיפלומטי? הדבר מוטל בספק! כפי שהוכחנו במאמר שהתפרסם בכתב העת International Journal of Intelligence & Counterintelligence (חוברת מס' 2, כרך 25, מרץ 2012 עמודים 329-292) היוצא לאור בלונדון, הערכות אלה, לפחות בחלקן הגלוי, לבטח היו נגועות בהטיות פוליטיות.
כך לדוגמה, ההערכה של 2007 גרסה כי איראן עצרה ב-2003 את תכניתה הגרעינית הצבאית ולא חידשה אותה. מנגד, אנו הצבענו על פעילויות איראניות רבות בתחום הגרעין הצבאי שהתרחשו בין השנים 2004 ל-2007. ספק רב אם המריעים היום להערכות האמריקניות מ-2007 ו-2011 ורואים בהן 'אורים ותומים', מצויים במגמתיות הקלוקלת שניתבה ב-2007 את כותביהן להניא את בוש מתקיפה באיראן. הייתה בכך התערבות בוטה, ואף שגויה לחלוטין לגוף העניין, מצד פונקציית הערכה מודיעינית בתהליך קבלת החלטות של הנשיא.
יתרה מזאת, במסמך 2011 היא נמנעה במפגיע מלהודות בכך בדיעבד. מול הערכות המודיעין הלאומיות של האמריקנים מ-2007 ו-2011 ניתן להציב את הערכות ISIS, מכון המחקר המכובד מוושינגטון, אשר מביעות דאגה רבה נוכח האיום הגרעיני האיראני; ועוד רבים וטובים בישראל, באירופה, ואף בארה"ב עצמה, אשר התנגדו לשתי ההערכות הנ"ל. הבבואה הכוזבת של הגרעין האיראני, כפי שיש הרואים אותה, מזכירה את 'עליסה בארץ הפלאות'.
יש להצטער על הבריחה מהמציאות העגמומית וההעדפה לשקוע בחלום המתוק של 'ארץ הפלאות', אשר בו 'ציר הרשע' של איראן, צפון קוריאה והחיזבאללה, אינם אלא קלפים של נייר. אין לשכוח את העובדה שרקטות פאג'ר אשר שוגרו אל תל אביב במבצע "עמוד הענן", סופקו לרצועת עזה על ידי איראן. זהו אך קצהו הנגלה של הקרחון האיראני.
***
סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק הוא מומחה לפיזיקה והטכנולוגיה של הגרעין. בעברו הוא שירת בקהיליית המודיעין הישראלית כחוקר ומנתח בכיר
סא"ל (מיל') ד"ר דני שוהם שירת בעברו כקצין מחקר באגף המודיעין וכעת מכהן כחוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר אילן
דו"חות הסוכנות הבילנאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בעשור האחרון מתארים היטב ובמפורט את התנהלות איראן בסוגית הגרעין. הנתונים ברורים והעובדות חד משמעיות. אך עדיין יש שנוטים לפרש אותן כמבט דרך מראה, אשר הופכת את כיוון התמונה לכלל בבואה מדומה.
להבנתם, אין הגברת כושר העשרת האורניום ל-20 אחוז מצביעה על התקדמות אלא דריכה במקום וכנראה אף נסיגה. ברם, אין בכוחם של נטייה פראדיגמטית לראות את תמונת המצב במהופך ושל דקלום חוזר ונשנה של המטפורה "נבלמה הריצה קדימה למתקן גרעיני ראשון", כדי לשנות את המציאות האיראנית המאיימת. למרבית הצער, כל המאמצים במישור הדיפלומטי שמעצמות המערב וסבא"א ניהלו עם איראן מאז 2003 לא הוכיחו את עצמם ולא שכנעו את איראן לחדול מתכניתה הגרעינית הצבאית.
המשטר בטהרן שם לו למטרה להציב את איראן כמעצמה אזורית ראשונה במעלה ולקדם את האיסלאם השיעי. האמצעים להשגת מטרותיו הם: טרור – איראן הפכה לגורם תומך טרור מספר אחד בעולם, וכן נשק גרעיני כאינטרס קיומי שיבטיח את שרידות המשטר. איראן תופסת את הנשק הגרעיני גם כתנאי הכרחי להיותה מעצמה אזורית (לפחות), וכן כמכשיר שיאפשר את השמדת ישראל. בשל כך, לפחות בראייה אסטרטגית, בלתי אפשרי שאיראן תחת משטר חמינאי תוותר על תכניתה להשיג נשק גרעיני.
עם זאת במישור הטקטי, סביר שהיא תמשיך בניהול מגעים דיפלומטיים מייגעים עם המערב ואולי תסכים לוויתורים כלשהם, לכאורה, וזאת על מנת להרוויח זמן ולמנוע את תקיפתה. לגופו של עניין, לפי סוכנות רויטרס, פריידון עבאסי, נשיא הארגון האיראני לאנרגיה אטומית, הודיע ב-28 לנובמבר, כי איראן תמשיך להעשיר אורניום "במלוא האינטנסיביות", וכי תגדיל בשנה הקרובה בהיקף משמעותי את מספר הצנטריפוגות הפועלות.
למרבית האירוניה, הוא מרשה לעצמו לחלוק על אלו בישראל שסבורים אחרת. יתרה מזאת, תכולת האורניום המועשר ל-20 אחוז במוטות הדלק הגרעיני של כור המחקר בטהרן היא כ-30 ק"ג. בתחילת שנות ה-90, של המאה הקודמת, הסבו מומחים ארגנטינאיים את ליבת הכור להפעלה בסוג זה של דלק גרעיני. בהמשך לכך, ב-1993 סיפקה ארגנטינה לאיראן מוטות דלק גרעיני בכמות כוללת של כ-116 ק"ג אורניום מועשר ל-20 אחוז. כמות זו, של כ-4 ליבות, מספקת לפחות לכ-20 שנה.
ב-15 לפברואר 2012 הוטען מוט הדלק הראשון מתוצרת איראנית בכור של טהרן, בטקס חגיגי בהשתתפות אחמדינג'אד, נשיא איראן. לשם ייצור מוטות דלק בכמות שארגנטינה סיפקה בעבר, בהנחה של 20 אחוז פחת בתהליך הייצור, נדרשת כמות של 215 ק"ג UF6 (אורניום הקסא-פלואוריד) מועשר ל-20 אחוז. על פי דו"ח סבא"א האחרון מנובמבר, כמות ה-UF6 המועשר ל-20 אחוז שאיראן העשירה עד לאותו מועד הגיעה לכ-233 ק"ג – כמות המספקת לייצור מוטות דלק לכור עבור יותר מ-20 שנה נוספות. אך למרות זאת, האיראנים מתעקשים להמשיך להעשיר אורניום ל-20 אחוז. לאיזו מטרה הם מייעדים זאת?! אין צורך בניחושים או בהסברים דחוקים.
האם ניתן להיתלות בהערכות המודיעין הלאומיות של האמריקנים מ-2007 ו-2011 כהוכחה לכך שאפשר להגיע לפתרון דיפלומטי? הדבר מוטל בספק! כפי שהוכחנו במאמר שהתפרסם בכתב העת International Journal of Intelligence & Counterintelligence (חוברת מס' 2, כרך 25, מרץ 2012 עמודים 329-292) היוצא לאור בלונדון, הערכות אלה, לפחות בחלקן הגלוי, לבטח היו נגועות בהטיות פוליטיות.
כך לדוגמה, ההערכה של 2007 גרסה כי איראן עצרה ב-2003 את תכניתה הגרעינית הצבאית ולא חידשה אותה. מנגד, אנו הצבענו על פעילויות איראניות רבות בתחום הגרעין הצבאי שהתרחשו בין השנים 2004 ל-2007. ספק רב אם המריעים היום להערכות האמריקניות מ-2007 ו-2011 ורואים בהן 'אורים ותומים', מצויים במגמתיות הקלוקלת שניתבה ב-2007 את כותביהן להניא את בוש מתקיפה באיראן. הייתה בכך התערבות בוטה, ואף שגויה לחלוטין לגוף העניין, מצד פונקציית הערכה מודיעינית בתהליך קבלת החלטות של הנשיא.
יתרה מזאת, במסמך 2011 היא נמנעה במפגיע מלהודות בכך בדיעבד. מול הערכות המודיעין הלאומיות של האמריקנים מ-2007 ו-2011 ניתן להציב את הערכות ISIS, מכון המחקר המכובד מוושינגטון, אשר מביעות דאגה רבה נוכח האיום הגרעיני האיראני; ועוד רבים וטובים בישראל, באירופה, ואף בארה"ב עצמה, אשר התנגדו לשתי ההערכות הנ"ל. הבבואה הכוזבת של הגרעין האיראני, כפי שיש הרואים אותה, מזכירה את 'עליסה בארץ הפלאות'.
יש להצטער על הבריחה מהמציאות העגמומית וההעדפה לשקוע בחלום המתוק של 'ארץ הפלאות', אשר בו 'ציר הרשע' של איראן, צפון קוריאה והחיזבאללה, אינם אלא קלפים של נייר. אין לשכוח את העובדה שרקטות פאג'ר אשר שוגרו אל תל אביב במבצע "עמוד הענן", סופקו לרצועת עזה על ידי איראן. זהו אך קצהו הנגלה של הקרחון האיראני.
***
סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק הוא מומחה לפיזיקה והטכנולוגיה של הגרעין. בעברו הוא שירת בקהיליית המודיעין הישראלית כחוקר ומנתח בכיר
סא"ל (מיל') ד"ר דני שוהם שירת בעברו כקצין מחקר באגף המודיעין וכעת מכהן כחוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר אילן
