מצרים קוצרת את פירות מבצע "עמוד ענן"
נראה כי המנצח הגדול של המבצע בעזה הוא דווקא נשיא מצרים, מוחמד מורסי, איש האחים המוסלמים שהצליח (לפחות לבינתיים) למצוא את "שביל הזהב" בין המערב לעולם הערבי
שאול שי
| 19/05/2011
(צילום: AP)
ההסלמה בעימות בין חמאס לישראל ובעיקר מבצע "עמוד ענן" היוו הזדמנות עבור מוחמד מורסי נשיא מצרים למצב את מצרים כגורם ההשפעה הדומיננטי באזור. בתגובה למבצע "עמוד ענן" החזירה מצרים את שגרירה מישראל, ראש ממשלת מצרים, השאם קנדיל, הגיע לביקור ברצועת עזה להביע את הזדהותה של מצרים עם תנועת החמאס ומורסי הזהיר את ישראל כי "המתקפה הישראלית על עזה" היא "מסוכנת" וציין כי ביכולתה של מצרים להפסיק את המתקפה, "כפי שהעם המצרי הפסיק את העושק".
הוא פנה לישראל ואמר: "הפסיקו את ההרפתקה הזו. אחרת לא תוכלו לעמוד בפני זעם המצרים. לא נעזוב את עזה לבדה". הנשיא המצרי הוסיף ואמר: "אני שב ומזהיר את מי שתוקף את עזה - לעולם לא תשיגו שליטה על תושבי עזה. אני אומר להם בשם העם המצרי כולו שהמצרים של היום שונה לגמרי ממצרים של אתמול. הערבים של היום שונים לגמרי מהערבים של אתמול".
בקהיר התכנסו ראשי תנועת האחים המוסלמים על מנת לגבש מענה "לתוקפנות הישראלית" כאשר בין היתר הציעו שמצרים תבטל את הסכם השלום עם ישראל ונשקלה גם אפשרות לתבוע מהשלטונות במצרים לגלות מעורבות פעילה למען החמאס ואף לסייע לארגון בנשק. אולם הצעות אלה נשללו בעיקר בשל התנגדותו של חיראת א שאטר, בכיר הארגון, שהתמודד בעבר על משרת הנשיאות ונדחה.
העימות ברצועת עזה הדגיש מגמה חדשה באזור של התגבשות ציר אסלאמי סוני הכולל בין היתר את תוניסיה, תורכיה וקטאר שמנהיגיו הגיעו למצרים , וחלקם אף ביקרו ברצועת עזה להביע את תמיכתם בחמאס. הגעתם למצרים מהווה ביטוי למעמדה הבכיר וחשיבותה של מצרים כגורם מוביל של המחנה הסוני הרדיקלי במזה"ת. מורסי היה נתון בלחצים מבית מצד תנועתו, התנועה הסלפית וגורמים רדיקליים נוספים לנקוט בעמדה אנטי ישראלית מובהקת כאשר מנגד לחצו עליו ארה"ב והאיחוד האירופי להפעיל את השפעתו לריסון תנועת החמאס ולהביא להפסקת האלימות.
מצרים נתונה במשבר כלכלי קשה ונזקקת לסיוע כלכלי דחוף מארה"ב והמערב ולפיכך נדרש נשיא מצרים לנקוט במדיניות שתתרום לשיפור הקשרים בין מצרים למדינות אלה. נראה כי נשיא מצרים השכיל למצוא את "שביל הזהב" בסך הלחצים המנוגדים: מצרים התייצבה בהתאם לעמדתה הטבעית לימין החמאס , אך נמנעה מנקיטת צעדים קיצוניים נגד ישראל,ועל ידי כך התאפשר לה למלא את תפקיד "המתווך" בעימות בין ישראל לחמאס, בברכת כל הצדדים.
בסיום המשבר הנוכחי ניתן לומר שמצרים הצליחה להפיק את מירב ההישגים ולקדם את האינטרסים שלה: סיום הלחימה תוך שימור הישגים של החמאס. מניעת מהלך קרקעי של צה"ל ברצועת עזה שהיה עלול לנטרל את הישגי החמאס ולהגביר את הלחץ מבית למעורבות מצרית בעימות. השגת תמיכה של ארה"ב ואירופה, לרבות סיוע כלכלי חיוני עבור מצרים. חיזוק מעמדה המדיני של מצרים כגורם אזורי מרכזי.
במהלך מבצע "עמוד ענן" נורתה רקטת גראד מסיני לעבר אילת. הרקטה נחתה בשטח פתוח ולא גרמה לנזק וזכתה לתשומת לב מועטה לנוכח עוצמת ירי הרקטות מרצועת עזה. אירוע זה מהווה תזכורת כי מצרים אינה רק בבחינת גורם מתווך ויש לה אחריות להתמודד ולמנוע טרור משטחה נגד ישראל ,דבר שהיא עושה עד כה בהצלחה מוגבלת. בהתאם להבנות שהובילו להפסקת האש ,אמורה מצרים למלא תפקיד חשוב במניעת פעולות טרור שעלולות להביא להתלקחות חדשה באזור.
התנהלותה של מצרים במהלך השנה האחרונה בנושא מניעת פגועים מסיני נגד ישראל מעוררת סימני שאלה לגבי יכולתה ומידת המוטיבציה שלה למנוע בעתיד פעילות טרור מרצועת עזה נגד ישראל. יש לקוות שהצלחת המדיניות הפרגמטית של מוחמד מורסי במשבר הנוכחי תעודד את מצרים לנקוט במדיניות דומה גם בעתיד, אולם מורכבות מצבה הפנימי של מצרים וחוסר היציבות האזורית אינם מבשרים טובות.
**
אל"מ (מיל') ד"ר שאול שי, היסטוריון וסופר, לשעבר קצין המודיעין של פיקוד דרום וראש מחלקת היסטוריה בצה"ל, משמש כיום כמרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה
ההסלמה בעימות בין חמאס לישראל ובעיקר מבצע "עמוד ענן" היוו הזדמנות עבור מוחמד מורסי נשיא מצרים למצב את מצרים כגורם ההשפעה הדומיננטי באזור. בתגובה למבצע "עמוד ענן" החזירה מצרים את שגרירה מישראל, ראש ממשלת מצרים, השאם קנדיל, הגיע לביקור ברצועת עזה להביע את הזדהותה של מצרים עם תנועת החמאס ומורסי הזהיר את ישראל כי "המתקפה הישראלית על עזה" היא "מסוכנת" וציין כי ביכולתה של מצרים להפסיק את המתקפה, "כפי שהעם המצרי הפסיק את העושק".
הוא פנה לישראל ואמר: "הפסיקו את ההרפתקה הזו. אחרת לא תוכלו לעמוד בפני זעם המצרים. לא נעזוב את עזה לבדה". הנשיא המצרי הוסיף ואמר: "אני שב ומזהיר את מי שתוקף את עזה - לעולם לא תשיגו שליטה על תושבי עזה. אני אומר להם בשם העם המצרי כולו שהמצרים של היום שונה לגמרי ממצרים של אתמול. הערבים של היום שונים לגמרי מהערבים של אתמול".
בקהיר התכנסו ראשי תנועת האחים המוסלמים על מנת לגבש מענה "לתוקפנות הישראלית" כאשר בין היתר הציעו שמצרים תבטל את הסכם השלום עם ישראל ונשקלה גם אפשרות לתבוע מהשלטונות במצרים לגלות מעורבות פעילה למען החמאס ואף לסייע לארגון בנשק. אולם הצעות אלה נשללו בעיקר בשל התנגדותו של חיראת א שאטר, בכיר הארגון, שהתמודד בעבר על משרת הנשיאות ונדחה.
העימות ברצועת עזה הדגיש מגמה חדשה באזור של התגבשות ציר אסלאמי סוני הכולל בין היתר את תוניסיה, תורכיה וקטאר שמנהיגיו הגיעו למצרים , וחלקם אף ביקרו ברצועת עזה להביע את תמיכתם בחמאס. הגעתם למצרים מהווה ביטוי למעמדה הבכיר וחשיבותה של מצרים כגורם מוביל של המחנה הסוני הרדיקלי במזה"ת. מורסי היה נתון בלחצים מבית מצד תנועתו, התנועה הסלפית וגורמים רדיקליים נוספים לנקוט בעמדה אנטי ישראלית מובהקת כאשר מנגד לחצו עליו ארה"ב והאיחוד האירופי להפעיל את השפעתו לריסון תנועת החמאס ולהביא להפסקת האלימות.
מצרים נתונה במשבר כלכלי קשה ונזקקת לסיוע כלכלי דחוף מארה"ב והמערב ולפיכך נדרש נשיא מצרים לנקוט במדיניות שתתרום לשיפור הקשרים בין מצרים למדינות אלה. נראה כי נשיא מצרים השכיל למצוא את "שביל הזהב" בסך הלחצים המנוגדים: מצרים התייצבה בהתאם לעמדתה הטבעית לימין החמאס , אך נמנעה מנקיטת צעדים קיצוניים נגד ישראל,ועל ידי כך התאפשר לה למלא את תפקיד "המתווך" בעימות בין ישראל לחמאס, בברכת כל הצדדים.
בסיום המשבר הנוכחי ניתן לומר שמצרים הצליחה להפיק את מירב ההישגים ולקדם את האינטרסים שלה: סיום הלחימה תוך שימור הישגים של החמאס. מניעת מהלך קרקעי של צה"ל ברצועת עזה שהיה עלול לנטרל את הישגי החמאס ולהגביר את הלחץ מבית למעורבות מצרית בעימות. השגת תמיכה של ארה"ב ואירופה, לרבות סיוע כלכלי חיוני עבור מצרים. חיזוק מעמדה המדיני של מצרים כגורם אזורי מרכזי.
במהלך מבצע "עמוד ענן" נורתה רקטת גראד מסיני לעבר אילת. הרקטה נחתה בשטח פתוח ולא גרמה לנזק וזכתה לתשומת לב מועטה לנוכח עוצמת ירי הרקטות מרצועת עזה. אירוע זה מהווה תזכורת כי מצרים אינה רק בבחינת גורם מתווך ויש לה אחריות להתמודד ולמנוע טרור משטחה נגד ישראל ,דבר שהיא עושה עד כה בהצלחה מוגבלת. בהתאם להבנות שהובילו להפסקת האש ,אמורה מצרים למלא תפקיד חשוב במניעת פעולות טרור שעלולות להביא להתלקחות חדשה באזור.
התנהלותה של מצרים במהלך השנה האחרונה בנושא מניעת פגועים מסיני נגד ישראל מעוררת סימני שאלה לגבי יכולתה ומידת המוטיבציה שלה למנוע בעתיד פעילות טרור מרצועת עזה נגד ישראל. יש לקוות שהצלחת המדיניות הפרגמטית של מוחמד מורסי במשבר הנוכחי תעודד את מצרים לנקוט במדיניות דומה גם בעתיד, אולם מורכבות מצבה הפנימי של מצרים וחוסר היציבות האזורית אינם מבשרים טובות.
**
אל"מ (מיל') ד"ר שאול שי, היסטוריון וסופר, לשעבר קצין המודיעין של פיקוד דרום וראש מחלקת היסטוריה בצה"ל, משמש כיום כמרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה
