ההפצצה בחרטום: הישג משולב של יכולת אווירית ומודיעינית
לא ברור עדיין מי ביצע את הפעולה בחרטום, בו פוצץ מפעל תחמושת, אולם ברור כי הכוח שביצע את המשימה היה מאומן היטב. מדובר בכוח המסוגל לעבור דרך ארוכה מבלי להתגלות ולפגוע במטרה ביעף אחד. פרשנות
אריה אגוזי
| 19/05/2011
אם מישהו אי פעם ייקח אחריות על השמדת מפעל הנשק בסודן צריך יהיה לברך אותו על "הישג משולב". זה לא רק המרחק, זה גם המידע המודיעיני, זה גם העובדה שהמטוסים הבלתי מזוהים שהרסו את המפעל עשו את דרכם מבלי שהתגלו בדרך, זה גם כל הסיוע שהם קיבלו, ללא ספק, בדרך כמו תידלוק אווירי או לפחות "תחנת דלק" פתוחה ומוכנה לשרת.
זו פעולה מורכבת שמי שביצע אותה נותן משמעות חדשה ל"פעולת עומק". עד שמישהו יקח אחריות על הפעולה ברור לכולם כי סודן הפכה לא רק לצומת מעבר של נשק לעזה אלה גם לבסיס ייצור של נשק כזה.
מה שעוד ברור שכל הפעילות הזו נעשית תחת עיניים פקוחות הן אנושיות והן טכנולוגיות, שיודעות להבחין בפרטים הקטנים ביותר.
הכוח האווירי, שלדברי ממשלת חרטום ביצע את המשימה, השמיד את המטרה ביעף אחד ולגמרי, עד היסוד. הוא גם עזב את התחום האווירי של סודן לפני שמישהו שם הבין מה קורה. זה לא שלסודן יש מערכות הגנה אווירית מתקדמות, אבל סביבה במעגל ראשון ושני יש מדינות עם מערכות לא רעות.
כוח אווירי הוא בימינו הוא לא רק להשגת עליונות אווירית הוא גם הזרוע הארוכה של מדינות שצריכות לטפל באיומים רחוקים. אבל הכוח האווירי הוא רק קצה החוד, החודר לעומק. יש בדרך עוד אלמנטים שמאפשרים לו להלום רחוק וחזק.
מי שביצע את הפעולה הזו שולט בשילוב הזה של אלמנטים של מה שמכונה "הכנה למבצע" וגם באגרוף עצמו.
מישהו בחרטום צריך להתחיל לחשוב אחרת.
אם מישהו אי פעם ייקח אחריות על השמדת מפעל הנשק בסודן צריך יהיה לברך אותו על "הישג משולב". זה לא רק המרחק, זה גם המידע המודיעיני, זה גם העובדה שהמטוסים הבלתי מזוהים שהרסו את המפעל עשו את דרכם מבלי שהתגלו בדרך, זה גם כל הסיוע שהם קיבלו, ללא ספק, בדרך כמו תידלוק אווירי או לפחות "תחנת דלק" פתוחה ומוכנה לשרת.
זו פעולה מורכבת שמי שביצע אותה נותן משמעות חדשה ל"פעולת עומק". עד שמישהו יקח אחריות על הפעולה ברור לכולם כי סודן הפכה לא רק לצומת מעבר של נשק לעזה אלה גם לבסיס ייצור של נשק כזה.
מה שעוד ברור שכל הפעילות הזו נעשית תחת עיניים פקוחות הן אנושיות והן טכנולוגיות, שיודעות להבחין בפרטים הקטנים ביותר.
הכוח האווירי, שלדברי ממשלת חרטום ביצע את המשימה, השמיד את המטרה ביעף אחד ולגמרי, עד היסוד. הוא גם עזב את התחום האווירי של סודן לפני שמישהו שם הבין מה קורה. זה לא שלסודן יש מערכות הגנה אווירית מתקדמות, אבל סביבה במעגל ראשון ושני יש מדינות עם מערכות לא רעות.
כוח אווירי הוא בימינו הוא לא רק להשגת עליונות אווירית הוא גם הזרוע הארוכה של מדינות שצריכות לטפל באיומים רחוקים. אבל הכוח האווירי הוא רק קצה החוד, החודר לעומק. יש בדרך עוד אלמנטים שמאפשרים לו להלום רחוק וחזק.
מי שביצע את הפעולה הזו שולט בשילוב הזה של אלמנטים של מה שמכונה "הכנה למבצע" וגם באגרוף עצמו.
מישהו בחרטום צריך להתחיל לחשוב אחרת.
