פרדוקס הקווים האדומים
ייתכן שעלינו להעלות ענן אפור של חששות, האם ישראל נואשת ומבודדת עלולה לפעול בצורה נואשת? סימן שאלה כזה עשוי להשיג אפקט הרתעתי חזק יותר מכל קו אדוםפרדוקס הקווים האדומים
שמואל גורדון
| 19/05/2011
קווים אדומים מטרתם להציב ליריב גבול לפעולותיו. גבול זה עשוי להיות קו גבול גיאוגרפי, שאוי לו ליריב אם יעז לחצו; קו אדום להתחמשות בנשק חדיש, קו אדום בפני סירוב להגיע להסדר כמו סירוב ישראל להגיע להסדר עם מצרים שהביא למלחמת יום כיפור, וסירוב ישראל כיום למו"מ פעיל עם הפלשתינים שיגרום לאינתיפאדה שלישית; וקו אדום בפני תזוזה פוליטית כמו הכרזה על סיפוח אזור כבוש. כ
לומר, קו אדום הוא בבחינת אולטימטום או סוג מסוים של התחיבות: אם תעשה כך, אגיב בדרך מסוימת ומוגדרת באופי שלה, בעוצמתה. הצבת קווים אדומים היא דרך מסוימת (שגויה בדרך כלל) להרתעת היריב. לכאורה הצד שאותו אמורה ישראל להרתיע – איראן במקרה הנוכחי – נמצא בדילמה האם להמשיך במימוש כוונותיו או להירתע, אולם בפועל, כעת ידוע לו בדיוק מהו המחיר שישלם ומתי, ועליו לברר לעצמו האם כדאי לו לחצות את הקו האדום או עליו לנקוט במגוון פעולות אחרות לעקוף או לחצות את הקו.
אולם קו אדום כובל את ידי הצד שמשרטט אותו מכיוון שהוא מאפשר ליריב לבדוק את האמינות והמוכנות שלו. ישראל, אם תציב קו אדום ברור ומוגדר, תכבול את ידיה שלה. ככל שתהיה מחויבת יותר לתגובה מסוימת, כך עלול הקו האדום שלה להפוך לא רלוונטי בנסיבות חדשות שאינן ידועות בעוד מועד. ייתכן שהתנאים ישתנו, תיווצרנה בריתות חדשות, יפותח אמצעי-נגד יעיל כמו מערכת "חץ" משופרת או מערכת אמריקאית חדישה, וכן הלאה.
אולם ישראל שהתחייבה לקווים אדומים, לתגובה צבאית, כאמצעי להרתעה – תהיה חייבת להגיב. כשאיראן "תדגדג" את הקו האדום היא תאתגר את ההרתעה הישראלית. במקרה כזה הצד המתלבט יהיה הצד המרתיע – ישראל. אם תממש את ההתחיבות לתגובה שלא תהלום את המצב החדש תהיה זו תגובה לא הגיונית ולא מועילה; אבל אם לא תגיב עלולה ההרתעה להתמסמס.
קווים אדומים והרתעה חסרת גמישות, שאולי היו יעילים עד תום המלחמה הקרה לפני 20 שנים, אינם יעילים בסביבה המשתנה במהירות; יש להחליף את המדיניות של קו אדום באסטרטגיה של אזור אפור; שמאפשר גמישות בבחירת סוג התגובה, מועד התגובה, עצמתה, ואופייה. איראן, הצד המורתע, היא שלא תהיה בטוחה מתי, כיצד, ובאיזו עוצמה תפעל ישראל, מדוע עליה להיות בטוחה שישראל תגיב בדרך קונבנציונלית וצפויה?
ישנה הרתעה נגד אויבים וישנו סוג של הרתעה כלפי בני-ברית כמו ארה"ב: האם נשיא ארה"ב מבין כי ישראל נואשת ומבודדת עלולה לפעול בצורה נואשת? אולי על ישראל להעלות ענן אפור של חששות שמא מול סכנה קיומית מוחשית וקרובה לא תיוותר בידה בררה אלא להגיב באמצעים קיומיים?
סימני שאלה כאלו ואחרים עשויים להשיג אפקט הרתעתי חזק הרבה יותר מקוו אדום. התווית "אזורים אפורים" תשמר את יעילות ההרתעה ותאפשר גמישות באיום של תגובות אפשריות.
קווים אדומים מטרתם להציב ליריב גבול לפעולותיו. גבול זה עשוי להיות קו גבול גיאוגרפי, שאוי לו ליריב אם יעז לחצו; קו אדום להתחמשות בנשק חדיש, קו אדום בפני סירוב להגיע להסדר כמו סירוב ישראל להגיע להסדר עם מצרים שהביא למלחמת יום כיפור, וסירוב ישראל כיום למו"מ פעיל עם הפלשתינים שיגרום לאינתיפאדה שלישית; וקו אדום בפני תזוזה פוליטית כמו הכרזה על סיפוח אזור כבוש. כ
לומר, קו אדום הוא בבחינת אולטימטום או סוג מסוים של התחיבות: אם תעשה כך, אגיב בדרך מסוימת ומוגדרת באופי שלה, בעוצמתה. הצבת קווים אדומים היא דרך מסוימת (שגויה בדרך כלל) להרתעת היריב. לכאורה הצד שאותו אמורה ישראל להרתיע – איראן במקרה הנוכחי – נמצא בדילמה האם להמשיך במימוש כוונותיו או להירתע, אולם בפועל, כעת ידוע לו בדיוק מהו המחיר שישלם ומתי, ועליו לברר לעצמו האם כדאי לו לחצות את הקו האדום או עליו לנקוט במגוון פעולות אחרות לעקוף או לחצות את הקו.
אולם קו אדום כובל את ידי הצד שמשרטט אותו מכיוון שהוא מאפשר ליריב לבדוק את האמינות והמוכנות שלו. ישראל, אם תציב קו אדום ברור ומוגדר, תכבול את ידיה שלה. ככל שתהיה מחויבת יותר לתגובה מסוימת, כך עלול הקו האדום שלה להפוך לא רלוונטי בנסיבות חדשות שאינן ידועות בעוד מועד. ייתכן שהתנאים ישתנו, תיווצרנה בריתות חדשות, יפותח אמצעי-נגד יעיל כמו מערכת "חץ" משופרת או מערכת אמריקאית חדישה, וכן הלאה.
אולם ישראל שהתחייבה לקווים אדומים, לתגובה צבאית, כאמצעי להרתעה – תהיה חייבת להגיב. כשאיראן "תדגדג" את הקו האדום היא תאתגר את ההרתעה הישראלית. במקרה כזה הצד המתלבט יהיה הצד המרתיע – ישראל. אם תממש את ההתחיבות לתגובה שלא תהלום את המצב החדש תהיה זו תגובה לא הגיונית ולא מועילה; אבל אם לא תגיב עלולה ההרתעה להתמסמס.
קווים אדומים והרתעה חסרת גמישות, שאולי היו יעילים עד תום המלחמה הקרה לפני 20 שנים, אינם יעילים בסביבה המשתנה במהירות; יש להחליף את המדיניות של קו אדום באסטרטגיה של אזור אפור; שמאפשר גמישות בבחירת סוג התגובה, מועד התגובה, עצמתה, ואופייה. איראן, הצד המורתע, היא שלא תהיה בטוחה מתי, כיצד, ובאיזו עוצמה תפעל ישראל, מדוע עליה להיות בטוחה שישראל תגיב בדרך קונבנציונלית וצפויה?
ישנה הרתעה נגד אויבים וישנו סוג של הרתעה כלפי בני-ברית כמו ארה"ב: האם נשיא ארה"ב מבין כי ישראל נואשת ומבודדת עלולה לפעול בצורה נואשת? אולי על ישראל להעלות ענן אפור של חששות שמא מול סכנה קיומית מוחשית וקרובה לא תיוותר בידה בררה אלא להגיב באמצעים קיומיים?
סימני שאלה כאלו ואחרים עשויים להשיג אפקט הרתעתי חזק הרבה יותר מקוו אדום. התווית "אזורים אפורים" תשמר את יעילות ההרתעה ותאפשר גמישות באיום של תגובות אפשריות.
