שיירת פאנטה: מהומה על לא דבר
שיירת פאנטה: מהומה על לא דבר
אריה אגוזי -תגובה מהירה
| 19/05/2011
שכל הוא מצרך נדרש אבל לא תמיד קיים. מה שאירע הבוקר בתל אביב ובכמה צירים ראשיים כאשר באזור נסעה השיירה של ליאון פאנטה, שר ההגנה האמריקני, מוכיחה את העובדה הזו.
שלוש מכוניות שרד שחורות עם חלונות כהים, פנסים כחולים על גגות הרכב, שלושה רכבי ליווי מוסיפים גם הם למהומה. ניידת משטרה שנוסעת בראש כל השיירה הרעשנית הזו מפעילה את מערכת הכריזה ושוטרת קוראת לנהגים בקול צרחני מבעית "להיצמד לשמאל. לא לעצור". נהגים מבוהלים לא יודעים מה לעשות בצומת הפקוק. נהגת אחת כמעט נכנסת לצומת שבה התנועה זורמת מהכיוון השני. השוטרת ממשיכה לזעוק והסירנות מיללות. מהומה רבתי.
כך מפנים דרך בישראל לראש ממשלה, שר או אורח ממלכתי חשוב או לא כל כך חשוב. מהומת אלוהים. בחורינו המצוינים ברכבי שטח כהי חלונות. מכוניות שרד כהות. מהומה. מה שחשוב זה להביא את האח"מ למחוז חפצו. האזרחים ממש לא נספרים בתהליך הזה. לאן בדיוק אמור נהג שעומד בצומת פקוק במרכז תל אביב לברוח כדי להישמע להוראות השוטרת? מה בדיוק עליו לעשות כדי להישמע להוראות ולהימנע מאסון?
מאז רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, מערך האבטחה הלאומי על אח"מים נכנס לדפוס פעילות מוזר שמזכיר ברוב היבטיו מדינות בדרום אמריקה. נסעתי פעם בשיירה נשיאותית במקסיקו. שוטרים רכובים על אופנועי "הארלי דווידסון" פינו את הדרך. ראיתי במו עיני שוטר כזה שבעט בדלת של מכונית שלטעמו לא פינתה את הנתיב במהירות האפשרית. דפוסי הפעילות כאן מתחילים להזכיר מדינות כאלה. עדיין לא בועטים במכוניות אבל גורמים לנהגים לסכן את עצמם ואחרים. עדיין לא מורידים נהגם מהכביש אבל אנחנו בדרך. קצת שכל והכל היה אחרת.
לתשומת לב האחראים - אם רוצים להביא מישהו בזמן בעיר פקוקה, ניתן להשתמש במסוק. כך זה נעשה ברוב המדינות המתקדמות בעולם. אם רוצים להגן על ראש ממשלה או שר אולי עדיף להסיע אותו בשקט, במכונית מוגנת, עם כמה מאבטחים מבלי שאיש ברחוב ידע מי יושב בה. אבל ההיסטריה חוגגת ואנחנו מוצאים את עצמנו לעתים קרובות מאוד במצבים בלתי אפשריים.
מה יקרה למשל אם נהג יכנס לצומת באור אדום? האם כאשר הצילום ממצלמת הרמזור יגיע לביתו עם הדו"ח, יהיה לו עם מי לדבר כדי לבטלו? היום זה הגיע לשיא. יום חם. נהגים עצבניים. מסוק אחד היה פותר את הבעיה. אבל מי שנוסע במכוניות הליווי נהנה מהמהומה. אותנו לא ספרו וגם לא יספרו. פעם היינו רואים מחזות כאלה במדינות עם דיקטטורים. זה הגיע גם לישראל כמו רעות חולות אחרות.
האם לא ניתן לבטל את הנוהל של "השוטרת הצורחת" שמכניסה פאניקה בכל מקום בו הוא מבוצע? נראה שדבר לא ישתנה. לאנשי הביטחון בישראל יש עדיפות על כל שיקול אחר גם אם הוא נוגע לבטיחות הנוהגים. הממונים על הביטחון לא סופרים את האזרחים. שכל אין שם. הרבה מהומה יש. במקום לעבוד בשכל מושכים תשומת לב. בדרך משגעים חצי מדינה באחד הימים החמים של השנה. אבל כאמור אותנו לא סופרים. אולי יתחילו למכור קצת שכל מרוכז בסופר? אולי יהיו לקוחות.
שכל הוא מצרך נדרש אבל לא תמיד קיים. מה שאירע הבוקר בתל אביב ובכמה צירים ראשיים כאשר באזור נסעה השיירה של ליאון פאנטה, שר ההגנה האמריקני, מוכיחה את העובדה הזו.
שלוש מכוניות שרד שחורות עם חלונות כהים, פנסים כחולים על גגות הרכב, שלושה רכבי ליווי מוסיפים גם הם למהומה. ניידת משטרה שנוסעת בראש כל השיירה הרעשנית הזו מפעילה את מערכת הכריזה ושוטרת קוראת לנהגים בקול צרחני מבעית "להיצמד לשמאל. לא לעצור". נהגים מבוהלים לא יודעים מה לעשות בצומת הפקוק. נהגת אחת כמעט נכנסת לצומת שבה התנועה זורמת מהכיוון השני. השוטרת ממשיכה לזעוק והסירנות מיללות. מהומה רבתי.
כך מפנים דרך בישראל לראש ממשלה, שר או אורח ממלכתי חשוב או לא כל כך חשוב. מהומת אלוהים. בחורינו המצוינים ברכבי שטח כהי חלונות. מכוניות שרד כהות. מהומה. מה שחשוב זה להביא את האח"מ למחוז חפצו. האזרחים ממש לא נספרים בתהליך הזה. לאן בדיוק אמור נהג שעומד בצומת פקוק במרכז תל אביב לברוח כדי להישמע להוראות השוטרת? מה בדיוק עליו לעשות כדי להישמע להוראות ולהימנע מאסון?
מאז רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, מערך האבטחה הלאומי על אח"מים נכנס לדפוס פעילות מוזר שמזכיר ברוב היבטיו מדינות בדרום אמריקה. נסעתי פעם בשיירה נשיאותית במקסיקו. שוטרים רכובים על אופנועי "הארלי דווידסון" פינו את הדרך. ראיתי במו עיני שוטר כזה שבעט בדלת של מכונית שלטעמו לא פינתה את הנתיב במהירות האפשרית. דפוסי הפעילות כאן מתחילים להזכיר מדינות כאלה. עדיין לא בועטים במכוניות אבל גורמים לנהגים לסכן את עצמם ואחרים. עדיין לא מורידים נהגם מהכביש אבל אנחנו בדרך. קצת שכל והכל היה אחרת.
לתשומת לב האחראים - אם רוצים להביא מישהו בזמן בעיר פקוקה, ניתן להשתמש במסוק. כך זה נעשה ברוב המדינות המתקדמות בעולם. אם רוצים להגן על ראש ממשלה או שר אולי עדיף להסיע אותו בשקט, במכונית מוגנת, עם כמה מאבטחים מבלי שאיש ברחוב ידע מי יושב בה. אבל ההיסטריה חוגגת ואנחנו מוצאים את עצמנו לעתים קרובות מאוד במצבים בלתי אפשריים.
מה יקרה למשל אם נהג יכנס לצומת באור אדום? האם כאשר הצילום ממצלמת הרמזור יגיע לביתו עם הדו"ח, יהיה לו עם מי לדבר כדי לבטלו? היום זה הגיע לשיא. יום חם. נהגים עצבניים. מסוק אחד היה פותר את הבעיה. אבל מי שנוסע במכוניות הליווי נהנה מהמהומה. אותנו לא ספרו וגם לא יספרו. פעם היינו רואים מחזות כאלה במדינות עם דיקטטורים. זה הגיע גם לישראל כמו רעות חולות אחרות.
האם לא ניתן לבטל את הנוהל של "השוטרת הצורחת" שמכניסה פאניקה בכל מקום בו הוא מבוצע? נראה שדבר לא ישתנה. לאנשי הביטחון בישראל יש עדיפות על כל שיקול אחר גם אם הוא נוגע לבטיחות הנוהגים. הממונים על הביטחון לא סופרים את האזרחים. שכל אין שם. הרבה מהומה יש. במקום לעבוד בשכל מושכים תשומת לב. בדרך משגעים חצי מדינה באחד הימים החמים של השנה. אבל כאמור אותנו לא סופרים. אולי יתחילו למכור קצת שכל מרוכז בסופר? אולי יהיו לקוחות.
