אי-מוסריות חבויה
אי-מוסריות חבויה
שמואל גורדון
| 19/05/2011
בימים אלו כשארגוני הטרור שקטים יחסית, ולנו כמעט שאין נפגעים - אפשר לשוחח שיחה רגועה על שאלות של אי-מוסריות חבויה. הנחת יסוד היא כי פגיעה בטרוריסטים לגיטימית ומובנת מאליה; אי מוסריות חבויה, קשורה לפגיעה באלו שאינם טרוריסטים או סייענים. המאמר נכתב לפי הנחת יסוד זו.
זרועות הביטחון עושות "ככל אשר לאל ידן" למנוע פגיעה באזרחים במסגרת הלוחמה בארגוני הטרור באשר הם. למרות זאת, נהרגים אזרחים שאינם נגועים בטרור, לעתים מעט ולעתים יותר. מערכות הבטחון הגדירו מזמן, ובצדק, את ממד התקשורת והתעמולה כחלק משדה הקרב המודרני, וכל קרב יש לתכנן מראש - הלא כן? בחדר המצב של 'המערכה התקשורתית' שמלווה את המלחמה בטרור מופיעה על הצג הגדול והמרכזי רשימת צידוקים "לשכנוע" המפקדים לפני מבצע, והצדקתו לתקשורת ולציבור - לאחריו.
יעילותם של צידוקים אלו גבוהה מכיוון שיש בהם גרעין מוצק של אמת ושל צדק, אלא שהמערכת משתמשת בהם גם כדי להחביא ולהסתיר את אי-המוסריות של מבצעים מסוימים ותוצאותיהם המרות. היא שוטפת את המוחות עד כי רוב המפקדים מאמינים לה. כך נוצרת אי-מוסריות חבויה, כזאת שרוב-רובנו, כולל הכותב, נופלים שבי ברשתה. אבל השטיפה לא תצליח, לא כאן ולא עכשיו.
הנה כמה צידוקי-שווא מרכזיים להצגת פעולה לא מוסרית כמוסרית: הרתעה - דרך טובה ביותר למנוע פיגועים היא הרתעה אמינה. עלינו להוכיח שאין גבול לדרכי הפעולה שאנו מוכנים לנקוט כדי לחזק אותה; ולפעמים זה כולל גם אזרחים.
גביית מחיר: היא משרתת היטב את ההרתעה והענישה. חובתנו לגבות מחירים גבוהים מאוד כדי להעניש את אויבינו ולהרתיע אותם; ולפעמים זה כולל גם אזרחים. כדי למנוע פגיעה באזרח או חייל - כל פעולה היא מוסרית: אנחנו נעשה הכל כדי להציל נפש מישראל, נתקוף בכל מקום שיידרש. הקם להורגך השכם להורגו: עלינו לפגוע בכל טרוריסט שעלול לתכנן או לבצע פיגוע, בכל מקום ובכל הזדמנות. ולפעמים זה כולל גם אזרחים. מגן אנושי: הטרוריסטים מתחבאים מאחורי נשים וילדים כדי שלא נפגע בהם אבל אין לנו בררה אלא לתקוף; ולפעמים זה כולל גם אזרחים.
המוסר יחסי: מוסר אינו עיקרון מוחלט, הוא תלוי בנסיבות. יש מקרים שמוכרחים לפעול למרות"הנזק הסביבתי", ולפעמים זה כולל גם אזרחים. כשחוטבים עצים ניתזים שבבים: מלחמה בטרור היא עניין מורכב ומסובך, לא תמיד אפשר להבחין בין טרוריסטים לחפים מפשע ושומה עלינו להמשיך למרות שלפעמים זה כולל גם אזרחים. והסתמכות על החוק: "הכל היה לפי החוק". הכלים היחידים לקבוע האם פעולותינו הן מוסריות הוא המשפט הישראלי והבינלאומי. אנו פועלים לפי חוקים אלו והם מאפשרים לנותחום רחב של מבצעים; ולפעמים זה כולל גם אזרחים.
צידוקי-שווא אלו לא נוסחו לשם שמיים; הם אמורים לשמש קו מנחה לכם המפקדים, החל מאלוף פיקוד וכלה במפקד טנק או צוות לוחמים, מטוס וספינה. כאשר תקבלו או תתנו פקודת מבצע הנגועה בסימן שאלה מוסרי - בידקו האם היא מנומקת באחד מצידוקים אלו. אם כן, אתם כבר תדעו מה לעשות, או נכון יותר - מה לא.
בימים אלו כשארגוני הטרור שקטים יחסית, ולנו כמעט שאין נפגעים - אפשר לשוחח שיחה רגועה על שאלות של אי-מוסריות חבויה. הנחת יסוד היא כי פגיעה בטרוריסטים לגיטימית ומובנת מאליה; אי מוסריות חבויה, קשורה לפגיעה באלו שאינם טרוריסטים או סייענים. המאמר נכתב לפי הנחת יסוד זו.
זרועות הביטחון עושות "ככל אשר לאל ידן" למנוע פגיעה באזרחים במסגרת הלוחמה בארגוני הטרור באשר הם. למרות זאת, נהרגים אזרחים שאינם נגועים בטרור, לעתים מעט ולעתים יותר. מערכות הבטחון הגדירו מזמן, ובצדק, את ממד התקשורת והתעמולה כחלק משדה הקרב המודרני, וכל קרב יש לתכנן מראש - הלא כן? בחדר המצב של 'המערכה התקשורתית' שמלווה את המלחמה בטרור מופיעה על הצג הגדול והמרכזי רשימת צידוקים "לשכנוע" המפקדים לפני מבצע, והצדקתו לתקשורת ולציבור - לאחריו.
יעילותם של צידוקים אלו גבוהה מכיוון שיש בהם גרעין מוצק של אמת ושל צדק, אלא שהמערכת משתמשת בהם גם כדי להחביא ולהסתיר את אי-המוסריות של מבצעים מסוימים ותוצאותיהם המרות. היא שוטפת את המוחות עד כי רוב המפקדים מאמינים לה. כך נוצרת אי-מוסריות חבויה, כזאת שרוב-רובנו, כולל הכותב, נופלים שבי ברשתה. אבל השטיפה לא תצליח, לא כאן ולא עכשיו.
הנה כמה צידוקי-שווא מרכזיים להצגת פעולה לא מוסרית כמוסרית: הרתעה - דרך טובה ביותר למנוע פיגועים היא הרתעה אמינה. עלינו להוכיח שאין גבול לדרכי הפעולה שאנו מוכנים לנקוט כדי לחזק אותה; ולפעמים זה כולל גם אזרחים.
גביית מחיר: היא משרתת היטב את ההרתעה והענישה. חובתנו לגבות מחירים גבוהים מאוד כדי להעניש את אויבינו ולהרתיע אותם; ולפעמים זה כולל גם אזרחים. כדי למנוע פגיעה באזרח או חייל - כל פעולה היא מוסרית: אנחנו נעשה הכל כדי להציל נפש מישראל, נתקוף בכל מקום שיידרש. הקם להורגך השכם להורגו: עלינו לפגוע בכל טרוריסט שעלול לתכנן או לבצע פיגוע, בכל מקום ובכל הזדמנות. ולפעמים זה כולל גם אזרחים. מגן אנושי: הטרוריסטים מתחבאים מאחורי נשים וילדים כדי שלא נפגע בהם אבל אין לנו בררה אלא לתקוף; ולפעמים זה כולל גם אזרחים.
המוסר יחסי: מוסר אינו עיקרון מוחלט, הוא תלוי בנסיבות. יש מקרים שמוכרחים לפעול למרות"הנזק הסביבתי", ולפעמים זה כולל גם אזרחים. כשחוטבים עצים ניתזים שבבים: מלחמה בטרור היא עניין מורכב ומסובך, לא תמיד אפשר להבחין בין טרוריסטים לחפים מפשע ושומה עלינו להמשיך למרות שלפעמים זה כולל גם אזרחים. והסתמכות על החוק: "הכל היה לפי החוק". הכלים היחידים לקבוע האם פעולותינו הן מוסריות הוא המשפט הישראלי והבינלאומי. אנו פועלים לפי חוקים אלו והם מאפשרים לנותחום רחב של מבצעים; ולפעמים זה כולל גם אזרחים.
צידוקי-שווא אלו לא נוסחו לשם שמיים; הם אמורים לשמש קו מנחה לכם המפקדים, החל מאלוף פיקוד וכלה במפקד טנק או צוות לוחמים, מטוס וספינה. כאשר תקבלו או תתנו פקודת מבצע הנגועה בסימן שאלה מוסרי - בידקו האם היא מנומקת באחד מצידוקים אלו. אם כן, אתם כבר תדעו מה לעשות, או נכון יותר - מה לא.
