תנופת הפיתוח בחיל הים
סגן מפקד חיל הים לשעבר, תא"ל (מיל') גדעון רז, על המשמעויות של הגדלת צי הצוללות הישראליות, עם השקת צוללת ה"דולפין" הרביעית בגרמניה. מאמר מיוחד
גדעון רז
| 19/05/2011
צוללת דולפין (ארכיון: אתר חיל הים)
אמש הושקה צוללת ה"דולפין" הרביעית של חיל הים הישראלי, האח"י תנין, בטקס בגרמניה. מפקד חיל הים שלח לרגל האירוע איגרת ובה נכתב "עם השקתה של צוללת נוספת לחיל הים,נרשם בספר ההיסטוריה פרק ייחודי בתרומתו המכרעת של חיל הים ברכיב הביטחוני של מדינת ישראל. צוללת נוספת הרביעית במספרה, אח"י תנין, אינה רק מכפילת כוח כי אם אמירה ברורה לגבי כוונותיה של מדינת ישראל להמשיך לשמר ולשכלל ללא לאות את כוח ההרתעה שלה בים ומהים".
הכוח התת מימי של צה"ל צעד דרך ארוכה ומרשימה משנות ה-50 של המאה הקודמת ועד היום. ונראה שהתעצמותה של שייטת הצוללת ממשיכה בתנופת הפיתוח וההתעצמות. התקנת מערכת ה-AIP) Air Independent Propulsion) מקנה לצוללת כושר שהייה ממושך ללא קשר עם האטמוספרה.
על פי הפרסומים, צוללות הדולפין החדשות מצוידות במערכת הנעה מסוג AIP המאפשרת משך צלילה ללא צורך בשינור לטעינת מצברים לזמן ממושך. התוספת של מערכות ה-AIP (מערכת הנעה ללא אוויר) תרחיב לאין ערוך את יכולות הצוללת עקב ההפחתה בצורך בחשיפה לפני המים.
כושרה של הצוללת לשמור על חשאיות, הופך אותה לכלי השייט הצבאי העיקרי של המאה ה-21. אף בעידן המודרני בו רבה השפעת הצוללת הגרעינית, ממשיך תפקיד הצוללת הקונבנציונלית להיות רב משמעות בביצוע משימות רבות ומגוונות.הצוללת ממלאת תפקיד מרכזי בהשגת השליטה בים, איסוף מודיעין ויכולת פעילות בטווחים ארוכים.
בעבר, היה תפקידה העיקרי של הצוללת לתקוף כלי שייט על מימיים וצוללות אויב. פעילות זו בוצעה בדרך כלל ללא קשר עם מרכיבי הצי העל מימי. כיום מושם דגש בציים מתקדמים על הפעלת הצוללת גם במבצעים מיוחדים ומשולבים עם כוחות הים האחרים ואף עם כוחות היבשה.
הרמה הטכנולוגית הגבוהה של מערכות הצוללת, מגוון אמצעי הלחימה ורמת התפעול של המפקדים והצוותים, ממקמים אותה בחוד החנית של מערכת הביטחון של ישראל.
***
תא"ל (מיל') גדעון רז בעברו סגן מפקד חיל הים, עמד בראש הצוות שחקר ואיתר את שרידי הצוללת "דקר"
אמש הושקה צוללת ה"דולפין" הרביעית של חיל הים הישראלי, האח"י תנין, בטקס בגרמניה. מפקד חיל הים שלח לרגל האירוע איגרת ובה נכתב "עם השקתה של צוללת נוספת לחיל הים,נרשם בספר ההיסטוריה פרק ייחודי בתרומתו המכרעת של חיל הים ברכיב הביטחוני של מדינת ישראל. צוללת נוספת הרביעית במספרה, אח"י תנין, אינה רק מכפילת כוח כי אם אמירה ברורה לגבי כוונותיה של מדינת ישראל להמשיך לשמר ולשכלל ללא לאות את כוח ההרתעה שלה בים ומהים".
הכוח התת מימי של צה"ל צעד דרך ארוכה ומרשימה משנות ה-50 של המאה הקודמת ועד היום. ונראה שהתעצמותה של שייטת הצוללת ממשיכה בתנופת הפיתוח וההתעצמות. התקנת מערכת ה-AIP) Air Independent Propulsion) מקנה לצוללת כושר שהייה ממושך ללא קשר עם האטמוספרה.
על פי הפרסומים, צוללות הדולפין החדשות מצוידות במערכת הנעה מסוג AIP המאפשרת משך צלילה ללא צורך בשינור לטעינת מצברים לזמן ממושך. התוספת של מערכות ה-AIP (מערכת הנעה ללא אוויר) תרחיב לאין ערוך את יכולות הצוללת עקב ההפחתה בצורך בחשיפה לפני המים.
כושרה של הצוללת לשמור על חשאיות, הופך אותה לכלי השייט הצבאי העיקרי של המאה ה-21. אף בעידן המודרני בו רבה השפעת הצוללת הגרעינית, ממשיך תפקיד הצוללת הקונבנציונלית להיות רב משמעות בביצוע משימות רבות ומגוונות.הצוללת ממלאת תפקיד מרכזי בהשגת השליטה בים, איסוף מודיעין ויכולת פעילות בטווחים ארוכים.
בעבר, היה תפקידה העיקרי של הצוללת לתקוף כלי שייט על מימיים וצוללות אויב. פעילות זו בוצעה בדרך כלל ללא קשר עם מרכיבי הצי העל מימי. כיום מושם דגש בציים מתקדמים על הפעלת הצוללת גם במבצעים מיוחדים ומשולבים עם כוחות הים האחרים ואף עם כוחות היבשה.
הרמה הטכנולוגית הגבוהה של מערכות הצוללת, מגוון אמצעי הלחימה ורמת התפעול של המפקדים והצוותים, ממקמים אותה בחוד החנית של מערכת הביטחון של ישראל.
***
תא"ל (מיל') גדעון רז בעברו סגן מפקד חיל הים, עמד בראש הצוות שחקר ואיתר את שרידי הצוללת "דקר"
