אין הבדל בין ביטחון לאומי לביטחון המולדת
אין הבדל בין ביטחון לאומי לביטחון המולדת
אריה אגוזי -תגובה מהירה
| 19/05/2011
ההחלטה של ממשלת בריטניה להציב טילים נגד מטוסים על גגות בתים בלונדון במהלך האולימפיאדה מוכיחה שנפל הקו האחרון שהפריד בין סוגיות ביטחון לאומי ומה שמכונה ביטחון המולדת. מה שעד לא מכבר נראו כשני דברים שונים - האחד מתייחס לאויבים חיצוניים והשני לאויבים מבית, הוא כיום אחד.
האיומים יכולים לבוא מבחוץ או מבפנים - אבל הכלים להתמודד אתם הולכים ונהיים דומים. לא עוד מומחי חבלה ברכבים עם רובוטים לסילוק פצצות אלא טילים נגד איומים אוויריים במרכזי הערים. למה יש לזה משמעות מיוחדת עבור ישראל? אז ככה, כאן פותחו כמה מהכלים הטובים ביותר להתמודדות עם הקוקטייל הזה של איומים מבחוץ ומבפנים, קוקטייל שהולך ונבחש בעוצמה גדולה יותר.
ישראל יכולה לספק להרבה מדינות בעולם את הכלים הדרושים אבל "מלחמות יהודים" בין תעשיות ביטחוניות וחוסר מדיניות ברורה של משרד הביטחון בעניין , מנטרלים את הפוטנציאל הענק הזה. משרד הביטחון עוסק ביצוא של מערכות צבאיות. מכון היצוא עוסק במערכות של "ביטחון המולדת". פעם אולי זה היה נכון.
כיום כאמור הגבול כמעט ולא קיים. חייבים ליצור מנגנון מיוחד שיעסוק ביצוא של מערכות ביטחוניות שיש להן שימוש גם בהגנה על מרכזי ערים מפני התקפת טרור. כך למשל מערכת כמו "כיפת ברזל" תהיה לדעתי "להיט" בכמה מדינות שרקטות וטילים קצרי טווח מאיימים עליהן. וזו רק דוגמא אחת.
האיומים בעולם משנים את צורתם וכאן בישראל, יש דפוסי עבודה קפואים. הוסיפו לכך את מלחמות היהודים כמו למשל התחום המל"טים והרי לכם פספוס ענק.
ההחלטה של ממשלת בריטניה להציב טילים נגד מטוסים על גגות בתים בלונדון במהלך האולימפיאדה מוכיחה שנפל הקו האחרון שהפריד בין סוגיות ביטחון לאומי ומה שמכונה ביטחון המולדת. מה שעד לא מכבר נראו כשני דברים שונים - האחד מתייחס לאויבים חיצוניים והשני לאויבים מבית, הוא כיום אחד.
האיומים יכולים לבוא מבחוץ או מבפנים - אבל הכלים להתמודד אתם הולכים ונהיים דומים. לא עוד מומחי חבלה ברכבים עם רובוטים לסילוק פצצות אלא טילים נגד איומים אוויריים במרכזי הערים. למה יש לזה משמעות מיוחדת עבור ישראל? אז ככה, כאן פותחו כמה מהכלים הטובים ביותר להתמודדות עם הקוקטייל הזה של איומים מבחוץ ומבפנים, קוקטייל שהולך ונבחש בעוצמה גדולה יותר.
ישראל יכולה לספק להרבה מדינות בעולם את הכלים הדרושים אבל "מלחמות יהודים" בין תעשיות ביטחוניות וחוסר מדיניות ברורה של משרד הביטחון בעניין , מנטרלים את הפוטנציאל הענק הזה. משרד הביטחון עוסק ביצוא של מערכות צבאיות. מכון היצוא עוסק במערכות של "ביטחון המולדת". פעם אולי זה היה נכון.
כיום כאמור הגבול כמעט ולא קיים. חייבים ליצור מנגנון מיוחד שיעסוק ביצוא של מערכות ביטחוניות שיש להן שימוש גם בהגנה על מרכזי ערים מפני התקפת טרור. כך למשל מערכת כמו "כיפת ברזל" תהיה לדעתי "להיט" בכמה מדינות שרקטות וטילים קצרי טווח מאיימים עליהן. וזו רק דוגמא אחת.
האיומים בעולם משנים את צורתם וכאן בישראל, יש דפוסי עבודה קפואים. הוסיפו לכך את מלחמות היהודים כמו למשל התחום המל"טים והרי לכם פספוס ענק.
