הפתרון: טכנולוגיה ושת”פ בינלאומי
הפתרון: טכנולוגיה ושת”פ בינלאומי
ליאור לוטן
| 19/05/2011
תרחישי הסיכון העיקריים הצפויים לארועי הספורט העולמיים בשנים הקרובות, מושתתים על הניסיון והיכולות של ארגוני הטרור העולמיים, כפי שהופגנו בעשור האחרון.
התרחישים כוללים פיגועי ירי, הפעלה מרחוק של מטעני נפץ נסתרים, שיגור רקטות לטווחים של מספר קילומטרים, תפיסה של מאות בני ערובה (כמו בתיאטרון דוברובקה במוסקבה באוקטובר 2002) וביצוע פיגועי התאבדות. בנוסף, יש לקחת בחשבון תקיפת סייבר במהלך ימי המשחקים.
עקרונות המענה
מטרות האבטחה באירוע ספורט בינלאומי גדול הן שמירה על ביטחון ובטיחות המשתתפים והצופים, לצד קיום המשחקים כמתוכנן, באופן תקין ורציף, וחשוב לא פחות - ברוח הספורט ומסורת הטורניר והמדינה המארחת.
בעולם המתמודד מול איומי הטרור הפוסט מודרני לא ניתן עוד לתכנן מערכי אבטחה המתייחסים ל”תרחישים החמורים מכל” (worst case scenarios), משום שהמענה להם יקר מאוד. תכניות האבטחה צריכות להיות מבוססות על ניהול איומים וסיכונים, שירכז את המענה מול האיומים שסביר כי יתממש או כנגד האיומים החמורים ביותר.
בתחום בקרת הגבולות, היעד העומד בפני רשויות ההגירה והגבולות של מדינות המארחות משחקי ספורט בינלאומיים הוא למנוע מראש כניסתם של גורמים עוינים, חוליגאנים וגורמי פשיעה, ובה בעת לאפשר כניסה קלה של המוני האוהדים המגיעים לצפות במשחקים.
מימושו של יעד זה מחייב יישום טכנולוגיות מתקדמות לעיבוד וארגון מידע ולזיהוי מסמכים ובני אדם לצד ביסוס שיתוף פעולה בינלאומי הדוק ויעיל עם ארגוני אוהדים, משטרות, גורמי אכיפת חוק וגופי מודיעין.
בתחום אכיפת חוק, שיפוט, חקיקה וענישה, יש להתאים את המערכות הקיימות לתנאים המיוחדים המתקיימים בזמן המשחקים, ובעיקר לריבוי האזרחים הזרים, ריבוי האירועים הציבוריים וההכרח לקיים את תוכנית המשחקים ללא הפרעות ועיכובים. לשם כך נוהגות מדינות, בין היתר, להקים בתקופת המשחקים בתי משפט לשיפוט מהיר של מפירי סדר וגם מתקני כליאה לטווח קצר, לתקן תקנות לגירוש מהיר של אזרחים זרים, להעניק סמכויות מיוחדות וזמניות לשוטרים, לשם ביצוע מעצר או חיפוש בכלים, ולהעניק סמכויות מיוחדות למתנדבים וסדרנים.
גורמי הביטחון חייבים לפתח את היכולת לזהות סימנים מחשידים לפעילות מזיקה כדי לסכל אם האיומים. אם כבר מתרחשת פעילות מזיקה, האתגר המרכזי הינו היכולת לצמצמה ככל האפשר, כדי להשיב את תכנית המשחקים למסלול בזמן מינימאלי.
לשם כך, יש לעשות שימוש במערכות המסוגלות לברור נתונים רלוונטיים מתוך כלל המידע הנאסף באמצעות הסנסורים השונים,לעבדו ולסווגו בזמן אמיתי, לשם קבלת החלטות המבוססת על תפריטים מוכנים מראש של פעולות לביצוע בכל תרחיש. אתגר טכנולוגי נוסף הוא היכולת להעביר לכלל הכוחות בשטח את תמונת המצב והמידע הרלוונטי הקיים במרכזי הפיקוד ושליטה, ואת הוראות הפעולה המתאימות.
בעולם משתנה הניצב למול איומים מתגברים ומתעצמים, האתגר הניצב מול מתכנני מערכי הביטחון של אירועי הספורט הבינלאומיים הגדולים, הוא חסר תקדים בהיקפו ובתחכום שלו
תרחישי הסיכון העיקריים הצפויים לארועי הספורט העולמיים בשנים הקרובות, מושתתים על הניסיון והיכולות של ארגוני הטרור העולמיים, כפי שהופגנו בעשור האחרון.
התרחישים כוללים פיגועי ירי, הפעלה מרחוק של מטעני נפץ נסתרים, שיגור רקטות לטווחים של מספר קילומטרים, תפיסה של מאות בני ערובה (כמו בתיאטרון דוברובקה במוסקבה באוקטובר 2002) וביצוע פיגועי התאבדות. בנוסף, יש לקחת בחשבון תקיפת סייבר במהלך ימי המשחקים.
עקרונות המענה
מטרות האבטחה באירוע ספורט בינלאומי גדול הן שמירה על ביטחון ובטיחות המשתתפים והצופים, לצד קיום המשחקים כמתוכנן, באופן תקין ורציף, וחשוב לא פחות - ברוח הספורט ומסורת הטורניר והמדינה המארחת.
בעולם המתמודד מול איומי הטרור הפוסט מודרני לא ניתן עוד לתכנן מערכי אבטחה המתייחסים ל”תרחישים החמורים מכל” (worst case scenarios), משום שהמענה להם יקר מאוד. תכניות האבטחה צריכות להיות מבוססות על ניהול איומים וסיכונים, שירכז את המענה מול האיומים שסביר כי יתממש או כנגד האיומים החמורים ביותר.
בתחום בקרת הגבולות, היעד העומד בפני רשויות ההגירה והגבולות של מדינות המארחות משחקי ספורט בינלאומיים הוא למנוע מראש כניסתם של גורמים עוינים, חוליגאנים וגורמי פשיעה, ובה בעת לאפשר כניסה קלה של המוני האוהדים המגיעים לצפות במשחקים.
מימושו של יעד זה מחייב יישום טכנולוגיות מתקדמות לעיבוד וארגון מידע ולזיהוי מסמכים ובני אדם לצד ביסוס שיתוף פעולה בינלאומי הדוק ויעיל עם ארגוני אוהדים, משטרות, גורמי אכיפת חוק וגופי מודיעין.
בתחום אכיפת חוק, שיפוט, חקיקה וענישה, יש להתאים את המערכות הקיימות לתנאים המיוחדים המתקיימים בזמן המשחקים, ובעיקר לריבוי האזרחים הזרים, ריבוי האירועים הציבוריים וההכרח לקיים את תוכנית המשחקים ללא הפרעות ועיכובים. לשם כך נוהגות מדינות, בין היתר, להקים בתקופת המשחקים בתי משפט לשיפוט מהיר של מפירי סדר וגם מתקני כליאה לטווח קצר, לתקן תקנות לגירוש מהיר של אזרחים זרים, להעניק סמכויות מיוחדות וזמניות לשוטרים, לשם ביצוע מעצר או חיפוש בכלים, ולהעניק סמכויות מיוחדות למתנדבים וסדרנים.
גורמי הביטחון חייבים לפתח את היכולת לזהות סימנים מחשידים לפעילות מזיקה כדי לסכל אם האיומים. אם כבר מתרחשת פעילות מזיקה, האתגר המרכזי הינו היכולת לצמצמה ככל האפשר, כדי להשיב את תכנית המשחקים למסלול בזמן מינימאלי.
לשם כך, יש לעשות שימוש במערכות המסוגלות לברור נתונים רלוונטיים מתוך כלל המידע הנאסף באמצעות הסנסורים השונים,לעבדו ולסווגו בזמן אמיתי, לשם קבלת החלטות המבוססת על תפריטים מוכנים מראש של פעולות לביצוע בכל תרחיש. אתגר טכנולוגי נוסף הוא היכולת להעביר לכלל הכוחות בשטח את תמונת המצב והמידע הרלוונטי הקיים במרכזי הפיקוד ושליטה, ואת הוראות הפעולה המתאימות.
בעולם משתנה הניצב למול איומים מתגברים ומתעצמים, האתגר הניצב מול מתכנני מערכי הביטחון של אירועי הספורט הבינלאומיים הגדולים, הוא חסר תקדים בהיקפו ובתחכום שלו
