70 שנה, מי סופר
הערב בהיכל התרבות: 70 שנה לפלמ"ח. הלוחמים הוותיקים מסכימים כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן להם לשכוח
Moriya Ben-Yosef
| 19/05/2011
הערב (שני) יתקיים בהיכל התרבות בתל אביב ארוע לציון 70 שנים להקמת הפלמ"ח. במפגש המרגש ייקחו חלק מרבית לוחמי ומפקדי הפלמ"ח שנותרו בחיים, והיו חברים בארגון הצבאי, במהלך שבע שנות קיומו בין 1941-1948. גם הנשיא והרמטכ"ל יהיו בערב.
רבים מהלוחמים, אשר שימשו בהמשך כדור המפקדים הראשון בצה"ל, הגיעו לדרגות הפיקוד הבכירות ביותר ובנו יסודות למדינת ישראל, כשהם בולטים בתרומתם הרבה לתחומי הביטחון, ההתיישבות, החברה, התרבות והאקדמיה, ובשלל תחומים נוספים.
"כשהתגייסתי לפלמ"ח בשנת 1945, בגיל 16.5, ואמרתי לאבא שלי שאני מתגייס, הוא כמעט התעלף", נזכר יוסק'ה לוטנברג, ששירת כלוחם בפלוגה ד' ובהמשך כקצין חבלה בחטיבת "הראל" תחת יצחק רבין. לוטנברג, כיום חבר עמותת דור הפלמ"ח וממקימי מוזיאון הארגון בתל אביב, נפצע קשה במהלך מלחמת השחרור ובעבר שימש כיושב ראש ארגון נכי צה"ל. במלחמת יום הכיפורים הוא שכל את בנו איתן, וכיום הוא פעיל מרכזי בארגון יד לבנים.
"הצלחתי לשכנע את אבי, ויום למחרת הוא ליווה אותי לתחנה המרכזית בתל אביב בדרכי לתל יוסף, שם שכנה מפקדת הבסיס של פלוגה ד''", מספר לוטנברג. "במחלקה שלי שירתה גם לאה רבין, שאז עוד נקראה לאה שלוסברג. המפקד הראשון שלי בפלמ"ח היה דני מס ז"ל, מפקד מחלקת הל"ה שנהרג יחד עם כל המחלקה בדרכם לתגבור גוש עציון. בין ההרוגים היו גם שני חברים שלי מהתיכון שלווה בתל אביב.
"חמישה חודשים לפני פרוץ מלחמת העצמאות השתחררי מהשירות רק בשביל להתגייס שוב 'למילואים של הפלמ"ח' עם תחילת המלחמה, אז שימשתי כקצין חבלה בחטיבת הראל ועסקתי בליווי השירות לירושלים. לפני שנחסמה הדרך עוד הספקנו לעלות לירושלים עם השיירה הגדולה האחרונה, ועסקנו בכל מיני פעולות באזור הקסטל.
"לקחתי חלק כמעט בכל הקרבות שהתרחשו בגזרה זו - ניסיון הכיבוש של מתחם אוגוסטה ויקטוריה מידי הירדנים, חסימת הדרך מיריחו לירושלים וכיבוש הכפר בית מחסיר ששימש בסיס להתקפות ערביות על הדרך לירושלים. בקרב הזה גם נוריתי ביד ובאגן על ידי סמל בצבא הירדני, שניסה להדוף אותנו וירה בי צרור כדורים. מכיוון שהקרב נמשך עוד שעות רבות ואי אפשר היה לפנות אותי, ירדתי בכוחות עצמי עד המשאבות של שער הגיא. הייתי בסכנה לאבד את היד, ואני זוכר איך 'איימתי' על רופא המחלקה שלא יעיז להוריד לי אותה".
לאחר פציעתו לוטנברג בילה עוד שנתיים בבתי חולים בניתוחים וטיפולים, אולם במלחמה הוא גם זכה להכיר את אשתו עד עצם היום הזה, חנה, אף היא שירתה בפלמ"ח וליוותה את השיירות לירושלים.
לקראת הכנס שיערך מחר, אומר לוטנברג, כי "הדור הולך ונעלם ואני לא יודע אם יהיו עוד כנסים. אני בטוח שיהיה מאוד מרגש ואני מצפה לפגוש חברים שלא ראיתי הרבה זמן. חברות שנולדה בשדה הקרב היא חברות אמיתית, אלה חברים איתם לחמתי, גדלתי והתעצבתי כאדם. דור הפלמ"ח זהו דור שבלעדיו, אני לא יודע עם הייתה קמה מדינת ישראל. שלוש חטיבות הפלמ"ח נשאו על גבן את הקרבות הקשים ביותר של מלחמת העצמאות. חטיבת הראל, איבדה כמעט מחצית מלוחמיה כ-420 מתוך 1000 נפלו בקרב".
גם אלוף (מיל') ומנכ"ל משרד החינוך והתרבות לשעבר, אלעד פלד, שלחם בפלוגה ח' ופיקד על מחלקה באחד מהגדודים של חטיבת "יפתח" במלחמת העצמאות, אשר סייעה בשחרור צפת, מאוד נרגש לקראת הכנס.
"אני שייך לשכבת גיל שמתקרבת ל-85, זה חלק מהחיים שלנו, השירות בפלמ"ח והלחימה במלחמת השחרור בפרט, היו החוויות הכי משפיעות ומעצבות בחיים שלי ושל בני דורי", אומר פלד, אשר מונה לסגן מפקד הגדוד ב"מבצע יואב" לכיבוש הנגב. בהמשך, במהלך שירותו בצה"ל, נמנה על מקימי חטיבת המודיעין הקרבי בחיל המודיעין ועל מקימי המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם).
"אני מאוד אשמח לראות את אלה שעדיין בחיים, אנשים שלא ראיתי הרבה שנים. למרות שאני והפקודים שלי בחטיבת יפתח עדיין עורכים מפגשים לפחות פעם-פעמיים בשנה", מציין פלד.
לכנס שיכלול את חברי הפלמ"ח ומשפחותיהם המורחבות, צפויים להגיע ראשי צמרת המדינה וצה"ל, בכירים ממערכת המשפט, התרבות ועוד. באירוע יופיעו בין היתר, להקות צבאיות ותזמורת צה"ל, וכן יוצגו קטעי וידאו על גיבורי הפלמ"ח, סיפורים ודברי דור ותיקי הפלמ"ח ודור ההמשך.
הערב בהיכל התרבות: 70 שנה לפלמ"ח. הלוחמים הוותיקים מסכימים כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן להם לשכוח
הערב (שני) יתקיים בהיכל התרבות בתל אביב ארוע לציון 70 שנים להקמת הפלמ"ח. במפגש המרגש ייקחו חלק מרבית לוחמי ומפקדי הפלמ"ח שנותרו בחיים, והיו חברים בארגון הצבאי, במהלך שבע שנות קיומו בין 1941-1948. גם הנשיא והרמטכ"ל יהיו בערב.
רבים מהלוחמים, אשר שימשו בהמשך כדור המפקדים הראשון בצה"ל, הגיעו לדרגות הפיקוד הבכירות ביותר ובנו יסודות למדינת ישראל, כשהם בולטים בתרומתם הרבה לתחומי הביטחון, ההתיישבות, החברה, התרבות והאקדמיה, ובשלל תחומים נוספים.
"כשהתגייסתי לפלמ"ח בשנת 1945, בגיל 16.5, ואמרתי לאבא שלי שאני מתגייס, הוא כמעט התעלף", נזכר יוסק'ה לוטנברג, ששירת כלוחם בפלוגה ד' ובהמשך כקצין חבלה בחטיבת "הראל" תחת יצחק רבין. לוטנברג, כיום חבר עמותת דור הפלמ"ח וממקימי מוזיאון הארגון בתל אביב, נפצע קשה במהלך מלחמת השחרור ובעבר שימש כיושב ראש ארגון נכי צה"ל. במלחמת יום הכיפורים הוא שכל את בנו איתן, וכיום הוא פעיל מרכזי בארגון יד לבנים.
"הצלחתי לשכנע את אבי, ויום למחרת הוא ליווה אותי לתחנה המרכזית בתל אביב בדרכי לתל יוסף, שם שכנה מפקדת הבסיס של פלוגה ד''", מספר לוטנברג. "במחלקה שלי שירתה גם לאה רבין, שאז עוד נקראה לאה שלוסברג. המפקד הראשון שלי בפלמ"ח היה דני מס ז"ל, מפקד מחלקת הל"ה שנהרג יחד עם כל המחלקה בדרכם לתגבור גוש עציון. בין ההרוגים היו גם שני חברים שלי מהתיכון שלווה בתל אביב.
"חמישה חודשים לפני פרוץ מלחמת העצמאות השתחררי מהשירות רק בשביל להתגייס שוב 'למילואים של הפלמ"ח' עם תחילת המלחמה, אז שימשתי כקצין חבלה בחטיבת הראל ועסקתי בליווי השירות לירושלים. לפני שנחסמה הדרך עוד הספקנו לעלות לירושלים עם השיירה הגדולה האחרונה, ועסקנו בכל מיני פעולות באזור הקסטל.
"לקחתי חלק כמעט בכל הקרבות שהתרחשו בגזרה זו - ניסיון הכיבוש של מתחם אוגוסטה ויקטוריה מידי הירדנים, חסימת הדרך מיריחו לירושלים וכיבוש הכפר בית מחסיר ששימש בסיס להתקפות ערביות על הדרך לירושלים. בקרב הזה גם נוריתי ביד ובאגן על ידי סמל בצבא הירדני, שניסה להדוף אותנו וירה בי צרור כדורים. מכיוון שהקרב נמשך עוד שעות רבות ואי אפשר היה לפנות אותי, ירדתי בכוחות עצמי עד המשאבות של שער הגיא. הייתי בסכנה לאבד את היד, ואני זוכר איך 'איימתי' על רופא המחלקה שלא יעיז להוריד לי אותה".
לאחר פציעתו לוטנברג בילה עוד שנתיים בבתי חולים בניתוחים וטיפולים, אולם במלחמה הוא גם זכה להכיר את אשתו עד עצם היום הזה, חנה, אף היא שירתה בפלמ"ח וליוותה את השיירות לירושלים.
לקראת הכנס שיערך מחר, אומר לוטנברג, כי "הדור הולך ונעלם ואני לא יודע אם יהיו עוד כנסים. אני בטוח שיהיה מאוד מרגש ואני מצפה לפגוש חברים שלא ראיתי הרבה זמן. חברות שנולדה בשדה הקרב היא חברות אמיתית, אלה חברים איתם לחמתי, גדלתי והתעצבתי כאדם. דור הפלמ"ח זהו דור שבלעדיו, אני לא יודע עם הייתה קמה מדינת ישראל. שלוש חטיבות הפלמ"ח נשאו על גבן את הקרבות הקשים ביותר של מלחמת העצמאות. חטיבת הראל, איבדה כמעט מחצית מלוחמיה כ-420 מתוך 1000 נפלו בקרב".
גם אלוף (מיל') ומנכ"ל משרד החינוך והתרבות לשעבר, אלעד פלד, שלחם בפלוגה ח' ופיקד על מחלקה באחד מהגדודים של חטיבת "יפתח" במלחמת העצמאות, אשר סייעה בשחרור צפת, מאוד נרגש לקראת הכנס.
"אני שייך לשכבת גיל שמתקרבת ל-85, זה חלק מהחיים שלנו, השירות בפלמ"ח והלחימה במלחמת השחרור בפרט, היו החוויות הכי משפיעות ומעצבות בחיים שלי ושל בני דורי", אומר פלד, אשר מונה לסגן מפקד הגדוד ב"מבצע יואב" לכיבוש הנגב. בהמשך, במהלך שירותו בצה"ל, נמנה על מקימי חטיבת המודיעין הקרבי בחיל המודיעין ועל מקימי המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם).
"אני מאוד אשמח לראות את אלה שעדיין בחיים, אנשים שלא ראיתי הרבה שנים. למרות שאני והפקודים שלי בחטיבת יפתח עדיין עורכים מפגשים לפחות פעם-פעמיים בשנה", מציין פלד.
לכנס שיכלול את חברי הפלמ"ח ומשפחותיהם המורחבות, צפויים להגיע ראשי צמרת המדינה וצה"ל, בכירים ממערכת המשפט, התרבות ועוד. באירוע יופיעו בין היתר, להקות צבאיות ותזמורת צה"ל, וכן יוצגו קטעי וידאו על גיבורי הפלמ"ח, סיפורים ודברי דור ותיקי הפלמ"ח ודור ההמשך.
