"ברק 8" נגד "יאחונט"
במערכת הביטחון בישראל מודאגים מאוד מנחישות רוסיה לספק לצבא סוריה את הטיל "יאחונט" לתקיפת אוניות מן הים, בטווחים של מאות קילומטרים ובמהירות של למעלה משני מאך. בינתיים, עומד להפוך למבצעי המענה הישראלי: טיל ה"ברק 8"
דני שלום
| 19/05/2011
ספינת טילים מדגם "סער 5" של חיל הים (צילום: אתר חיל הים)
במערכת הביטחון בישראל גוברת הדאגה לנוכח נחישות רוסיה לספק לצבא סוריה את טיל החוף –ים "יאחונט", המוכר במערב גם בכינוי 800-P. לנוכח האיום, עומד חיל הים הישראלי להציב על ספינות הטילים שלו את הטיל הישראל נגד טילים להגנת אוניות, המכונה "ברק 8", שמהווה גרסה מתקדמת של טילי ה"ברק 1" מדור קודם. התעשיות הביטחוניות בישראל מפתחות טיל זה גם בגרסה המיועדת לצבא הודו, בזמן שתעשיות ביטחוניות אחרות בהודו מפתחות בשיתוף עם רוסיה גרסה מקומית של טיל האיום - "יאחונט".
טיל ה"יאחונט"
הפרסומים על כוונת רוסיה למכור לסוריה את הטיל "יאחונט", שמעורר דאגה רבה בישראל, החלו להופיע כבר במהלך שנת 2009. בשנת 2010 הודיעה רוסיה באופן רשמי על כוונתה לבצע את העסקה, למרות מאמצים מדיניים של ישראל לסכל אותה. בשבועות האחרונים אמרו גורמים ביטחוניים בישראל לישראל דיפנס כי אספקת הטיל היא ככל הנראה "עובדה מוגמרת". על פי הערכות בישראל, למרות שרוסיה רוצה לשמור על יחסים תקינים עם המערב, ולמרות שהיא עצמה החליטה בשנת 2010 על רכש כלי טייס בלתי מאויישים מישראל (בעסקה שנאמדת בלמעלה מ-400 מיליון דולר עם התעשייה האווירית, שכוללת העברת טכולוגיה), הרי שמכירת נשק מתקדם לסוריה, שמוגדר על ידה כ"הגנתי", חשובה עבורה כדי לשמר את מעמדה האזורי ומשיקולים כלכליים.
טיל ה"יאחונט" מדאיג מאוד את חיל הים הישראלי בשל יכולותיו ההתקפיות, שמהוות קפיצת מדרגה משמעותית לעומת טילי החוף –ים הקודמים בזירה (כדוגמת הטיל C-802, שסופק לחיזבאללה על ידי איראן, ופגע באוניית חיל הים הישראלי "חנית" במהלך מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, וכמעט הטביע אותה). זאת, מפני שהטיל החדיש מסוגל לפגוע בכלי שיט במרחק של עד 300 ק"מ מהחוף ומצוייד בראש קרב גדול שמכיל 200 ק"ג חומר נפץ. המשמעות היא, שכלי השייט של חיל הים הישראלי יהיו כמעט באופן קבוע תחת האיום של ה"יאחונט" (שאף עלול להיות מועבר, בראיית ישראל, לידי חיזבאללה).
תכונותיו של ה"יאחונט" מקשות מאוד על היירוט שלו, שכן מדובר בטיל "לוחך ים": במרחק של קילומטרים ספורים מהספינה המותקפת הוא יורד לגובה שיוט של כעשרה מטרים בלבד מעל לפני המים, דבר שמקשה על המכ"ם לגלות אותו. ה"יאחונט" מסוגל לשייט במהירות אדירה של יותר מפי שניים ממהירות הקול (שני מאך), וראש הביות שלו בנוי כך שקשה מאוד למערכות הגנה אלקטרו-אופטיות "לנעול" עליו במעופו. בגרסה ההודית שלו, הנמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים ביותר, מכונה הטיל "ברהמס".
"ברק 8"
האפיון של המערכת הישראלית החדשה "ברק 8", להגנה על ספינות מפני טילי "חוף-ים", החל כבר בשנת 2000, בשיתוף פעולה של התעשייה האווירית, חברת רפאל, המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות במשרד הביטחון (מפא"ת) וחיל הים. המערכת נועדה להחליף את טילי ה"ברק 1", אשר היו כבר אז בשירות מבצעי (לא פותחו מערכות בין ה"ברק 1" ל"ברק 8" - והמספר 8 נבחר משיקולים מסחריים גרידא). מערכת ההגנה "ברק 1" הייתה בתחילת העשור שעבר אחת מן המערכות המתקדמות מסוגה בעולם, שנמכרה למספר ציים, כולל חיל הים של צ’ילה.
המערכת החדישה, "ברק 8", אמורה להגן לא רק על הספינה הנושאת את הטילים, אלא גם על צי של ספינות השטות יחד במרחב מסוים. המטרה היא לספק לצי כולו הגנה היקפית כוללת, כאשר מערכת הבקרה והשליטה מקבלת נתונים ממערכות המכ"ם של הספינות השונות, ומשלבת בינהם כדי ליצור תמונת קרב ואיומים משותפת. כאשר מתגלה איום מכיוון כלשהוא, המערכת מסוגלת לתת פקודת ירי לכל אחת מן המערכות המוצבות על סיפוני הספינות השונות, על פי יתרונותיהן בהשמדת האיום.
מערכת "ברק 8" כוללת מרכז שליטה ובקרה (שו"ב) מתקדם, שפותח על ידי מפעל מבת-טילים של התעשייה האווירית. המערכת משלבת ניהול משימה לטובת ניהול מערכת אש בודדת או ניהול אש של מספר יחידות במקביל. ל"ברק 8" מערכת מכ"ם מסוג LB-MF-STAR, אשר פותחה על ידי אלתא מערכות, ומסומלת EL/M-2084.
המכ"ם מציג תמונה המיספרית (בצורת חצי כדור) בזווית של 360 מעלות, מעל הספינה או מערך הספינות. הוא מצטיין ברזולוציה גבוהה, ומאפשר לגלות טילים בעלי שח"ם (שטח חתך מכ"מי) נמוך מאד. המערכת מתאימה גם לפעולה נגד טילי שיוט ימיים "לוחכי-ים", כמו גם נגד איום מטוסים או מסוקים.
מערכת "ברק 8", היא אחת מספינות הדגל של התעשייה האווירית לישראל ועשויה בשנים הבאות להיות אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של החברה. ההתקנה של המערכת על ספינות הטילים של חיל הים הישראלי מסוג "סער 5" אמורה להתחיל במהלך השנה הקרובה, לצד המערכות הוותיקות מסוג "ברק 1".
הטיל "ברק 8" הוא חד-שלבי. לטיל מייצבים קבועים בחלקו התחתון ומשטחי ניהוג בחרטום. טילי היירוט מוצבים בזבילי נשיאה ושיגור הקבועים אנכית מתחת לסיפון ספינות הטילים. עם קליטת המטרה, הטיל משוגר אנכית ועובר מיד לטיסה אופקית כדי לפגוע ולהשמיד את המטרה, תוך שהוא מקבל חיוויים ונתונים ממערכת ההנחיה של הספינה. כאשר המטרה נכנסת לטווח מערכות הגילוי העצמיות שלו, הוא מתביית לעברה ומשמיד אותה.
המיירט הוא בעל ראש ביות מתקדם, המתאים ליירוט מטוסים וטילים, הטסים בגובה נמוך מעל המים, בכל מזג אוויר.
מערכת "ברק 8", אשר פותחה עבור חיל הים הישראלי, הותאמה גם לספינות של חיל הים של הודו. פרויקט פיתוח, ייצור ושילוב זה, שנחתם בשנת 2009, נחשב לאחד הפרויקטים הגדולים ביותר בתולדות התעשיות הביטחוניות של ישראל. היקף העסקות שנחתמו מגיע למיליארדי דולרים. בגרסה ההודית אמורים הטילים להתאים גם לשיגור מן החוף, להגנת תת היבשת מפני איומים שיגיעו מן הים או מהאוויר.
לצורך ניהול הפרויקט הוקמה בסוף שנת 2009 במפעל מבת של התעשייה האווירית יחידה חדשה, "מפעל ההגנה אווירית", בראשותו של בועז לוי, (לשעבר מנהל פרויקט ה"חץ" במלמ). מפעל זה אחראי לכל תחומי הפעילות, כולל תכנון ופיתוח, תיאום בין המפעלים, עריכת הניסויים והתאמת המערכת לדרישות הלקוחות השונים.
ניסויים של חלק ממערכות "ברק 8", נערכו החל משנת 2007 ונמשכו גם לאחר מכן. המערכת נמצאת עתה בניסויי התקנה על ספינות "סער 5", והן תהיינה מבצעיות כבר בשנת 2011. התקנת המערכות בספינות חיל הים ההודי, ובבסיסים נייחים של הצבא, מתוכננת אף היא בשנה הקרובה.
במערכת הביטחון בישראל גוברת הדאגה לנוכח נחישות רוסיה לספק לצבא סוריה את טיל החוף –ים "יאחונט", המוכר במערב גם בכינוי 800-P. לנוכח האיום, עומד חיל הים הישראלי להציב על ספינות הטילים שלו את הטיל הישראל נגד טילים להגנת אוניות, המכונה "ברק 8", שמהווה גרסה מתקדמת של טילי ה"ברק 1" מדור קודם. התעשיות הביטחוניות בישראל מפתחות טיל זה גם בגרסה המיועדת לצבא הודו, בזמן שתעשיות ביטחוניות אחרות בהודו מפתחות בשיתוף עם רוסיה גרסה מקומית של טיל האיום - "יאחונט".
טיל ה"יאחונט"
הפרסומים על כוונת רוסיה למכור לסוריה את הטיל "יאחונט", שמעורר דאגה רבה בישראל, החלו להופיע כבר במהלך שנת 2009. בשנת 2010 הודיעה רוסיה באופן רשמי על כוונתה לבצע את העסקה, למרות מאמצים מדיניים של ישראל לסכל אותה. בשבועות האחרונים אמרו גורמים ביטחוניים בישראל לישראל דיפנס כי אספקת הטיל היא ככל הנראה "עובדה מוגמרת". על פי הערכות בישראל, למרות שרוסיה רוצה לשמור על יחסים תקינים עם המערב, ולמרות שהיא עצמה החליטה בשנת 2010 על רכש כלי טייס בלתי מאויישים מישראל (בעסקה שנאמדת בלמעלה מ-400 מיליון דולר עם התעשייה האווירית, שכוללת העברת טכולוגיה), הרי שמכירת נשק מתקדם לסוריה, שמוגדר על ידה כ"הגנתי", חשובה עבורה כדי לשמר את מעמדה האזורי ומשיקולים כלכליים.
טיל ה"יאחונט" מדאיג מאוד את חיל הים הישראלי בשל יכולותיו ההתקפיות, שמהוות קפיצת מדרגה משמעותית לעומת טילי החוף –ים הקודמים בזירה (כדוגמת הטיל C-802, שסופק לחיזבאללה על ידי איראן, ופגע באוניית חיל הים הישראלי "חנית" במהלך מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, וכמעט הטביע אותה). זאת, מפני שהטיל החדיש מסוגל לפגוע בכלי שיט במרחק של עד 300 ק"מ מהחוף ומצוייד בראש קרב גדול שמכיל 200 ק"ג חומר נפץ. המשמעות היא, שכלי השייט של חיל הים הישראלי יהיו כמעט באופן קבוע תחת האיום של ה"יאחונט" (שאף עלול להיות מועבר, בראיית ישראל, לידי חיזבאללה).
תכונותיו של ה"יאחונט" מקשות מאוד על היירוט שלו, שכן מדובר בטיל "לוחך ים": במרחק של קילומטרים ספורים מהספינה המותקפת הוא יורד לגובה שיוט של כעשרה מטרים בלבד מעל לפני המים, דבר שמקשה על המכ"ם לגלות אותו. ה"יאחונט" מסוגל לשייט במהירות אדירה של יותר מפי שניים ממהירות הקול (שני מאך), וראש הביות שלו בנוי כך שקשה מאוד למערכות הגנה אלקטרו-אופטיות "לנעול" עליו במעופו. בגרסה ההודית שלו, הנמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים ביותר, מכונה הטיל "ברהמס".
"ברק 8"
האפיון של המערכת הישראלית החדשה "ברק 8", להגנה על ספינות מפני טילי "חוף-ים", החל כבר בשנת 2000, בשיתוף פעולה של התעשייה האווירית, חברת רפאל, המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות במשרד הביטחון (מפא"ת) וחיל הים. המערכת נועדה להחליף את טילי ה"ברק 1", אשר היו כבר אז בשירות מבצעי (לא פותחו מערכות בין ה"ברק 1" ל"ברק 8" - והמספר 8 נבחר משיקולים מסחריים גרידא). מערכת ההגנה "ברק 1" הייתה בתחילת העשור שעבר אחת מן המערכות המתקדמות מסוגה בעולם, שנמכרה למספר ציים, כולל חיל הים של צ’ילה.
המערכת החדישה, "ברק 8", אמורה להגן לא רק על הספינה הנושאת את הטילים, אלא גם על צי של ספינות השטות יחד במרחב מסוים. המטרה היא לספק לצי כולו הגנה היקפית כוללת, כאשר מערכת הבקרה והשליטה מקבלת נתונים ממערכות המכ"ם של הספינות השונות, ומשלבת בינהם כדי ליצור תמונת קרב ואיומים משותפת. כאשר מתגלה איום מכיוון כלשהוא, המערכת מסוגלת לתת פקודת ירי לכל אחת מן המערכות המוצבות על סיפוני הספינות השונות, על פי יתרונותיהן בהשמדת האיום.
מערכת "ברק 8" כוללת מרכז שליטה ובקרה (שו"ב) מתקדם, שפותח על ידי מפעל מבת-טילים של התעשייה האווירית. המערכת משלבת ניהול משימה לטובת ניהול מערכת אש בודדת או ניהול אש של מספר יחידות במקביל. ל"ברק 8" מערכת מכ"ם מסוג LB-MF-STAR, אשר פותחה על ידי אלתא מערכות, ומסומלת EL/M-2084.
המכ"ם מציג תמונה המיספרית (בצורת חצי כדור) בזווית של 360 מעלות, מעל הספינה או מערך הספינות. הוא מצטיין ברזולוציה גבוהה, ומאפשר לגלות טילים בעלי שח"ם (שטח חתך מכ"מי) נמוך מאד. המערכת מתאימה גם לפעולה נגד טילי שיוט ימיים "לוחכי-ים", כמו גם נגד איום מטוסים או מסוקים.
מערכת "ברק 8", היא אחת מספינות הדגל של התעשייה האווירית לישראל ועשויה בשנים הבאות להיות אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של החברה. ההתקנה של המערכת על ספינות הטילים של חיל הים הישראלי מסוג "סער 5" אמורה להתחיל במהלך השנה הקרובה, לצד המערכות הוותיקות מסוג "ברק 1".
הטיל "ברק 8" הוא חד-שלבי. לטיל מייצבים קבועים בחלקו התחתון ומשטחי ניהוג בחרטום. טילי היירוט מוצבים בזבילי נשיאה ושיגור הקבועים אנכית מתחת לסיפון ספינות הטילים. עם קליטת המטרה, הטיל משוגר אנכית ועובר מיד לטיסה אופקית כדי לפגוע ולהשמיד את המטרה, תוך שהוא מקבל חיוויים ונתונים ממערכת ההנחיה של הספינה. כאשר המטרה נכנסת לטווח מערכות הגילוי העצמיות שלו, הוא מתביית לעברה ומשמיד אותה.
המיירט הוא בעל ראש ביות מתקדם, המתאים ליירוט מטוסים וטילים, הטסים בגובה נמוך מעל המים, בכל מזג אוויר.
מערכת "ברק 8", אשר פותחה עבור חיל הים הישראלי, הותאמה גם לספינות של חיל הים של הודו. פרויקט פיתוח, ייצור ושילוב זה, שנחתם בשנת 2009, נחשב לאחד הפרויקטים הגדולים ביותר בתולדות התעשיות הביטחוניות של ישראל. היקף העסקות שנחתמו מגיע למיליארדי דולרים. בגרסה ההודית אמורים הטילים להתאים גם לשיגור מן החוף, להגנת תת היבשת מפני איומים שיגיעו מן הים או מהאוויר.
לצורך ניהול הפרויקט הוקמה בסוף שנת 2009 במפעל מבת של התעשייה האווירית יחידה חדשה, "מפעל ההגנה אווירית", בראשותו של בועז לוי, (לשעבר מנהל פרויקט ה"חץ" במלמ). מפעל זה אחראי לכל תחומי הפעילות, כולל תכנון ופיתוח, תיאום בין המפעלים, עריכת הניסויים והתאמת המערכת לדרישות הלקוחות השונים.
ניסויים של חלק ממערכות "ברק 8", נערכו החל משנת 2007 ונמשכו גם לאחר מכן. המערכת נמצאת עתה בניסויי התקנה על ספינות "סער 5", והן תהיינה מבצעיות כבר בשנת 2011. התקנת המערכות בספינות חיל הים ההודי, ובבסיסים נייחים של הצבא, מתוכננת אף היא בשנה הקרובה.
