פרשנות | הטכנולוגיה כשלה בשבת השחורה בגלל דרך ההפעלה והשימוש בה
הכשלים שהביאו לתוצאה הקשה, הן מבחינה אסטרטגית והן ברמה הטקטית, לא נבעו מבעיות בטכנולוגיה עצמה, אלא מאופן השימוש בה
הגנה לישראל
|
14/01/2024
שנים שהטכנולוגיה הולכת ותופסת מקום מרכזי יותר ויותר כמעט בכל תחום בחיינו. בולטת במיוחד ההאצה בכניסתם של מערכות ואמצעים טכנולוגיים לשיטות העבודה המקובלות בצה"ל ובגופי הביטחון האחרים וההישענות עליהם בשגרה.
כעת, לאחר המחדל הגדול ב-7 באוקטובר, יש מי שיוצאים בקריאה לחזור ולהסתמך הרבה יותר על יכולות האדם ו-human factor (הגורם האנושי) ולא רק על "יכולות הטכנולוגיה".
אולם יש להדגיש כי הכשלים שהביאו לתוצאה הקשה, הן מבחינה אסטרטגית והן ברמה הטקטית, לא נבעו מבעיות בטכנולוגיה עצמה, אלא מאופן השימוש בה.
לצד התפיסה המוטעית לגבי יכולותיו ובעיקר כוונותיו של האויב, התקיימה תפיסה מוטעית גם באשר למערכות הטכנולוגיות בחוסר תשומת הלב הנדרשת בשמירה על שרידות ורציפות הפעולה של האמצעים והרכיבים הטכנולוגיים כמרכיב קריטי בהגנה.
לא בכדי החלה התקיפה באותה שבת ארורה בכך שמחבלי החמאס השביתו את יכולות התצפית, התקשורת, הפיקוד והשליטה של צה"ל בקו המגע, אותו הם פרצו ביתר קלות מיד לאחר מכן.
על מנת להבטיח שימוש אפקטיבי ונכון בטכנולוגיה בכלל ובהקשרי ביטחון בפרט,מוכרחות להתקיים שתי הנחות יסוד. האחת - מערכות טכנולוגיות, מתקדמות ככל שתהיינה, אינן מחליפות את שיקול הדעת האנושי מן היסוד, קרי: הן יכולות לסייע ולתמוך בתהליכי קבלת החלטות, אך לא להחליפם באופן מוחלט.
השנייה - מערכת טכנולוגית המהווה תמך משמעותי לפעילות, חייבת להתאפיין גם ברציפות תפקודית לאורך זמן, ובמילים אחרות: להיות מוגנת, עמידה ועדכנית בפני איומים ותרחישים שונים ומשתנים מצד היריב, בין שהינו ביטחוני, חבלני או פלילי.
שימוש נכון, פרואקטיבי ומתעדכן בטכנולוגיה חייב למלא תפקיד מכריע באיתור ומתן התרעה מוקדמת על איומים, בין היתר באמצעות ניתוח מידע בזמן אמת ובסינון "רעשי רקע", כדי לאפשר קבלת החלטות יעילה יותר.
למשל, שילוב של מערכות בינה מלאכותית מאפשר לזהות ולהצביע מבעוד מועד על דפוסים חריגים שעשויים להעיד על כוונות תקיפה או זדון. שילוב נכון ומושכל של יכולות אלה עם שיקול הדעת האנושי יבטיחו סינרגיה שתאפשר התמודדות טובה יותר עם איומים כבר בשלבי התהוותם.
אירועי ה-7 באוקטובר הביאו את תחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל לשפל המדרגה והמחישו עד כמה לצד מוכנות גורמי הביטחון וההצלה, נדרשת גם מוכנות אישית וקהילתית למצבי קיצון ותרחישי אסון, ולא רק ביישובי קו או עימות.
ניתוח צרכים ופערים שגובשו בקבוצת "ניצבים בחזית" לאחר פרוץ המלחמה, מעלה כי בשנים הקרובות אנו צפויים לראות התגברות בצורך למענה טכנולוגי מתקדם, איכותי ומגוון בתחומים ביטחוניים רבים במרחב האזרחי, הציבורי והאישי וכן בהבטחת המוכנות והחוסן הקהילתי.
מדינת ישראל תידרש לקשת רחבה של חלופות ופתרונות אפקטיביים מבעבר, בהיבטי תקשורת, מודיעין, תצפית והחזקת שטח, וכן מענים מתקדמים ואקטיביים למיגון, הן ברמה האישית והביתית, והן ברמה הציבורית והקהילתית.
לצד רכיבי הגנה פאסיביים מפני איום קינטי מסורתי, פתרונות אלו צריכים לכלול מרכיבים שיטפלו גם בסוגיות תקשורת, החלפת אוויר נקי, מניעת פריצה, עיכוב והרחקת תוקפים פוטנציאליים, גלאים פאסיביים ואקטיביים וכן חיישנים סמויים מהעין, בין אם קבועים ובין אם בהפעלה מזדמנת.
בנוסף יגבר הצורך במערכות שליטה ובקרה אשר יאפשרו לבעלי תפקידים שונים, אזרחיים וביטחוניים כאחד, לקבל תמונת מצב רציפה ועדכנית של גורמים במרחב, לנהל כוחות, לזהותם ואף למנוע ירי דו-צדדי, תוך שליטה ובקרה בצוותי חילוץ והצלה, גורמי רפואה, משטרה וגורמי קהילה מוסמכים.
אירועי אוקטובר 2023 המחישו עד כמה נדרש לתקף כל העת את תפישות העולם ותרחישי הייחוס, תוך שמירה על עדכניות הטכנולוגיה והתאמתה ליכולות היריב.
אלא שבתוך כך חובה לקיים איזון מתמיד בין המענה הטכנולוגי לבין שיקול הדעת של הגורם האנושי באופן שאף גורם לא יכול להתקיים לבדו.
הבנה נכונה של היכולות והמגבלות של כל אחד מהמרכיבים תאפשר לייצר מענה הוליסטי ומאוזן יותר לאתגרים הביטחוניים והאזרחיים הניצבים בפנינו.
ניצב בדימוס בועז גלעד לשעבר בכיר בשב"כ ובמשטרה, כיום מנכ"ל קבוצת "ניצבים בחזית" המקדמת יישום טכנולוגיות מתקדמות במרחב האזרחי וחוקר במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי
הכשלים שהביאו לתוצאה הקשה, הן מבחינה אסטרטגית והן ברמה הטקטית, לא נבעו מבעיות בטכנולוגיה עצמה, אלא מאופן השימוש בה
שנים שהטכנולוגיה הולכת ותופסת מקום מרכזי יותר ויותר כמעט בכל תחום בחיינו. בולטת במיוחד ההאצה בכניסתם של מערכות ואמצעים טכנולוגיים לשיטות העבודה המקובלות בצה"ל ובגופי הביטחון האחרים וההישענות עליהם בשגרה.
כעת, לאחר המחדל הגדול ב-7 באוקטובר, יש מי שיוצאים בקריאה לחזור ולהסתמך הרבה יותר על יכולות האדם ו-human factor (הגורם האנושי) ולא רק על "יכולות הטכנולוגיה".
אולם יש להדגיש כי הכשלים שהביאו לתוצאה הקשה, הן מבחינה אסטרטגית והן ברמה הטקטית, לא נבעו מבעיות בטכנולוגיה עצמה, אלא מאופן השימוש בה.
לצד התפיסה המוטעית לגבי יכולותיו ובעיקר כוונותיו של האויב, התקיימה תפיסה מוטעית גם באשר למערכות הטכנולוגיות בחוסר תשומת הלב הנדרשת בשמירה על שרידות ורציפות הפעולה של האמצעים והרכיבים הטכנולוגיים כמרכיב קריטי בהגנה.
לא בכדי החלה התקיפה באותה שבת ארורה בכך שמחבלי החמאס השביתו את יכולות התצפית, התקשורת, הפיקוד והשליטה של צה"ל בקו המגע, אותו הם פרצו ביתר קלות מיד לאחר מכן.
על מנת להבטיח שימוש אפקטיבי ונכון בטכנולוגיה בכלל ובהקשרי ביטחון בפרט,מוכרחות להתקיים שתי הנחות יסוד. האחת - מערכות טכנולוגיות, מתקדמות ככל שתהיינה, אינן מחליפות את שיקול הדעת האנושי מן היסוד, קרי: הן יכולות לסייע ולתמוך בתהליכי קבלת החלטות, אך לא להחליפם באופן מוחלט.
השנייה - מערכת טכנולוגית המהווה תמך משמעותי לפעילות, חייבת להתאפיין גם ברציפות תפקודית לאורך זמן, ובמילים אחרות: להיות מוגנת, עמידה ועדכנית בפני איומים ותרחישים שונים ומשתנים מצד היריב, בין שהינו ביטחוני, חבלני או פלילי.
שימוש נכון, פרואקטיבי ומתעדכן בטכנולוגיה חייב למלא תפקיד מכריע באיתור ומתן התרעה מוקדמת על איומים, בין היתר באמצעות ניתוח מידע בזמן אמת ובסינון "רעשי רקע", כדי לאפשר קבלת החלטות יעילה יותר.
למשל, שילוב של מערכות בינה מלאכותית מאפשר לזהות ולהצביע מבעוד מועד על דפוסים חריגים שעשויים להעיד על כוונות תקיפה או זדון. שילוב נכון ומושכל של יכולות אלה עם שיקול הדעת האנושי יבטיחו סינרגיה שתאפשר התמודדות טובה יותר עם איומים כבר בשלבי התהוותם.
אירועי ה-7 באוקטובר הביאו את תחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל לשפל המדרגה והמחישו עד כמה לצד מוכנות גורמי הביטחון וההצלה, נדרשת גם מוכנות אישית וקהילתית למצבי קיצון ותרחישי אסון, ולא רק ביישובי קו או עימות.
ניתוח צרכים ופערים שגובשו בקבוצת "ניצבים בחזית" לאחר פרוץ המלחמה, מעלה כי בשנים הקרובות אנו צפויים לראות התגברות בצורך למענה טכנולוגי מתקדם, איכותי ומגוון בתחומים ביטחוניים רבים במרחב האזרחי, הציבורי והאישי וכן בהבטחת המוכנות והחוסן הקהילתי.
מדינת ישראל תידרש לקשת רחבה של חלופות ופתרונות אפקטיביים מבעבר, בהיבטי תקשורת, מודיעין, תצפית והחזקת שטח, וכן מענים מתקדמים ואקטיביים למיגון, הן ברמה האישית והביתית, והן ברמה הציבורית והקהילתית.
לצד רכיבי הגנה פאסיביים מפני איום קינטי מסורתי, פתרונות אלו צריכים לכלול מרכיבים שיטפלו גם בסוגיות תקשורת, החלפת אוויר נקי, מניעת פריצה, עיכוב והרחקת תוקפים פוטנציאליים, גלאים פאסיביים ואקטיביים וכן חיישנים סמויים מהעין, בין אם קבועים ובין אם בהפעלה מזדמנת.
בנוסף יגבר הצורך במערכות שליטה ובקרה אשר יאפשרו לבעלי תפקידים שונים, אזרחיים וביטחוניים כאחד, לקבל תמונת מצב רציפה ועדכנית של גורמים במרחב, לנהל כוחות, לזהותם ואף למנוע ירי דו-צדדי, תוך שליטה ובקרה בצוותי חילוץ והצלה, גורמי רפואה, משטרה וגורמי קהילה מוסמכים.
אירועי אוקטובר 2023 המחישו עד כמה נדרש לתקף כל העת את תפישות העולם ותרחישי הייחוס, תוך שמירה על עדכניות הטכנולוגיה והתאמתה ליכולות היריב.
אלא שבתוך כך חובה לקיים איזון מתמיד בין המענה הטכנולוגי לבין שיקול הדעת של הגורם האנושי באופן שאף גורם לא יכול להתקיים לבדו.
הבנה נכונה של היכולות והמגבלות של כל אחד מהמרכיבים תאפשר לייצר מענה הוליסטי ומאוזן יותר לאתגרים הביטחוניים והאזרחיים הניצבים בפנינו.
ניצב בדימוס בועז גלעד לשעבר בכיר בשב"כ ובמשטרה, כיום מנכ"ל קבוצת "ניצבים בחזית" המקדמת יישום טכנולוגיות מתקדמות במרחב האזרחי וחוקר במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי
