פרשנות | למלחמת חרבות הברזל יהיו השלכות כלכליות ארוכות טווח
המלחמה בעזה עשויה לישראל לעלות עד רבע טריליון שקל, סכום אדיר בוודאי למדינה קטנה יחסית כישראל
אהוד עילם
| 30/11/2023
המלחמה בעזה עשויה לישראל לעלות עד רבע טריליון שקל, סכום אדיר בוודאי למדינה קטנה יחסית כישראל. במידה ולא יעלו מיסים כיסוי הבור העמוק הזה יחייב השגת הלוואות ענק בחו"ל.
יהיה זה יקר יותר מבעבר בגלל עלית הריבית מה גם שישראל עשויה להצטייר כמדינה בעלת סיכון גבוה יותר מבעבר, וזה יעלה עוד יותר את הריבית שיהיה עליה לשלם. תדמית של ישראל כמדינה המצויה במצב מסוכן גם תפגע בהכנסות המדינה, למשל מתיירות כי תיירים יהססו להגיע.
המשק הישראלי נכנס למלחמה במצב טוב יחסית והוא נהנה מיתרונות שונים, כתעשיית ההיי – טק, אבל היא עשויה להיפגע בגלל ירידה בהשקעות. זה נובע מירידה כללית בעולם בהשקעות בהייטק ולגבי ישראל ספציפית התדמית שלה כמדינה חזקה ויציבה עשויה להיפגע בעקבות המלחמה, עם כל ההשלכות של זה על תעשיות כמו ההיי טק.
לכך יש לצרף מרכיבים בעת המלחמה כגיוס עובדים למילואים וירידת תפוקה בגלל סוג של דכדוך לאומי, שעשוי להימשך גם לאחריה, ולהוביל לבריחת מוחות, כולל מהיי טק. גם אם בעלי מקצוע חשובים אחרים, כמו בתחום הרפואה, יחליטו לעזוב את ישראל בעקבות המלחמה, ולו באופן זמני, תהיה לכך השפעה על הכלכלה. כמו כן ישנה ירידה בצריכה הפרטית ובהכנסות של משקי הבית, והתוצאה היא ירידה בתוצר.
הוצאות נוספות יהיה הסיוע לכל המפונים במהלך המלחמה והפצועים, פיזית ונפשית של המלחמה, כולל בקרב אזרחים. כמו כן מלבד השיקום של יישובי עוטף עזה ידרש להקים בהם מערך הגנה חזק, כולל סביב רצועת עזה, כדי למנוע קטסטרופה נוספת.
חמאס ספג מהלומה כבדה ואולי יוכה קשות עוד יותר בהמשך אבל עדיין הזרוע הצבאית שלו עשויה לשרוד, לאחר שחושלה בקרבות. יתכן ולא יעלה בידה לבצע מתקפה רחבה ומוצלחת נוספת כמו זו שאירעה ב- 7 באוקטובר אבל חמאס או ארגונים אחרים ברצועת עזה עשויים לנקוט במהלך מוגבל יותר.
בישראל צפויה להיות היערכות מוגברת לתרחישי קיצון נוספים. גם אם תהיה סבירות נמוכה לכך עדיין הטראומה של ה- 7 באוקטובר תוביל להשקעה בהכנה לקראתם. מתארים כאלו עשויים להתרחש למשל בגבול לבנון, יהודה ושומרון וגם בתוך הקו הירוק. מדיניות זו תהיה כרוכה בעלויות רציניות.
לחימה, בוודאי בקצב גבוה, וגם היערכות מיידית לבצע אותה, כולל במסגרות הכנות לעימות עם חיזבאללה, החזק יותר מחמאס, ידרשו המשך גיוס מילואים מאסיבי. במהלך המלחמה גויסו כ- 350 אלף איש גויסו, מה שמשתק חלקית את המשק. מבחינה כלכלית ישראל לא תוכל להמשיך במצב זה זמן רב.
התרוקנות המלאים של צה"ל במלחמה תחייב לא רק לחדש אותם אלא אף להגדיל אותם בהשוואה למצב ערב המלחמה, במידה ויתרחש עימות עם אויבים חזקים יותר כחיזבאללה.
כחלק מלקחי המלחמה צה"ל גם יגדיל את סדר הכוחות שלו, בסדיר ומילואים, תוך רכש מערכות נשק ואמצעי לחימה שונים, וכל זה יהיה כרוך כמובן בהוצאות ניכרות. יש צורך גם להתכונן לאפשרות שאיראן תנסה לייצר נשק גרעיני, מה שעשוי להוביל לתקיפה ישראלית באיראן, עם כל המשמעות הכלכליות של כך.
צעדים נוספים בתחום הבטחוני יהיה שיפור המיגון על האוכלוסיה, בעיקר בצפון ובדרום. גם יש צורך לשפר להגדיל את מלאי החירום שיש בישראל לגבי מזון, תרופות וכדומה, במיוחד אם תהיה מלחמה ממושכת תוך איום על נתיבי השיט ומכאן על הסחר של ישראל.
התקיפות הספורות של החו'תים בעת המלחמה היו איתות ברור לכך. החו'תים בתימן, בסיוע איראני, עשויים לשבש שיט הנוגע לישראל למשל בתקיפות במיצר החיוני, השער לים האדום, בבאב אל מנדב. גם בים התיכון יש איום מהותי כי לחיזבאללה יש טילי חוף – ים יעילים מאד וארוכי טווח, העשויים לשבש נתיבי שיט אל ישראל וממנה, כולל בפגיעה בנמל חיפה.
לכן חברות ספנות בינלאומיות עשויות לסרב להגיע לישראל או שהעלויות של ייבוא יגדלו, למשל ביחס לביטוח המשלוח.
ישנן אפוא שורה של עלויות משמעותיות מאד, חלקן בהיקף של מיליארדים שקלים. ברור שלא ניתן יהיה להשקיע בכל תחום במידה מלאה. יהיה צורך לקבל החלטות קשות לגבי סדרי העדיפויות, בלי להזניח מגזרים אחרים שקשורים להיערכות למלחמה נוספת, כמו בבריאות.
במקביל אסור להזניח תחומים חיוניים אחרים שלא קשורים ישירות למישור הבטחוני ויהיה צורך לקצץ היכן שזה לא חיוני. רבות יהיה תלוי ביכולת של המשק להתאושש על התמיכה שתקבל ישראל ממדינות אחרות, ובראשן ארצות הברית.
המשך המתח והחיכוך המתמשך בישראל במישור הפוליטי גם ישפיעו רבות על יכולתה של ישראל להתמודד עם האתגרים שלה במישור הכלכלי.
המלחמה בעזה עשויה לישראל לעלות עד רבע טריליון שקל, סכום אדיר בוודאי למדינה קטנה יחסית כישראל
המלחמה בעזה עשויה לישראל לעלות עד רבע טריליון שקל, סכום אדיר בוודאי למדינה קטנה יחסית כישראל. במידה ולא יעלו מיסים כיסוי הבור העמוק הזה יחייב השגת הלוואות ענק בחו"ל.
יהיה זה יקר יותר מבעבר בגלל עלית הריבית מה גם שישראל עשויה להצטייר כמדינה בעלת סיכון גבוה יותר מבעבר, וזה יעלה עוד יותר את הריבית שיהיה עליה לשלם. תדמית של ישראל כמדינה המצויה במצב מסוכן גם תפגע בהכנסות המדינה, למשל מתיירות כי תיירים יהססו להגיע.
המשק הישראלי נכנס למלחמה במצב טוב יחסית והוא נהנה מיתרונות שונים, כתעשיית ההיי – טק, אבל היא עשויה להיפגע בגלל ירידה בהשקעות. זה נובע מירידה כללית בעולם בהשקעות בהייטק ולגבי ישראל ספציפית התדמית שלה כמדינה חזקה ויציבה עשויה להיפגע בעקבות המלחמה, עם כל ההשלכות של זה על תעשיות כמו ההיי טק.
לכך יש לצרף מרכיבים בעת המלחמה כגיוס עובדים למילואים וירידת תפוקה בגלל סוג של דכדוך לאומי, שעשוי להימשך גם לאחריה, ולהוביל לבריחת מוחות, כולל מהיי טק. גם אם בעלי מקצוע חשובים אחרים, כמו בתחום הרפואה, יחליטו לעזוב את ישראל בעקבות המלחמה, ולו באופן זמני, תהיה לכך השפעה על הכלכלה. כמו כן ישנה ירידה בצריכה הפרטית ובהכנסות של משקי הבית, והתוצאה היא ירידה בתוצר.
הוצאות נוספות יהיה הסיוע לכל המפונים במהלך המלחמה והפצועים, פיזית ונפשית של המלחמה, כולל בקרב אזרחים. כמו כן מלבד השיקום של יישובי עוטף עזה ידרש להקים בהם מערך הגנה חזק, כולל סביב רצועת עזה, כדי למנוע קטסטרופה נוספת.
חמאס ספג מהלומה כבדה ואולי יוכה קשות עוד יותר בהמשך אבל עדיין הזרוע הצבאית שלו עשויה לשרוד, לאחר שחושלה בקרבות. יתכן ולא יעלה בידה לבצע מתקפה רחבה ומוצלחת נוספת כמו זו שאירעה ב- 7 באוקטובר אבל חמאס או ארגונים אחרים ברצועת עזה עשויים לנקוט במהלך מוגבל יותר.
בישראל צפויה להיות היערכות מוגברת לתרחישי קיצון נוספים. גם אם תהיה סבירות נמוכה לכך עדיין הטראומה של ה- 7 באוקטובר תוביל להשקעה בהכנה לקראתם. מתארים כאלו עשויים להתרחש למשל בגבול לבנון, יהודה ושומרון וגם בתוך הקו הירוק. מדיניות זו תהיה כרוכה בעלויות רציניות.
לחימה, בוודאי בקצב גבוה, וגם היערכות מיידית לבצע אותה, כולל במסגרות הכנות לעימות עם חיזבאללה, החזק יותר מחמאס, ידרשו המשך גיוס מילואים מאסיבי. במהלך המלחמה גויסו כ- 350 אלף איש גויסו, מה שמשתק חלקית את המשק. מבחינה כלכלית ישראל לא תוכל להמשיך במצב זה זמן רב.
התרוקנות המלאים של צה"ל במלחמה תחייב לא רק לחדש אותם אלא אף להגדיל אותם בהשוואה למצב ערב המלחמה, במידה ויתרחש עימות עם אויבים חזקים יותר כחיזבאללה.
כחלק מלקחי המלחמה צה"ל גם יגדיל את סדר הכוחות שלו, בסדיר ומילואים, תוך רכש מערכות נשק ואמצעי לחימה שונים, וכל זה יהיה כרוך כמובן בהוצאות ניכרות. יש צורך גם להתכונן לאפשרות שאיראן תנסה לייצר נשק גרעיני, מה שעשוי להוביל לתקיפה ישראלית באיראן, עם כל המשמעות הכלכליות של כך.
צעדים נוספים בתחום הבטחוני יהיה שיפור המיגון על האוכלוסיה, בעיקר בצפון ובדרום. גם יש צורך לשפר להגדיל את מלאי החירום שיש בישראל לגבי מזון, תרופות וכדומה, במיוחד אם תהיה מלחמה ממושכת תוך איום על נתיבי השיט ומכאן על הסחר של ישראל.
התקיפות הספורות של החו'תים בעת המלחמה היו איתות ברור לכך. החו'תים בתימן, בסיוע איראני, עשויים לשבש שיט הנוגע לישראל למשל בתקיפות במיצר החיוני, השער לים האדום, בבאב אל מנדב. גם בים התיכון יש איום מהותי כי לחיזבאללה יש טילי חוף – ים יעילים מאד וארוכי טווח, העשויים לשבש נתיבי שיט אל ישראל וממנה, כולל בפגיעה בנמל חיפה.
לכן חברות ספנות בינלאומיות עשויות לסרב להגיע לישראל או שהעלויות של ייבוא יגדלו, למשל ביחס לביטוח המשלוח.
ישנן אפוא שורה של עלויות משמעותיות מאד, חלקן בהיקף של מיליארדים שקלים. ברור שלא ניתן יהיה להשקיע בכל תחום במידה מלאה. יהיה צורך לקבל החלטות קשות לגבי סדרי העדיפויות, בלי להזניח מגזרים אחרים שקשורים להיערכות למלחמה נוספת, כמו בבריאות.
במקביל אסור להזניח תחומים חיוניים אחרים שלא קשורים ישירות למישור הבטחוני ויהיה צורך לקצץ היכן שזה לא חיוני. רבות יהיה תלוי ביכולת של המשק להתאושש על התמיכה שתקבל ישראל ממדינות אחרות, ובראשן ארצות הברית.
המשך המתח והחיכוך המתמשך בישראל במישור הפוליטי גם ישפיעו רבות על יכולתה של ישראל להתמודד עם האתגרים שלה במישור הכלכלי.
