פרשנות | מה הקשר בין שימוש בנשק בחברה הערבית לתאונות דרכים ומשילות?
נצ"מ בדימוס אילן מור, מפקד משטרת התנועה הארצית לשעבר ואבי יקואל – יועץ ארגוני (MA) מומחה בניידות עירונית ובטיחות בתנועה, טוענים כי אין הבדל בין שימוש בנשק לא חוקי, לשימוש לא זהיר ברכב או אלימות במשפחה | ״מדובר בהתנהגויות שהתוצאה שלהן היא בית סוהר או בית קברות״
הגנה לישראל
| 20/04/2023
צילום: משטרת ישראל
שבשנת 1971 "נהרגו" בהולנד כ-400 ילדים מתחת לגיל 14 בתאונות קטלניות במפגשי רכב אופניים. האזרחים לקחו אופניים ושלטים ויצאו למחאה מול מוסדות השילטון. למה? כי תושבי הולנד הבינו שמשילות, פירושה אחריות המדינה לדאוג לבטיחות שלהם ושל ילדיהם.
הקורבנות נשכחו על ידי המדינה
בשנת 2022 "נרצחו" בישראל 115 קורבנות מהחברה הערבית, כתוצאה משימוש בנשק. הפתרון שמציגים הדוברים השונים לשינוי המגמה נקרא : "משילות". פתחנו את האקדמיה ללשון עברית ומצאנו כי "משילות היא פעולתו של מי שמושל, כושר השליטה והפיקוח של מוסדות השלטון".
משמע, בתחום השימוש בנשק בחברה הערבית, החברה הערבית והיהודית נשכחו במחיר של 115 קורבנות בשנת 2022 והמדינה לא ביצעה את תפקידה. תחום נוסף בו החברה הערבית והיהודית נשכחו הינו תאונות הדרכים.
עפ"י דוחות הרלב"ד (רשות לאומית לבטיחות בדרכים) בשנים 2019-2021 נהרגו על כבישי ישראל 107 בני אדם. בשנת 2022, נהרגו 113 בני אדם, כ- 60% מתוכם בכבישים בינעירוניים. כלומר, הדו"ח מלמד שמגמת ההרוגים גולשת מעבר לישובים הערבים, לתרבות נהיגה פרועה ואלימה שפוגעת הן בחברה הערבית והיהודית .
מה הקשר בין שימוש בנשק בחברה הערבית לתאונות דרכים ומשילות?
בקרב כל מי שעוסק בעולמות הפשיעה, קיים חשש גדול מזליגת אלימות בין תחומים שונים. כלומר מהשימוש בנשק לתאונות הדרכים. למה 348 הרוגים בתאונות דרכים בשנת 2022 לא מוציאים אזרחים לרחובות?
מדו"ח הרלב"ד עולה כי 32% מסך ההרוגים הם מהחברה הערבית. עם זאת, מבט מהיר בסעיף התובנות של דו"ח הרלב"ד משנת 2022, מראה כי נושא ההרוגים בחברה הערבית אינו מופיע למרות היותו משמעותי. במבט ראשון זה מוזר. אולם, במדינה שבה 348 הרוגים בשנת 2022 אינו זוכה לתשומת לב, ניתן להעלים סעיף מרכזי שכזה.
בעוד כל מהדורות החדשות בכל ערוצי התקשורת מקפידים על ספירה יומית של הנרצחים תוך אמירת שמותיהם, נשארים קורבנות תאונות הדרכים אנונימים ללא שם ונקראים "הרוגים" ולא "נרצחים", הן מהחברה הערבית והן מהחברה היהודית.
מכאן, שהמשילות, כלומר אחריות הממשלה לבטיחות שלנו מתחילה בסמנטיקה. "הרוג" נשמע פחות קשה מ"נרצח", קורבן אנונימי מפעיל פחות את הרגש מקורבן עם שם.
לא מתרגשים מהנתונים
עם זאת, לפי נתוני הרלב"ד משנת 2022, כ- 57 ילדים שהם כ-50%, מכלל הילדים ההרוגים בתאונות דרכים בגילאי 0-14 הינם מהחברה הערבית. האם אנחנו לא מתרגשים מהנתונים כי מדובר בילדים ערבים ולא יהודים?
יתכן ותאונות דרכים זה נושא אפור שלא רואים את תוצאותיו בתקשורת (מספרים, שמות, סמנטיקה) ואנו רוצים להרחיק אותו מאיתנו כי אנו חווים דיסוננס קוגניטיבי. לדוגמא : אדם שמעשן יודע שהוא בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן ריאות ואף למות, אבל מרחיק עצמו מהסטטיסטיקה באמצעות שכנוע עצמי שאינו מעשן הרבה. בכך, אינו חייב לשנות את ההתנהגות שלו ויכול להמשיך לעשן כמה שבא לו ולפתור את ההרגשה הלא נוחה.
אתה, את ואני הנוהגים בכביש, מרחיקים עצמנו מנתוני הרוגים ופצועים בתאונות דרכים, ומספרים לעצמנו סיפור שלנו אין נהיגה פרועה. אנחנו לא משתמשים ברכב באופן לא זהיר (נהיגה מהירה, שימוש בטלפון נייד, אי שימוש באביזרי בטיחות, אי ציות לתמרורים ועוד) ובכך לא משנים את התנהגות הנהיגה שלנו.
בית סוהר או בית קברות
המשותף להתנהגויות כמו נהיגה פרועה ושימוש ברכב באופן לא זהיר, הוא שמדובר בהתנהגויות אלימות מסכנות חיים. אין הבדל בין התנהגויות אלה על הכביש לשימוש בנשק או אלימות במשפחה. מדובר בהתנהגויות שהתוצאה שלהן היא בית סוהר או בית קברות.
שינוי התנהגות עשוי להתבצע באמצעות העברת המסר באמצעות רגש. לדוגמא, ספירה יומית עם שם ותמונה של קורבנות תאונות הדרכים, קריאה לקורבנות "נרצחים" ולא "הרוגים". להפסיק לומר "משילות" אלא "אכיפה". הבנה שהמשותף לאלימות בנשק ולתאונות דרכים הוא שהחברה הערבית במדינת ישראל מהווה מיקרוקוסמוס של כלל החברה במדינת ישראל, הערבית והיהודית. התעלמות באחת מהן מאפשרת זליגה של אלימות לאחרת.
הגיע הזמן שבשנת 2022, במדינת ישראל 348 נרצחים בתאונות דרכים, מתוכם 32% הם מהחברה הערבית ו -50% מכלל הילדים ההרוגים בתאונות דרכים בגילאי 0-14 הינם מהחברה הערבית, יעשו את השינוי. בהולנד 1971, הספיקו 400 ילדים בלבד.
נצ"מ בדימוס אילן מור, מפקד משטרת התנועה הארצית לשעבר ואבי יקואל – יועץ ארגוני (MA) מומחה בניידות עירונית ובטיחות בתנועה, טוענים כי אין הבדל בין שימוש בנשק לא חוקי, לשימוש לא זהיר ברכב או אלימות במשפחה | ״מדובר בהתנהגויות שהתוצאה שלהן היא בית סוהר או בית קברות״
צילום: משטרת ישראל
שבשנת 1971 "נהרגו" בהולנד כ-400 ילדים מתחת לגיל 14 בתאונות קטלניות במפגשי רכב אופניים. האזרחים לקחו אופניים ושלטים ויצאו למחאה מול מוסדות השילטון. למה? כי תושבי הולנד הבינו שמשילות, פירושה אחריות המדינה לדאוג לבטיחות שלהם ושל ילדיהם.
הקורבנות נשכחו על ידי המדינה
בשנת 2022 "נרצחו" בישראל 115 קורבנות מהחברה הערבית, כתוצאה משימוש בנשק. הפתרון שמציגים הדוברים השונים לשינוי המגמה נקרא : "משילות". פתחנו את האקדמיה ללשון עברית ומצאנו כי "משילות היא פעולתו של מי שמושל, כושר השליטה והפיקוח של מוסדות השלטון".
משמע, בתחום השימוש בנשק בחברה הערבית, החברה הערבית והיהודית נשכחו במחיר של 115 קורבנות בשנת 2022 והמדינה לא ביצעה את תפקידה. תחום נוסף בו החברה הערבית והיהודית נשכחו הינו תאונות הדרכים.
עפ"י דוחות הרלב"ד (רשות לאומית לבטיחות בדרכים) בשנים 2019-2021 נהרגו על כבישי ישראל 107 בני אדם. בשנת 2022, נהרגו 113 בני אדם, כ- 60% מתוכם בכבישים בינעירוניים. כלומר, הדו"ח מלמד שמגמת ההרוגים גולשת מעבר לישובים הערבים, לתרבות נהיגה פרועה ואלימה שפוגעת הן בחברה הערבית והיהודית .
מה הקשר בין שימוש בנשק בחברה הערבית לתאונות דרכים ומשילות?
בקרב כל מי שעוסק בעולמות הפשיעה, קיים חשש גדול מזליגת אלימות בין תחומים שונים. כלומר מהשימוש בנשק לתאונות הדרכים. למה 348 הרוגים בתאונות דרכים בשנת 2022 לא מוציאים אזרחים לרחובות?
מדו"ח הרלב"ד עולה כי 32% מסך ההרוגים הם מהחברה הערבית. עם זאת, מבט מהיר בסעיף התובנות של דו"ח הרלב"ד משנת 2022, מראה כי נושא ההרוגים בחברה הערבית אינו מופיע למרות היותו משמעותי. במבט ראשון זה מוזר. אולם, במדינה שבה 348 הרוגים בשנת 2022 אינו זוכה לתשומת לב, ניתן להעלים סעיף מרכזי שכזה.
בעוד כל מהדורות החדשות בכל ערוצי התקשורת מקפידים על ספירה יומית של הנרצחים תוך אמירת שמותיהם, נשארים קורבנות תאונות הדרכים אנונימים ללא שם ונקראים "הרוגים" ולא "נרצחים", הן מהחברה הערבית והן מהחברה היהודית.
מכאן, שהמשילות, כלומר אחריות הממשלה לבטיחות שלנו מתחילה בסמנטיקה. "הרוג" נשמע פחות קשה מ"נרצח", קורבן אנונימי מפעיל פחות את הרגש מקורבן עם שם.
לא מתרגשים מהנתונים
עם זאת, לפי נתוני הרלב"ד משנת 2022, כ- 57 ילדים שהם כ-50%, מכלל הילדים ההרוגים בתאונות דרכים בגילאי 0-14 הינם מהחברה הערבית. האם אנחנו לא מתרגשים מהנתונים כי מדובר בילדים ערבים ולא יהודים?
יתכן ותאונות דרכים זה נושא אפור שלא רואים את תוצאותיו בתקשורת (מספרים, שמות, סמנטיקה) ואנו רוצים להרחיק אותו מאיתנו כי אנו חווים דיסוננס קוגניטיבי. לדוגמא : אדם שמעשן יודע שהוא בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן ריאות ואף למות, אבל מרחיק עצמו מהסטטיסטיקה באמצעות שכנוע עצמי שאינו מעשן הרבה. בכך, אינו חייב לשנות את ההתנהגות שלו ויכול להמשיך לעשן כמה שבא לו ולפתור את ההרגשה הלא נוחה.
אתה, את ואני הנוהגים בכביש, מרחיקים עצמנו מנתוני הרוגים ופצועים בתאונות דרכים, ומספרים לעצמנו סיפור שלנו אין נהיגה פרועה. אנחנו לא משתמשים ברכב באופן לא זהיר (נהיגה מהירה, שימוש בטלפון נייד, אי שימוש באביזרי בטיחות, אי ציות לתמרורים ועוד) ובכך לא משנים את התנהגות הנהיגה שלנו.
בית סוהר או בית קברות
המשותף להתנהגויות כמו נהיגה פרועה ושימוש ברכב באופן לא זהיר, הוא שמדובר בהתנהגויות אלימות מסכנות חיים. אין הבדל בין התנהגויות אלה על הכביש לשימוש בנשק או אלימות במשפחה. מדובר בהתנהגויות שהתוצאה שלהן היא בית סוהר או בית קברות.
שינוי התנהגות עשוי להתבצע באמצעות העברת המסר באמצעות רגש. לדוגמא, ספירה יומית עם שם ותמונה של קורבנות תאונות הדרכים, קריאה לקורבנות "נרצחים" ולא "הרוגים". להפסיק לומר "משילות" אלא "אכיפה". הבנה שהמשותף לאלימות בנשק ולתאונות דרכים הוא שהחברה הערבית במדינת ישראל מהווה מיקרוקוסמוס של כלל החברה במדינת ישראל, הערבית והיהודית. התעלמות באחת מהן מאפשרת זליגה של אלימות לאחרת.
הגיע הזמן שבשנת 2022, במדינת ישראל 348 נרצחים בתאונות דרכים, מתוכם 32% הם מהחברה הערבית ו -50% מכלל הילדים ההרוגים בתאונות דרכים בגילאי 0-14 הינם מהחברה הערבית, יעשו את השינוי. בהולנד 1971, הספיקו 400 ילדים בלבד.
