הערות ושאלות לתיקון אכרזת חומרי נפץ שפורסם להערות הציבור
איך הרעיון לאפשר למחזיק זיקוקין די-נור ללא היתר ובניגוד לחוק לדווח מבלי שתינקט נגדו כל סנקציה, עולה בקנה אחד עם מדיניות הקשחת הרגולציה והאכיפה ועם הצורך בהחמרת הענישה לשם ההרתעה?
אברהם אילון
| 19/03/2023
זיקוקין שנתפסו על ידי המשטרה טרם השימוש | צילום: משטרת ישראל
בשנה שעברה פירסמתי כאן את המאמר שלי תחת הכותרת חשבתם, שזיקוקין די-נור מקטגוריות 3 ו-4 הם חומרי נפץ מאושרים? תחשבו שוב.
לאחרונה (08/03/2023) פורסם באתר האינטרנט של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית שבמשרד העבודה מסמך תיקון (להלן: "מסמך התיקון") אכרזת חומרי נפץ - להתייעצות הציבור.
וכך נכתב בדף האתר (להלן: "דף האתר"): "בהמשך להתרחבות התופעה של שימוש בכוורות זיקוקין בפעולות פח"ע, החליטה הממשלה להקשיח את הרגולציה והאכיפה הפלילית באמצעות משטרת ישראל כנגד תופעה זו. רצ"ב מסמך תיקון אכרזת חומרי נפץ להתייעצות בנושא זה. ההתייחסות הנדרשת דחופה ויש להעביר את התגובה עד 15.03.2023". בדף היה קישור למסמך התיקון.
מהיכרותי את הנפשות הפועלות השותפות לתיקון המוצע לאכרזת חומרי נפץ (חומרי נפץ מאושרים), התשנ"ט-1999, (להלן: "האכרזה") אני יודע, שמדובר במקצוענים שיש להם רצון טוב. במאמר זה אעלה מספר הערות ושאלות בנושא, שלדעתי ראויות לתשומת ליבם כדי להגיע לפתרון משפטי מיטבי:
סעיף 22(א)(3) לחוק חמרי נפץ, תשי"ד-1954, (להלן: "החוק") קובע, כי הוראות החוק לא יחולו על החזקה לשם מכירה של זיקוקין די נור בתנאים ובכמות, שייקבעו בתקנות. אולם עד עצם היום הזה לא הותקנו כלל תקנות שכאלו.
שאלה: האם למרות העובדה, שלא הותקנו תקנות לעניין תנאים וכמות, הוראות החוק עדיין לא חלות על החזקה לשם מכירה של זיקוקין די-נור?
שאלה נוספת: האם התיקון המוצע לאכרזה לוקח בחשבון ונותן מענה ראוי גם למצב המשפטי הזה?
בדברי ההסבר למסמך התיקון צוין דו"ח עבודת הצוות הבין-משרדי, שפורסם ב-21.2.2023 (להלן: "הדו"ח"), אבל הדו"ח לא צורף לבקשה לקבלת הערות הציבור.
שאלה: איך מצופה מהציבור להתייחס ברצינות לבקשה לקבלת הערות, אם הדו"ח אינו זמין לו?
הקשחת הרגולציה על רקע התגברות השימוש כנגד כוחות הביטחון בזיקוקין די-נור אינה חדשה כלל ועיקר. כבר בשנת 2014 אישרה ועדת הכלכלה (לראשונה ובשנייה כהוראת שעה והחל משנת 2015 באופן קבוע) איסור על יבוא זיקוקין די-נור מועפים, המסווגים בפרט מכס 36.04 בצו תעריף המכס והשייכים לקטגוריה 2 כמשמעותה בתקן ישראלי ת"י 4373 או בתקן אירופאי 15947 EN.
האיסור נקבע אז לבקשת שר הכלכלה, שבפנייתו אוזכרו אותם טיעונים בדיוק המשמשים כיום: "לאור התגברות השימוש כנגד כוחות הביטחון ואזרחי מדינת ישראל בזיקוקין די-נור... ולאור חוות דעתה של משטרת ישראל בנושא, ובהמשך לדיונים שהתקיימו עם נציגי משטרת ישראל ומפכ"ל המשטרה בנושא וכן פניית השר לביטחון פנים... לבקשת השר לביטחון פנים, משטרת ישראל וגורמי ביטחון נוספים, בהתבסס על חוות דעתם המקצועית... מכלול שיקולים, ביניהם הנוגעים לביטחון".
עוד מאותו הדבר?
בשנת 2021 התקבלה החלטת הממשלה מס' 549, שהתיקון המוצע מפנה אליה ושבה נכתב שהמהלך בא "...על מנת לאפשר הקשחת הרגולציה על זיקוקין ואת האכיפה הפלילית באמצעות משטרת ישראל".
עתה ב-2023 מפורסם מסמך התיקון, לפיו "בהמשך להתרחבות התופעה של שימוש בכוורות זיקוקין בפעולות פח"ע, החליטה הממשלה להקשיח את הרגולציה והאכיפה הפלילית באמצעות משטרת ישראל".
שאלה: הנה כי כן בעשור אחד מדיניות מוצהרת אחת של הקשחה עוקבת אחר קודמתה. האם בתיקון המוצע לאכרזה לא מדובר במהלך, שהוא "עוד מאותו הדבר"?
במסמך התיקון נכתב, כי "... יתווסף סיווג נוסף באכרזת חומרי נפץ )חומרי נפץ מאושרים), התשנ"ט-1999 לפיה זיקוקין דינור שהם: כוורת זיקוקין מועפים או חלקיהן ופגזי זיקוקין או חלקיהם – יוכרזו כחומר נפץ מאושר וזאת כהוראת שעה שתוקפה למשך חצי שנה לפחות (להלן – האכרזה המתוקנת(".
שאלה: איזה טעם יש בתיקון המוצע, כאשר במצב הקיים ישנו ארסנל של מענים?
סעיף 1 לחוק מגדיר "חומר נפץ" – "לרבות כל חומר שהממשלה הכריזה עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כעל חומר נפץ לענין חוק זה, וכן אביזריו של כל חומר נפץ לרבות פתיל, רקיטה, פצץ, תרמיל וכל הסגל או תכשיר אחר".
סעיף 19 לחוק קובע עד 5 שנות מאסר ל"מי שעשה ללא היתר לפי חוק זה דבר שעשייתו טעונה היתר כזה", ול"מי שגרם בזדון או מתוך רשלנות, להתפוצצות המסכנת חיי אדם או רכוש".
באכרזה מפורטים כבר כיום סוגי חומרי נפץ מאושרים, שכל סוגי זיקוקין די-נור מכילים אותם: סוג 4, סוג 5 וסוג 11.
כאמור בסעיף 5א. לעיל משנת 2014 קיים איסור על יבוא זיקוקין די-נור מועפים, השייכים לקטגוריה 2.
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצור, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים), תשמ"ז-1986.
הערה 1: למשל, במצב הקיים בת"פ 2210-07-16, שהתנהל בבית משפט השלום בפתח תקווה, הורשע הנאשם על פי הודעתו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן אשר ייחסו לו עבירות של החזקת חומר מאושר והחסנתו בניגוד לסעיף 5 ביחד עם סעיף 19 בחוק.
הערה 2: או למשל, במצב הקיים בת"פ 29877-07-20, שעדיין מתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז, אחת מהוראות החיקוק שלפיהן מואשמים הנאשמים היא החזקת חומר מאושר והחסנתו – עבירה לפי סעיף 19(א) ביחד עם סעיף 5 לחוק (בשני אישומים).
הערה 3: נכון להיום שיטת סיווג הזיקוקין לפי קטגוריות מאוזכרת בתקן המחייב ת"י 4373, באכרזה, בנוהל בטיחות בעבודה עם זיקוקין די-נור, 2021, (להלן: "הנוהל") וב"תכניות ההכשרה" המחייבות ע"פ הנוהל ("סוגי הזיקוקין בהתאם לדרישות התקן״).
אם למרות האמור בס"ק א-ה לעיל, עדיין יכולת ההפללה של משתמש בכוורות זיקוקין מועפים ופגזי זיקוקין ללא היתר היא מוגבלת, אזי שיטת הסיווג של זיקוקין די-נור היא שיטה לא מתאימה, שיש לשנות אותה ולא להוסיף עליה עוד "טלאי".
הוראות "הספר הכתום"
אפשרות אחת היא להדגיש באכרזה, שחומרי הנפץ ובכללם כל אלו השייכים לקבוצת הסיכון 1 (Class 1) על פי הוראות "הספר הכתום", יוגדרו כנפיצים למעט קבוצת הסיכון הנמוך, המשמשת להפעלה בידי הציבור הרחב.
מסמך התיקון מתייחס לזיקוקין די-נור מסוג כוורות מועפות ומסוג פגזים, שעל פי הנוהל יש לטעון אותם בקנה שיגור.
הערה: מסמך התיקון לא מתייחס לסוגי זיקוקין די-נור מועפים, שמגיעים טעונים בקנה שיגור מובנה, ושהשימוש בהם ללא היתר זהה (לרבות הסיכון לאנשי כוחות הביטחון, שעלול להיות מופנה נגדם). למשל: נר רומי (Roman Candle) מקטגוריה 3.
ולבסוף בדברי ההסבר נכתב, כי "נבחנת הוראת מעבר לאפשר למי שמחזיק ללא היתר זיקוקין דינור שהוא כוורת זיקוקין מועפים ופגזי זיקוקין או חלקיהם בניגוד לסעיפים 8 עד 10 לחוק חמרי נפץ, התשי"ד-1954, לדווח תוך זמן קצר וקצוב ולפעול לפי הוראות המשטרה ומבלי שתינקט כנגדו כל סנקציה".
שאלה 1: איך הרעיון לאפשר למחזיק זיקוקין די-נור ללא היתר ובניגוד לחוק לדווח מבלי שתינקט נגדו כל סנקציה, עולה בקנה אחד עם מדיניות הקשחת הרגולציה והאכיפה ועם הצורך בהחמרת הענישה לשם ההרתעה?
שאלה 2: איזה מסר עובר למי שמחזיק בהיתר זיקוקין די-נור ובהתאם לחוק, וקורא את הרעיון לבחינת הוראת מעבר, שתאפשר למי שמחזיק ללא היתר זיקוקין די-נור ובניגוד לחוק לדווח מבלי שתינקט נגדו כל סנקציה?!
איך הרעיון לאפשר למחזיק זיקוקין די-נור ללא היתר ובניגוד לחוק לדווח מבלי שתינקט נגדו כל סנקציה, עולה בקנה אחד עם מדיניות הקשחת הרגולציה והאכיפה ועם הצורך בהחמרת הענישה לשם ההרתעה?
זיקוקין שנתפסו על ידי המשטרה טרם השימוש | צילום: משטרת ישראל
בשנה שעברה פירסמתי כאן את המאמר שלי תחת הכותרת חשבתם, שזיקוקין די-נור מקטגוריות 3 ו-4 הם חומרי נפץ מאושרים? תחשבו שוב.
לאחרונה (08/03/2023) פורסם באתר האינטרנט של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית שבמשרד העבודה מסמך תיקון (להלן: "מסמך התיקון") אכרזת חומרי נפץ - להתייעצות הציבור.
וכך נכתב בדף האתר (להלן: "דף האתר"): "בהמשך להתרחבות התופעה של שימוש בכוורות זיקוקין בפעולות פח"ע, החליטה הממשלה להקשיח את הרגולציה והאכיפה הפלילית באמצעות משטרת ישראל כנגד תופעה זו. רצ"ב מסמך תיקון אכרזת חומרי נפץ להתייעצות בנושא זה. ההתייחסות הנדרשת דחופה ויש להעביר את התגובה עד 15.03.2023". בדף היה קישור למסמך התיקון.
מהיכרותי את הנפשות הפועלות השותפות לתיקון המוצע לאכרזת חומרי נפץ (חומרי נפץ מאושרים), התשנ"ט-1999, (להלן: "האכרזה") אני יודע, שמדובר במקצוענים שיש להם רצון טוב. במאמר זה אעלה מספר הערות ושאלות בנושא, שלדעתי ראויות לתשומת ליבם כדי להגיע לפתרון משפטי מיטבי:
סעיף 22(א)(3) לחוק חמרי נפץ, תשי"ד-1954, (להלן: "החוק") קובע, כי הוראות החוק לא יחולו על החזקה לשם מכירה של זיקוקין די נור בתנאים ובכמות, שייקבעו בתקנות. אולם עד עצם היום הזה לא הותקנו כלל תקנות שכאלו.
שאלה: האם למרות העובדה, שלא הותקנו תקנות לעניין תנאים וכמות, הוראות החוק עדיין לא חלות על החזקה לשם מכירה של זיקוקין די-נור?
שאלה נוספת: האם התיקון המוצע לאכרזה לוקח בחשבון ונותן מענה ראוי גם למצב המשפטי הזה?
בדברי ההסבר למסמך התיקון צוין דו"ח עבודת הצוות הבין-משרדי, שפורסם ב-21.2.2023 (להלן: "הדו"ח"), אבל הדו"ח לא צורף לבקשה לקבלת הערות הציבור.
שאלה: איך מצופה מהציבור להתייחס ברצינות לבקשה לקבלת הערות, אם הדו"ח אינו זמין לו?
הקשחת הרגולציה על רקע התגברות השימוש כנגד כוחות הביטחון בזיקוקין די-נור אינה חדשה כלל ועיקר. כבר בשנת 2014 אישרה ועדת הכלכלה (לראשונה ובשנייה כהוראת שעה והחל משנת 2015 באופן קבוע) איסור על יבוא זיקוקין די-נור מועפים, המסווגים בפרט מכס 36.04 בצו תעריף המכס והשייכים לקטגוריה 2 כמשמעותה בתקן ישראלי ת"י 4373 או בתקן אירופאי 15947 EN.
האיסור נקבע אז לבקשת שר הכלכלה, שבפנייתו אוזכרו אותם טיעונים בדיוק המשמשים כיום: "לאור התגברות השימוש כנגד כוחות הביטחון ואזרחי מדינת ישראל בזיקוקין די-נור... ולאור חוות דעתה של משטרת ישראל בנושא, ובהמשך לדיונים שהתקיימו עם נציגי משטרת ישראל ומפכ"ל המשטרה בנושא וכן פניית השר לביטחון פנים... לבקשת השר לביטחון פנים, משטרת ישראל וגורמי ביטחון נוספים, בהתבסס על חוות דעתם המקצועית... מכלול שיקולים, ביניהם הנוגעים לביטחון".
עוד מאותו הדבר?
בשנת 2021 התקבלה החלטת הממשלה מס' 549, שהתיקון המוצע מפנה אליה ושבה נכתב שהמהלך בא "...על מנת לאפשר הקשחת הרגולציה על זיקוקין ואת האכיפה הפלילית באמצעות משטרת ישראל".
עתה ב-2023 מפורסם מסמך התיקון, לפיו "בהמשך להתרחבות התופעה של שימוש בכוורות זיקוקין בפעולות פח"ע, החליטה הממשלה להקשיח את הרגולציה והאכיפה הפלילית באמצעות משטרת ישראל".
שאלה: הנה כי כן בעשור אחד מדיניות מוצהרת אחת של הקשחה עוקבת אחר קודמתה. האם בתיקון המוצע לאכרזה לא מדובר במהלך, שהוא "עוד מאותו הדבר"?
במסמך התיקון נכתב, כי "... יתווסף סיווג נוסף באכרזת חומרי נפץ )חומרי נפץ מאושרים), התשנ"ט-1999 לפיה זיקוקין דינור שהם: כוורת זיקוקין מועפים או חלקיהן ופגזי זיקוקין או חלקיהם – יוכרזו כחומר נפץ מאושר וזאת כהוראת שעה שתוקפה למשך חצי שנה לפחות (להלן – האכרזה המתוקנת(".
שאלה: איזה טעם יש בתיקון המוצע, כאשר במצב הקיים ישנו ארסנל של מענים?
סעיף 1 לחוק מגדיר "חומר נפץ" – "לרבות כל חומר שהממשלה הכריזה עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כעל חומר נפץ לענין חוק זה, וכן אביזריו של כל חומר נפץ לרבות פתיל, רקיטה, פצץ, תרמיל וכל הסגל או תכשיר אחר".
סעיף 19 לחוק קובע עד 5 שנות מאסר ל"מי שעשה ללא היתר לפי חוק זה דבר שעשייתו טעונה היתר כזה", ול"מי שגרם בזדון או מתוך רשלנות, להתפוצצות המסכנת חיי אדם או רכוש".
באכרזה מפורטים כבר כיום סוגי חומרי נפץ מאושרים, שכל סוגי זיקוקין די-נור מכילים אותם: סוג 4, סוג 5 וסוג 11.
כאמור בסעיף 5א. לעיל משנת 2014 קיים איסור על יבוא זיקוקין די-נור מועפים, השייכים לקטגוריה 2.
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצור, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים), תשמ"ז-1986.
הערה 1: למשל, במצב הקיים בת"פ 2210-07-16, שהתנהל בבית משפט השלום בפתח תקווה, הורשע הנאשם על פי הודעתו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן אשר ייחסו לו עבירות של החזקת חומר מאושר והחסנתו בניגוד לסעיף 5 ביחד עם סעיף 19 בחוק.
הערה 2: או למשל, במצב הקיים בת"פ 29877-07-20, שעדיין מתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז, אחת מהוראות החיקוק שלפיהן מואשמים הנאשמים היא החזקת חומר מאושר והחסנתו – עבירה לפי סעיף 19(א) ביחד עם סעיף 5 לחוק (בשני אישומים).
הערה 3: נכון להיום שיטת סיווג הזיקוקין לפי קטגוריות מאוזכרת בתקן המחייב ת"י 4373, באכרזה, בנוהל בטיחות בעבודה עם זיקוקין די-נור, 2021, (להלן: "הנוהל") וב"תכניות ההכשרה" המחייבות ע"פ הנוהל ("סוגי הזיקוקין בהתאם לדרישות התקן״).
אם למרות האמור בס"ק א-ה לעיל, עדיין יכולת ההפללה של משתמש בכוורות זיקוקין מועפים ופגזי זיקוקין ללא היתר היא מוגבלת, אזי שיטת הסיווג של זיקוקין די-נור היא שיטה לא מתאימה, שיש לשנות אותה ולא להוסיף עליה עוד "טלאי".
הוראות "הספר הכתום"
אפשרות אחת היא להדגיש באכרזה, שחומרי הנפץ ובכללם כל אלו השייכים לקבוצת הסיכון 1 (Class 1) על פי הוראות "הספר הכתום", יוגדרו כנפיצים למעט קבוצת הסיכון הנמוך, המשמשת להפעלה בידי הציבור הרחב.
מסמך התיקון מתייחס לזיקוקין די-נור מסוג כוורות מועפות ומסוג פגזים, שעל פי הנוהל יש לטעון אותם בקנה שיגור.
הערה: מסמך התיקון לא מתייחס לסוגי זיקוקין די-נור מועפים, שמגיעים טעונים בקנה שיגור מובנה, ושהשימוש בהם ללא היתר זהה (לרבות הסיכון לאנשי כוחות הביטחון, שעלול להיות מופנה נגדם). למשל: נר רומי (Roman Candle) מקטגוריה 3.
ולבסוף בדברי ההסבר נכתב, כי "נבחנת הוראת מעבר לאפשר למי שמחזיק ללא היתר זיקוקין דינור שהוא כוורת זיקוקין מועפים ופגזי זיקוקין או חלקיהם בניגוד לסעיפים 8 עד 10 לחוק חמרי נפץ, התשי"ד-1954, לדווח תוך זמן קצר וקצוב ולפעול לפי הוראות המשטרה ומבלי שתינקט כנגדו כל סנקציה".
שאלה 1: איך הרעיון לאפשר למחזיק זיקוקין די-נור ללא היתר ובניגוד לחוק לדווח מבלי שתינקט נגדו כל סנקציה, עולה בקנה אחד עם מדיניות הקשחת הרגולציה והאכיפה ועם הצורך בהחמרת הענישה לשם ההרתעה?
שאלה 2: איזה מסר עובר למי שמחזיק בהיתר זיקוקין די-נור ובהתאם לחוק, וקורא את הרעיון לבחינת הוראת מעבר, שתאפשר למי שמחזיק ללא היתר זיקוקין די-נור ובניגוד לחוק לדווח מבלי שתינקט נגדו כל סנקציה?!
