איזנקוט: פסקת התגברות, שתעקוף את חוק הגיוס - טרגדיה למדינת ישראל
"לא ניתן להתכחש לעובדה כי אחוז המשרתים הוא מזערי, ועומד על כ-1%-1.5% מכלל האוכלוסייה״, אמר אייזנקוט בכנס של מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) | יעקב עמידרור: ״כוח הסדיר גם היום לא מספיק גדול על מנת להתמודד עם הזירה המרכזית – לבנון"
עמי רוחקס דומבה
| 19/01/2023
קרדיט צילום: יוסי זמיר
"הניסיונות להעביר במהירות פסקת התגברות, שתעקוף את חוק הגיוס, תהיה טרגדיה למדינת ישראל. פעולה שכזו תביא לפגיעה אנושה במערך השירות הסדיר, שתעבור בהמשך גם למערך המילואים". כך הזהיר אתמול (ד') הרמטכ"ל לשעבר וחבר הכנסת בהווה, רא"ל (במיל.) גדי איזנקוט, בכנס של מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS), אשר נערך במרכז מורשת בגין, בהשתתפות אנשי צבא בכירים בעבר ובהווה, פוליטיקאים, מפקדים ומשרתי מילואים פעילים.
ח"כ איזנקוט הזהיר מהמצב במדינה ומהאווירה הכללית סביב מערך המילואים, וטען כי האווירה הנפיצה ברחוב הישראלי משפיעה על מערך המילואים וצה"ל ועל ההערכה לצבא ולמילואים.
"לא ניתן להתכחש לעובדה כי אחוז המשרתים הוא מזערי, ועומד על כ-1%-1.5% מכלל האוכלוסייה. אני תוהה אם כנס כזה יכול היה להתקיים בשנת 1973, ואיך הוא היה נראה אז. אם היינו שואלים בזמנו, האם יש משבר במערך המילואים, והאם אנו מוכנים למלחמה הבאה? התשובות היו אז שונות בתכלית מהתשובות היום. היינו אז באחידות חברתית, והייתה הערכה רבה בעם לצבא ולמילואים".
ח"כ איזנקוט סיכם באומרו כי "צה"ל לא מסוגל למלא את ייעודו במלחמה כוללת ללא מערך המילואים ועל הממשלה לדאוג לכשירותו ויעילותו".
כוח הסדיר לא מספיק למלחמה בלבנון
במסגרת הכנס, נשא דברים האלוף (במיל.) יעקב עמידרור, עמית בכיר במכון: "חלק גדול מבוגרי 'תלפיות' היו יכולים להיות בחילות היבשה, אבל הם לא יהיו שם - הם יהיו בפיתוח. המילואים מהווים 'משכך רעש' ביחס למה שקורה בחברה הישראלית. כוח הסדיר גם היום לא מספיק גדול על מנת להתמודד עם הזירה המרכזית – לבנון".
הכנס נפתח בדברים שנשא הפרופ' אפרים ענבר, נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. פרופ' ענבר אמר כי "האזור בו אנו חיים מסוכן ולא צפוי, אנחנו חייבים כוח צבאי גדול למקרה של מלחמה עם חיזבאללה או עבור מכה מקדימה לארגון. הרמטכ"ל החדש ביקש תוספת של 10 מיליארד שקלים למערכת הביטחון. מדובר בתוספת מוצדקת. החברה הישראלית צריכה להיות ערוכה ומוכנה לירידה ברמת החיים בכדי שנישאר בחיים".
"מערך המילואים לא זכה לטיפוח הראוי לו בשל הערכה לא נכונה של מקום כוחות היבשה במלחמות העתיד. יש לשמור על כך שהסיכונים לא יגברו על הסיכויים ושההנחות לא תהיינה ורודות מדי. אנשי מדע המדינה ממעיטים ביכולת של עם ישראל להיענות לתביעות מן האזרחים. אפשר לחזור לתקופה שבה אזרחות קשורה לשירות צבאי", סיכם פרופ' ענבר.
במהלך האירוע התקיים פאנל, שדן בערך המבצעי והחברתי של מערך המילואים. במסגרת הפאנל, שהרחיב בפיחות שחל בשנות ה-80 במעמד הצבא בחברה הישראלית, קבע האלוף (במיל.) גרשון כהן, מפקד הגיס המטכ"לי לשעבר, כי "צה"ל קטן מדי. אין לו רשת ביטחון של מילואים. מה שעצר את הרוסים בעימות בין אוקראינה לרוסיה הן הסבתות שמילאו בקבוקי מולטוב בשבוע הראשון".
עפר שלח, לשעבר ח"כ ויו"ר הועדה לביקורת המדינה, ביקר במהלך הפאנל בחריפות את התנהלות הצבא, ואמר כי "צה"ל העדיף את ההתעצמות הטכנולוגית על פני כוחות המילואים. משבר המילואים הוא משבר של משמעות שמוכתב על ידי צה"ל.
*צה"ל הודיע לאנשי המילואים שאין לו כוונה להשתמש בו. כך קרה ב'צוק איתן'. האמירה הזו, במעשה, הביאה לכך ששום שיפוי ופיצוי כספי לא יעזרו. למספר ימי המילואים המועט, לדבר הזה אין פתרון במודל המילואים הקיים. נצטרך כוח משמעותי לסוגיית כוחות הפנים, שהמילואים יהיו חלק ממנו. המילואים צריך להיות 'סדיר עם קמטים'. המילואים הם קודם כל מפקדי המילואים. אם לא נחזיק את המפקדים לא יהיה 'כוח קשה'".
"צה"ל מאמן את המילואים הרבה יותר יעיל ממה שהוא עשה פעם", הוסיף עם זאת. שלח קרא להעמיד את המציאות אל מול האתוס ולקבוע מודל אחר לשירות המילואים בצה"ל. "המילואים כחלק מכוח מסתער, או מודיעין וחיל אוויר, הם יהיו במודל קבע כחלק מזמן השירות, רוב צבא המילואים יהיו כפי שקיים כיום וחלק יהיו 'כוחות רדומים'.
הקושי המשפחתי - הבעיה הגדולה בשירות המילואים
במסגרת האירוע, הוצגו תוצאות מחקר חדש, שנערך על ידי המכון. גולת הכותרת של המחקר הייתה סקר עמדות חדש, שנערך מטעם המכון לרגל הכנס, שמתוצאותיו עולה כי מרבית משרתי המילואים (66%) סבורים כי הציבור הישראלי רואה אותם כ"פראיירים" ורק 24% מעריכים את פועלם.
56% מהנשאלים בציבור הישראלי סבורים כי מעסיק אשר יתבקש לבחור בין שני מועמדים לעבודה בעלי נתונים זהים יבחר בעובד אשר אינו משרת במילואים, ורק 13% סבורים שהמעסיק יעדיף את המועמד אשר משרת במילואים.
משרתי המילואים עצמם פסימיים יותר. 59% מהם סבורים כי המעסיקים יעדיפו את המועמד שאינו משרת במילואים. 54% מחיילי המילואים אינם מרוצים מהיחס של צה"ל כלפיהם. שיעור חוסר שביעות גבוה (52%) נרשם בקרב אנשי המילואים מיחסם של מוסדות האקדמיה כלפיהם.
בנוסף, נראה כי מעסיקים דווקא מגלים התחשבות בחיילי המילואים, כאשר 77% מהמשיבים ציינו כי הם מרוצים מהיחס של המעסיקים כלפיהם. על פי הסקר בין משרתי המילואים, הקושי הגדול ביותר עמו הם מתמודדים הוא הקושי המשפחתי. 55% מהם ציינו את הקושי המשפחתי כקושי הגדול ביותר בעבורם. בנוסף, 59% מכלל הציבור רואים את הקושי המשפחתי כבעיה הגדולה בשירות המילואים.
פער גדול בין תפיסת הציבור לעמדת משרתי המילואים מתגלה בנושא התגמול הכספי. על פי תוצאות הסקר, הציבור הרחב סבור כי חיילי המילואים מתוגמלים בצורה ראויה, ואילו המשרתים עצמם לא רואים זאת כך.
בנושא אחד, חשיבות מערך המילואים, נרשם קונצנזוס בין משרתי המילואים לבין הציבור הרחב. משתתפי הסקרים נשאלו "האם צה"ל יוכל לנצח במלחמה רחבת היקף ללא מערך המילואים?". 80% מקרב הציבור הרחב ענו בשלילה לשאלה זו, ורק 6% סבורים שכן. בקרב המשרתים במילואים 87% סבורים שלא, ורק 5% מעריכים שכן.
על פי העולה מן הסקר, מרבית משרתי המילואים ביחידות השדה מתגוררים באזור המרכז (42%). לאוכלוסיית המתגוררים במרכז נרשם ייצוג חסר בקרב משרתי המילואים ביחס לגודלם באוכלוסייה הכללית. 25% מגיעים מאזור הצפון, 12% מאזור ירושלים ו-10% מיהודה ושומרון.
שיעור החילוניים המשרתים במילואים גדול יותר מחלקם באוכלוסייה
לאוכלוסיית המתגוררים באוזר יהודה ושומרון נרשם ייצוג כפול בקרב משרתי המילואים ביחס לגודלם באוכלוסייה הכללית. מתוצאות הסקר עולה בנוסף כי רוב המשרתים במילואים חילוניים (53%). על פי תוצאות הסקר, שיעור החילוניים המשרתים במילואים גדול יותר מחלקם באוכלוסייה, 44%. 28% דתיים. זהו שיעור גדול יותר מחלקם באוכלוסייה (12%). רק 1% מהציבור החרדי משרת ביחידות המילואים הלוחמות.
עוד עולה מן הסקר כי משרתי המילואים משכילים ברובם כאשר ל-42% מהם תואר אקדמי, ו-33% הם בעלי תואר שני. רק רבע מהם בעלי השכלה תיכונית. בהתאם, רובם של משרתי המילואים ביחידות הלוחמות (69%) הם בעלי הכנסה משפחתית גבוהה מהממוצע. 42% הם ממוצא אשכנזי, 28% ממוצא מזרחי ו-20% ממוצא מעורב.
מוביל הכנס מטעם המכון וחוקר בכיר במסגרתו, הפרופ' אל"מ (במיל.) גבי סיבוני, סיכם את האירוע באומרו כי "אם אנשי המילואים מבינים שלא יפעילו אותם, אז מה אנחנו מצפים מהם? אנחנו רוצים שיהיה להם מענה הולם. ובסוף, איך אנחנו מרימים את ההערכה אליהם בקרב החברה הכללית בישראל. אנחנו במכון סבורים כי יש צורך בנחיצות, הוגנות והערכה: כשירות, תגמול ופיצוי, משימות בחירום, שותפות בביטחון השוטף ומעמד ואתוס חברתי".
"לא ניתן להתכחש לעובדה כי אחוז המשרתים הוא מזערי, ועומד על כ-1%-1.5% מכלל האוכלוסייה״, אמר אייזנקוט בכנס של מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) | יעקב עמידרור: ״כוח הסדיר גם היום לא מספיק גדול על מנת להתמודד עם הזירה המרכזית – לבנון"
קרדיט צילום: יוסי זמיר
"הניסיונות להעביר במהירות פסקת התגברות, שתעקוף את חוק הגיוס, תהיה טרגדיה למדינת ישראל. פעולה שכזו תביא לפגיעה אנושה במערך השירות הסדיר, שתעבור בהמשך גם למערך המילואים". כך הזהיר אתמול (ד') הרמטכ"ל לשעבר וחבר הכנסת בהווה, רא"ל (במיל.) גדי איזנקוט, בכנס של מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS), אשר נערך במרכז מורשת בגין, בהשתתפות אנשי צבא בכירים בעבר ובהווה, פוליטיקאים, מפקדים ומשרתי מילואים פעילים.
ח"כ איזנקוט הזהיר מהמצב במדינה ומהאווירה הכללית סביב מערך המילואים, וטען כי האווירה הנפיצה ברחוב הישראלי משפיעה על מערך המילואים וצה"ל ועל ההערכה לצבא ולמילואים.
"לא ניתן להתכחש לעובדה כי אחוז המשרתים הוא מזערי, ועומד על כ-1%-1.5% מכלל האוכלוסייה. אני תוהה אם כנס כזה יכול היה להתקיים בשנת 1973, ואיך הוא היה נראה אז. אם היינו שואלים בזמנו, האם יש משבר במערך המילואים, והאם אנו מוכנים למלחמה הבאה? התשובות היו אז שונות בתכלית מהתשובות היום. היינו אז באחידות חברתית, והייתה הערכה רבה בעם לצבא ולמילואים".
ח"כ איזנקוט סיכם באומרו כי "צה"ל לא מסוגל למלא את ייעודו במלחמה כוללת ללא מערך המילואים ועל הממשלה לדאוג לכשירותו ויעילותו".
כוח הסדיר לא מספיק למלחמה בלבנון
במסגרת הכנס, נשא דברים האלוף (במיל.) יעקב עמידרור, עמית בכיר במכון: "חלק גדול מבוגרי 'תלפיות' היו יכולים להיות בחילות היבשה, אבל הם לא יהיו שם - הם יהיו בפיתוח. המילואים מהווים 'משכך רעש' ביחס למה שקורה בחברה הישראלית. כוח הסדיר גם היום לא מספיק גדול על מנת להתמודד עם הזירה המרכזית – לבנון".
הכנס נפתח בדברים שנשא הפרופ' אפרים ענבר, נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. פרופ' ענבר אמר כי "האזור בו אנו חיים מסוכן ולא צפוי, אנחנו חייבים כוח צבאי גדול למקרה של מלחמה עם חיזבאללה או עבור מכה מקדימה לארגון. הרמטכ"ל החדש ביקש תוספת של 10 מיליארד שקלים למערכת הביטחון. מדובר בתוספת מוצדקת. החברה הישראלית צריכה להיות ערוכה ומוכנה לירידה ברמת החיים בכדי שנישאר בחיים".
"מערך המילואים לא זכה לטיפוח הראוי לו בשל הערכה לא נכונה של מקום כוחות היבשה במלחמות העתיד. יש לשמור על כך שהסיכונים לא יגברו על הסיכויים ושההנחות לא תהיינה ורודות מדי. אנשי מדע המדינה ממעיטים ביכולת של עם ישראל להיענות לתביעות מן האזרחים. אפשר לחזור לתקופה שבה אזרחות קשורה לשירות צבאי", סיכם פרופ' ענבר.
במהלך האירוע התקיים פאנל, שדן בערך המבצעי והחברתי של מערך המילואים. במסגרת הפאנל, שהרחיב בפיחות שחל בשנות ה-80 במעמד הצבא בחברה הישראלית, קבע האלוף (במיל.) גרשון כהן, מפקד הגיס המטכ"לי לשעבר, כי "צה"ל קטן מדי. אין לו רשת ביטחון של מילואים. מה שעצר את הרוסים בעימות בין אוקראינה לרוסיה הן הסבתות שמילאו בקבוקי מולטוב בשבוע הראשון".
עפר שלח, לשעבר ח"כ ויו"ר הועדה לביקורת המדינה, ביקר במהלך הפאנל בחריפות את התנהלות הצבא, ואמר כי "צה"ל העדיף את ההתעצמות הטכנולוגית על פני כוחות המילואים. משבר המילואים הוא משבר של משמעות שמוכתב על ידי צה"ל.
*צה"ל הודיע לאנשי המילואים שאין לו כוונה להשתמש בו. כך קרה ב'צוק איתן'. האמירה הזו, במעשה, הביאה לכך ששום שיפוי ופיצוי כספי לא יעזרו. למספר ימי המילואים המועט, לדבר הזה אין פתרון במודל המילואים הקיים. נצטרך כוח משמעותי לסוגיית כוחות הפנים, שהמילואים יהיו חלק ממנו. המילואים צריך להיות 'סדיר עם קמטים'. המילואים הם קודם כל מפקדי המילואים. אם לא נחזיק את המפקדים לא יהיה 'כוח קשה'".
"צה"ל מאמן את המילואים הרבה יותר יעיל ממה שהוא עשה פעם", הוסיף עם זאת. שלח קרא להעמיד את המציאות אל מול האתוס ולקבוע מודל אחר לשירות המילואים בצה"ל. "המילואים כחלק מכוח מסתער, או מודיעין וחיל אוויר, הם יהיו במודל קבע כחלק מזמן השירות, רוב צבא המילואים יהיו כפי שקיים כיום וחלק יהיו 'כוחות רדומים'.
הקושי המשפחתי - הבעיה הגדולה בשירות המילואים
במסגרת האירוע, הוצגו תוצאות מחקר חדש, שנערך על ידי המכון. גולת הכותרת של המחקר הייתה סקר עמדות חדש, שנערך מטעם המכון לרגל הכנס, שמתוצאותיו עולה כי מרבית משרתי המילואים (66%) סבורים כי הציבור הישראלי רואה אותם כ"פראיירים" ורק 24% מעריכים את פועלם.
56% מהנשאלים בציבור הישראלי סבורים כי מעסיק אשר יתבקש לבחור בין שני מועמדים לעבודה בעלי נתונים זהים יבחר בעובד אשר אינו משרת במילואים, ורק 13% סבורים שהמעסיק יעדיף את המועמד אשר משרת במילואים.
משרתי המילואים עצמם פסימיים יותר. 59% מהם סבורים כי המעסיקים יעדיפו את המועמד שאינו משרת במילואים. 54% מחיילי המילואים אינם מרוצים מהיחס של צה"ל כלפיהם. שיעור חוסר שביעות גבוה (52%) נרשם בקרב אנשי המילואים מיחסם של מוסדות האקדמיה כלפיהם.
בנוסף, נראה כי מעסיקים דווקא מגלים התחשבות בחיילי המילואים, כאשר 77% מהמשיבים ציינו כי הם מרוצים מהיחס של המעסיקים כלפיהם. על פי הסקר בין משרתי המילואים, הקושי הגדול ביותר עמו הם מתמודדים הוא הקושי המשפחתי. 55% מהם ציינו את הקושי המשפחתי כקושי הגדול ביותר בעבורם. בנוסף, 59% מכלל הציבור רואים את הקושי המשפחתי כבעיה הגדולה בשירות המילואים.
פער גדול בין תפיסת הציבור לעמדת משרתי המילואים מתגלה בנושא התגמול הכספי. על פי תוצאות הסקר, הציבור הרחב סבור כי חיילי המילואים מתוגמלים בצורה ראויה, ואילו המשרתים עצמם לא רואים זאת כך.
בנושא אחד, חשיבות מערך המילואים, נרשם קונצנזוס בין משרתי המילואים לבין הציבור הרחב. משתתפי הסקרים נשאלו "האם צה"ל יוכל לנצח במלחמה רחבת היקף ללא מערך המילואים?". 80% מקרב הציבור הרחב ענו בשלילה לשאלה זו, ורק 6% סבורים שכן. בקרב המשרתים במילואים 87% סבורים שלא, ורק 5% מעריכים שכן.
על פי העולה מן הסקר, מרבית משרתי המילואים ביחידות השדה מתגוררים באזור המרכז (42%). לאוכלוסיית המתגוררים במרכז נרשם ייצוג חסר בקרב משרתי המילואים ביחס לגודלם באוכלוסייה הכללית. 25% מגיעים מאזור הצפון, 12% מאזור ירושלים ו-10% מיהודה ושומרון.
שיעור החילוניים המשרתים במילואים גדול יותר מחלקם באוכלוסייה
לאוכלוסיית המתגוררים באוזר יהודה ושומרון נרשם ייצוג כפול בקרב משרתי המילואים ביחס לגודלם באוכלוסייה הכללית. מתוצאות הסקר עולה בנוסף כי רוב המשרתים במילואים חילוניים (53%). על פי תוצאות הסקר, שיעור החילוניים המשרתים במילואים גדול יותר מחלקם באוכלוסייה, 44%. 28% דתיים. זהו שיעור גדול יותר מחלקם באוכלוסייה (12%). רק 1% מהציבור החרדי משרת ביחידות המילואים הלוחמות.
עוד עולה מן הסקר כי משרתי המילואים משכילים ברובם כאשר ל-42% מהם תואר אקדמי, ו-33% הם בעלי תואר שני. רק רבע מהם בעלי השכלה תיכונית. בהתאם, רובם של משרתי המילואים ביחידות הלוחמות (69%) הם בעלי הכנסה משפחתית גבוהה מהממוצע. 42% הם ממוצא אשכנזי, 28% ממוצא מזרחי ו-20% ממוצא מעורב.
מוביל הכנס מטעם המכון וחוקר בכיר במסגרתו, הפרופ' אל"מ (במיל.) גבי סיבוני, סיכם את האירוע באומרו כי "אם אנשי המילואים מבינים שלא יפעילו אותם, אז מה אנחנו מצפים מהם? אנחנו רוצים שיהיה להם מענה הולם. ובסוף, איך אנחנו מרימים את ההערכה אליהם בקרב החברה הכללית בישראל. אנחנו במכון סבורים כי יש צורך בנחיצות, הוגנות והערכה: כשירות, תגמול ופיצוי, משימות בחירום, שותפות בביטחון השוטף ומעמד ואתוס חברתי".
