כנסת ישראל ורשות החדשנות, חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה טכנולוגי בתחום הבינה המלאכותית
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות וגיל סגל, מנכ"ל הכנסת בשבוע שעבר באירוע חגיגי על הסכם שיתוף פעולה ראשון מסוגו בתחום הבינה המלאכותית
עמי רוחקס דומבה
| 01/12/2022
קרדיט: דני שם טוב, דוברות הכנסת
בשלב הראשון יתמקד שיתוף הפעולה בתחום עיבוד השפה הטבעית, יצירת תשתיות למחקר פיתוח ויזמות בכלל התחומים בהם נעשה שימוש בשפה כתובה או מדוברת, וחיזוק הקשר שבין הציבור לעבודת הכנסת על ידי הנגשה של תהליכי החקיקה, פעילות הוועדות ותוצרי גוף המחקר של הכנסת.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות וגיל סגל, מנכ"ל הכנסת בשבוע שעבר באירוע חגיגי על הסכם שיתוף פעולה ראשון מסוגו בתחום הבינה המלאכותית. שיתוף הפעולה יתמקד תחילה בתחום עיבוד השפה הטבעית, תת-תחום של בינה מלאכותית העוסק בבעיות הקשורות לעיבוד וניתוח של שפה אנושית כתובה או מדוברת והבנתה על ידי כלים טכנולוגיים.
מטרת שיתוף הפעולה היא ליצור תשתיות למחקר ופיתוח המתבסס על ניתוח השפה העברית והערבית, ולהביא את התשתיות האלה לכדי בחינה ויישום בהקשר של חיזוק הקשר שבין הציבור לכנסת.
במסגרת זאת תאפשר הכנסת שימוש במאגרי המידע הייחודיים שברשותה הכוללים טקסט ושמע בהיקפים גדולים מאוד, ורשות החדשנות תקדם על בסיסם תשתיות לשימוש התעשיה האקדמיה והמגזר הציבורי שמטרתן האצת החדשנות והיזמות. כמו כן תסייע הרשות לכנסת בבחינה ויישום של תוצרים טכנולוגיים מתקדמים המתבססים על התשתיות הטכנולוגיות אשר יפותחו.
תחום עיבוד השפה הטבעית מהווה גם חלק מהתוכנית הלאומית לבניית תשתיות מחקר ופיתוח בתחום עיבוד שפה טבעית (Natural Language Processing - NLP), שיצר פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למו"פ), בו חברים רשות החדשנות, ות"ת, מפא"ת, משרד החדשנות והמדע ומשרד האוצר.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "כמעט בכל תחומי החיים ישנה הסתמכות על ידע כתוב או תקשורת מילולית, ומכאן כי הפוטנציאל הכלכלי חברתי הטמון ביכולות עיבוד השפה הינו עצום. מאגרי המידע הייחודיים הקיימים בכנסת, וכן נכונותה לבחון טכנולוגיות מתקדמות הלכה למעשה מהווים תרומה משמעותית לקידום הפעילות בתחום זה."
מנכ"ל הכנסת, גיל סגל: "כנסת ישראל נמנית על גופי הפרלמנט המובילים בעולם בהקשר של אימוץ טכנולוגיות מתקדמות לטובת שיפור הפעילות הפרלמנטרית, יצירת שקיפות וחיבור הציבור הרחב עם פעילותה. מזה מספר שנים מקיימת הכנסת תכנית אסטרטגית סדורה לטובת שיפור התשתיות הטכנולוגיות ומאגרי הנתונים שברשותה.״
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות וגיל סגל, מנכ"ל הכנסת בשבוע שעבר באירוע חגיגי על הסכם שיתוף פעולה ראשון מסוגו בתחום הבינה המלאכותית
קרדיט: דני שם טוב, דוברות הכנסת
בשלב הראשון יתמקד שיתוף הפעולה בתחום עיבוד השפה הטבעית, יצירת תשתיות למחקר פיתוח ויזמות בכלל התחומים בהם נעשה שימוש בשפה כתובה או מדוברת, וחיזוק הקשר שבין הציבור לעבודת הכנסת על ידי הנגשה של תהליכי החקיקה, פעילות הוועדות ותוצרי גוף המחקר של הכנסת.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות וגיל סגל, מנכ"ל הכנסת בשבוע שעבר באירוע חגיגי על הסכם שיתוף פעולה ראשון מסוגו בתחום הבינה המלאכותית. שיתוף הפעולה יתמקד תחילה בתחום עיבוד השפה הטבעית, תת-תחום של בינה מלאכותית העוסק בבעיות הקשורות לעיבוד וניתוח של שפה אנושית כתובה או מדוברת והבנתה על ידי כלים טכנולוגיים.
מטרת שיתוף הפעולה היא ליצור תשתיות למחקר ופיתוח המתבסס על ניתוח השפה העברית והערבית, ולהביא את התשתיות האלה לכדי בחינה ויישום בהקשר של חיזוק הקשר שבין הציבור לכנסת.
במסגרת זאת תאפשר הכנסת שימוש במאגרי המידע הייחודיים שברשותה הכוללים טקסט ושמע בהיקפים גדולים מאוד, ורשות החדשנות תקדם על בסיסם תשתיות לשימוש התעשיה האקדמיה והמגזר הציבורי שמטרתן האצת החדשנות והיזמות. כמו כן תסייע הרשות לכנסת בבחינה ויישום של תוצרים טכנולוגיים מתקדמים המתבססים על התשתיות הטכנולוגיות אשר יפותחו.
תחום עיבוד השפה הטבעית מהווה גם חלק מהתוכנית הלאומית לבניית תשתיות מחקר ופיתוח בתחום עיבוד שפה טבעית (Natural Language Processing - NLP), שיצר פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למו"פ), בו חברים רשות החדשנות, ות"ת, מפא"ת, משרד החדשנות והמדע ומשרד האוצר.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "כמעט בכל תחומי החיים ישנה הסתמכות על ידע כתוב או תקשורת מילולית, ומכאן כי הפוטנציאל הכלכלי חברתי הטמון ביכולות עיבוד השפה הינו עצום. מאגרי המידע הייחודיים הקיימים בכנסת, וכן נכונותה לבחון טכנולוגיות מתקדמות הלכה למעשה מהווים תרומה משמעותית לקידום הפעילות בתחום זה."
מנכ"ל הכנסת, גיל סגל: "כנסת ישראל נמנית על גופי הפרלמנט המובילים בעולם בהקשר של אימוץ טכנולוגיות מתקדמות לטובת שיפור הפעילות הפרלמנטרית, יצירת שקיפות וחיבור הציבור הרחב עם פעילותה. מזה מספר שנים מקיימת הכנסת תכנית אסטרטגית סדורה לטובת שיפור התשתיות הטכנולוגיות ומאגרי הנתונים שברשותה.״
