מכון צומת: בחלק מהמקרים - ניתן לחלל שבת לטובת הגנת סייבר
אם מדובר בתשתיות מדינה קריטיות וארגונים המחזיקים בנכסי סייבר חיוניים, שמשקלם בתהליכים המרכזיים במשק גדול מאד - ניתן לחלל שבת על מנת לטפל במתקפת סייבר. כך לפי מכון צומת המשמש במה לחדשנות תורנית-הלכתית
עמי רוחקס דומבה
| 22/05/2022
קרדיט: מאיר אליפור
ראש מכון צומת הרב מנחם פרל במאמר הלכתי חדש: במקרים של מתקפת סייבר, ניתן לחלל שבת, גם אם מדובר בגופים כלכליים גדולים, ולא רק בענייני צבא וביטחון. כך מתפרסם במאמר חדש בספר 'תחומין' שיצא לאור בחודש הבא.
בשנים האחרונות עם התפתחות הטכנולוגיה השתנה העולם שאנו מכירים. הגנת המדינה או התקפה לפגיעה באויב, אינה חייבת לעבור דרך חרבות או חומרי נפץ, אלא מתבצעת על ידי מתקפות סייבר.
לאחר שבחודשים האחרונים למד וחקר הרב פרל את סוגיית הסייבר יחד עם מומחים בתחום, הוא מחלק את מרחב הסייבר לשלוש רמות רמזור: (א) ירוק – שגרת הגנה - מצב שבו לא מסתמן נזק לתפקודם התקין של נכסי סייבר חיוניים. (ב) צהוב – איום ממשי לפגיעה בנכס סייבר חיוני. (ג) אדום – פגיעה בנכס סייבר חיוני, שבגינה קיימת אפשרות לפגיעה משמעותית ברציפותו של תהליך ליבה.
בנוסף, הרב פרל מסתמך במאמרו על מערך הסייבר הלאומי, במשרד רוה"מ, שמיפה את נכסי הסייבר החיוניים וחילק את היעדים הדורשים הגנה לשלש רמות עיקריות. הדרגה העליונה היא 'תשתיות מדינה קריטיות' (תמ"ק), בהם נמצאים כמה עשרות גופים כגון תשתית המים של חברת מקורות, חברת החשמל, בתי הזיקוק, בנק הדם ועוד.
כאלה שפגיעה בהם עלולה להסב נזק ממשי למדינת ישראל וצריך להתייחס אליה כפיקוח נפש לכל דבר ועניין.
בדרגה הבאה (קבוצה A) נמצאים כמה מאות ארגונים המחזיקים בנכסי סייבר חיוניים, שמשקלם בתהליכים המרכזיים במשק גדול מאד, ותקיפתם עלולה לגרום נזק רב ולשבש מאד את החיים במדינה. כגון רשתות שווק מזון גדולות, חברות ביטוח.
במצב זה מחלק הרב פרל בין פגיעת ליבה שאז מותר לחלל שבת כמו במלחמה, לבין איום ממשי, אז גם ניתן וצריך לפעול פעולות הגנה, אך צריך לפעול על בסיס אמצעים שמפחיתים חילול שבת בדומה למקרים מסוימים בצבא.
ברמה השלישית (קבוצה B) נמצאים עסקים בינוניים רבים, המהווים כ 70% מהמשק בישראל, עבורם אין היתר לחלל שבת.
ראש מכון צומת הרב מנחם פרל: "באופן כללי, בין דיני נפשות לממונות קיים ניגוד קוטבי. בפקוח נפש ואף בספקו, מחללים שבת כבשגרה, לעומת זאת באיבוד ממון, אפילו רב, אין היתר לחלל שבת, אף לא באיסורי דרבנן.
״אף שאין לחלל שבת להצלת רכוש, לעתים הפתח לנזק או לגניבת רכוש עלול לשמש כפתח לסכנת נפשות ולכן במקרים של איום, ניתן לחלל שבת ולפעול כמו פיקוח נפש גם במקרים של תקיפת סייבר נגד בנקים גדולים, חברות שיווק מזון ועוד".
המאמר המלא יתפרסם כאמור ב'תחומין'. בחודש הבא יצא לאור הכרך ה-42 מסדרת ספרי 'תחומין' של מכון צומת, אשר נועדה לשמש במה לחדשנות תורנית-הלכתית ומהווה במה למחקרים אורתודוקסיים ולבירורי הלכה בנושא המדינה היהודית וסוגיות הנולדות מהמפגש בין אורח החיים היהודי לבין הקדמה והטכנולוגיה.
אם מדובר בתשתיות מדינה קריטיות וארגונים המחזיקים בנכסי סייבר חיוניים, שמשקלם בתהליכים המרכזיים במשק גדול מאד - ניתן לחלל שבת על מנת לטפל במתקפת סייבר. כך לפי מכון צומת המשמש במה לחדשנות תורנית-הלכתית
קרדיט: מאיר אליפור
ראש מכון צומת הרב מנחם פרל במאמר הלכתי חדש: במקרים של מתקפת סייבר, ניתן לחלל שבת, גם אם מדובר בגופים כלכליים גדולים, ולא רק בענייני צבא וביטחון. כך מתפרסם במאמר חדש בספר 'תחומין' שיצא לאור בחודש הבא.
בשנים האחרונות עם התפתחות הטכנולוגיה השתנה העולם שאנו מכירים. הגנת המדינה או התקפה לפגיעה באויב, אינה חייבת לעבור דרך חרבות או חומרי נפץ, אלא מתבצעת על ידי מתקפות סייבר.
לאחר שבחודשים האחרונים למד וחקר הרב פרל את סוגיית הסייבר יחד עם מומחים בתחום, הוא מחלק את מרחב הסייבר לשלוש רמות רמזור: (א) ירוק – שגרת הגנה - מצב שבו לא מסתמן נזק לתפקודם התקין של נכסי סייבר חיוניים. (ב) צהוב – איום ממשי לפגיעה בנכס סייבר חיוני. (ג) אדום – פגיעה בנכס סייבר חיוני, שבגינה קיימת אפשרות לפגיעה משמעותית ברציפותו של תהליך ליבה.
בנוסף, הרב פרל מסתמך במאמרו על מערך הסייבר הלאומי, במשרד רוה"מ, שמיפה את נכסי הסייבר החיוניים וחילק את היעדים הדורשים הגנה לשלש רמות עיקריות. הדרגה העליונה היא 'תשתיות מדינה קריטיות' (תמ"ק), בהם נמצאים כמה עשרות גופים כגון תשתית המים של חברת מקורות, חברת החשמל, בתי הזיקוק, בנק הדם ועוד.
כאלה שפגיעה בהם עלולה להסב נזק ממשי למדינת ישראל וצריך להתייחס אליה כפיקוח נפש לכל דבר ועניין.
בדרגה הבאה (קבוצה A) נמצאים כמה מאות ארגונים המחזיקים בנכסי סייבר חיוניים, שמשקלם בתהליכים המרכזיים במשק גדול מאד, ותקיפתם עלולה לגרום נזק רב ולשבש מאד את החיים במדינה. כגון רשתות שווק מזון גדולות, חברות ביטוח.
במצב זה מחלק הרב פרל בין פגיעת ליבה שאז מותר לחלל שבת כמו במלחמה, לבין איום ממשי, אז גם ניתן וצריך לפעול פעולות הגנה, אך צריך לפעול על בסיס אמצעים שמפחיתים חילול שבת בדומה למקרים מסוימים בצבא.
ברמה השלישית (קבוצה B) נמצאים עסקים בינוניים רבים, המהווים כ 70% מהמשק בישראל, עבורם אין היתר לחלל שבת.
ראש מכון צומת הרב מנחם פרל: "באופן כללי, בין דיני נפשות לממונות קיים ניגוד קוטבי. בפקוח נפש ואף בספקו, מחללים שבת כבשגרה, לעומת זאת באיבוד ממון, אפילו רב, אין היתר לחלל שבת, אף לא באיסורי דרבנן.
״אף שאין לחלל שבת להצלת רכוש, לעתים הפתח לנזק או לגניבת רכוש עלול לשמש כפתח לסכנת נפשות ולכן במקרים של איום, ניתן לחלל שבת ולפעול כמו פיקוח נפש גם במקרים של תקיפת סייבר נגד בנקים גדולים, חברות שיווק מזון ועוד".
המאמר המלא יתפרסם כאמור ב'תחומין'. בחודש הבא יצא לאור הכרך ה-42 מסדרת ספרי 'תחומין' של מכון צומת, אשר נועדה לשמש במה לחדשנות תורנית-הלכתית ומהווה במה למחקרים אורתודוקסיים ולבירורי הלכה בנושא המדינה היהודית וסוגיות הנולדות מהמפגש בין אורח החיים היהודי לבין הקדמה והטכנולוגיה.
