״מצבי קיצון אקלימיים ישפיעו על יכולות האיסוף המודיעיניות״
מערעור היציבות הגיאופוליטית במזרח התיכון ועד לשיבושים בסגירת מעגלי מודיעין-אש: חוקרי INSS מסבירים שעל קהילת המודיעין הישראלית להתחיל להתייחס ברצינות לאיום האקלימי
מנדי קוגוסובסקי
| 14/11/2021
השריפות סמוך לגבעת יערים, אוגוסט 2021. צילום: REUTERS/Ammar Awad
במקביל לעיסוק הבינלאומי הגובר בהפחתת פליטות גזי החממה, קהילות ביטחוניות ברחבי העולם מגבירות אף הן מאמצים להתמודד עם שינויי האקלים וקוראות לעשייה מודיעינית משמעותית יותר בתחום – כך עולה ממחקר חדש של חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ד״ר שירה עפרון, סא״ל (מיל׳) ת.ב., ודוד סימן טוב.
החוקרים מציינים כי קריאות אלה רלוונטיות גם לקהילת המודיעין הישראלית. ״הן משום שהמזה״ת וצפון אפריקה הם מהאזורים הפגיעים ביותר לשינויי אקלים, והן משום יכולותיו הייחודיות ותפקידו המרכזי של אמ״ן כמעריך בגיבוש ההערכה האסטרטגית של ישראל״.
שלושת החוקרים מביאים את עיקריו של דו״ח שפרסם משרד ההגנה האמריקני, הקובע כי שינויי אקלים יגבירו מתיחויות בין שחקנים מדינתיים ותת-מדינתיים, שיגברו ככל שלא תושג הסכמה על אסטרטגיית התמודדות משותפת עם משבר האקלים. הדוח מזהיר מפני סכסוכים, רעב המוני וחוסר יציבות כבר תוך העשור הקרוב בצורות, התחממות ועליית מי הים, שיובילו למחסור במים ובמזון.
״בשנה האחרונה מתחדדת ההבנה במערכת הביטחון בישראל כי משבר האקלים הוא מעצב אסטרטגי מרכזי, שעלול להחריף את נטייתן של מדינות המזרח התיכון לאי-יציבות, וכן כגורם המשפיע על בניין הכוח והפעלתו״, כותבים החוקרים, ומרחיבים בנוגע לאתגרים הספציפיים העומדים לפתחן של שכנותיה של ישראל: משברי מים בירדן ובאיראן, עליית מי הים במצרים, סופות טרופיות במדינות במדינות המפרץ, ועוד. אך במקביל – ייתכן ושינויים אלה יכולים להוות כר פורה לשיתוף פעולה של ישראל עם שכנותיה.
אבל זה לא הכול. החוקרים מתריעים, כי על אמ״ן להיות מוכן להשלכות הישירות של שינויי מזג האוויר על תשתיותיו ומתקניו. ״שינויי האקלים הצפויים - עליית טמפרטורות, ימי גשם עזים, עליית מי הים וריבוי אירועי מזג אוויר קיצוני - ישפיעו על תשתיותיו של אמ"ן ועל כשירות חלק ממערכי האיסוף שהוא מפעיל בשגרה, בחירום ובמלחמה. מדובר, בין היתר, ביכולת לסגור מעגלי מודיעין-אש מדויקים ובזמן אמת.
״צפויה תדירות גבוהה יותר של אירועים כהצפות של אולמות מחשב, עומסי חום שישביתו מערכות וסופות עזות שעלולות לפגוע במערכי תקשורת בין בסיסי החיל. מצבי קיצון אקלימיים ישפיעו על חלק מיכולות האיסוף המודיעיניות, הסנסורים עצמם והיכולת להפעילם בשטח. במקביל, תושפע גם פעילות מערך האיסוף היבשתי. לדוגמא, סופות עלולות לפגוע באנטנות, עשן, אובך, סופות אבק וערפילים יימסכו תצפיות, והפרעות אטמוספריות יקשו על איסוף סיגינט״.
ד״ר שירה עפרון עומדת בראש תכנית המחקר ״שינויי אקלים וביטחון לאומי״ של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אשר במסגרתה נכתב הדוח. לקריאת הדוח המלא
מערעור היציבות הגיאופוליטית במזרח התיכון ועד לשיבושים בסגירת מעגלי מודיעין-אש: חוקרי INSS מסבירים שעל קהילת המודיעין הישראלית להתחיל להתייחס ברצינות לאיום האקלימי
השריפות סמוך לגבעת יערים, אוגוסט 2021. צילום: REUTERS/Ammar Awad
במקביל לעיסוק הבינלאומי הגובר בהפחתת פליטות גזי החממה, קהילות ביטחוניות ברחבי העולם מגבירות אף הן מאמצים להתמודד עם שינויי האקלים וקוראות לעשייה מודיעינית משמעותית יותר בתחום – כך עולה ממחקר חדש של חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ד״ר שירה עפרון, סא״ל (מיל׳) ת.ב., ודוד סימן טוב.
החוקרים מציינים כי קריאות אלה רלוונטיות גם לקהילת המודיעין הישראלית. ״הן משום שהמזה״ת וצפון אפריקה הם מהאזורים הפגיעים ביותר לשינויי אקלים, והן משום יכולותיו הייחודיות ותפקידו המרכזי של אמ״ן כמעריך בגיבוש ההערכה האסטרטגית של ישראל״.
שלושת החוקרים מביאים את עיקריו של דו״ח שפרסם משרד ההגנה האמריקני, הקובע כי שינויי אקלים יגבירו מתיחויות בין שחקנים מדינתיים ותת-מדינתיים, שיגברו ככל שלא תושג הסכמה על אסטרטגיית התמודדות משותפת עם משבר האקלים. הדוח מזהיר מפני סכסוכים, רעב המוני וחוסר יציבות כבר תוך העשור הקרוב בצורות, התחממות ועליית מי הים, שיובילו למחסור במים ובמזון.
״בשנה האחרונה מתחדדת ההבנה במערכת הביטחון בישראל כי משבר האקלים הוא מעצב אסטרטגי מרכזי, שעלול להחריף את נטייתן של מדינות המזרח התיכון לאי-יציבות, וכן כגורם המשפיע על בניין הכוח והפעלתו״, כותבים החוקרים, ומרחיבים בנוגע לאתגרים הספציפיים העומדים לפתחן של שכנותיה של ישראל: משברי מים בירדן ובאיראן, עליית מי הים במצרים, סופות טרופיות במדינות במדינות המפרץ, ועוד. אך במקביל – ייתכן ושינויים אלה יכולים להוות כר פורה לשיתוף פעולה של ישראל עם שכנותיה.
אבל זה לא הכול. החוקרים מתריעים, כי על אמ״ן להיות מוכן להשלכות הישירות של שינויי מזג האוויר על תשתיותיו ומתקניו. ״שינויי האקלים הצפויים - עליית טמפרטורות, ימי גשם עזים, עליית מי הים וריבוי אירועי מזג אוויר קיצוני - ישפיעו על תשתיותיו של אמ"ן ועל כשירות חלק ממערכי האיסוף שהוא מפעיל בשגרה, בחירום ובמלחמה. מדובר, בין היתר, ביכולת לסגור מעגלי מודיעין-אש מדויקים ובזמן אמת.
״צפויה תדירות גבוהה יותר של אירועים כהצפות של אולמות מחשב, עומסי חום שישביתו מערכות וסופות עזות שעלולות לפגוע במערכי תקשורת בין בסיסי החיל. מצבי קיצון אקלימיים ישפיעו על חלק מיכולות האיסוף המודיעיניות, הסנסורים עצמם והיכולת להפעילם בשטח. במקביל, תושפע גם פעילות מערך האיסוף היבשתי. לדוגמא, סופות עלולות לפגוע באנטנות, עשן, אובך, סופות אבק וערפילים יימסכו תצפיות, והפרעות אטמוספריות יקשו על איסוף סיגינט״.
ד״ר שירה עפרון עומדת בראש תכנית המחקר ״שינויי אקלים וביטחון לאומי״ של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אשר במסגרתה נכתב הדוח. לקריאת הדוח המלא
