פרשנות | התיאטרון ממשיך: נציגי משרד הביטחון ערכו בירור מול NSO
כלל הטענות נגד NSO בשבועות האחרונים אינן מגובות בעובדות. טוב עושה משרד הביטחון שהוא מגן על התעשייה הביטחונית הישראלית. גם אם זה דורש ממנו כישורי משחק
עמי רוחקס דומבה
| 29/07/2021
צילום תמונות: אריאל חרמוני / משרד הביטחון
נמשך התיאטרון במרשתת סביב הטענות נגד NSO. התיאטרון התחיל בעקבות פרסום של אמנסטי כי דלפו 50,000 מספרי טלפון ששימשו מטרות של כלי האיסוף ״פגסוס״. בעקבות הביקורת על אמנסטי, פרסם הארגון הכחשה כי אלו אינן מטרות של NSO, במסגרתה האשים עיתונאים בעיוות הטענה.
זה לא שינה את הנרטיב השגוי שהשתרש וכלי תקשורת מסביב לעולם כבר החליטו שזה נכון - בלי לבדוק את העובדות. אמנסטי, כפי שכתבתי בעבר, גם לא הציגה בדו״ח המחקר האחרון שלה בנושא שום הוכחה שמה שהיא מצאה בטלפונים שהיא בדקה הוא פגסוס. לאמנסטי אין את קוד המקור של פגסוס, לכן היא לא יכולה להשוות לדגימות הקוד שהיא מצאה.
גם הטענות סביב תשתיות בארה״ב נשארו ללא הוכחות, כאשר NSO בעצמה הצהירה בפני בית משפט אמריקאי שאין לה פעילות בארה״ב. יתרה מכך, גם בהיבט מבצעי, חברת תקיפה בסייבר אינה משתמשת באותה תשתית פעמיים. זו חובבנות. ואם NSO הייתה חובבנית, ובכן, היא לא הייתה NSO. עם עשרות או מאות לקוחות ממשלתיים בעולם שמנהלים, באמצעות פגסוס, מאות או אלפי מבצעים חשאיים בשנה.
לכן, גם הניסיון של אמנסטי להראות שהיא מצאה תשתיות עבר של NSO שנעשה בהן שימוש חוזר - הוא חוסר הבנה של איך מנהלים תשתית תקיפה בסייבר. בעקבות התיאטרון התקשורתי, משרד ההגנה הצרפתי ביקש לדעת האם המטרות בצרפת, שלכאורה חשפה אמנסטי בדיווח שלה, נעקבו על ידי NSO. ובכן, בני גנץ, שר הביטחון, ניצל את ההזדמנות שהוא צריך להפגש עם שרת הביטחון של צרפת בנושא לבנון על מנת לעדכן אותה גם בהיבט זה.
טרם ראיתי תביעה מטעם מאקרון נגד NSO בעקבות הביקור של גנץ. כנראה גם לא תהיה אחת. אבל משרד הביטחון משחק את המשחק והוציא הודעה לתקשורת שהוא שלח צוות בדיקה לNSO. היות וNSO היא חברה מפוקחת על ידי המשרד, יטעה לחשוב פלוני כי מדובר באירוע שמהותו אחרת חוץ מריצוי הצרפתים והתקשורת.
הסיכוי שNSO, חברה שמתכננת הנפקה ומגלגלת מאות מליוני דולרים בשנה, תשקר למשרד הביטחון - אפסי. זו תהיה חובבנות עסקית לסכן כזה עסק בינלאומי גדול בגלל שקר לממשלת ישראל או לבית משפט אמריקאי. ושוב, אם NSO הייתה חובבנית, היא לא הייתה מגיעה למותג NSO.
לסיכום, בישראל מונהג משטר פיקוח ביטחוני, כולל למוצרים דו שימושיים, על ידי משרד הביטחון באמצעות אגף פיקוח על הייצוא. אגף זה עובד על פי משטר פיקוח בינלאומי שנקרא ווסנאר, שכל שינוי בו (בכל דצמבר מפרסמים עדכונים למשטר) מתקבל כחוק ישראלי בצורה אוטומטית. עד כדי כך ישראל קפדנית, בעיקר כדי לרצות את האמריקאים. היא היחידה בעולם שווסנאר הופך לחוק מדינה בצורה אוטומטית.
ואינני סניגור של NSO. אם החברה אי פעם תעבור על החוק, בכל מדינה שהיא, ראוי שיופעל נגדה משקל מערכת המשפט. טענה זו נכונה כלפי כל חברה, ביטחונית או לא. עם זאת, לטעון נגד חברה בלי לספק הוכחות חותכות שמדובר בכלי שלה, שאלו התשתיות שלה, שאלו המטרות שלה, זה ״לשרוף״ חברה על כלום.
טוב עושה משרד הביטחון שהוא מגן על התעשייה הביטחונית הישראלית. גם אם זה דורש ממנו כישורי משחק.
כלל הטענות נגד NSO בשבועות האחרונים אינן מגובות בעובדות. טוב עושה משרד הביטחון שהוא מגן על התעשייה הביטחונית הישראלית. גם אם זה דורש ממנו כישורי משחק
צילום תמונות: אריאל חרמוני / משרד הביטחון
נמשך התיאטרון במרשתת סביב הטענות נגד NSO. התיאטרון התחיל בעקבות פרסום של אמנסטי כי דלפו 50,000 מספרי טלפון ששימשו מטרות של כלי האיסוף ״פגסוס״. בעקבות הביקורת על אמנסטי, פרסם הארגון הכחשה כי אלו אינן מטרות של NSO, במסגרתה האשים עיתונאים בעיוות הטענה.
זה לא שינה את הנרטיב השגוי שהשתרש וכלי תקשורת מסביב לעולם כבר החליטו שזה נכון - בלי לבדוק את העובדות. אמנסטי, כפי שכתבתי בעבר, גם לא הציגה בדו״ח המחקר האחרון שלה בנושא שום הוכחה שמה שהיא מצאה בטלפונים שהיא בדקה הוא פגסוס. לאמנסטי אין את קוד המקור של פגסוס, לכן היא לא יכולה להשוות לדגימות הקוד שהיא מצאה.
גם הטענות סביב תשתיות בארה״ב נשארו ללא הוכחות, כאשר NSO בעצמה הצהירה בפני בית משפט אמריקאי שאין לה פעילות בארה״ב. יתרה מכך, גם בהיבט מבצעי, חברת תקיפה בסייבר אינה משתמשת באותה תשתית פעמיים. זו חובבנות. ואם NSO הייתה חובבנית, ובכן, היא לא הייתה NSO. עם עשרות או מאות לקוחות ממשלתיים בעולם שמנהלים, באמצעות פגסוס, מאות או אלפי מבצעים חשאיים בשנה.
לכן, גם הניסיון של אמנסטי להראות שהיא מצאה תשתיות עבר של NSO שנעשה בהן שימוש חוזר - הוא חוסר הבנה של איך מנהלים תשתית תקיפה בסייבר. בעקבות התיאטרון התקשורתי, משרד ההגנה הצרפתי ביקש לדעת האם המטרות בצרפת, שלכאורה חשפה אמנסטי בדיווח שלה, נעקבו על ידי NSO. ובכן, בני גנץ, שר הביטחון, ניצל את ההזדמנות שהוא צריך להפגש עם שרת הביטחון של צרפת בנושא לבנון על מנת לעדכן אותה גם בהיבט זה.
טרם ראיתי תביעה מטעם מאקרון נגד NSO בעקבות הביקור של גנץ. כנראה גם לא תהיה אחת. אבל משרד הביטחון משחק את המשחק והוציא הודעה לתקשורת שהוא שלח צוות בדיקה לNSO. היות וNSO היא חברה מפוקחת על ידי המשרד, יטעה לחשוב פלוני כי מדובר באירוע שמהותו אחרת חוץ מריצוי הצרפתים והתקשורת.
הסיכוי שNSO, חברה שמתכננת הנפקה ומגלגלת מאות מליוני דולרים בשנה, תשקר למשרד הביטחון - אפסי. זו תהיה חובבנות עסקית לסכן כזה עסק בינלאומי גדול בגלל שקר לממשלת ישראל או לבית משפט אמריקאי. ושוב, אם NSO הייתה חובבנית, היא לא הייתה מגיעה למותג NSO.
לסיכום, בישראל מונהג משטר פיקוח ביטחוני, כולל למוצרים דו שימושיים, על ידי משרד הביטחון באמצעות אגף פיקוח על הייצוא. אגף זה עובד על פי משטר פיקוח בינלאומי שנקרא ווסנאר, שכל שינוי בו (בכל דצמבר מפרסמים עדכונים למשטר) מתקבל כחוק ישראלי בצורה אוטומטית. עד כדי כך ישראל קפדנית, בעיקר כדי לרצות את האמריקאים. היא היחידה בעולם שווסנאר הופך לחוק מדינה בצורה אוטומטית.
ואינני סניגור של NSO. אם החברה אי פעם תעבור על החוק, בכל מדינה שהיא, ראוי שיופעל נגדה משקל מערכת המשפט. טענה זו נכונה כלפי כל חברה, ביטחונית או לא. עם זאת, לטעון נגד חברה בלי לספק הוכחות חותכות שמדובר בכלי שלה, שאלו התשתיות שלה, שאלו המטרות שלה, זה ״לשרוף״ חברה על כלום.
טוב עושה משרד הביטחון שהוא מגן על התעשייה הביטחונית הישראלית. גם אם זה דורש ממנו כישורי משחק.
