דעה | סינופוביה בבית הלבן
הנשיא ג'ו ביידן מפחד מסין. הוא רואה בה את האויב הכי גרוע של ארה״ב - ומתנהג בהתאם. עם זאת, לא כולם בוושינגטון תמימי דעים עם חששותיו של הנשיא. במפלגה הדמוקרטית יש הסבורים שביידן מגזים, וכי וושינגטון צריכה לשאוף לדו-קיום עם בייג'ין
דן ארקין
| 24/06/2021
President Joe Biden departs the White House Wednesday, April 14, 2021, en route to Arlington National Cemetery in Arlington, Virginia, to lay a wreath at Section 60. The President earlier announced plans to withdraw remaining U.S. troops from Afghanistan. (Official White House Photo by Carlos Fyfe)
הנשיא ג'ו ביידן מפחד מסין. בייג'ין מופיעה בחלומותיו הרעים. כמעט אין נאום, הרצאה או הצהרה של הנשיא, בבית ובחו"ל, שאיננה כוללת הפחדה: הסינים שואפים להשיג את אמריקנים בטכנולוגיה. סין שואפת להיות מעצמה מספר 1 בעולם. סין עלולה לנצח אותנו במלחמה, אם תפרוץ. הנימה האנטי-סינית זולגת לדבריהם של אנשי ממשל בכירים, אזרחים ואנשי צבא, המתבלים אף הם את חרדת סין בדבריהם. רוח המפקד.
אובססיה אנטי-סינית
האם אמנם סין כיום משיגה את ארה"ב בטכנולוגיה, ובאלו טכנולוגיות? האם צבאות סין לסוגיהם עולים על אלו האמריקנים? במקרה של סכסוך, האם סין באמת עלולה לנצח? האם סין באמת מאיימת על ביטחונה הלאומי של ארה"ב? אין תשובות ניצחות לכל השאלות הללו.
בתחומים מסויימים סין מתקדמת מאוד, באחרים מפגרת. לא הכל ידוע על המדינה הענקית הזאת, שיודעת היטב להסתיר. כל המומחים תמימי דעים שמבחינת טכנולוגיה כללית, ארה"ב היא עדיין המובילה העולמית ואין לה מתחרות, לא סין ולא רוסיה, חרף התקדמותן. אז מדוע אימץ לעצמו הנשיא היושב בבית הלבן מהרגע הראשון לשלטונו אובססיה אנטי-סינית בולטת? לא נחשוד בביידן שהמציא אויב כדי לחזק את שלטונו בממשל ויאחד את האומה סביב אויב משותף. יש מנהיגים שנהגו כך.
יש בהתנהגות הסינית דפוסים שבהחלט מעוררים חשדות-חששות. סין לא שולחת צבא כיבוש, אלא נוקטת בשיטות של ניסיונות השתלטות ורכישת השפעה באמצעים כלכליים. ניסיונות חדירה: השתתפות ומימון רכבת באפריקה, שותפות בחברת מזון גדולה בישראל, שותפות בבניית מזח נמל בישראל, שליטה עולמית כמעט מוחלטת בתחום ייצור רחפנים, יצוא נשק בעיקר למדינות עניות במשאבים, שאיפות השתלטות על קבוצת איים שמעניקים עמדה אסטרטגית.
לגבי האמריקנים, בעיקר האזרחים מן השורה, סין היא אניגמה. מעצמה אפופת מסתורין, רחוקה, ענקית, יותר ממיליארד בני אדם, הסינים חרוצים, יודעים לעבוד, מצטיינים גם סינים שמחוץ לארצם. לא קל ללמוד את שפתם, וזר שלומד סינית על בוריה לעולם לא יישמע "כמו סיני". מסתורין כזה מעורר חששות מהבלתי מוכר.
מאבק בטכנולוגיה הסינית
הקו של הנשיא ביידן הוא מאבק בטכנולוגיה הסינית, שאותה הוא "מגדיר איום אסטרטגי ומכשיר להפצת ההשפעה הסינית". כתב העת FOREIGN OFFICE כתב בפברואר השנה כי ההיסטוריה מראה שמימי המלחמה הקרה ארה"ב מובילה בטכנולוגיה. בארה"ב, ולא בסין ולא ברוסיה, הגיעו לרמות הגבוהות ביותר בנושאי חלל, אינטרנט, אייפון ועוד תחומי חיים, כולל תחומים צבאיים.
אבל בשנים האחרונות חל שינוי והוא שמטריד את ביידן: סין משקיעה סכומי עתק כדי להגיע לבכורה טכנולוגית, ובמשטר כמו סיני יותר קל – אין צורך באישורי קונגרס וועדותיו, תקשורת ודעת קהל. סין השקיעה ברובוטיקה, בבינה מלאכותית, במיקרו-אלקטרוניקה, באנרגיה ירוקה, ובוושינגטון רואים בכל אלו התעצמות צבאית.
בייג'ין נוהגת בתחכום. השגת יתרונות ללא מלחמה. חברות סיניות מתבססות בכל ארץ, מוכרות תשתיות דור 5, מפיצות אמצעים ביולוגיים לשיפור ייצור המזון, במדינות עניות המשוועות לכך, ומייצרת צ'יפים חדישים, קטנים ומהירים. ארה"ב מנסה להיאבק: מטילה הגבלות על חברת HUAWEI, מגבילה הגירת מוחות מצטיינים, מנהלת עם הסינים מאבקי יצוא. אבל הסינים ממשיכים בדרכם, עם סבלנות של אומה בת אלפי שנים.
התחרות הצבאית בין שתי המעצמות היא שמדאיגה את ביידן יתר מכל. בוודאי כשהוא קורא את ECONOMIC TIMES ממארס השנה המפרסם חוות דעת ודרוג של MILITARY DIRECTORY בו נקבע באנגלית פשוטה: "צבא סין הוא החזק ביותר בעולם כאשר המדדים הם כוח אדם בסדיר ומילואים, משאבי אוויר, ים ויבשה ועוצמה גרעינית".
ביידן יכול לעיין גם בדוח של מכון ברוקינגס (ספטמבר 2020) הקובע כי על פי הפנטגון סין מקדימה את ארה"ב בכמה תחומים, כמו היקף בניית כלי שיט. מאידך, אניות המלחמה האמריקניות יותר גדולות, חדישות ומתוחכמות מאלו של הצי הסיני. בשני העשורים שחלפו נהפך הצבא הסיני (PLA) מצבא ענק מיושן לצבא מודרני רב-יכולות, והשתפר מאוד, אם כי סין עדיין מפגרת אחרי ארה"ב בחומרה צבאית וביכולות מבצעיות.
הצי הסיני
מבחינה צבאית טהורה מסכימים רוב החוקרים כי המתחרה הגדול ביותר של ארה"ב הוא הצי הסיני, שהוא הגדול בעולם. "סין מנצחת בים", קבע מכון מחקר בוושינגטון, כאשר לרשותה 406 כלי שיט לעומת ארה"ב (והודו) – 202 כלי שיט ורוסיה 278. ARMED FORCES.EU מוסר נתונים שונים, אולי יותר מעודכנים: לסין 780 כלי שיט צבאיים, לארה"ב 437. בצוללות יש שוויון: לסין 76 צוללות, לארה"ב 71.
מכון ראנד כתב כי צבא סין פיתוח טילים בליסטיים וטילי שיוט, המהווים פוטנציאל איום על בסיסים אמריקניים. בארסנל הסיני יש 1,400 טילים בליסטיים ומאות טילי שיוט. לעומת זה בולט היתרון האמריקני באוויר. לזרועות האוויר של צבא ארה"ב יש 14,141 כלי טיס, לסינים 3,587. דרוג אחר קובע שלסיניים 4,182 כלי טיס ולאמריקנים 12,304. מטוסי קרב: לאמריקנים 457, לסינים 1,150.
מקובל לחשוב שמטוסי הקרב האמריקניים מתקדמים יותר במערכות אלקטרוניקה, אביוניקה, חמקנות, תקשורת וחימוש. אולם מפעם לפעם מגיעות ידיעות מסין על מטוסי קרב מתקדמים, על הקניית תכונות חמקנות ועל התאמות בינה מלאכותית במטוסים צבאיים. אפילו לא כל הדיווחים המגיעים מסין מדוייקים ומהימנים, לבטח חלה שם התקדמות.
ECONOMIC TIMES סיכם את הנתונים השונים על העוצמות הצבאיות: במקרה של סכסוך או מלחמה סין תנצח בים, ארה"ב תנצח באוויר ורוסיה תנצח ביבשה. ובינתיים ממשיך ביידן במאבק למנוע הובלה טכנולוגית סינית. הוא טרוד בענייני פנים, בקורונה, ובמקביל יוזם חקיקה בקונגרס שתבלום את השאפתנות הגיאופוליטית והכלכלית של בייג'ין.
פחד מאוטוקרטיה בסין
במכון ברוקינגס (יוני 2021) מזהים שבממשל יש גם פחד מפני אופיו המיוחד של המשטר הסיני, האוטוקרטיה, שלטון היחיד והמפלגה. מסדרונות שלטון סיניים שאינם מוכרים ואינם ברורים במערב, שילוב של קומוניזם וקפיטליזם. מביעים חשש שהנשיא XI ייזום צעדים שיפגעו בדמוקרטיות, בעידוד משטרים דיקטטוריים, שיילחמו נגד ליברלים, מנגדי משטר ופעילי זכויות האדם.
ביידן מודאג מפיתוח והפצה סינית של טכנולוגיות דו-שימושיות, כאלו שניתן לנצלן למטרות אזרחיות תמימות וגם ליישומים צבאיים. מכאן נובעים כמה צעדים שנקט ביידן, כמו חיזוק QUAD, ארגון של ארה"ב, הודו, יפן ואוסטרליה כדי שיפעלו לבלימת סין. בריטניה הציעה הקמת D-10, ברית של עשר מדינות דמוקרטיות, שיעודדו פיתוח טכנולוגיות מערביות, כולל רשתות טלקומוניקציה דור 5.
לא כולם בארה"ב תמימי דעים על חששותיו של הנשיא: במפלגה הדמוקרטית יש הסבורים שביידן מגזים, וכי וושינגטון צריכה לשאוף לדו-קיום עם בייג'ין. באירופה אין לביידן הרבה שותפים להשקפותיו על סין, להוציא את גרמניה. אמר בהקשר זה ג'יימס לואיס, שהיה דיפלומט ועמד בראש המכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים: " אתה יכול לשכנע את הסינים להשתנות, אך לשם כך אתה זקוק לארה"ב, ליפן, לאירופה ולברלין".
לסיכום, ניתן לומר שלנשיא ארה"ב ג'ו ביידן יש דוקטרינה הקובעת שארצו מצויה בתחרות עם סין. הצד האמריקני יכול להיאבק, לנסות לפתור ולשמור על העליונות הטכנולוגית של המערב אך ורק באמצעים דמוקרטיים, ללא חודי כידונים.
הנשיא ג'ו ביידן מפחד מסין. הוא רואה בה את האויב הכי גרוע של ארה״ב - ומתנהג בהתאם. עם זאת, לא כולם בוושינגטון תמימי דעים עם חששותיו של הנשיא. במפלגה הדמוקרטית יש הסבורים שביידן מגזים, וכי וושינגטון צריכה לשאוף לדו-קיום עם בייג'ין
President Joe Biden departs the White House Wednesday, April 14, 2021, en route to Arlington National Cemetery in Arlington, Virginia, to lay a wreath at Section 60. The President earlier announced plans to withdraw remaining U.S. troops from Afghanistan. (Official White House Photo by Carlos Fyfe)
הנשיא ג'ו ביידן מפחד מסין. בייג'ין מופיעה בחלומותיו הרעים. כמעט אין נאום, הרצאה או הצהרה של הנשיא, בבית ובחו"ל, שאיננה כוללת הפחדה: הסינים שואפים להשיג את אמריקנים בטכנולוגיה. סין שואפת להיות מעצמה מספר 1 בעולם. סין עלולה לנצח אותנו במלחמה, אם תפרוץ. הנימה האנטי-סינית זולגת לדבריהם של אנשי ממשל בכירים, אזרחים ואנשי צבא, המתבלים אף הם את חרדת סין בדבריהם. רוח המפקד.
אובססיה אנטי-סינית
האם אמנם סין כיום משיגה את ארה"ב בטכנולוגיה, ובאלו טכנולוגיות? האם צבאות סין לסוגיהם עולים על אלו האמריקנים? במקרה של סכסוך, האם סין באמת עלולה לנצח? האם סין באמת מאיימת על ביטחונה הלאומי של ארה"ב? אין תשובות ניצחות לכל השאלות הללו.
בתחומים מסויימים סין מתקדמת מאוד, באחרים מפגרת. לא הכל ידוע על המדינה הענקית הזאת, שיודעת היטב להסתיר. כל המומחים תמימי דעים שמבחינת טכנולוגיה כללית, ארה"ב היא עדיין המובילה העולמית ואין לה מתחרות, לא סין ולא רוסיה, חרף התקדמותן. אז מדוע אימץ לעצמו הנשיא היושב בבית הלבן מהרגע הראשון לשלטונו אובססיה אנטי-סינית בולטת? לא נחשוד בביידן שהמציא אויב כדי לחזק את שלטונו בממשל ויאחד את האומה סביב אויב משותף. יש מנהיגים שנהגו כך.
יש בהתנהגות הסינית דפוסים שבהחלט מעוררים חשדות-חששות. סין לא שולחת צבא כיבוש, אלא נוקטת בשיטות של ניסיונות השתלטות ורכישת השפעה באמצעים כלכליים. ניסיונות חדירה: השתתפות ומימון רכבת באפריקה, שותפות בחברת מזון גדולה בישראל, שותפות בבניית מזח נמל בישראל, שליטה עולמית כמעט מוחלטת בתחום ייצור רחפנים, יצוא נשק בעיקר למדינות עניות במשאבים, שאיפות השתלטות על קבוצת איים שמעניקים עמדה אסטרטגית.
לגבי האמריקנים, בעיקר האזרחים מן השורה, סין היא אניגמה. מעצמה אפופת מסתורין, רחוקה, ענקית, יותר ממיליארד בני אדם, הסינים חרוצים, יודעים לעבוד, מצטיינים גם סינים שמחוץ לארצם. לא קל ללמוד את שפתם, וזר שלומד סינית על בוריה לעולם לא יישמע "כמו סיני". מסתורין כזה מעורר חששות מהבלתי מוכר.
מאבק בטכנולוגיה הסינית
הקו של הנשיא ביידן הוא מאבק בטכנולוגיה הסינית, שאותה הוא "מגדיר איום אסטרטגי ומכשיר להפצת ההשפעה הסינית". כתב העת FOREIGN OFFICE כתב בפברואר השנה כי ההיסטוריה מראה שמימי המלחמה הקרה ארה"ב מובילה בטכנולוגיה. בארה"ב, ולא בסין ולא ברוסיה, הגיעו לרמות הגבוהות ביותר בנושאי חלל, אינטרנט, אייפון ועוד תחומי חיים, כולל תחומים צבאיים.
אבל בשנים האחרונות חל שינוי והוא שמטריד את ביידן: סין משקיעה סכומי עתק כדי להגיע לבכורה טכנולוגית, ובמשטר כמו סיני יותר קל – אין צורך באישורי קונגרס וועדותיו, תקשורת ודעת קהל. סין השקיעה ברובוטיקה, בבינה מלאכותית, במיקרו-אלקטרוניקה, באנרגיה ירוקה, ובוושינגטון רואים בכל אלו התעצמות צבאית.
בייג'ין נוהגת בתחכום. השגת יתרונות ללא מלחמה. חברות סיניות מתבססות בכל ארץ, מוכרות תשתיות דור 5, מפיצות אמצעים ביולוגיים לשיפור ייצור המזון, במדינות עניות המשוועות לכך, ומייצרת צ'יפים חדישים, קטנים ומהירים. ארה"ב מנסה להיאבק: מטילה הגבלות על חברת HUAWEI, מגבילה הגירת מוחות מצטיינים, מנהלת עם הסינים מאבקי יצוא. אבל הסינים ממשיכים בדרכם, עם סבלנות של אומה בת אלפי שנים.
התחרות הצבאית בין שתי המעצמות היא שמדאיגה את ביידן יתר מכל. בוודאי כשהוא קורא את ECONOMIC TIMES ממארס השנה המפרסם חוות דעת ודרוג של MILITARY DIRECTORY בו נקבע באנגלית פשוטה: "צבא סין הוא החזק ביותר בעולם כאשר המדדים הם כוח אדם בסדיר ומילואים, משאבי אוויר, ים ויבשה ועוצמה גרעינית".
ביידן יכול לעיין גם בדוח של מכון ברוקינגס (ספטמבר 2020) הקובע כי על פי הפנטגון סין מקדימה את ארה"ב בכמה תחומים, כמו היקף בניית כלי שיט. מאידך, אניות המלחמה האמריקניות יותר גדולות, חדישות ומתוחכמות מאלו של הצי הסיני. בשני העשורים שחלפו נהפך הצבא הסיני (PLA) מצבא ענק מיושן לצבא מודרני רב-יכולות, והשתפר מאוד, אם כי סין עדיין מפגרת אחרי ארה"ב בחומרה צבאית וביכולות מבצעיות.
הצי הסיני
מבחינה צבאית טהורה מסכימים רוב החוקרים כי המתחרה הגדול ביותר של ארה"ב הוא הצי הסיני, שהוא הגדול בעולם. "סין מנצחת בים", קבע מכון מחקר בוושינגטון, כאשר לרשותה 406 כלי שיט לעומת ארה"ב (והודו) – 202 כלי שיט ורוסיה 278. ARMED FORCES.EU מוסר נתונים שונים, אולי יותר מעודכנים: לסין 780 כלי שיט צבאיים, לארה"ב 437. בצוללות יש שוויון: לסין 76 צוללות, לארה"ב 71.
מכון ראנד כתב כי צבא סין פיתוח טילים בליסטיים וטילי שיוט, המהווים פוטנציאל איום על בסיסים אמריקניים. בארסנל הסיני יש 1,400 טילים בליסטיים ומאות טילי שיוט. לעומת זה בולט היתרון האמריקני באוויר. לזרועות האוויר של צבא ארה"ב יש 14,141 כלי טיס, לסינים 3,587. דרוג אחר קובע שלסיניים 4,182 כלי טיס ולאמריקנים 12,304. מטוסי קרב: לאמריקנים 457, לסינים 1,150.
מקובל לחשוב שמטוסי הקרב האמריקניים מתקדמים יותר במערכות אלקטרוניקה, אביוניקה, חמקנות, תקשורת וחימוש. אולם מפעם לפעם מגיעות ידיעות מסין על מטוסי קרב מתקדמים, על הקניית תכונות חמקנות ועל התאמות בינה מלאכותית במטוסים צבאיים. אפילו לא כל הדיווחים המגיעים מסין מדוייקים ומהימנים, לבטח חלה שם התקדמות.
ECONOMIC TIMES סיכם את הנתונים השונים על העוצמות הצבאיות: במקרה של סכסוך או מלחמה סין תנצח בים, ארה"ב תנצח באוויר ורוסיה תנצח ביבשה. ובינתיים ממשיך ביידן במאבק למנוע הובלה טכנולוגית סינית. הוא טרוד בענייני פנים, בקורונה, ובמקביל יוזם חקיקה בקונגרס שתבלום את השאפתנות הגיאופוליטית והכלכלית של בייג'ין.
פחד מאוטוקרטיה בסין
במכון ברוקינגס (יוני 2021) מזהים שבממשל יש גם פחד מפני אופיו המיוחד של המשטר הסיני, האוטוקרטיה, שלטון היחיד והמפלגה. מסדרונות שלטון סיניים שאינם מוכרים ואינם ברורים במערב, שילוב של קומוניזם וקפיטליזם. מביעים חשש שהנשיא XI ייזום צעדים שיפגעו בדמוקרטיות, בעידוד משטרים דיקטטוריים, שיילחמו נגד ליברלים, מנגדי משטר ופעילי זכויות האדם.
ביידן מודאג מפיתוח והפצה סינית של טכנולוגיות דו-שימושיות, כאלו שניתן לנצלן למטרות אזרחיות תמימות וגם ליישומים צבאיים. מכאן נובעים כמה צעדים שנקט ביידן, כמו חיזוק QUAD, ארגון של ארה"ב, הודו, יפן ואוסטרליה כדי שיפעלו לבלימת סין. בריטניה הציעה הקמת D-10, ברית של עשר מדינות דמוקרטיות, שיעודדו פיתוח טכנולוגיות מערביות, כולל רשתות טלקומוניקציה דור 5.
לא כולם בארה"ב תמימי דעים על חששותיו של הנשיא: במפלגה הדמוקרטית יש הסבורים שביידן מגזים, וכי וושינגטון צריכה לשאוף לדו-קיום עם בייג'ין. באירופה אין לביידן הרבה שותפים להשקפותיו על סין, להוציא את גרמניה. אמר בהקשר זה ג'יימס לואיס, שהיה דיפלומט ועמד בראש המכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים: " אתה יכול לשכנע את הסינים להשתנות, אך לשם כך אתה זקוק לארה"ב, ליפן, לאירופה ולברלין".
לסיכום, ניתן לומר שלנשיא ארה"ב ג'ו ביידן יש דוקטרינה הקובעת שארצו מצויה בתחרות עם סין. הצד האמריקני יכול להיאבק, לנסות לפתור ולשמור על העליונות הטכנולוגית של המערב אך ורק באמצעים דמוקרטיים, ללא חודי כידונים.
