טור אישי | במוסד מייחלים לקצת שקט

למה הריאיון של יוסי כהן עם אילנה דיין עורר כעס? האם תחת ברנע יבצע המוסד פחות "מבצעים נועזים״? וגם: מי צפוי להתמנות בקרוב לראש השב"כ הבא? טור שבועי של עמיר רפפורט 

ראש הממשלה נפתלי בנט עם ראש המוסד, דוד ברנע

צילום: חיים צח - לע״מ 

ראש הממשלה נפתלי בנט עם ראש המוסד, דוד ברנע

בסוף חודש אוקטובר 2020 קשה היה לדבר בניו יורק על שום דבר אחר זולת דונלד טראמפ. הייתי שם לרגל המהדורה הדיגיטלית של סייברטק  ניו יורק, וכל אדם שדיבר איתי תיעב את טראמפ או העריץ אותו. הרוב תיעבו את הנשיא בעיר שלו. בכל זאת, ניו יורק הדמוקרטית. 

זה היה שבוע לפני הבחירות לנשיאות והאוויר היה רעיל. הרחובות היו אלימים. חלפו חודשים ספורים, ובשבוע שעבר ניו יורק כבר נראתה לי עיר  אחרת לגמרי. אפס פולטיקה, הרבה אופטימיות שמלובה על ידי מיליוני החסונים. ימי פוסט קוביד, אוטוטו גם שם. 

האם האווירה הציבורית תשתנה מהקצה אל הקצה גם אצלנו -  בעקבות השבעת הממשלה החדשה? ספק רב. אבל יש לפחות גוף לאומי אחד שאנשיו ישמחו לשקט תקשורתי בשנים הבאות: המוסד. אם אפשר, מוחלט. הרקע הוא הקדנציה של ראש המוסד יוסי כהן, תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו, והריאיון בהמשכים שנתן כהן לאילנה דיין ב"עובדה". 

בלשון המעטה, לא כולם במוסד אוהבים את הריאיון. למען האמת, הרוב בארגון לא אהבו את השידור. במיוחד, כאשר ההתייצבות של כהן מול מצלמות באה לאחר הריאיון הסנסציוני שכבר נתן סגן ראש המוסד הפורש, א', לנדב איל בידיעות אחרונות. זאת, לאחר שלא מונה לרשת את כהן. א' חילק ציונים גרועים לראש הממשלה בזמנו, בנימין נתניהו, על "ניהול לא טוב, גם בקורונה וגם בגרעין".

שבירת קודים
במידה רבה, תכנית סיום העונה של עובדה, שהוקדשה ליוסי כהן ולמוסד, צרמה לאנשי מוסד ותיקים, משרתים ופנסיונרים, בגלל שהיא נתפסת כשבירת אחד הקודים החשובים של הארגון מזה עשרות שנים: אנשי המוסד אינם מתראיינים על שנותיהם בארגון, ובמיוחד לא על מבצעים הירואיים, ובפנים גלויות. 

היו אף כאלה שסבורים כי כהן עבר עבירות ביטחון שדה חמורות, לא פחות (בן כספית מפרסם ביום חמישי במעריב, כי איש מודיעין הוותיק, יוסי לנגוצקי, אפילו מתכוון להגיש בעניין הזה תלונה כנגד כהן במשטרה. נראה אם יעשה זאת).

כבר היו ראשי מוסד שכתבו ספרים שנים אחרי שפרשו, כמו שבתאי שביט וצבי זמיר, אבל הם עוסקים בעיקר בתפיסה ובניתוח אסטרטגי. איש המוסד לשעבר, מישקה בן דוד, כתב סיפורים בידוניים על מבצעים, אולי בהתבסס על מקרים שקרו באמת ואולי לא. סיפורים על מבצעי מוסד סופרו בעבר בעיקר על ידי עיתונאים, שמתבססים לא פעם על "מקורות זרים", ולא ממש מדייקים, בלשון המעטה.

לעומת זאת, הדרך שבה תיאר יוסי כהן מבצעים של המוסד ממקור ראשון, ובראשם פרטי המבצע לגניבת מסמכי הגרעין מטהרן בינואר 2018, היא חסרת תקדים. ואם ראש מוסד מדבר בפתיחות כה רבה על מבצעים בעומק איראן, כאילו מדובר בפעולה של הצנחנים בקסבה בשכם, מי ימנע מאנשי מוסד זוטרים הרבה יותר לספר על מבצעים שבהם הם השתתפו (במגבלות אישורי הצנזורה, שניתנו  גם לריאיון עם כהן).

הקוד, לפיו אנשי מוסד אינם מדברים בפומבי על מבצעים, נועד לשרת את ההילה הכמעט מיתולוגית של המוסד: אין כמעט אירוע שקורה על פני הגלובוס שאינו מיוחס לידו הארוכה של המוסד, בצורה כזו או אחרת. 

המוסד תמיד נמנע מלהתייחס לכל הפרסומים, בין אם האירועים קשורים אליו ובין אם לאו. מעבר לכך, גם אם הצנזורה תעבוד מאוד קשה, האויב תמיד יכול ללמוד משהו מתיאורי המבצע. מבצע לגניבת מסמכים אמנם לא יחזור על עצמו, אבל האיראנים, ולא רק האיראנים, יכולים ללמוד הרבה מתיאור האופן שבו המוסד נערך למבצעיו, מה קורה בזמן המבצעים עצמם, ולאחריהם. 

התרברבות אישית
חשוב להדגיש כי עצם הפרסום על העברת מסמכי הגרעין לישראל, על ידי נתניהו, נועד להשיג מטרות לגיטימיות רבות, ובראשון יצירת דעת קהל שתקשה על משטרים מערביים, ובהם ארה"ב, לחתום על הסכמים עם איראן, שלהם ישראל מתנגדת.

מעבר לשאלת חשיפת הסודות המודיעיניים, תיאור הדברים על ידי כהן, נתפס על ידי אנשי מוסד רבים גם כהתרברבות אישית. וכבר הרבה לפני ראיונות הפרישה של א'  ושל יוסי כהן, התאפיינה הקדנציה של יוסי כהן בפרסומים חסרי תקדים על המוסד. 

לעתים קרובות מאוד, צצו ידיעות בכלי תקשורות מערביים מרכזיים, מפי "מקורות מודיעין מערביים", שידעו לספר על פיצוצים מסתוריים במתקני הגרעין באיראן, ושאר מעללים אחרים, שיוחסו למוסד.

רבים במוסד לא הופעתו. גישתו המוחצנת של יוסי כהן, הייתה מוכרת לארוך כל הקריירה המזהירה שלו, שבה הצטיין מעל לכל בהפעלת סוכנים. כבר כאשר סיים את תפקיד ראש המטה לביטחון לאומי, ומונה על ידי נתניהו לראש המוסד, ב-2016, ציפו רבים כי הוא יהיה ראש מוסד בפרופיל תקשורתי חסר תקדים, וזה אכן קרה. 

אלא שרבים במוסד סברו כי מה שמניע את כהן זה בנייתו המוניטין שלו כראש מוסד מבריק ונועז, לקראת התמודדות עתידית על ראשות הליכוד וראשות הממשלה, ולא בהכרח טובת הארגון. במונחים של עולם המודיעין, אלה "שיקולים זרים".

אגב, בניגוד למה שמקובל לחשוב, נתניהו לא בהכרח עודד את כהן להתבלט בתקשורת לאורך שנות כהונתו. להפך. היו לא מעט פעמים ש׳נתן לו בראש׳ ו"השתיק" אותו, אולי כדי שלא יאפיל עליו או ייבנה מהר מידי כיורשו העתידי. 

כך או כך, ריאיון הפרישה של יוסי כהן לאילנה דיין היה ארוך במיוחד, וצולם במשך חודשים, באתרים שונים. בעבר כבר התראיין כהן אצל דיין, כאילו במקרה, כאשר המוסד חשף את חמ"ל הקורונה שלו שהיה ממוקם בבית החולים שיבא. בדיוק באותה מקריות, הוא התראיין ביציאה מהחמ"ל גם לערוץ 13.  

חמש השנים הבאות
בינתיים, ראש המוסד הטרי, דוד (דדי) ברנע, ערך השבוע פגישת עבודה ראשונה עם ראש הממשלה, נפתלי בנט, (ארוכה יותר מפגישת החפיפה שהייתה לבנט עם נתניהו). נתניהו עצמו העריך בנאום הראשון שלו כיו"ר האופוזיציה בכנסת שבתקופת בנט ייערכו הרבה פחות "מבצעים נועזים" על אדמת איראן. האם זה נכון? יכול להיות, אבל לא הכרח בגלל החלפתו של ראש הממשלה

בחמש השנים הקרובות, יהיה המוסד הרבה פחות בכותרות, מאשר בקדנציה של יוסי כהן. בראש ובראשונה, בגלל שראש המוסד ברנע, קורץ מחומרים אחרים לחלוטין מאשר כהן. הוא נראה הרבה יותר אפור, לא רק בשיער, אך זה לא הכרח אומר שהוא פחות נועז מיוסי כהן.

האם תתגשם נבואתו של בנימין נתניהו, שבימי בנט, כלומר בשנים הבאות, יהיו הרבה פחות "מבצעים נועזים באיראן", מאשר בימי כהן ונתניהו עצמו? מאוד יכול להיות. אם כך יקרה, זה לא בהכרח בגלל מידת הנועזות של בנט. 

חשוב להבין, כי לפי המקובל בשירותי ביון בעולם, הכנתו של כל מבצע בעורף האויב יכולה להימשך אפילו שנים ארוכות, שבהן נשתלים סוכנים ונבנים אינספור סיפורי כיסוי. רק כאשר התשתית כבר קיימת, הדרג המדיני מחליט מתי להוציא מבצע לפועל. במילים אחרות, כמות המבצעים תלויה בכמות המבצעים שכבר יצאו לדרך ובתשתיות הקיימות, ולא בהחלטה של ראש ממשלה וראש מוסד כאלה או אחרים. בכל מקרה, ימים יגידו האם נתניהו צודק. 

ראש השב"כ הבא : ר' או ר'?
בזמן שברנע מתחיל את צעדיו כראש המוסד ומייחל לשקט תקשורתי, נמצא הקרב על תפקיד ראש השב"כ הבא בשיאו. במקור היה אמור לסיים ראש השב"כ הנוכחי, נדג ארגמן, את הקדנציה שלו, בחודש מאי. נתניהו האריך לא בכמה חודשים בגלל הבחירות, ובנט האריך השבוע בחודש נוסף- עד אוקטובר.

אילו נתניהו עדיין היה בתפקיד, סיכויו של ראש המטה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, להיות ראש השב"כ הבא, היו גבוהים. בן שבת מילא בעבר תפקידים בכירים מאוד בארגון.

בניגוד למה שמצטייר לעיתים מהתיאורים בתקשורת, בן שבת לא היה עבד נרצע, מינוי חסר כישורים של נתניהו. הוא אומנם נטול כריזמה לחלוטין, בא ממשפחה בת 12 ילדים מדימונה ולא נער פוסטר מהתיישבות העובדת, אבל מדובר באיש מקצוע  מהמעלה הראשונה, שעשה שינוי מבני עמוק במטה לביטחון לאומי. 

למל"ל בתקופתו הייתה תרומה אדירה לחיזוק הקשרים של ישראל באפריקה, בעיקר בצ'אד ובסודן, שעמה אף נחתם הסכם שלום. בשנים האחרונות תיפקד המל"ל כמיני משרד חוץ. 

בין השאר בגלל התיעוב שחש נתניהו כלפי משרד החוץ המקורי, והחלשתו המכוונת. (אגב, בממשלת בנט-לפיד יחוזק משרד החוץ מאוד, והדבר כבר בא לידי ביטוי בביטול המשרד לנושאים אסטרטגיים במשרד ראש הממשלה, והכפפת מה שנשאר ממנו למשרד החוץ).

בחזרה למירוץ בשב"כ. סיכוייו של בן שבת לרשת את ארגמן בכך מקרה כמעט ואפסו, בעקבות חילופי השלטון. המועמדים הטבעיים לתפקיד הם כעת סגן ראש השירות הנוכחי, ר', או הסגן הקודם, שגם שמו מתחיל ב-ר' (למעט האמת, שמו האמיתי של סגן ראש השב"כ לשעבר מתחיל באות י', אבל הרוב מכירים רק את הכינוי, לכן זהו מאבק של ר' נגד ר').

האות זהה, המועמדים שונים מאוד. ר' הקודם, נקרא לו ר-1, צמח בעולם המודיעיני של הפעלת סוכנים. הוא עלה לכותרות כאשר היה ראש מרחב דרום ב-2014, והתראיין לאילנה דיין, אז טען כי השב"כ העביר לצה"ל מידע על הסלמה שעומדת לקרות טרם מבצע "צוק איתן" (מה שעורר תגובת נגד נזעמת של צה"ל כנגד השב"כ). 

בשנים שחלפו מאז אותו ריאיון, הספיק ר-1 לכהן גם כראש מטה השב"כ וכאמור כסגן ראש הארגון. כיום הוא מושאל למשרד הביטחון, עד שיוחלט האם יהיה ראש השב"כ הבא או שייצא לפנסיה.

ר-2, לעומת זאת, הוא איש מערך המבצעים, כמעט תאום במסלול לראש השב"כ הנוכחי ארגמן. למעשה, ארגמן ו-ר-2, היו זה לצד זה כמעט לכל הדרך, כאשר ר-2 שימש כסגנו של ארגמן בתפקידיו השונים. 

דווקא בתפקיד הסגן הבכיר ביותר בשירות הביטחון הכללי, התפקיד הנוכחי, נוצרה מתיחות מקצועית משמעותית בין שני החברים הטובים. האם ארגמן יתמוך בו כמחליפו? לא בטוח. בכל מקרה, ההחלטה מי יהיה ראש השב"כ הבא מונחת כולה לפתחו של נפתלי בנט.  תשובה בקרוב.

רוצים להגיב? אפשר בתגובות כאן באתר או בטוויטר שלי.

אולי יעניין אותך גם