דעה | מבצע "שומר החומות" - ההשלכות על עוטף מפרץ חיפה
בעקבות הירי היום (ד) לעבר צפון הארץ: במפרץ חיפה ישנם 1500 מאגרי ומתקני חומרים מסוכנים בטווח הרקטות והטילים של חיזבאללה. ועדיין, הממשלה אינה רואה בכך איום ביטחוני או בטיחותי לתושבי האזור
ירון חנן
| 18/05/2021
צילום: ירון חנן
בהתלקחות הקודמת ברצועת עזה שהתרחשה במאי 2019 כתבתי מאמר דומה. כמעט כל מילה שנכתבה אז תקפה ונכונה עבורנו גם כיום, אך ביתר שאת. אז נורו לעבר ישראל 650 רקטות במשך שלושה וחצי ימים ועוד ארבעה טילי נ"ט 'קורנט'. החמאס פגע במספר מבנים ולצערנו היו לנו אז ארבעה הרוגים. שלוש שנים עברו מאז ובסבב הנוכחי במאי 2021 עלינו מדרגה הן ביכולת הפגיעה של החמאס בעורף והן בכמות השיגורים ומספרם בכל מטח.
גם אז מעטפת ההגנה כנגד טילים "כיפת ברזל" לא הצליחה ליירט את כל הרקטות וכך גם עתה, וזה לא מפתיע אף אחד. מורגש גם כי החמאס שינה את שיטת הירי של מטחי הרקטות, שיפר את יכולת הסתרת המשגרים, שדרג את טווח הרקטות ועוצמת הפגיעה שלהן והוסיף אמצעים שעדיין נמצאים בפיתוח. יש להדגיש במיוחד את הפגיעה ושריפת מיכל הסולר של תש"ן מדרום לאשקלון.
בעת כתיבת שורות אלה תושבי עוטף עזה, ולא רק הם, נתונים פעם נוספת לתרחיש האימה שבו אין להם יום ואין לילה לנשום לרווחה. הם תחת סכנה ממשית ומוחשית לחייהם לאורך כל היממה במשך למעלה משבוע ועדיין סופו של הסבב הזה של הלחימה אינו נראה באופק.
עוטף מפרץ חיפה
ומה התחדש בעוטף המפרץ ובמטרופולין חיפה מאז המאמר הקודם? עבור תושבי המטרופולין השנה הנוכחית החלה בתקווה, שלצערנו כבר התבדתה. לפי התכנסות ועדת המנכ"לים שדנה בעתיד המפעלים והמתקנים התעשייתיים במפרץ חיפה ובאלטרנטיבות לפיתוח מפרץ, בספק אם מרבית המתחמים הללו יסגרו.
לאכזבת תושבי חיפה וסביבתה, לא יצאה שום בשורה קונקרטית מהדיונים הללו, למעט דוח ביניים הצהרתי, שנעדר תאריכי יעד לסגירת המתקנים המזהמים והמסוכנים. בלי שום המלצה והתחייבות ממשלתית לבצע מהלך אמיתי שישנה את פני האזור לטובת ביטחונם ובריאותם של מאות אלפי התושבים בעוטף המפרץ.
החלק החמור בדוח ועדת המנכ"לים, הוא דווקא מה שלא נכתב בו: אין שם התייחסות רצינית לריכוז העצום של חומרים מסוכנים הקטלניים במפרץ. באופן מוזר, נעלם מהדו״ח קיומו של תרחיש הייחוס המלחמתי לשעת חירום המאיים על מפרץ חיפה ועל תושבי האזור. גם האיזכור הקטן בדו"ח ועדת המנכ"לים אודות תרחיש אסונות הטבע הרלוונטיים מאד לאזור המפרץ, בעיקר רעידת אדמה וצונאמי, זכה באופן מאכזב להתייחסות שטחית ביותר.
אבל מה שבוודאות התרחש בשטח מאז המאמר הקודם שכתבתי על התרחיש המלחמתי במפרץ חיפה הוא ההתקדמות המהירה בתוכנית הקמת נמל המפרץ החדש. המהלך להפרטת והרחבת נמל חיפה הוותיק. שני הנמלים האלה יביאו לחיפה כמות עצומה של סיכונים נוספים. נראה כי המהלך מתנהל ללא ניהול והערכת סיכונים מקצועית.
עושה רושם ששום אזהרה או לקח לא נלמדו על ידי הממשלה בכל הקשור לסכנות מפרץ חיפה. הממשלה מתייחסת עדיין למפרץ חיפה כחצר אחורית של המדינה תוך חשיפת מאות אלפי תושבי האזור לסיכונים בלתי קבילים. נמשכת ההתחמקות מביצוע הערכת סיכונים אמיתית, מקיפה ומקצועית שכוללת את כל תרחישי הייחוס הרלוונטיים המאיימים על האזור. בכללם התרחיש המלחמתי.
1500 מאגרי ומתקני חומרים מסוכנים
נזכיר כי, על פי דוח שפרסם המשרד להגנת הסביבה ואומץ גם על ידי ועדת המנכ"לים, כבר כיום יש במפרץ חיפה למעלה מ- 1500 מאגרי ומתקני חומרים מסוכנים. כאלו הכוללים חומרים רעילים נדיפים, חומרים עם סכנת התלקחות ופיצוץ (בהיקף שמזכיר את אסון ביירות), צנרת ומאגרי דלק עצומים, מיכלי גפ"מ - שמתכוונים להגדילם ולהרחיבם, ושורה של מטענים אזרחיים מסוכנים.
חלקם יגיעו במכולות "תמימות" ויאגרו בערימות המכולות הגבוהות במפרץ בסמוך לצירי תנועה מרכזיים, אתרי מסחר ופנאי, מקומות עבודה ומתקני תשתית בהם שוהים וחולפים מדי יום אלפי בני אדם. מפרץ חיפה הוא האזור המאוים והמסוכן ביותר, לא רק בישראל אלא בכל האגן המזרחי של הים התיכון.
עובדה זו מודחקת היטב. לעיתים נזכרים בכך רק לאחר אירועים כמו אסון ביירות או הפגיעה של רקטות במתקני תשתית בעוטף עזה. הפגיעה במיכל הסולר שבער במשך כמה ימים מדרום לאשקלון, רק האירה שוב כמה "פינות חשוכות" בתודעה של גורמים בממשלה.
הסיכון המלחמתי במפרץ חיפה
נתחיל ברצון ובכוונות של האויב ליצור מאזן הרתעה ואימה מול ממשלת ישראל. ארגון חיזבאללה, בסיוע בעלי בריתו, האיראנים והסורים, יכול לפגוע במתקני התשתית ומאגרי החומרים המסוכנים במפרץ על מנת לשבש את הפעילות המשקית והביטחונית בצפון. כמו גם, על מנת להרוג כמה שיותר ישראלים במרחב.
הנקודה הנוספת שמתגלית שוב לגבי התרחיש המלחמתי היא חוסר היכולת של צה"ל למנוע באופן מוחלט פגיעה כזו לא רק במקרה של הפתעה מוחלטת, אלא גם אם הלחימה בצפון תמשך כמה ימים ואף שבועות. היכולות של חמאס מתגמדות מול אלו של חיזבאללה. כמות הטילים שחיזבאללה מסוגל לשגר לעבר מטרופולין חיפה ומתקני המפרץ נעה בין 1500-1000 טילים ביום. למשך הרבה ימים. זאת, בלי להזכיר את החימוש המדויק שהם מפתחים.
חלק גדול מהציבור בעוטף מפרץ חיפה לא עובר הכנה ראויה ולא מצליח להבין מהי המשמעות המלאה של מספר שיגורים כה גדול לעבר אזור רווי תשתיות חומרים מסוכנים. לכן, זוהי זכותנו וחובתנו לדרוש כי מפרץ חיפה יעבור ניקוי בשנים הקרובות מריכוזי חומ"ס ומאגרי הדלקים.
מנהיגי הציבור ובראשם ראשי הרשויות המקומיות במטרופולין חיפה, צריכים לדרוש את סגירת רוב המתקנים וכל המפעלים המסוכנים וכן למנוע אישור הוספת חדשים. לא יתכן שרק השיקול הכלכלי יוביל את מקבלי ההחלטות תוך התעלמות בלתי סבירה משיקולים ביטחוניים, בטיחותיים, סביבתיים ומשקיים. אלו אמורים לאזן את כוונות משרדי הממשלה השונים. מבצע ״שומר חומות״ הוא קריאת אזהרה נוספת.
אין צורך לחכות ליוזמה של חיזבאללה או איראן לממש את הסיכונים הטמונים במפרץ חיפה.
הכותב: ירון חנן - מומחה לניהול סיכונים ומרכז צוות המומחים למניעת אסונות במפרץ חיפה.
בעקבות הירי היום (ד) לעבר צפון הארץ: במפרץ חיפה ישנם 1500 מאגרי ומתקני חומרים מסוכנים בטווח הרקטות והטילים של חיזבאללה. ועדיין, הממשלה אינה רואה בכך איום ביטחוני או בטיחותי לתושבי האזור
צילום: ירון חנן
בהתלקחות הקודמת ברצועת עזה שהתרחשה במאי 2019 כתבתי מאמר דומה. כמעט כל מילה שנכתבה אז תקפה ונכונה עבורנו גם כיום, אך ביתר שאת. אז נורו לעבר ישראל 650 רקטות במשך שלושה וחצי ימים ועוד ארבעה טילי נ"ט 'קורנט'. החמאס פגע במספר מבנים ולצערנו היו לנו אז ארבעה הרוגים. שלוש שנים עברו מאז ובסבב הנוכחי במאי 2021 עלינו מדרגה הן ביכולת הפגיעה של החמאס בעורף והן בכמות השיגורים ומספרם בכל מטח.
גם אז מעטפת ההגנה כנגד טילים "כיפת ברזל" לא הצליחה ליירט את כל הרקטות וכך גם עתה, וזה לא מפתיע אף אחד. מורגש גם כי החמאס שינה את שיטת הירי של מטחי הרקטות, שיפר את יכולת הסתרת המשגרים, שדרג את טווח הרקטות ועוצמת הפגיעה שלהן והוסיף אמצעים שעדיין נמצאים בפיתוח. יש להדגיש במיוחד את הפגיעה ושריפת מיכל הסולר של תש"ן מדרום לאשקלון.
בעת כתיבת שורות אלה תושבי עוטף עזה, ולא רק הם, נתונים פעם נוספת לתרחיש האימה שבו אין להם יום ואין לילה לנשום לרווחה. הם תחת סכנה ממשית ומוחשית לחייהם לאורך כל היממה במשך למעלה משבוע ועדיין סופו של הסבב הזה של הלחימה אינו נראה באופק.
עוטף מפרץ חיפה
ומה התחדש בעוטף המפרץ ובמטרופולין חיפה מאז המאמר הקודם? עבור תושבי המטרופולין השנה הנוכחית החלה בתקווה, שלצערנו כבר התבדתה. לפי התכנסות ועדת המנכ"לים שדנה בעתיד המפעלים והמתקנים התעשייתיים במפרץ חיפה ובאלטרנטיבות לפיתוח מפרץ, בספק אם מרבית המתחמים הללו יסגרו.
לאכזבת תושבי חיפה וסביבתה, לא יצאה שום בשורה קונקרטית מהדיונים הללו, למעט דוח ביניים הצהרתי, שנעדר תאריכי יעד לסגירת המתקנים המזהמים והמסוכנים. בלי שום המלצה והתחייבות ממשלתית לבצע מהלך אמיתי שישנה את פני האזור לטובת ביטחונם ובריאותם של מאות אלפי התושבים בעוטף המפרץ.
החלק החמור בדוח ועדת המנכ"לים, הוא דווקא מה שלא נכתב בו: אין שם התייחסות רצינית לריכוז העצום של חומרים מסוכנים הקטלניים במפרץ. באופן מוזר, נעלם מהדו״ח קיומו של תרחיש הייחוס המלחמתי לשעת חירום המאיים על מפרץ חיפה ועל תושבי האזור. גם האיזכור הקטן בדו"ח ועדת המנכ"לים אודות תרחיש אסונות הטבע הרלוונטיים מאד לאזור המפרץ, בעיקר רעידת אדמה וצונאמי, זכה באופן מאכזב להתייחסות שטחית ביותר.
אבל מה שבוודאות התרחש בשטח מאז המאמר הקודם שכתבתי על התרחיש המלחמתי במפרץ חיפה הוא ההתקדמות המהירה בתוכנית הקמת נמל המפרץ החדש. המהלך להפרטת והרחבת נמל חיפה הוותיק. שני הנמלים האלה יביאו לחיפה כמות עצומה של סיכונים נוספים. נראה כי המהלך מתנהל ללא ניהול והערכת סיכונים מקצועית.
עושה רושם ששום אזהרה או לקח לא נלמדו על ידי הממשלה בכל הקשור לסכנות מפרץ חיפה. הממשלה מתייחסת עדיין למפרץ חיפה כחצר אחורית של המדינה תוך חשיפת מאות אלפי תושבי האזור לסיכונים בלתי קבילים. נמשכת ההתחמקות מביצוע הערכת סיכונים אמיתית, מקיפה ומקצועית שכוללת את כל תרחישי הייחוס הרלוונטיים המאיימים על האזור. בכללם התרחיש המלחמתי.
1500 מאגרי ומתקני חומרים מסוכנים
נזכיר כי, על פי דוח שפרסם המשרד להגנת הסביבה ואומץ גם על ידי ועדת המנכ"לים, כבר כיום יש במפרץ חיפה למעלה מ- 1500 מאגרי ומתקני חומרים מסוכנים. כאלו הכוללים חומרים רעילים נדיפים, חומרים עם סכנת התלקחות ופיצוץ (בהיקף שמזכיר את אסון ביירות), צנרת ומאגרי דלק עצומים, מיכלי גפ"מ - שמתכוונים להגדילם ולהרחיבם, ושורה של מטענים אזרחיים מסוכנים.
חלקם יגיעו במכולות "תמימות" ויאגרו בערימות המכולות הגבוהות במפרץ בסמוך לצירי תנועה מרכזיים, אתרי מסחר ופנאי, מקומות עבודה ומתקני תשתית בהם שוהים וחולפים מדי יום אלפי בני אדם. מפרץ חיפה הוא האזור המאוים והמסוכן ביותר, לא רק בישראל אלא בכל האגן המזרחי של הים התיכון.
עובדה זו מודחקת היטב. לעיתים נזכרים בכך רק לאחר אירועים כמו אסון ביירות או הפגיעה של רקטות במתקני תשתית בעוטף עזה. הפגיעה במיכל הסולר שבער במשך כמה ימים מדרום לאשקלון, רק האירה שוב כמה "פינות חשוכות" בתודעה של גורמים בממשלה.
הסיכון המלחמתי במפרץ חיפה
נתחיל ברצון ובכוונות של האויב ליצור מאזן הרתעה ואימה מול ממשלת ישראל. ארגון חיזבאללה, בסיוע בעלי בריתו, האיראנים והסורים, יכול לפגוע במתקני התשתית ומאגרי החומרים המסוכנים במפרץ על מנת לשבש את הפעילות המשקית והביטחונית בצפון. כמו גם, על מנת להרוג כמה שיותר ישראלים במרחב.
הנקודה הנוספת שמתגלית שוב לגבי התרחיש המלחמתי היא חוסר היכולת של צה"ל למנוע באופן מוחלט פגיעה כזו לא רק במקרה של הפתעה מוחלטת, אלא גם אם הלחימה בצפון תמשך כמה ימים ואף שבועות. היכולות של חמאס מתגמדות מול אלו של חיזבאללה. כמות הטילים שחיזבאללה מסוגל לשגר לעבר מטרופולין חיפה ומתקני המפרץ נעה בין 1500-1000 טילים ביום. למשך הרבה ימים. זאת, בלי להזכיר את החימוש המדויק שהם מפתחים.
חלק גדול מהציבור בעוטף מפרץ חיפה לא עובר הכנה ראויה ולא מצליח להבין מהי המשמעות המלאה של מספר שיגורים כה גדול לעבר אזור רווי תשתיות חומרים מסוכנים. לכן, זוהי זכותנו וחובתנו לדרוש כי מפרץ חיפה יעבור ניקוי בשנים הקרובות מריכוזי חומ"ס ומאגרי הדלקים.
מנהיגי הציבור ובראשם ראשי הרשויות המקומיות במטרופולין חיפה, צריכים לדרוש את סגירת רוב המתקנים וכל המפעלים המסוכנים וכן למנוע אישור הוספת חדשים. לא יתכן שרק השיקול הכלכלי יוביל את מקבלי ההחלטות תוך התעלמות בלתי סבירה משיקולים ביטחוניים, בטיחותיים, סביבתיים ומשקיים. אלו אמורים לאזן את כוונות משרדי הממשלה השונים. מבצע ״שומר חומות״ הוא קריאת אזהרה נוספת.
אין צורך לחכות ליוזמה של חיזבאללה או איראן לממש את הסיכונים הטמונים במפרץ חיפה.
הכותב: ירון חנן - מומחה לניהול סיכונים ומרכז צוות המומחים למניעת אסונות במפרץ חיפה.
