סעודיה מפתחת פתרונות AI למניעת אסונות בחאג׳
הטרגדיה במירון מתכתבת עם אסונות קודמים בישראל ובעולם בהם צפיפות ובלגן הובילו לאובדן חיי אדם, כגון החאג׳ במכה. אוניברסיטת המלך עבדאללה למדע ולטכנולוגיה קיימה אתגר לפיתוח פתרונות ניהול קהל
מנדי קוגוסובסקי
| 06/05/2021
החאג׳ במכה, 2019. צילום: REUTERS/Waleed Ali
האסון הנורא במירון, בו קיפחו את חייהם 45 איש עקב הצפיפות וחוסר הסדר במקום, היה יכול להימנע. תילי תילים של מילים נכתבו ועוד ייכתבו על הרשלנות הפושעת של הגורמים המעורבים, בכל הדרגים, שהובילה לתוצאה הטראגית, ואת ההשלכות ימשיך הציבור הישראלי להרגיש עוד זמן רב – בין אם יובאו האחראים לדין ובין אם הבדיקה הרשמית בנושא תתמוסס או תוביל למסקנות רפות, כפי שחוששים רבים..
כמובן, שהילולת ל״ג בעומר האחרונה לא הייתה האירוע הראשון שהוביל להימחצות למוות, מיותרת לחלוטין. בזיכרון הקולקטיבי של כל מי שגדל בישראל בשנות ה-90׳ צרוב לנצח אסון פסטיבל ערד, בו נהרגו שלושה בני נוער שרצו סה״כ ליהנות מהופעה, לאחר ששער הכניסה קרס עליהם בעקבות הצפיפות הרבה. לפני כשמונה שנים נמחצו למוות 115 מאמינים בפסטיבל דתי בהודו בהשתתפות 50 אלף איש, בשנת 2010 נהרגו 19 בפסטיבל מוסיקה שנערך בגרמניה – והרשימה העגומה עוד ארוכה.
נכון, הכתובת נמצאת על הקיר. באירועים רבי משתתפים וצפופים, הסכנה לאסון בנפש קיימת תמיד. אבל מהי הדרך הטובה ביותר למניעת האסון הבא? על כך באה לענות יוזמה טכנולוגית סעודית.
העיר הקדושה מכה, אליה עולים לרגל מדי שנה מיליוני מוסלמים, חוותה לא מעט אסונות הימחצות מיותרים. אולי המפורסם ביותר הוא זה שהתרחש במהלך החאג׳ של 2015, בו נרמסו למוות לפחות 717 צליינים ומאות נוספים נפצעו במהלך טקס הסקילה הסמלי של השטן בעמק מינא מחוץ למכה, שלב המהווה את התחנה הסופית של העלייה לרגל. באותה שנה הגיעו לציין את החאג׳ 1.95 מיליון איש. בשנת 2019, המספר כבר עלה לכ-2.5 מיליון, והמטרה המוצהרת של הממלכה היא להגיע לחמישה מיליון מאמינים בשנת 2030.
ובכן, יש פה בעיה שצריך לפתור. הממשלה הסעודית מבינה זאת היטה, ובהתאם ל״חזון 2030״ השאפתני של יורש העצר מוחמד בן סלמאן – פנתה לטכנולוגיה. בחודש שעבר, התקיים בפעם הראשונה אתגר של אוניברסיטת המלך עבדאללה למדע ולטכנולוגיה (KAUST) לפתרונות ניהול קהל במהלך החאג׳ – בו ניצחה פלטפורמה חדשה בשם ״אומרה פתרונות״, שגברה על עשרה מועמדים אחרים, וזכתה בפרס של מיליון ריאל סעודי (כ-266 אלף דולר).
שימוש בטכנולוגיה כדי לחזות דינמיקת קהל
הפתרון, שפותח על ידי הסטארט-אפ הסעודי FirstCity, משלב טכנולוגיית בינה מלאכותית עם נתונים בזמן אמת כדי לחזות את דינמיקת הקהל במהלך החאג׳, כך על פי דיווח באתר Salaam Gateaway, המביא חדשות כלכלה וטכנולוגיה מרחבי העולם הערבי והמוסלמי. הפתרון משתמש באנליטיקה מתקדמת שתאפשר להתריע למנהלי הקהל כשעה מראש על כך שצפויה להיווצר צפיפות מסוכנת (בניגוד למצב כיום, בו המנהלים מנסים להבין את הסיטואציה פשוט מתוקף הימצאותם בשטח) – מה שיאפשר התערבות מוקדמת ומניעת מקרים חמורים.
״הצגנו פלטפומה מאוחדת לניטור קהל ולניתוח נתוני הניידות״, אמר לאתר ד״ר עמאד פלמבאן, מייסד שותף של FirstCity. ״כשמסתכלים על הטכנולוגיה הקיימת כיום, יש פער גדול בשימוש בביג דאטה ובבינה מלאכותית בתחום ניהול ההמונים, למרות שיש צורך גדול בטכנולוגיות אלה״. הרעיון מאחורי הפלטפורמה הוא השימוש בניתוח נתונים מתקדם על מנת לחזות את מצב הקהל ומיקומו, והפתרון משלב גם מתודולגיות תזמון בהן כבר נעשה שימוש בתחום התחבורה.
זהו לא הפתרון הסעודי הראשון שנועד להתמודד עם המוני המאמינים המגיעים לחאג׳. Salaam Gateaway מדווח על אפליקציה בשם אטמרנה, שהושקה בסתיו האחרון בשיתוף עם הרשות הסעודית לנתונים ובינה מלאכותית ושימשה לבקשת היתר עלייה לרגל בתקופת המגפה. פתרון נוסף הוא כרטיס חכם שמתחבר לטלפונים הסלולריים של הצליינים ומאחסן מידע אישי ורפואי אודותיהם.
הטרגדיה במירון מתכתבת עם אסונות קודמים בישראל ובעולם בהם צפיפות ובלגן הובילו לאובדן חיי אדם, כגון החאג׳ במכה. אוניברסיטת המלך עבדאללה למדע ולטכנולוגיה קיימה אתגר לפיתוח פתרונות ניהול קהל
החאג׳ במכה, 2019. צילום: REUTERS/Waleed Ali
האסון הנורא במירון, בו קיפחו את חייהם 45 איש עקב הצפיפות וחוסר הסדר במקום, היה יכול להימנע. תילי תילים של מילים נכתבו ועוד ייכתבו על הרשלנות הפושעת של הגורמים המעורבים, בכל הדרגים, שהובילה לתוצאה הטראגית, ואת ההשלכות ימשיך הציבור הישראלי להרגיש עוד זמן רב – בין אם יובאו האחראים לדין ובין אם הבדיקה הרשמית בנושא תתמוסס או תוביל למסקנות רפות, כפי שחוששים רבים..
כמובן, שהילולת ל״ג בעומר האחרונה לא הייתה האירוע הראשון שהוביל להימחצות למוות, מיותרת לחלוטין. בזיכרון הקולקטיבי של כל מי שגדל בישראל בשנות ה-90׳ צרוב לנצח אסון פסטיבל ערד, בו נהרגו שלושה בני נוער שרצו סה״כ ליהנות מהופעה, לאחר ששער הכניסה קרס עליהם בעקבות הצפיפות הרבה. לפני כשמונה שנים נמחצו למוות 115 מאמינים בפסטיבל דתי בהודו בהשתתפות 50 אלף איש, בשנת 2010 נהרגו 19 בפסטיבל מוסיקה שנערך בגרמניה – והרשימה העגומה עוד ארוכה.
נכון, הכתובת נמצאת על הקיר. באירועים רבי משתתפים וצפופים, הסכנה לאסון בנפש קיימת תמיד. אבל מהי הדרך הטובה ביותר למניעת האסון הבא? על כך באה לענות יוזמה טכנולוגית סעודית.
העיר הקדושה מכה, אליה עולים לרגל מדי שנה מיליוני מוסלמים, חוותה לא מעט אסונות הימחצות מיותרים. אולי המפורסם ביותר הוא זה שהתרחש במהלך החאג׳ של 2015, בו נרמסו למוות לפחות 717 צליינים ומאות נוספים נפצעו במהלך טקס הסקילה הסמלי של השטן בעמק מינא מחוץ למכה, שלב המהווה את התחנה הסופית של העלייה לרגל. באותה שנה הגיעו לציין את החאג׳ 1.95 מיליון איש. בשנת 2019, המספר כבר עלה לכ-2.5 מיליון, והמטרה המוצהרת של הממלכה היא להגיע לחמישה מיליון מאמינים בשנת 2030.
ובכן, יש פה בעיה שצריך לפתור. הממשלה הסעודית מבינה זאת היטה, ובהתאם ל״חזון 2030״ השאפתני של יורש העצר מוחמד בן סלמאן – פנתה לטכנולוגיה. בחודש שעבר, התקיים בפעם הראשונה אתגר של אוניברסיטת המלך עבדאללה למדע ולטכנולוגיה (KAUST) לפתרונות ניהול קהל במהלך החאג׳ – בו ניצחה פלטפורמה חדשה בשם ״אומרה פתרונות״, שגברה על עשרה מועמדים אחרים, וזכתה בפרס של מיליון ריאל סעודי (כ-266 אלף דולר).
שימוש בטכנולוגיה כדי לחזות דינמיקת קהל
הפתרון, שפותח על ידי הסטארט-אפ הסעודי FirstCity, משלב טכנולוגיית בינה מלאכותית עם נתונים בזמן אמת כדי לחזות את דינמיקת הקהל במהלך החאג׳, כך על פי דיווח באתר Salaam Gateaway, המביא חדשות כלכלה וטכנולוגיה מרחבי העולם הערבי והמוסלמי. הפתרון משתמש באנליטיקה מתקדמת שתאפשר להתריע למנהלי הקהל כשעה מראש על כך שצפויה להיווצר צפיפות מסוכנת (בניגוד למצב כיום, בו המנהלים מנסים להבין את הסיטואציה פשוט מתוקף הימצאותם בשטח) – מה שיאפשר התערבות מוקדמת ומניעת מקרים חמורים.
״הצגנו פלטפומה מאוחדת לניטור קהל ולניתוח נתוני הניידות״, אמר לאתר ד״ר עמאד פלמבאן, מייסד שותף של FirstCity. ״כשמסתכלים על הטכנולוגיה הקיימת כיום, יש פער גדול בשימוש בביג דאטה ובבינה מלאכותית בתחום ניהול ההמונים, למרות שיש צורך גדול בטכנולוגיות אלה״. הרעיון מאחורי הפלטפורמה הוא השימוש בניתוח נתונים מתקדם על מנת לחזות את מצב הקהל ומיקומו, והפתרון משלב גם מתודולגיות תזמון בהן כבר נעשה שימוש בתחום התחבורה.
זהו לא הפתרון הסעודי הראשון שנועד להתמודד עם המוני המאמינים המגיעים לחאג׳. Salaam Gateaway מדווח על אפליקציה בשם אטמרנה, שהושקה בסתיו האחרון בשיתוף עם הרשות הסעודית לנתונים ובינה מלאכותית ושימשה לבקשת היתר עלייה לרגל בתקופת המגפה. פתרון נוסף הוא כרטיס חכם שמתחבר לטלפונים הסלולריים של הצליינים ומאחסן מידע אישי ורפואי אודותיהם.
