״השפעה זרה״: המתנה הגדולה של העידן הדיגיטלי לתככנים מבית

תא"ל (מיל.) חנן גפן משרטט את קווי הפעולה של אלו העוסקים ביצירת חדשות כזב. ״ארגוני מודיעין עוינים היו מתקנאים בתוצאות כאלה״, אומר גפן בהתייחס למהומות בגבעת הקפיטול של תומכי טראמפ

Photo by Yuri Gripas/ABACAPRESS.COM

שתי מערכות הבחירות האחרונות בארצות הברית התנהלו בצל החשש מהשפעת גורמים זרים על הציבור דרך הרשתות החברתיות, ופגיעה בהליך הדמוקרטי. ואולם, העובדות מספרות סיפור שונה בהחלט. התובע המיוחד רוברט מולר התמנה במאי 2017 לחקור חשדות למעורבות רוסית בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016.

בפרק מיוחד בדו״ח שלו חשף התובע ארגון מחקרי אינטרנט אזרחי בסנט פטרסבורג, שעסק בפרסום מסרים ברשתות החברתיות האמריקאיות – רובם תמכו במועמד טראמפ ובניסיונות לארגן הפגנות ותהלוכות עבורו. הפעילים הרוסיים התחזו לאזרחים אמריקניים, והפעילו אזרחיים אמריקנים.

התובע המיוחד חשף גם חדירה של יחידות מודיעין צבאי רוסי למיילים של פעילי המפלגה הדמוקרטית ופרסומם כדי לפגוע במועמדת הדמוקרטית אז, הילרי קלינטון. המודיעין האמריקאי הצליח לזהות את הפעילים הרוסיים והיחידות המבצעות. בתום הדברים, המליץ התובע להגיש כתבי אישום כנגד 13 אזרחים רוסיים.

בפועל, הפעילות הזו הייתה חסרת השפעה על מערכת הבחירות ותוצאותיה. על פי דו״ח מולר, שהתבסס על דוחות ה-FBI , ניסה ארגון מחקרי האינטרנט הרוסי לארגן הפגנות ותהלוכות בין נובמבר 2015 לסוף 2016. בחלק מהאירועים היו משתתפים בודדים, אם בכלל, ובאחרים כמה מאות. כל הפעילות, כך נראה, הייתה מפוקחת על יד ה-FBI בזמן אמת.

היו אלה דווקא גורמים פוליטיים אמריקניים שניצלו את שד איום המעורבות הזרה כדי להזין את מערכות השלטון והציבור במידע מוטה ולהניע תהליכים פנים-אמריקניים מזיקים. במערכת הבחירות  של 2016 היו אלה פעילים המקושרים למפלגה הדמוקרטית שביקשו לאלץ את ה-FBI  לחקור את המועמד הרפובליקני טראמפ כדי "לאזן" פתיחת חקירה נגד המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון, שהתרשלה בשמירת חומר מסווג.  

כפי שעולה מדוח המבקר הכללי של משרד המשפטים (דצמבר 2019), פעילים אלה הטילו על  חברת מחקרים אסטרטגיים בוושינגטון, Fusion GPS, להכין  חומר מפליל על המועמד דונלד טראמפ וקשריו עם הרוסים. חברת המחקרים ביחד עם איש מודיעין בריטי לשעבר, כריסטופר סטיל, הכינו אסופת מסמכים שנחתמה בשמו של איש המודיעין.

אסופת המסמכים כללה תיאור פעילויות כלכליות בין טראמפ וצוותו המורחב לבין הרוסים. הידיעה המרשיעה ביותר בה הייתה תיאור אירוע במלון במוסקבה בו שהה כביכול טראמפ עם בנות לוויה רוסיות. החומר הזה, טען הסוכן, נמצא בידי פוטין ועשוי לשמש לסחיטת טראמפ. 

איש המודיעין הבריטי מסר תידרוכי רקע לעיתונאים נבחרים כמו מייקל איסיקוף, כותב התחקירים הראשי ב- Yahoo! News ודיוויד קורן, ראש שלוחת Mother Jones בוושינגטון. אלה דיווחו מפי "מקור מודיעיני מערבי" על קשרים חשודים של טראמפ עם הרוסים שהביאו לפתיחת חקירת FBI. כך נפתחה מהומה ברשתות החברתיות ובתקשורת שארכה שלוש שנים. לא אחת כונה בהן הנשיא  "שליח מנצ'ורי".

האסופה החתומה על ידי איש מודיעין בריטי הוליכה שולל אפילו את ראשי קהילת המודיעין בעת ממשל הנשיא אובמה. אלה טענו בראיונות לתקשורת לאחר פרישתם כי הם מאמינים באמיתות הדברים. דו״ח התובע המיוחד מולר, דו״ח המבקר הכללי של משרד המשפטים, חקירות ה-FBI, ומשפטים בהם נתבע איש המודיעין באנגליה ובארצות הברית שללו את המידע בדיעבד.

אך הנזק כבר נגרם: מערכת היחסים בין הנשיא לקהילת המודיעין נפגעה קשה, ראש ה-FBI וסגנו הודחו, ושלוש משנות  ממשלו של טראמפ עמדו בצל החשדות והחקירות שפגעו בעבודתו וביוקרתו. נדמה כי שום ארגון מודיעין זר לא היה מעז לחלום על הישגים כאלה.

במערכת הבחירות בשנת 2020 היו אלה הנשיא טראמפ ואנשיו שניסו לעצור את תהליך מינוי המועמד הדמוקרטי בעזרת שימוש באותו שד זר. עורכי דינו של הנשיא טראמפ הגישו תצהירים במספר מדינות בארה״ב, לפיהם גורמים זרים, קומוניסטים ואחרים, חדרו דרך רשת האינטרנט למערכות ההצבעה והיטו את התוצאות. הוזכרו סין, קובה, ונצואלה, מדינות יוגוסלביה לשעבר, ואיראן. 

הטיעון נסמך על תצהיר חתום על ידי קצין מודיעין המכיר את הנושא מקרוב, לכאורה, ג׳ושוע מריט. זהותו נחשפה והסתבר כי הרקע המודיעיני של מריט מסתכם בקורס מודיעין שעשה וכשל בו. החומר המפורט הוכן, כנראה, על ידי האקרים אמריקאיים תומכי טראמפ שנזקקו לבר-סמכא כדי לחתום על התצהיר. 

טראמפ וצוותו הרחיקו עצמם מעורכי הדין שהגישו את התצהיר. אלה הוטעו כנראה על ידי גורמים לא ידועים שהעבירו להם את המידע. בלהיטותם להניע את תהליכי הערעור על הבחירות, לא טרחו לעשות בדיקת אמינות בסיסית.

הטענות נדחו כולן על ידי בתי המשפט השונים, אך גם פה הנזק כבר נגרם: הרשתות החברתיות געשו בשל ״גניבת הבחירות״, ותומכי טראמפ הסתערו על הקפיטול ב-6 בינואר בניסיון למנוע את אישור תוצאות הבחירות בידי הקונגרס. טענת הזיוף התוצאות, בדגש על מכונות ההצבעה האלקטרוניות, הייתה הדלק שהניע אותם. ארגוני מודיעין עוינים היו מתקנאים בתוצאות כאלה.

הכותב הוא תא"ל במיל. מפקד 8200 בעבר. מאמר זה הוא חלק מסדרת ״פוסט 2020: העידן הדיגיטלי החדש שאחרי הקורונה״. כנס סייברטק גלובל ייערך בדובאי ב-5-7 באפריל 2021. הצטרפו אלינו, פנים אל פנים או מרחוק https://cybertechconference.com