נדיר: בית המשפט פסל החלטה של הרמטכ"ל

"הצעד של בית המשפט המחוזי השבוע בבחינת ההחלטה הפיקודית לעומק הוא צעד חשוב - בכיוון הנכון", טוען עו"ד בני קוזניץ במאמר דעה נוקב 

צילום: דובר צה"ל 

בעקבות מקרה ההתאבדות של סמל ניר לובטון ז"ל, ראש אכ"א והרמטכ"ל רצו להדיח את רב סרן גלעד פרנקן כמפקד בסיס מצ"ח באר שבע. בנוסף, לעכב את קידומו למשך שש שנים. פסק הדין מפרט את עובדות המקרה, הטיפול בו, וקובע לבסוף שההחלטה אינה מבוססת על עובדות, אלא על "תחושת בטן". לכן פסל אותה. 

כאמור, בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בשבוע שעבר וביטל בפסק דין חריג את החלטת הרמטכ"ל להדיח קצין בדרגת רס"ן מתפקידו. זו אחת הפעמים היחידות בהן בית משפט חיצוני לצבא התערב בהחלטה פיקודית של מפקדים בצבא. הפעם

ראש אכ"א והרמטכ"ל, להדיח קצין מתפקידו בשל כשלים שלדעתם נמצאו בתפקודו כמפקד. ההחלטה כמובן מכה גלים בצה"ל שכבר הצהיר כי בכוונתו לערער על ההחלטה. הסיבה לכך מובנת, שיקול הדעת הפיקודי/ניהולי, אחד מסמכויות היסוד של כל גוף ובוודאי גוף היררכי כמו הצבא, נפגע אנושות. עת גורם חיצוני לו מתערב בהחלטה שהיא חלק מאחד התחומים המשמעותיים ביותר לניהול הצבא – איוש תפקידים ותקנים וקביעה מי מתאים וראוי לשרת כמפקד בפרט ובצה"ל ככלל במסגרת שירות קבע.

סמכויות המפקדים בצה"ל, בוודאי הבכירים שבהם, רחבות מאוד בכל הנוגע ליכולת ההשפעה שלהן על הפרט. משרת הקבע יכול למצוא עצמו מושעה מעבודתו, מודח מתפקידו, מפוטר ללא כל נימוק מהותי במסגרת תוכניות רב שנתיות כאלה או אחרות לצמצום כוחות ותקנים או סתם בשל קביעה שרירותית בדבר היעדר אופק שירות. 

אומנם, פקודות הצבא קובעות מסגרות טיעון פנימיות לאנשי הקבע לטעון כנגד ההחלטות הללו אולם טיעונים אלה מובאים במקרה הטוב בפני מפקדיהם, אותם אלה שהחליטו על הפיטורים/הדחה מלכתחילה ובמקרה הפחות טוב במסגרת עירעור בפני מפקדיהם של מקבלי ההחלטה אשר לרוב תומכים בהחלטות הראשוניות ואינם משנים אותן.

היתרונות במסגרת השיטה ברורים. המפקד הבכיר מכיר את השטח, את גבולות האחריות ואת הדילמות הפיקודיות הרבות ויודע להעריך באופן מיטבי את תפקודו של המשרת תחתיו. אולם החסרונות בולטים ככל שחולף הזמן. לא כל ההחלטות מתקבלות תוך לקיחה בחשבון של מלוא השיקולים, לעיתים גורמים זרים משפיעים על ההחלטה. 

החל ממערכת יחסים שאינה מיטבית בין המפקד הבכיר לבין הפקוד עובר במשקל שונה שנותנים מפקדים שונים לאירועים דומים שמתרחשים וכלה בלחצים חיצוניים שמביאים לקבלת ההחלטה - לחצים תקשורתיים, הצורך למצוא אשמים, פניות של נפגעים ממעשיו או מחדליו של הפקוד וכו'. 

החלטות אלה, שמתקבלות על ידי מפקדים בכירים שלעיתים הם בכלל "מפקדים לרגע", בין תפקיד אחד למשנהו, חייבות בפיקוח שיפוטי מעמיק יותר. בית המשפט העליון קבע בעבר שהיקף ההתערבות בהחלטות הפיקודיות הוא מצומצם ויחול רק במקרים חריגים. 

אין הדבר אומר שהפיקוח אינו רצוי או צריך להיות מוגבל בהיקפו. ההחלטות הפיקודיות הן החלטות מנהליות במהותן וככאלה עליהן להיות מבוססות ומנומקות באופן מעמיק כמו גם מבוססות על מסכת עובדות ברורה ומדויקת. מבלי לקבוע עמדה לגבי התוצאה, הצעד של בית המשפט המחוזי השבוע בבחינת ההחלטה הפיקודית לעומק הוא צעד חשוב - בכיוון הנכון.

אולי יעניין אותך גם

מאת שי אבידן - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=66722732

לא פחד לומר את דעתו: ר' אמ"ן לשעבר, אלוף יהושע שגיא - הלך לעולמו

פטירתו היום של ר' אמ"ן לשעבר, אלוף יהושע שגיא, הינה הזדמנות ל"תיקון" עם האיש שנאלץ לסיים את תפקידו בעקבות וועדת כהאן, וטען שנעשה לו עוול. מאמר מיוחד של סא״ל (מיל׳) גדעון מיטשניק