האתגר: תקשורת תת ימית למרחקים גדולים

צוללות צה"ל מצוידות ביכולות תקשורת בתדר נמוך למרחקים גדולים. פיתוחים חדשים בתחום מאפשרים לצד יישום תקשורת, גם גילוי צוללות אויב

דובר צה"ל

בעקבות פרסומי חברת בת של אלביט מקנדה, Geospectrum, אודות מערכת הC-BASS, פניתי לדובר צה"ל לשאול האם הצבא מתכוון לרכוש טכנולוגיה כזו. מדובר בטכנולוגיה המאפשרת תקשורת תת ימית לטווחים של גדולים תוך ניצול תדר נמוך מאד (VLF). הפתרון מאפשר תקשורת תת ימית מחד, וגם שימוש בטכנולוגיה כסונאר פאסיבי מאידך. 

הטכנולוגיה מאפשרת תקשורת תת ימית בין החוף לצוללות, בין צוללות, בין צוללת לצוללן, בין צוללת לכצב"מ. כמו גם, הטכנולוגיה יכולה לשמש לצורך ניווט במעברים צרים, וכן לזיהוי כלי שיט צפים או שקועים על פי חתימה אקוסטית. טכנולוגיה זו אינה חדשה. שימוש בVLF נעשה גם בצוללות הגרעיניות של ארה"ב , הTrident, לצורך תקשורת תת ימית. 

מדוע נדרשת טכנולוגיה כזו? מכיוון שמי הים "מסתירים" את איתור הצוללת ובמקביל מונעים ממנה לתקשר עם העולם החיצון באמצעות שידורי רדיו רגילים. מידת הנחתת האות תלויה בתדירותו. ככל שהתדר נמוך יותר, כך ניתן לקבל איתות עמוק יותר במי הים. על מנת לקבל שידורי רדיו קונבנציונליים, צוללת חייבת לשוט במהירות איטית ולהיות בקרבת פני המים. שני המצבים הללו הופכים את הצוללת לחשופה לגילוי האויב. עם זאת, תדרים נמוכים (VLF\ELF) מאפשרים חדירה יותר טובה במי ים ושידורים אלו משמשים לצורך קשר בין הפיקוד לצוללת. 

פרויקט אמריקני השתמש בתדר נמוך אקטיבי (LFA) לצורך גילוי צוללות. LFA מבוסס על העובדה שצליל בתדר נמוך מאוד [100-1000 הרץ] יכול לנסוע מרחקים גדולים ולגלות צוללות שקטות. מסמך של הצבא האמריקני מפרט כיצד ניתן לגלות צוללות. בהפשטה, כל פרופלור של צוללת מייצר תדר נמוך, אותו אפשר לגלות. מכיוון שכל פרופלור שונה, לכל צוללת או סוג צוללת יש חתימה אקוסטית ייחודית. 

ובכן, מסתבר, כי צה"ל לא רכש את הטכנולוגיה של החברה הקנדית, אלא פתרון אחר. הרכישה בוצעה בעשור האחרון. 

תגובת דובר צה״ל

"צוללות זרוע הים משתמשות במערכות סונאר פסיבי לטובת יכולת גילוי תת-מימית. מטעמי בטחון מידע לא ניתן להרחיב על הטכנולוגיה של מערכי הסונאר בצוללות. המערכות הקיימות נותנות מענה מלא מול האיומים איתן מתמודדות צוללות זרוע הים."

אולי יעניין אותך גם

ד״ר עמי אפלבום, יו״ר רשות החדשנות. צילום: חנה טייב

רשות החדשנות: ההיי-טק הישראלי מתבגר ומשנה את פני הכלכלה

על פי דו״ח 2021 של הרשות, כ-10% מהשכירים בישראל עובדים בהיי-טק, ואחראים על 15% מהתמ״ג, 25% ממס ההכנסה ו-43% מהייצוא. לצד שיא בהנפקות, נרשמה ירידה חדה בהקמת חברות חדשות