"חיל הים מגיע למקומות לא מוכרים"
אור הלר הצטרף לקורס חובלים של חיל הים, ושמע ממפקד בסיס ההדרכה על האתגרים שמצפים לצוערים החדשים
על הדשא בבסיס ההדרכה (בה"ד) של חיל הים בחיפה ניצב דווקא הטיל הרוסי "סטיקס" שבשנת 1967 פגע באונייה אח"י אילת והביא למותם של 47 חיילים - אירוע שעד היום נתפס כאחת הטראומות הגדולות בתולדות החיל. מדובר בטיל ענק ואפור בעל ראש נפץ אדום, שנורה אז על ידי המצרים ושלידו חולפים כל בוקר חניכי קורס חובלים.
בראיון לישראל דיפנס מסביר מפקד בית ספר לחובלים, סא"ל יובל אילון, את ההחלטה להציב את הטיל במקום: "הדבר נועד להמחיש לצוערים את האיום, שכן אחת המשימות של חניכי קורס חובלים היא ליירט את הטיל הבא ולמנוע מאירוע שכזה לקרות לנו שוב".
טיל ה"יאחונט" המתקדם, שעל פי ההערכות נמצא בידי סוריה וחיזבאללה לאחר שנמכר על ידי רוסיה, הוא ה"סטיקס" של שנות האלפיים?
"הדבר היחיד שבטוח במזרח התיכון הוא ששום דבר אינו בטוח. האויבים שלנו אמנם ממולחים, אבל אנחנו נצא עם היד על העליונה. אני בטוח בזה".
אל הצוערים הצטרפנו בעת שעברו "בוחן חובל", אחד המאמצים הפיסיים והמנטאליים הקשים ביותר שקיימים בצה"ל. השעה היתה חמש בבוקר והצוערים כבר שהו בחוף הים של חיפה וביצעו שחיה, טיפוס, ריצה, וטיפוס על חבל, כל זאת בעודם עייפים, רטובים ומכוסים חול ובוץ. "לצוער בקורס חובלים יש למעשה שלושה מדדים", אומר סא"ל אילון. "המדד הראשון קשור לפיקוד ולמנהיגות ונועד לחנך את הצוער להובלת אנשים אחריו, דבר קשה במיוחד בהתחשב בסביבה המשתנה ובמזג האוויר קיצוני. הבא הוא המדד הערכי וזה שאחריו הוא המקצועי; בסופו של דבר, תפקידו של החובל הוא לבצע את המשימה ועליו להיות מקצועי ומקצוען".
מה מצב המלחמה בהברחות?
"הייתי מפקד ספינת הפיקוד באירוע ה'ויקטוריה' (ספינת הברחת נשק שיורטה על ידי חיל הים בשנת 2011). ברבע לחמש בבוקר מתקשר אליי מפקד שייטת הסטי"לים ושואל אותי 'איפה אתה?'; רבע לחמש בבוקר - איפה כבר אהיה? הוא שואל 'איך זה שאתה עוד לא כאן?', ואומר שהסטי"ל שלי יהיה ספינת הפיקוד, בדרך החוצה.
"יש ספינות מחומשות ומזוודות כל הזמן. במקרה אחד, זכור לי שקיבלנו תדרוך מודיעיני על ספינה עם אמצעי נשק ששטה בקצב מהיר ואותרה בדרכה מצפון ושטה בקצב מהיר. אחרי שהעמסנו את לוחמי שייטת 13 על הסיפון שלנו, יצאנו מחיפה ואיתרנו את מה שהתברר כספינה משוטה. הקפטן אפילו לא ידע שהוא מוביל נשק.
"בכל מקרה, עצרנו את הספינה, הורדנו את לוחמי השייטת לסיפון שלה ואז התחילה שעה וחצי של כסיסת ציפורניים - אם אתה עושה טעות, משמעות הדבר היא שביזית את מדינת ישראל במים רחוקים, וכמובן, שציים אחרים כבר מתחילים לרחרח. יחד עם זאת, כשעה אחרי שהעניין התחיל כבר העברנו 'און ליין' תמונה שהראתה טיל עם סמל משמרות המהפכה של איראן - והבנו שיש לנו בינגו. כשספינה כזו מפליגה לכיוון אשדוד עם אמל"ח, אתה מבין שהמשמעות של טיל מהסוג הזה בעזה היא פגיעה בחופש הפעולה שלנו וגם סיכון לאסדות הגז מול אשקלון. בכל מקרה, מה שהוביל להצלחה הזאת היה ערנות מודיעינית".
יוצא לך לחשוב לפעמים כמה משלוחי נשק כאלה עברו מבלי שידעת על כך?
"אתה אמנם לא יודע מה נושאת כל ספינה אבל במבחן התוצאה, יש לנו הצלחה לא רעה. זה כמו ללכת לחפש גרגר חול בתוך אקווריום - יש המון ספינות אזרחיות בים התיכון, ועד שלא תשתלט על הספינה הספציפית ותיגע פיזית באמל"ח, לא יהיה לך בינגו". לדברי סא"ל אילון, היום כבר קיימת יכולת להגיע בשקט ובבטחה אל מתחת לסף הרעש, זאת הודות לכלי השייט השונים ולשייטת 13 (הקומנדו הימי); "אפשר להגיע למקומות שאיש לא מגיע אליהם, ואני יכול להגיד שלי אישית כבר יצא להיות בהפלגות שבמהלכן הסתכלתי מסביב ואמרתי 'וואלה!'. בחלום הכי מוזר שלי לא האמנתי שאהיה שם.
מה אתה דורש מהצוערים בקורס?
"כל מחזור מונה בסיומו כ-30-35 איש שהם בעצם העתיד של חיל הים. הובלת לוחמים בים דורשת חוזקה לאורך זמן. עליך לדעת שגם אם אינך ישן, גם אם הים סוער וגם אם המשימה משתנה, אתה חייב להמשיך ולהוביל את הלוחמים".
יש בנות בקורס?
"כן. על פי חוקי 'בוחן חובל' יש להן מספר הקלות, אבל הן תמיד בועטות במדרגה ששמים להן לפני הקיר ואומרות 'אנחנו לא פחות טובות מהבנים'. אנחנו שומרים על שילוב ראוי בין גברים לנשים, והראייה היא שיש קצינות שמשמשות כמפקדות ושלפעמים מוצאות את עצמן כאישה יחידה על סטיל בים. בכל מקרה, האתגר הכי גדול הוא הקושי המנטאלי - והוא שייך לכולם". נוכחותן של נשים בקורס החובלים אינה דבר של מה בכך, ויש להתחשב בעובדה ששילובן בו הותר רק בשנת 1998, בעקבות פסיקה של בג"ץ בעניין.
"מאז ומתמיד תמיד רציתי לעשות תפקיד משמעותי בצבא", מספרת הצוערת סתיו שפר; "הגעתי לקורס הזה כי יש בו גם מקצועיות וגם פיקוד, וזה בדיוק מה שחיפשתי".
ומה לגבי ציבור חובשי הכיפות? סא"ל אילון מעיד כי למרות שהדתיים לא הכירו את חיל הים בעבר, כיום המצב שונה לחלוטין; "ברגע שהם נחשפו לעולם הזה ולמה שהחיל עושה, כולל במקומות שהשתיקה יפה להם, הם התחילו לבוא יותר. מה שיש היום הוא 'חבר מביא חבר'".
אור הלר הצטרף לקורס חובלים של חיל הים, ושמע ממפקד בסיס ההדרכה על האתגרים שמצפים לצוערים החדשים
על הדשא בבסיס ההדרכה (בה"ד) של חיל הים בחיפה ניצב דווקא הטיל הרוסי "סטיקס" שבשנת 1967 פגע באונייה אח"י אילת והביא למותם של 47 חיילים - אירוע שעד היום נתפס כאחת הטראומות הגדולות בתולדות החיל. מדובר בטיל ענק ואפור בעל ראש נפץ אדום, שנורה אז על ידי המצרים ושלידו חולפים כל בוקר חניכי קורס חובלים.
בראיון לישראל דיפנס מסביר מפקד בית ספר לחובלים, סא"ל יובל אילון, את ההחלטה להציב את הטיל במקום: "הדבר נועד להמחיש לצוערים את האיום, שכן אחת המשימות של חניכי קורס חובלים היא ליירט את הטיל הבא ולמנוע מאירוע שכזה לקרות לנו שוב".
טיל ה"יאחונט" המתקדם, שעל פי ההערכות נמצא בידי סוריה וחיזבאללה לאחר שנמכר על ידי רוסיה, הוא ה"סטיקס" של שנות האלפיים?
"הדבר היחיד שבטוח במזרח התיכון הוא ששום דבר אינו בטוח. האויבים שלנו אמנם ממולחים, אבל אנחנו נצא עם היד על העליונה. אני בטוח בזה".
אל הצוערים הצטרפנו בעת שעברו "בוחן חובל", אחד המאמצים הפיסיים והמנטאליים הקשים ביותר שקיימים בצה"ל. השעה היתה חמש בבוקר והצוערים כבר שהו בחוף הים של חיפה וביצעו שחיה, טיפוס, ריצה, וטיפוס על חבל, כל זאת בעודם עייפים, רטובים ומכוסים חול ובוץ. "לצוער בקורס חובלים יש למעשה שלושה מדדים", אומר סא"ל אילון. "המדד הראשון קשור לפיקוד ולמנהיגות ונועד לחנך את הצוער להובלת אנשים אחריו, דבר קשה במיוחד בהתחשב בסביבה המשתנה ובמזג האוויר קיצוני. הבא הוא המדד הערכי וזה שאחריו הוא המקצועי; בסופו של דבר, תפקידו של החובל הוא לבצע את המשימה ועליו להיות מקצועי ומקצוען".
מה מצב המלחמה בהברחות?
"הייתי מפקד ספינת הפיקוד באירוע ה'ויקטוריה' (ספינת הברחת נשק שיורטה על ידי חיל הים בשנת 2011). ברבע לחמש בבוקר מתקשר אליי מפקד שייטת הסטי"לים ושואל אותי 'איפה אתה?'; רבע לחמש בבוקר - איפה כבר אהיה? הוא שואל 'איך זה שאתה עוד לא כאן?', ואומר שהסטי"ל שלי יהיה ספינת הפיקוד, בדרך החוצה.
"יש ספינות מחומשות ומזוודות כל הזמן. במקרה אחד, זכור לי שקיבלנו תדרוך מודיעיני על ספינה עם אמצעי נשק ששטה בקצב מהיר ואותרה בדרכה מצפון ושטה בקצב מהיר. אחרי שהעמסנו את לוחמי שייטת 13 על הסיפון שלנו, יצאנו מחיפה ואיתרנו את מה שהתברר כספינה משוטה. הקפטן אפילו לא ידע שהוא מוביל נשק.
"בכל מקרה, עצרנו את הספינה, הורדנו את לוחמי השייטת לסיפון שלה ואז התחילה שעה וחצי של כסיסת ציפורניים - אם אתה עושה טעות, משמעות הדבר היא שביזית את מדינת ישראל במים רחוקים, וכמובן, שציים אחרים כבר מתחילים לרחרח. יחד עם זאת, כשעה אחרי שהעניין התחיל כבר העברנו 'און ליין' תמונה שהראתה טיל עם סמל משמרות המהפכה של איראן - והבנו שיש לנו בינגו. כשספינה כזו מפליגה לכיוון אשדוד עם אמל"ח, אתה מבין שהמשמעות של טיל מהסוג הזה בעזה היא פגיעה בחופש הפעולה שלנו וגם סיכון לאסדות הגז מול אשקלון. בכל מקרה, מה שהוביל להצלחה הזאת היה ערנות מודיעינית".
יוצא לך לחשוב לפעמים כמה משלוחי נשק כאלה עברו מבלי שידעת על כך?
"אתה אמנם לא יודע מה נושאת כל ספינה אבל במבחן התוצאה, יש לנו הצלחה לא רעה. זה כמו ללכת לחפש גרגר חול בתוך אקווריום - יש המון ספינות אזרחיות בים התיכון, ועד שלא תשתלט על הספינה הספציפית ותיגע פיזית באמל"ח, לא יהיה לך בינגו". לדברי סא"ל אילון, היום כבר קיימת יכולת להגיע בשקט ובבטחה אל מתחת לסף הרעש, זאת הודות לכלי השייט השונים ולשייטת 13 (הקומנדו הימי); "אפשר להגיע למקומות שאיש לא מגיע אליהם, ואני יכול להגיד שלי אישית כבר יצא להיות בהפלגות שבמהלכן הסתכלתי מסביב ואמרתי 'וואלה!'. בחלום הכי מוזר שלי לא האמנתי שאהיה שם.
מה אתה דורש מהצוערים בקורס?
"כל מחזור מונה בסיומו כ-30-35 איש שהם בעצם העתיד של חיל הים. הובלת לוחמים בים דורשת חוזקה לאורך זמן. עליך לדעת שגם אם אינך ישן, גם אם הים סוער וגם אם המשימה משתנה, אתה חייב להמשיך ולהוביל את הלוחמים".
יש בנות בקורס?
"כן. על פי חוקי 'בוחן חובל' יש להן מספר הקלות, אבל הן תמיד בועטות במדרגה ששמים להן לפני הקיר ואומרות 'אנחנו לא פחות טובות מהבנים'. אנחנו שומרים על שילוב ראוי בין גברים לנשים, והראייה היא שיש קצינות שמשמשות כמפקדות ושלפעמים מוצאות את עצמן כאישה יחידה על סטיל בים. בכל מקרה, האתגר הכי גדול הוא הקושי המנטאלי - והוא שייך לכולם". נוכחותן של נשים בקורס החובלים אינה דבר של מה בכך, ויש להתחשב בעובדה ששילובן בו הותר רק בשנת 1998, בעקבות פסיקה של בג"ץ בעניין.
"מאז ומתמיד תמיד רציתי לעשות תפקיד משמעותי בצבא", מספרת הצוערת סתיו שפר; "הגעתי לקורס הזה כי יש בו גם מקצועיות וגם פיקוד, וזה בדיוק מה שחיפשתי".
ומה לגבי ציבור חובשי הכיפות? סא"ל אילון מעיד כי למרות שהדתיים לא הכירו את חיל הים בעבר, כיום המצב שונה לחלוטין; "ברגע שהם נחשפו לעולם הזה ולמה שהחיל עושה, כולל במקומות שהשתיקה יפה להם, הם התחילו לבוא יותר. מה שיש היום הוא 'חבר מביא חבר'".
בראיון לישראל דיפנס מסביר מפקד בית ספר לחובלים, סא"ל יובל אילון, את ההחלטה להציב את הטיל במקום: "הדבר נועד להמחיש לצוערים את האיום, שכן אחת המשימות של חניכי קורס חובלים היא ליירט את הטיל הבא ולמנוע מאירוע שכזה לקרות לנו שוב".
טיל ה"יאחונט" המתקדם, שעל פי ההערכות נמצא בידי סוריה וחיזבאללה לאחר שנמכר על ידי רוסיה, הוא ה"סטיקס" של שנות האלפיים?
"הדבר היחיד שבטוח במזרח התיכון הוא ששום דבר אינו בטוח. האויבים שלנו אמנם ממולחים, אבל אנחנו נצא עם היד על העליונה. אני בטוח בזה".
אל הצוערים הצטרפנו בעת שעברו "בוחן חובל", אחד המאמצים הפיסיים והמנטאליים הקשים ביותר שקיימים בצה"ל. השעה היתה חמש בבוקר והצוערים כבר שהו בחוף הים של חיפה וביצעו שחיה, טיפוס, ריצה, וטיפוס על חבל, כל זאת בעודם עייפים, רטובים ומכוסים חול ובוץ. "לצוער בקורס חובלים יש למעשה שלושה מדדים", אומר סא"ל אילון. "המדד הראשון קשור לפיקוד ולמנהיגות ונועד לחנך את הצוער להובלת אנשים אחריו, דבר קשה במיוחד בהתחשב בסביבה המשתנה ובמזג האוויר קיצוני. הבא הוא המדד הערכי וזה שאחריו הוא המקצועי; בסופו של דבר, תפקידו של החובל הוא לבצע את המשימה ועליו להיות מקצועי ומקצוען".
מה מצב המלחמה בהברחות?
"הייתי מפקד ספינת הפיקוד באירוע ה'ויקטוריה' (ספינת הברחת נשק שיורטה על ידי חיל הים בשנת 2011). ברבע לחמש בבוקר מתקשר אליי מפקד שייטת הסטי"לים ושואל אותי 'איפה אתה?'; רבע לחמש בבוקר - איפה כבר אהיה? הוא שואל 'איך זה שאתה עוד לא כאן?', ואומר שהסטי"ל שלי יהיה ספינת הפיקוד, בדרך החוצה.
"יש ספינות מחומשות ומזוודות כל הזמן. במקרה אחד, זכור לי שקיבלנו תדרוך מודיעיני על ספינה עם אמצעי נשק ששטה בקצב מהיר ואותרה בדרכה מצפון ושטה בקצב מהיר. אחרי שהעמסנו את לוחמי שייטת 13 על הסיפון שלנו, יצאנו מחיפה ואיתרנו את מה שהתברר כספינה משוטה. הקפטן אפילו לא ידע שהוא מוביל נשק.
"בכל מקרה, עצרנו את הספינה, הורדנו את לוחמי השייטת לסיפון שלה ואז התחילה שעה וחצי של כסיסת ציפורניים - אם אתה עושה טעות, משמעות הדבר היא שביזית את מדינת ישראל במים רחוקים, וכמובן, שציים אחרים כבר מתחילים לרחרח. יחד עם זאת, כשעה אחרי שהעניין התחיל כבר העברנו 'און ליין' תמונה שהראתה טיל עם סמל משמרות המהפכה של איראן - והבנו שיש לנו בינגו. כשספינה כזו מפליגה לכיוון אשדוד עם אמל"ח, אתה מבין שהמשמעות של טיל מהסוג הזה בעזה היא פגיעה בחופש הפעולה שלנו וגם סיכון לאסדות הגז מול אשקלון. בכל מקרה, מה שהוביל להצלחה הזאת היה ערנות מודיעינית".
יוצא לך לחשוב לפעמים כמה משלוחי נשק כאלה עברו מבלי שידעת על כך?
"אתה אמנם לא יודע מה נושאת כל ספינה אבל במבחן התוצאה, יש לנו הצלחה לא רעה. זה כמו ללכת לחפש גרגר חול בתוך אקווריום - יש המון ספינות אזרחיות בים התיכון, ועד שלא תשתלט על הספינה הספציפית ותיגע פיזית באמל"ח, לא יהיה לך בינגו". לדברי סא"ל אילון, היום כבר קיימת יכולת להגיע בשקט ובבטחה אל מתחת לסף הרעש, זאת הודות לכלי השייט השונים ולשייטת 13 (הקומנדו הימי); "אפשר להגיע למקומות שאיש לא מגיע אליהם, ואני יכול להגיד שלי אישית כבר יצא להיות בהפלגות שבמהלכן הסתכלתי מסביב ואמרתי 'וואלה!'. בחלום הכי מוזר שלי לא האמנתי שאהיה שם.
מה אתה דורש מהצוערים בקורס?
"כל מחזור מונה בסיומו כ-30-35 איש שהם בעצם העתיד של חיל הים. הובלת לוחמים בים דורשת חוזקה לאורך זמן. עליך לדעת שגם אם אינך ישן, גם אם הים סוער וגם אם המשימה משתנה, אתה חייב להמשיך ולהוביל את הלוחמים".
יש בנות בקורס?
"כן. על פי חוקי 'בוחן חובל' יש להן מספר הקלות, אבל הן תמיד בועטות במדרגה ששמים להן לפני הקיר ואומרות 'אנחנו לא פחות טובות מהבנים'. אנחנו שומרים על שילוב ראוי בין גברים לנשים, והראייה היא שיש קצינות שמשמשות כמפקדות ושלפעמים מוצאות את עצמן כאישה יחידה על סטיל בים. בכל מקרה, האתגר הכי גדול הוא הקושי המנטאלי - והוא שייך לכולם". נוכחותן של נשים בקורס החובלים אינה דבר של מה בכך, ויש להתחשב בעובדה ששילובן בו הותר רק בשנת 1998, בעקבות פסיקה של בג"ץ בעניין.
"מאז ומתמיד תמיד רציתי לעשות תפקיד משמעותי בצבא", מספרת הצוערת סתיו שפר; "הגעתי לקורס הזה כי יש בו גם מקצועיות וגם פיקוד, וזה בדיוק מה שחיפשתי".
ומה לגבי ציבור חובשי הכיפות? סא"ל אילון מעיד כי למרות שהדתיים לא הכירו את חיל הים בעבר, כיום המצב שונה לחלוטין; "ברגע שהם נחשפו לעולם הזה ולמה שהחיל עושה, כולל במקומות שהשתיקה יפה להם, הם התחילו לבוא יותר. מה שיש היום הוא 'חבר מביא חבר'".
