מתקפת סייבר על מתקני תשתית לאומית
חשיפה: מספר מתקני תשתית בישראל שרדו בהצלחה מתקפת סייבר. האם בשלב הבא משהב"ט יקים מנהלת סייבר? והאם עופר עיני יביא לכך שהתעש תימכר לקבוצת סמי קצב? מדוע יבוטל הקיצוץ בתקציב הביטחון? ומה לומדים מההתלוצצות השובינסטית של ברק וגנץ? טור שבועי של עמיר רפפורט, ימי חמישי ב- 14:00
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
איך תגיב איראן לחבלות באתרי הגרעין והטילים שלה, שאירעו בשבועות האחרונים ומיוחסות למערב? איש אינו סבור כי איראן תבליג ולא תגיב. השאלה שנותרה ללא מענה היא רק היכן ומתי תגיע התגובה.
פרט נוסף שממעטים לדבר עליו: מלחמת סייבר כבר מתחוללת במלוא עוזה. ישראל ואיראן הן שחקניות ראשיות במלחמה הזאת. אפשר להסתכל על העובדות היבשות, ולהתרשם: בישראל הוקם בשנה האחרונה מטה סייבר תחת משרד ראש הממשלה, מענקים בגובה מאות מיליוני שקלים יוענקו בכל אחת מהשנים הבאות לטובת מחקרים ופעיליויות חינוך בתחום הסייבר, בצבא חולקה האחריות בתחום הסייבר בין אגף המודיעין (התקפה) ואגף התקשוב (הגנה, הגנה, הגנה), וגם רשות האבטחה הממלכתית בשב"כ (רא"ם) הולכת ומרחיבה את פעילותה ללא הפסקה.
במשרד הביטחון שוקלים "מנהלת סייבר" במתכונת מנהלת "חומה" שאחראית על הפרוקיטים לפיתוח טילים נגד טילים. גם בטהרן הוקם באחרונה "מטה להגנת סייבר" במטה הכללי של הכוחות המזוינים, ובאוניברסיטת אמאם חסין בטהרן נחנכה מגמה להגנת סייבר. בשנה הקרובה מתוכננים תרגילים רבים בתחום הגנת סייבר במטרה לזהות נקודות תורפה במערכות הביצועיות במדינה. בתחילת 2012 מתוכננת להתקיים באיראן הוועידה הלאומית הראשונה להגנת סייבר. 
והנה עוד פרט שלא פורסם מעולם: כמה מתקני תשתית לאומיים בישראל היו נתונים באחרונה תחת מתקפה. ולא, אין מדובר באתרי הממשלה שקרסו או בתשתית התקשורת של "בזק" שבה אירעה תקלה גם כן. בשני המקרים האלה נמצאה הסיבה לתקלות, והתברר כי לא מדובר היה במתקפה זדונית מרחוק. גם התקלה המסתורית שאירעה ברשת "סלקום" לא הייתה קשורה, ככל הנראה, למתקפת סייבר, אבל סיבותיה עדיין אינן ברורות לחלוטין. אז מה כן היה לנו? התקפה על מתקני תשתית, שנבלמה מבלי שגרמה לנזק כלשהו, ומבלי שברור בשלב זה מי עומד מאחוריה - האם מדובר במדינה בעל יכולות מתקדמות או חבורה של האקרים משועממים?
רא"ם
הגוף המכונה רא"ם בשב"כ מתאים את עצמו למציאות המשתנה. הוא צמח מתוך יחידה אנכרוניסטית שטיפלה במשך עשרות שנים באבטחת מידע, עד שקיבל לפני כשמונה שנים את האחריות על הדרכת כל גופי התשתית הלאומית האזרחיים - כיצד להתגונן מפני מתקפות סייבר אפשריות. השב"כ מנחה גופים כמו חברת חשמל, מקורות, רכבת ישראל או חברות גז, כיצד למנוע השתלטות עוינת מרחוק, שתחולל קטסטרופה בלחיצה קלילה על מקלדת מחשב.
זה לא בהכרח מרגיע, אבל ישראל נחשבת אחת המובילות בעולם בתחום ההתגוננות מסייבר. שירותים חשאיים בכל העולם מחקים את מודל ההאבטחה הישראלי. ביום שני הקרוב ייערך במסגרת וועידת ישראל לעסקים של עיתון גלובס דיון מרתק על האיומים וההזדמנויות הטמונים בעולם הסייבר- ביוזמת "ישראל דיפנס" וסדנת יובל נאמן למדע וטנכנולוגיה באוניבריסטת תל אביב.
הפרטה שקטה?
ולקרב נוסף שמתרחש במלוא עוזו, לכאורה באופן וירוטואלי: המאבק על עתיד התעש. כפי שנחשף בטור זה לפני מספר חודשים, יירית הפתיחה לקרב זה נורתה מחדש לאחר שנגנזה התכנית למזג את התעש בתוך רפאל (אחת הסיבות שמנעו את יישום התכנית – היה חשש של עובדי רפאל שהמיזוג יפגע ברווחי החברה וכתוצאה מכך בחלק היחסי המגיע להם כהשתתפות ברווחי החברה).
לאחר שתכנית המיזוג בוטלה, משרד האוצר ריענן תכניות ישנות למיזוג החברה כמקשה אחת. אם מישהו חשב שבעקבות כך תיעשה פניה מסודרת לחברות שעשויות להתחרות על החברה-הוא טעה. קחו למשל את אלביט מערכות, החברה הציבורית הגדולה בישראל לא קיבלה שום פניה לבחון את רכישת תעש או להתמודד במכרז על רכישתה.
אז מי כן עשוי לרכוש את התעש? קבלו הפתעה: אולי תהיה זו קבוצת החברות של איש העסקים סמי קצב. הקבוצה מחזיקה בחלק ממספנות ישראל ובחברות נשק כמו IWI מפרולייט ועוד. קצב הוא איש עסקים הגון ודיסקרטי, שגדל, כמו מזכ"ל ההסתדרות, עופר עיני, בבאר שבע. באמצע העשור שעבר, קצב ועיני, שהיה אז ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, הובילו ביחד את ההפרטה של מפעל הנשק "מגן" של תעש, שהפך להיות אבן היסוד בקבוצת סמי קצב תחת השם IWI.
ההפרטה אגב היא סיפור הצלחה שהפך את מפעל הנשק מגוף כושל לחברה צומחת עם מכירות בכל העולם.
תקציב הביטחון
ומכאן לפרק השבועי בקרב הכי מתוקשר בארץ: המאבק על תקציב הביטחון. קביעת נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, השבוע, לפי מערכת הביטחון לא חרגה ב-3 שנים האחרונות ממתווה דו"ח ברודט לתקציב, בניגוד לעמדת שר האוצר מהשבוע שעבר, היא שלב בדרך בדרך לביטול הקיצוץ בתקציב הביטחון, שהוכרז על ידי ראש הממשלה בקול תרועה רמה אחרי ההפגנות החברתיות בקיץ.
המציאות הביטחונית אינה מאפשרת להשאיר את הקיצוץ בעינו. אם הקיצוץ לא יבוטל בסופו של דבר, במלואו או ברובו, זו תהיה הפתעה מרעישה.
ולמרות שתקציב הביטחון יחזור במוקדם או במאוחר לגודלו המקורי על פי מתווה ברודט, ופרויקטים רבים ש"נתקעו" בחודשים האחרונים ישוחררו, עדיין מצפה לחלק מן התעשיות הביטחוניות דיאטה בשנים הקרובות, עקב קיצוץ בתקציבי הרכש של מדינות באירופה ושל ארצות הברית. הסיבה- המשבר הכלכלי ויציאת ארצות הברית מעיראק ומאפגניסטן.
גם העובדה שארצות הברית החליטה להסתער במלוא עוזה על שוק הנשק ההודי, שבו מכרו התעשיות הישראליות במיליארדי דולרים במהלך השנים האחרונות, אינה בשורה טובה. כפי הנראה, המכירות של ארצות הבירת בהודו יעמדו בשנת 2011 על כ-10 מיליארדי דולרים- ב-50 אחוז יותר מהמכירות של התעשיות הביטחוניות הישראליות בעולם כולו.
ולסיום, לקרב הכי החם - על הפיקוד על חיל האוויר
ההחלטה של ראש הממשלה ביום רביעי למנות את עו"ד הראל לוקר לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה מגדילה את הסבירות, להערכת גורמים בחיל האוויר, שאחיו הגדול, אלוף יוחנן לוקר, המשמש כמזכירו הצבאי של נתניהו - ימונה למפקד חיל האוויר הבא. לוקר עשוי להיות הנווט הראשון שיתמנה לפיקוד על החיל, ואם זה יקרה, הוא יעקוף בכך את ראש אגף התכנון, אלוף אמיר אשל, שסומן כמי שנועד לפיקוד על חיל האוויר כבר לפני שנים רבות.
השאלה מי יהיה מפקד חיל האוויר, במקום האלוף עידו נחושתן, מעסיקה את הבניין ההיי-טקי שבו שוכנת מפקדת חיל האוויר, בחלק המערבי של הקריה - מבוקר עד ערב. אם היו מוצבות שם קלפיות השבוע, מועמדותו של אשל הייתה זוכה בניצחון מוחץ. מינוי של לוקר יתפרש כהתערבות מצד ראש הממשלה, למרות שמזכירו הצבאי הספיק לשמש גם כראש להק אוויר וגם כראש מטה החיילי, לפני תפקידו הנוכחי.
בצה"ל אומרים כי ההכרזה על מינוי המפקד הבא של חיל האוויר הייתה אמורה להתקבל כבר לפני כמה שבועות, אך היא מתעכבת בגלל ויכוח בין אהוד ברק (שתומך על פי הפרשנות הזאת, כמו נתניהו, במועמדותו של לוקר) ובין הרמטכ"ל בני גנץ (שמעוניין באשל כמפקד חיל האוויר הבא). על פניו, ויכוח כזה עלול להעכיר את האווירה בין רמטכ"ל לשר ביטחון, על פי המסורת של שרי ביטחון ורמטכ"לים בישראל – ע"ע הצמדים ברק-אשכנזי, מופז-יעלון, בן אליעזר-מופז ועוד ועוד.
אך אם יש משהו מעניין, שניתן ללמוד מהתקרית המביכה השבוע, שבה נתפסו גנץ וברק בהתלוצצות שוביניסטית במהלך תרגיל של חטיבת גולני (שהוא חלק מתרגיל גדול יותר בצפון), זה שהשניים מתלוצצים זה עם זה ומשדרים נינוחות ביחד- בניגוד לאשכנזי וברק, שעשן היתמר ביניהם כאשר היו ביחד. בימים כאלה, גם בשורה כזו היא מעודדת.
***
תמונות:
תחנת הכוח רידינג (צילום: ויקיפדיה, Ori)
שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ''ל רא''ל בני גנץ, בסיור בצפון בעת תרגיל של גדוד 51 של גולני (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
לכל הטורים של עמיר רפפורט
איך תגיב איראן לחבלות באתרי הגרעין והטילים שלה, שאירעו בשבועות האחרונים ומיוחסות למערב? איש אינו סבור כי איראן תבליג ולא תגיב. השאלה שנותרה ללא מענה היא רק היכן ומתי תגיע התגובה.
פרט נוסף שממעטים לדבר עליו: מלחמת סייבר כבר מתחוללת במלוא עוזה. ישראל ואיראן הן שחקניות ראשיות במלחמה הזאת. אפשר להסתכל על העובדות היבשות, ולהתרשם: בישראל הוקם בשנה האחרונה מטה סייבר תחת משרד ראש הממשלה, מענקים בגובה מאות מיליוני שקלים יוענקו בכל אחת מהשנים הבאות לטובת מחקרים ופעיליויות חינוך בתחום הסייבר, בצבא חולקה האחריות בתחום הסייבר בין אגף המודיעין (התקפה) ואגף התקשוב (הגנה, הגנה, הגנה), וגם רשות האבטחה הממלכתית בשב"כ (רא"ם) הולכת ומרחיבה את פעילותה ללא הפסקה.
במשרד הביטחון שוקלים "מנהלת סייבר" במתכונת מנהלת "חומה" שאחראית על הפרוקיטים לפיתוח טילים נגד טילים. גם בטהרן הוקם באחרונה "מטה להגנת סייבר" במטה הכללי של הכוחות המזוינים, ובאוניברסיטת אמאם חסין בטהרן נחנכה מגמה להגנת סייבר. בשנה הקרובה מתוכננים תרגילים רבים בתחום הגנת סייבר במטרה לזהות נקודות תורפה במערכות הביצועיות במדינה. בתחילת 2012 מתוכננת להתקיים באיראן הוועידה הלאומית הראשונה להגנת סייבר.
והנה עוד פרט שלא פורסם מעולם: כמה מתקני תשתית לאומיים בישראל היו נתונים באחרונה תחת מתקפה. ולא, אין מדובר באתרי הממשלה שקרסו או בתשתית התקשורת של "בזק" שבה אירעה תקלה גם כן. בשני המקרים האלה נמצאה הסיבה לתקלות, והתברר כי לא מדובר היה במתקפה זדונית מרחוק. גם התקלה המסתורית שאירעה ברשת "סלקום" לא הייתה קשורה, ככל הנראה, למתקפת סייבר, אבל סיבותיה עדיין אינן ברורות לחלוטין. אז מה כן היה לנו? התקפה על מתקני תשתית, שנבלמה מבלי שגרמה לנזק כלשהו, ומבלי שברור בשלב זה מי עומד מאחוריה - האם מדובר במדינה בעל יכולות מתקדמות או חבורה של האקרים משועממים?
רא"ם
הגוף המכונה רא"ם בשב"כ מתאים את עצמו למציאות המשתנה. הוא צמח מתוך יחידה אנכרוניסטית שטיפלה במשך עשרות שנים באבטחת מידע, עד שקיבל לפני כשמונה שנים את האחריות על הדרכת כל גופי התשתית הלאומית האזרחיים - כיצד להתגונן מפני מתקפות סייבר אפשריות. השב"כ מנחה גופים כמו חברת חשמל, מקורות, רכבת ישראל או חברות גז, כיצד למנוע השתלטות עוינת מרחוק, שתחולל קטסטרופה בלחיצה קלילה על מקלדת מחשב.
זה לא בהכרח מרגיע, אבל ישראל נחשבת אחת המובילות בעולם בתחום ההתגוננות מסייבר. שירותים חשאיים בכל העולם מחקים את מודל ההאבטחה הישראלי. ביום שני הקרוב ייערך במסגרת וועידת ישראל לעסקים של עיתון גלובס דיון מרתק על האיומים וההזדמנויות הטמונים בעולם הסייבר- ביוזמת "ישראל דיפנס" וסדנת יובל נאמן למדע וטנכנולוגיה באוניבריסטת תל אביב.
הפרטה שקטה?
ולקרב נוסף שמתרחש במלוא עוזו, לכאורה באופן וירוטואלי: המאבק על עתיד התעש. כפי שנחשף בטור זה לפני מספר חודשים, יירית הפתיחה לקרב זה נורתה מחדש לאחר שנגנזה התכנית למזג את התעש בתוך רפאל (אחת הסיבות שמנעו את יישום התכנית – היה חשש של עובדי רפאל שהמיזוג יפגע ברווחי החברה וכתוצאה מכך בחלק היחסי המגיע להם כהשתתפות ברווחי החברה).
לאחר שתכנית המיזוג בוטלה, משרד האוצר ריענן תכניות ישנות למיזוג החברה כמקשה אחת. אם מישהו חשב שבעקבות כך תיעשה פניה מסודרת לחברות שעשויות להתחרות על החברה-הוא טעה. קחו למשל את אלביט מערכות, החברה הציבורית הגדולה בישראל לא קיבלה שום פניה לבחון את רכישת תעש או להתמודד במכרז על רכישתה.
אז מי כן עשוי לרכוש את התעש? קבלו הפתעה: אולי תהיה זו קבוצת החברות של איש העסקים סמי קצב. הקבוצה מחזיקה בחלק ממספנות ישראל ובחברות נשק כמו IWI מפרולייט ועוד. קצב הוא איש עסקים הגון ודיסקרטי, שגדל, כמו מזכ"ל ההסתדרות, עופר עיני, בבאר שבע. באמצע העשור שעבר, קצב ועיני, שהיה אז ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, הובילו ביחד את ההפרטה של מפעל הנשק "מגן" של תעש, שהפך להיות אבן היסוד בקבוצת סמי קצב תחת השם IWI.
ההפרטה אגב היא סיפור הצלחה שהפך את מפעל הנשק מגוף כושל לחברה צומחת עם מכירות בכל העולם.
תקציב הביטחון
ומכאן לפרק השבועי בקרב הכי מתוקשר בארץ: המאבק על תקציב הביטחון. קביעת נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, השבוע, לפי מערכת הביטחון לא חרגה ב-3 שנים האחרונות ממתווה דו"ח ברודט לתקציב, בניגוד לעמדת שר האוצר מהשבוע שעבר, היא שלב בדרך בדרך לביטול הקיצוץ בתקציב הביטחון, שהוכרז על ידי ראש הממשלה בקול תרועה רמה אחרי ההפגנות החברתיות בקיץ.
המציאות הביטחונית אינה מאפשרת להשאיר את הקיצוץ בעינו. אם הקיצוץ לא יבוטל בסופו של דבר, במלואו או ברובו, זו תהיה הפתעה מרעישה.
ולמרות שתקציב הביטחון יחזור במוקדם או במאוחר לגודלו המקורי על פי מתווה ברודט, ופרויקטים רבים ש"נתקעו" בחודשים האחרונים ישוחררו, עדיין מצפה לחלק מן התעשיות הביטחוניות דיאטה בשנים הקרובות, עקב קיצוץ בתקציבי הרכש של מדינות באירופה ושל ארצות הברית. הסיבה- המשבר הכלכלי ויציאת ארצות הברית מעיראק ומאפגניסטן.
גם העובדה שארצות הברית החליטה להסתער במלוא עוזה על שוק הנשק ההודי, שבו מכרו התעשיות הישראליות במיליארדי דולרים במהלך השנים האחרונות, אינה בשורה טובה. כפי הנראה, המכירות של ארצות הבירת בהודו יעמדו בשנת 2011 על כ-10 מיליארדי דולרים- ב-50 אחוז יותר מהמכירות של התעשיות הביטחוניות הישראליות בעולם כולו.
ולסיום, לקרב הכי החם - על הפיקוד על חיל האוויר
ההחלטה של ראש הממשלה ביום רביעי למנות את עו"ד הראל לוקר לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה מגדילה את הסבירות, להערכת גורמים בחיל האוויר, שאחיו הגדול, אלוף יוחנן לוקר, המשמש כמזכירו הצבאי של נתניהו - ימונה למפקד חיל האוויר הבא. לוקר עשוי להיות הנווט הראשון שיתמנה לפיקוד על החיל, ואם זה יקרה, הוא יעקוף בכך את ראש אגף התכנון, אלוף אמיר אשל, שסומן כמי שנועד לפיקוד על חיל האוויר כבר לפני שנים רבות.
השאלה מי יהיה מפקד חיל האוויר, במקום האלוף עידו נחושתן, מעסיקה את הבניין ההיי-טקי שבו שוכנת מפקדת חיל האוויר, בחלק המערבי של הקריה - מבוקר עד ערב. אם היו מוצבות שם קלפיות השבוע, מועמדותו של אשל הייתה זוכה בניצחון מוחץ. מינוי של לוקר יתפרש כהתערבות מצד ראש הממשלה, למרות שמזכירו הצבאי הספיק לשמש גם כראש להק אוויר וגם כראש מטה החיילי, לפני תפקידו הנוכחי.
בצה"ל אומרים כי ההכרזה על מינוי המפקד הבא של חיל האוויר הייתה אמורה להתקבל כבר לפני כמה שבועות, אך היא מתעכבת בגלל ויכוח בין אהוד ברק (שתומך על פי הפרשנות הזאת, כמו נתניהו, במועמדותו של לוקר) ובין הרמטכ"ל בני גנץ (שמעוניין באשל כמפקד חיל האוויר הבא). על פניו, ויכוח כזה עלול להעכיר את האווירה בין רמטכ"ל לשר ביטחון, על פי המסורת של שרי ביטחון ורמטכ"לים בישראל – ע"ע הצמדים ברק-אשכנזי, מופז-יעלון, בן אליעזר-מופז ועוד ועוד.
אך אם יש משהו מעניין, שניתן ללמוד מהתקרית המביכה השבוע, שבה נתפסו גנץ וברק בהתלוצצות שוביניסטית במהלך תרגיל של חטיבת גולני (שהוא חלק מתרגיל גדול יותר בצפון), זה שהשניים מתלוצצים זה עם זה ומשדרים נינוחות ביחד- בניגוד לאשכנזי וברק, שעשן היתמר ביניהם כאשר היו ביחד. בימים כאלה, גם בשורה כזו היא מעודדת.
***
תמונות:
תחנת הכוח רידינג (צילום: ויקיפדיה, Ori)
שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ''ל רא''ל בני גנץ, בסיור בצפון בעת תרגיל של גדוד 51 של גולני (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
לכל הטורים של עמיר רפפורט
