אתיופיה: חשש גובר ממלחמת אזרחים
המתיחות בשיאה בין הממשל המרכזי לבין המורדים במחוז תיגראי בצפון המדינה. לאחר דיווחים כי המורדים השתלטו על אתרי צבא, תקף חיל האוויר את האזור ועצר את כל מערכות התקשורת שלו
מנדי קוגוסובסקי
| 08/11/2020
ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד. צילום: REUTERS/Tiksa Negeri/File photo
אתיופיה נמצאת על סיפה של מלחמת אזרחים, המאיימת על יציבות קרן אפריקה, אחד האזורים בעלי החשיבות האסטרטגית הגדולה ביבשת. ביום חמישי האחרון, הפציצו מטוסים של חיל האוויר האתיופי מעוזות מורדים במחוז תיגראי בצפון המדינה, לאחר דיווחים שאלה השתלטו באלימות על אתרי הצבא הפדרלי ועל כלי נשק ותחמושת, דיווחים המוכחשים נכון לעכשיו על ידי המורדים. ראש הממשלה, אביי אחמד, הודיע אתמול (שבת) כי ימשיך בתקיפות האוויריות וצייץ בטוויטר כי ״הפעולה שלנו נועדה לסיים את הענישה ששררה זמן רב מדי ולהשית אחריות על אינדיבידואלים וקבוצות תחת אנשי המדינה״.
הסבב האחרון במשבר בין החזית העממית התיגראית, ה-TPLF, לבין הממשל המרכזי באתיופיה, נבנה כבר כמה חודשים אך פרץ במלוא עוזו ביום רביעי, כאשר התקבלו דיווחים כי הכוחות המורדים ביצעו מתקפה קטלנית נגד בסיס צבאי. שני הצדדים האשימו זה את זה בהתלקחות הלחימה, ואביי הורה לכוחות הצבא להגיב בעוצמה - וגם ניתק את כל התקשורת לאזור, דבר שגם מונע הגעת דיווחים מדויקים מהנעשה שם. למחרת, הודיע הצבא האתיופי כי הוא מעביר כוחות מכל רחבי המדינה ופורס אותם בתיגראי, אביי הכריז על ביצוע תקיפות אוויריות ב״שלב המבצעי הראשון״ נגד ה-TPLF.
על פי סוכנות הידיעות איי.פי, מדובר לא במאבק של מדינה נגד ארגון גרילה אלא יותר בכוחות של עימות בין-מדינתי, עם שני צדדים גדולים ומאומנים היטב הנלחמים זה בזה ללא סימני נסיגה. אתיופיה היא אחת המדינות החמושות ביותר באפריקה, וה-TPLF שלטה בצבא ובממשלה לפני שאביי נכנס לתפקידו לפני כשנתיים. הארגון צבר ניסיון רב בעימות הגבולות ארוך השנים עם אריתריאה, הגובלת במחוז, וקבוצת המשבר הבינלאומית מעריכה כי מדובר בכ-250 אלף לוחמים.
אביי מונה לתפקיד ראש הממשלה ב-2018 על ידי הקואליציה, לאחר חודשים של הפגנות נגד השלטון, בניסיון להרגיע את הרוחות. ואכן, המנהיג החדש זכה במהרה לשבחים (ולפרס נובל לשלום) על מאמציו בפתיחת המרחב הפוליטי וריסון צעדי דיכוי שננקטו במדינה, המונה עשרות קבוצות אתניות וכ-110 תושבים. אולם, על פי הדיווח של סוכנות איי.פי, ה-TPLF הרגיש כי הוא נדחק לשוליים, ופרש בשנה שעברה מהקואליציה השלטת.
בחודש אוגוסט היו אמורות להתקיים בחירות כלליות במדינה, שנדחו בשל מגפת הקורונה, וה-TPLF מתנגד נחרצות לדחייה זו ולהמשך כהונתו של אביי. בחירות מקומיות, שהממשלה הודיעה כי הן אינן חוקיות, התקיימו בתיגראי בחודש ספטמבר. לאחר מכן, הממשלה הפדרלית פעלה כדי להעביר מימון מהנהלת הארגון המורד לממשלות מקומיות, מה שכמובן רק תרם להגברת המתיחות.
כעת, החשש הוא שהסכסוך יתפשט לחלקים אחרים של אתיופיה, שכבר קראו בעבר לאוטונומיה נרחבת יותר וחוו בעצמם סכסוכים אלימים. בהתייחסו לחששות אלו, אמר סגן ראש הצבא האתיופי כי ״המלחמה תסתיים בתיגראי״. ראשי ה-TPLF כבר הודיעו כי הם אינם מעוניינים במשא ומתן עם הממשלה הפדרלית, ודרש לשחרר בכירים בארגון הנמצאים במעצר כתנאי מקדים לשיחות.
קיים חשש גם מהשלכות אזוריות של הלחימה, במיוחד מאחר ואתיופיה כבר מעורבת בסכסוך אזורי משמעותי עם מצרים בנודע לסכר הנילוס הכחול, אותו בונה הראשונה בשטחה. בעוד שאתיופיה רואה בסכר הזדמנות אדירה להפוך את המדינה ליצואנית אנרגיה ולספק פרנסה למיליונים, חוששת מצרים מפגיעה באספקת המים של הנילוס.
המתיחות בשיאה בין הממשל המרכזי לבין המורדים במחוז תיגראי בצפון המדינה. לאחר דיווחים כי המורדים השתלטו על אתרי צבא, תקף חיל האוויר את האזור ועצר את כל מערכות התקשורת שלו
ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד. צילום: REUTERS/Tiksa Negeri/File photo
אתיופיה נמצאת על סיפה של מלחמת אזרחים, המאיימת על יציבות קרן אפריקה, אחד האזורים בעלי החשיבות האסטרטגית הגדולה ביבשת. ביום חמישי האחרון, הפציצו מטוסים של חיל האוויר האתיופי מעוזות מורדים במחוז תיגראי בצפון המדינה, לאחר דיווחים שאלה השתלטו באלימות על אתרי הצבא הפדרלי ועל כלי נשק ותחמושת, דיווחים המוכחשים נכון לעכשיו על ידי המורדים. ראש הממשלה, אביי אחמד, הודיע אתמול (שבת) כי ימשיך בתקיפות האוויריות וצייץ בטוויטר כי ״הפעולה שלנו נועדה לסיים את הענישה ששררה זמן רב מדי ולהשית אחריות על אינדיבידואלים וקבוצות תחת אנשי המדינה״.
הסבב האחרון במשבר בין החזית העממית התיגראית, ה-TPLF, לבין הממשל המרכזי באתיופיה, נבנה כבר כמה חודשים אך פרץ במלוא עוזו ביום רביעי, כאשר התקבלו דיווחים כי הכוחות המורדים ביצעו מתקפה קטלנית נגד בסיס צבאי. שני הצדדים האשימו זה את זה בהתלקחות הלחימה, ואביי הורה לכוחות הצבא להגיב בעוצמה - וגם ניתק את כל התקשורת לאזור, דבר שגם מונע הגעת דיווחים מדויקים מהנעשה שם. למחרת, הודיע הצבא האתיופי כי הוא מעביר כוחות מכל רחבי המדינה ופורס אותם בתיגראי, אביי הכריז על ביצוע תקיפות אוויריות ב״שלב המבצעי הראשון״ נגד ה-TPLF.
על פי סוכנות הידיעות איי.פי, מדובר לא במאבק של מדינה נגד ארגון גרילה אלא יותר בכוחות של עימות בין-מדינתי, עם שני צדדים גדולים ומאומנים היטב הנלחמים זה בזה ללא סימני נסיגה. אתיופיה היא אחת המדינות החמושות ביותר באפריקה, וה-TPLF שלטה בצבא ובממשלה לפני שאביי נכנס לתפקידו לפני כשנתיים. הארגון צבר ניסיון רב בעימות הגבולות ארוך השנים עם אריתריאה, הגובלת במחוז, וקבוצת המשבר הבינלאומית מעריכה כי מדובר בכ-250 אלף לוחמים.
אביי מונה לתפקיד ראש הממשלה ב-2018 על ידי הקואליציה, לאחר חודשים של הפגנות נגד השלטון, בניסיון להרגיע את הרוחות. ואכן, המנהיג החדש זכה במהרה לשבחים (ולפרס נובל לשלום) על מאמציו בפתיחת המרחב הפוליטי וריסון צעדי דיכוי שננקטו במדינה, המונה עשרות קבוצות אתניות וכ-110 תושבים. אולם, על פי הדיווח של סוכנות איי.פי, ה-TPLF הרגיש כי הוא נדחק לשוליים, ופרש בשנה שעברה מהקואליציה השלטת.
בחודש אוגוסט היו אמורות להתקיים בחירות כלליות במדינה, שנדחו בשל מגפת הקורונה, וה-TPLF מתנגד נחרצות לדחייה זו ולהמשך כהונתו של אביי. בחירות מקומיות, שהממשלה הודיעה כי הן אינן חוקיות, התקיימו בתיגראי בחודש ספטמבר. לאחר מכן, הממשלה הפדרלית פעלה כדי להעביר מימון מהנהלת הארגון המורד לממשלות מקומיות, מה שכמובן רק תרם להגברת המתיחות.
כעת, החשש הוא שהסכסוך יתפשט לחלקים אחרים של אתיופיה, שכבר קראו בעבר לאוטונומיה נרחבת יותר וחוו בעצמם סכסוכים אלימים. בהתייחסו לחששות אלו, אמר סגן ראש הצבא האתיופי כי ״המלחמה תסתיים בתיגראי״. ראשי ה-TPLF כבר הודיעו כי הם אינם מעוניינים במשא ומתן עם הממשלה הפדרלית, ודרש לשחרר בכירים בארגון הנמצאים במעצר כתנאי מקדים לשיחות.
קיים חשש גם מהשלכות אזוריות של הלחימה, במיוחד מאחר ואתיופיה כבר מעורבת בסכסוך אזורי משמעותי עם מצרים בנודע לסכר הנילוס הכחול, אותו בונה הראשונה בשטחה. בעוד שאתיופיה רואה בסכר הזדמנות אדירה להפוך את המדינה ליצואנית אנרגיה ולספק פרנסה למיליונים, חוששת מצרים מפגיעה באספקת המים של הנילוס.
