"ההכנסות הישירות של המדינה מאקזיטים בירידה"
חברות ההזנק מהוות קטר עיקרי לצמיחה במשק ומקבלות תמיכה רבה ממשרדים ממשלתיים. על רקע תמיכה זו, מסתבר שהכנסות המדינה ממכירות של חברות הייטק ירדו בשל בעלויות זרות
עמי רוחקס דומבה
| 03/11/2019
אילוסטרציה: Bigstock
ענף ההיי טק, ובתוכו חברות ההזנק, מהווה את הקטר העיקרי לצמיחה במשק בשנים האחרונות. הענף מקבל תמיכה כמעט מכל משרד ממשלתי אפשרי. עם זאת, מסתבר שהכנסות המדינה ממכירת חברות הזנק נמצאות במגמת ירידה. הסיבה? בעלות זרה. כשברקע תקופה של גרעון ממשלתי בגידול, האוצר חושב על דרכים לרתום את מכירת החברות הישראליות לקופת המדינה.
"את אחד הגורמים לירידה בהכנסות אפשר לראות בנתוני ההכנסות הישירות מאקזיטים", אומרת הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, בראיון לכלכליסט. "גל האקזיטים אמנם נמשך בשנתיים האחרונות, אבל ההכנסות הישירות של המדינה היו מצומצמות בהרבה מבעבר. הדבר נובע, בין היתר, משיעורי הבעלות הזרה בחברות הישראליות שנמכרו. המצב הזה הוביל אותנו לחשיבה אם הליכי המימון של התעשייה עתירת הידע מעודדים במידה מספקת בעלות שאינה זרה.
כיום יש לדוגמה מיעוט השקעות של גופים מוסדיים ישראליים בתעשייה הזו, וגם אשראי מצומצם לשלב שבו לחברה כבר יש הכנסות והיא יכולה לחפש אפיקי מימון נוספים. אנו עוסקים באגף בסוגיה זו, בניסיון לעודד את צמיחת חברות ההייטק הישראליות באמצעות הוספה עתידית של פונקציות, שיעבירו עובדים מעיסוק בפריון נמוך לפריון גבוה, דבר שיוביל גם להגדלת המסים הישירים ממכירת חברות כאלה בעתיד. גם לציבור הרחב מגיע ליהנות יותר מהצלחת ההייטק הישראלי", אמרה גרינברג.
על פי פרסום של Ivc-online, בחצי הראשון של 2019 היקף האקזיטים של חברות ישראליות הגיע ל-14.8 מיליארדי דולרים. מתוכם, קצת פחות מחצי בגין העסקה של מלאנוקס. "מספר העסקאות שבין 100 מיליון דולר למיליארד דולר היה גבוה בשיא, עם 23 עסקאות ב- H1 / 2019 לעומת שבע ב- H1 / 2018 ו -18 עסקאות בכל שנת 2018. זהו המספר הגבוה ביותר אי פעם בתחום זה", נכתב בפרסום.
חברות ההזנק מהוות קטר עיקרי לצמיחה במשק ומקבלות תמיכה רבה ממשרדים ממשלתיים. על רקע תמיכה זו, מסתבר שהכנסות המדינה ממכירות של חברות הייטק ירדו בשל בעלויות זרות
אילוסטרציה: Bigstock
ענף ההיי טק, ובתוכו חברות ההזנק, מהווה את הקטר העיקרי לצמיחה במשק בשנים האחרונות. הענף מקבל תמיכה כמעט מכל משרד ממשלתי אפשרי. עם זאת, מסתבר שהכנסות המדינה ממכירת חברות הזנק נמצאות במגמת ירידה. הסיבה? בעלות זרה. כשברקע תקופה של גרעון ממשלתי בגידול, האוצר חושב על דרכים לרתום את מכירת החברות הישראליות לקופת המדינה.
"את אחד הגורמים לירידה בהכנסות אפשר לראות בנתוני ההכנסות הישירות מאקזיטים", אומרת הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, בראיון לכלכליסט. "גל האקזיטים אמנם נמשך בשנתיים האחרונות, אבל ההכנסות הישירות של המדינה היו מצומצמות בהרבה מבעבר. הדבר נובע, בין היתר, משיעורי הבעלות הזרה בחברות הישראליות שנמכרו. המצב הזה הוביל אותנו לחשיבה אם הליכי המימון של התעשייה עתירת הידע מעודדים במידה מספקת בעלות שאינה זרה.
כיום יש לדוגמה מיעוט השקעות של גופים מוסדיים ישראליים בתעשייה הזו, וגם אשראי מצומצם לשלב שבו לחברה כבר יש הכנסות והיא יכולה לחפש אפיקי מימון נוספים. אנו עוסקים באגף בסוגיה זו, בניסיון לעודד את צמיחת חברות ההייטק הישראליות באמצעות הוספה עתידית של פונקציות, שיעבירו עובדים מעיסוק בפריון נמוך לפריון גבוה, דבר שיוביל גם להגדלת המסים הישירים ממכירת חברות כאלה בעתיד. גם לציבור הרחב מגיע ליהנות יותר מהצלחת ההייטק הישראלי", אמרה גרינברג.
על פי פרסום של Ivc-online, בחצי הראשון של 2019 היקף האקזיטים של חברות ישראליות הגיע ל-14.8 מיליארדי דולרים. מתוכם, קצת פחות מחצי בגין העסקה של מלאנוקס. "מספר העסקאות שבין 100 מיליון דולר למיליארד דולר היה גבוה בשיא, עם 23 עסקאות ב- H1 / 2019 לעומת שבע ב- H1 / 2018 ו -18 עסקאות בכל שנת 2018. זהו המספר הגבוה ביותר אי פעם בתחום זה", נכתב בפרסום.
