ההזדמנות האירופאית של סיב"ט
הועידה של נאט"ו עם נשיא ארה"ב פותחת הזדמנות פז לתעשיות הביטחון הישראליות באירופה. במקום להקים ועדות שמטרתן לחשוב איך ממשיכים את השנורר מארה"ב, אפשר לחשוב איך מביאים כסף מהגידול הצפוי בתקציבי הביטחון האירופאים. חלק ניכר מהאחריות נופל על סיב"ט במשרד הביטחון
עמי רוחקס דומבה
| 12/07/2018
https://www.nato.int/cps/en/natohq/photos_156708.htm
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ סיים ביקור באירופה ופגישה עם מדינות נאט"ו, מפגש שנסגר עם דרישה אמריקאית מאירופה להשקיע בביטחון. והרבה. טארמפ רוצה שמדינות הברית יגיעו בשלב ראשון לשני אחוזים מהתוצר השקעה בביטחון, ובשלב שני יגיעו לארבעה אחוזים. על פי דבריו של טארמפ, נכון להיום ארה"ב היא בפועל הספונסר של נאט"ו עם מימון של בין 70 ל-90 אחוזים מתקציב הברית. טראמפ גם טען כנגד אירופה, ובעיקר נגד גרמניה, שבזמן שמבקשים מארה"ב לממן את הגנת אירופה באמצעות נאט"ו, קונים מרוסיה גז עם צינור חדש.
המשבר הביטחוני בין ארה"ב לאירופה הוא הזדמנות פז לתעשייה הביטחונית הישראלית. בשנים הקרובות צפוי לקטון התקציב שמגיע מהמרת דולר סיוע לשקלים, וסיב"ט במשרד הביטחון צריכים למצוא פתרונות. הוקמו ועדות שונות שעד כה לא מצאו פתרונות פרט לבקשת המשך שנורר מארה"ב.
לצד גישה זו, גידול בהשקעה ביטחונית מצד אירופה יכול להוות חלופה לירידה מהמרת דולר סיוע אם משרד הביטחון יהיה מספיק אקטיבי לחפש לתעשייה שווקים חדשים. המכירה של תעש מערכות לאלביט תייצר בישראל ארבעה קונגלומטים ביטחוניים - אלביט, תעשייה אווירית, רפאל ו-IWI/מספנות ישראל. לצדן פועלות מאות חברות בינוניות וקטנות בתחום הביטחוני.
משרד הביטחון לא צריך לעזור לכולם, אלא לקדם את הגדולות ולחייב אותן בחקיקה לעבוד עם הקטנות, במודל דומה לזה שעושים בארה"ב. כך, מיקוד מאמץ ממשלתי בקידום התעשיות הגדולות באירופה יכול להגדיל את ההכנסה לכלל התעשייה הביטחונית בארץ.
אין ספק כי יישור קו של 2 אחוזים מהתל"ג של אירופה וקפיצה לארבעה אחוזים הופכת את השוק הביטחוני האירופאי לאחד הרותחים בשנים הקרובות. נכון ל2017 כל 29 מדינות הברית יחד מוציאות 917 מיליארדי דולרים על ביטחון, כאשר חלקה של ארה"ב מתוך סכום זה הוא 618 (כלומר כ-67 אחוזים).
לפי מספרים בפרסום עדכני של נאט"ו (מקור) כל אחוז השקעה של מדינות נאט"ו (ללא ארה"ב) בביטחון שווה 212 מיליארדי דולרים. כלומר, אם היום ההשקעה האירופאית בביטחון היא 312 מיליארדי דולרים, ושני אחוזים שווים 424 מיליארדים, ישנו גידול צפוי של 112 מיליארדי דולרים בשנה בביטחון באירופה בשנים הקרובות. זה אמנם לא יקרה ביום, אבל זה הכיוון.
כמה שווה ההמרה של דולר סיוע לשקלים? לפי תקציב הביטחון שלנו, המספר עומד על 800 מיליוני דולרים בשנה. מדוע משרד הביטחון לא שם לעצמו יעד להביא מהגידול באירופה לפחות חלק מזה?
הועידה של נאט"ו עם נשיא ארה"ב פותחת הזדמנות פז לתעשיות הביטחון הישראליות באירופה. במקום להקים ועדות שמטרתן לחשוב איך ממשיכים את השנורר מארה"ב, אפשר לחשוב איך מביאים כסף מהגידול הצפוי בתקציבי הביטחון האירופאים. חלק ניכר מהאחריות נופל על סיב"ט במשרד הביטחון
https://www.nato.int/cps/en/natohq/photos_156708.htm
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ סיים ביקור באירופה ופגישה עם מדינות נאט"ו, מפגש שנסגר עם דרישה אמריקאית מאירופה להשקיע בביטחון. והרבה. טארמפ רוצה שמדינות הברית יגיעו בשלב ראשון לשני אחוזים מהתוצר השקעה בביטחון, ובשלב שני יגיעו לארבעה אחוזים. על פי דבריו של טארמפ, נכון להיום ארה"ב היא בפועל הספונסר של נאט"ו עם מימון של בין 70 ל-90 אחוזים מתקציב הברית. טראמפ גם טען כנגד אירופה, ובעיקר נגד גרמניה, שבזמן שמבקשים מארה"ב לממן את הגנת אירופה באמצעות נאט"ו, קונים מרוסיה גז עם צינור חדש.
המשבר הביטחוני בין ארה"ב לאירופה הוא הזדמנות פז לתעשייה הביטחונית הישראלית. בשנים הקרובות צפוי לקטון התקציב שמגיע מהמרת דולר סיוע לשקלים, וסיב"ט במשרד הביטחון צריכים למצוא פתרונות. הוקמו ועדות שונות שעד כה לא מצאו פתרונות פרט לבקשת המשך שנורר מארה"ב.
לצד גישה זו, גידול בהשקעה ביטחונית מצד אירופה יכול להוות חלופה לירידה מהמרת דולר סיוע אם משרד הביטחון יהיה מספיק אקטיבי לחפש לתעשייה שווקים חדשים. המכירה של תעש מערכות לאלביט תייצר בישראל ארבעה קונגלומטים ביטחוניים - אלביט, תעשייה אווירית, רפאל ו-IWI/מספנות ישראל. לצדן פועלות מאות חברות בינוניות וקטנות בתחום הביטחוני.
משרד הביטחון לא צריך לעזור לכולם, אלא לקדם את הגדולות ולחייב אותן בחקיקה לעבוד עם הקטנות, במודל דומה לזה שעושים בארה"ב. כך, מיקוד מאמץ ממשלתי בקידום התעשיות הגדולות באירופה יכול להגדיל את ההכנסה לכלל התעשייה הביטחונית בארץ.
אין ספק כי יישור קו של 2 אחוזים מהתל"ג של אירופה וקפיצה לארבעה אחוזים הופכת את השוק הביטחוני האירופאי לאחד הרותחים בשנים הקרובות. נכון ל2017 כל 29 מדינות הברית יחד מוציאות 917 מיליארדי דולרים על ביטחון, כאשר חלקה של ארה"ב מתוך סכום זה הוא 618 (כלומר כ-67 אחוזים).
לפי מספרים בפרסום עדכני של נאט"ו (מקור) כל אחוז השקעה של מדינות נאט"ו (ללא ארה"ב) בביטחון שווה 212 מיליארדי דולרים. כלומר, אם היום ההשקעה האירופאית בביטחון היא 312 מיליארדי דולרים, ושני אחוזים שווים 424 מיליארדים, ישנו גידול צפוי של 112 מיליארדי דולרים בשנה בביטחון באירופה בשנים הקרובות. זה אמנם לא יקרה ביום, אבל זה הכיוון.
כמה שווה ההמרה של דולר סיוע לשקלים? לפי תקציב הביטחון שלנו, המספר עומד על 800 מיליוני דולרים בשנה. מדוע משרד הביטחון לא שם לעצמו יעד להביא מהגידול באירופה לפחות חלק מזה?
