תקציב משרד הביטחון לשנת 2019 נסגר על 72.2 מיליארדי ש"ח

הרבה פרויקטים מוטלים על כתפי משרד הביטחון בשנת 2019. ביניהם פינוי מחנות, העברת אמ"ן ותקשוב לנגב והכנת צה"ל למלחמה באירן ומול חיזבאללה וחמאס. גם התקוממות עממית ביהודה ושומרון נלקחת בחשבון. בנוסף לתקציב המאושר, האוצר סיפק אשראי של עוד כ37 מיליארדי ש"ח לפעילות רב שנתית. סה"כ הוצאות מדינת ישראל על ביטחון וסדר ציבורי מגיעות לכחמישית מתקציב המדינה

ועדת הכספים אישרה השבוע את תקציב המדינה לשנת 2019. משרד הביטחון יקבל 72.2 מיליארדי ש"ח ועוד אשראי על חשבון השנים הבאות בסך כ37 מיליארדי ש"ח לפרויקטים רב שנתיים. שירותי הביון 10.18 מיליארדי ש"ח. הוועדה לאנרגיה אטומית תקבל 147.9 מליוני ש"ח. המשרד לביטחון פנים קיבל 19.10 מיליארדי ש"ח. סך התקציב של המדינה לשנת 2019 יסתכם ב480 מיליארדי ש"ח, כך שאם מחשבים את סך ההוצאות של המדינה על 'ביטחון וסדר ציבורי' מגיעים לסכום של כ87 מיליארדי ש"ח שהם כ18 אחוזים מתקציב המדינה. או כמעט חמישית מהתקציב.

תקציב הביטחון מחולק ל55.3 מיליארד מכספי מיסים (האוצר) ועוד כ17.6 מהכנסות שלא מתקציב האוצר. סיוע אמריקאי והמרה של דולרים לשקלים (כ12 מיליארדי ש"ח), שת"פ עם מדינות אחרות (כ2.2 מיליארדי ש"ח) ועוד הכנסות אחרות (כ3.3 מיליארדי ש"ח) . כלומר, תקציב הביטחון יהיה כ11 אחוזים מתקציב המדינה (בלי הכסף הזר). מתוך תקציב הביטחון בשקלים, כ15 אחוזים מוקצים לתשלום גמלאות. עוד כ9 אחוזים מופנים לאגפי שיקום ומשפחות. כלומר כרבע מהתקציב לא משמש לבניין או הפעלת כוח.

החלק שמוקצה למערך הלוחם מתוך התקציב - בניין והפעלת כוח - מיועד להכנת צה"ל ללחימה במספר חזיתות באופן כללי. עם זאת, האיומים המרכזיים לתר"ש עד 2020 הם מלחמה עם חמאס / חיזבאללה או שניהם, מלחמה עם איראן ואולי גם התקוממות עממית ביהודה ושומרון.    

העשור האחרון להמרת דולרים לשקלים

העמקה בתקציב המדינה אפשר לעשות באמצעות אתר משרד האוצר. (יש לציין לטובה את ממשק המשתמש הברור באתר עם חלוקה לסעיפי תקציב). בחינה בעיקרי התקציב - משרד הביטחון תספק לקורא הצצה ברמת מאקרו למבנה התקציב. למשל, ניתן לראות כי כספי הסיוע האמריקאי והאחר המגיע ממטבע זר הם חלק מתקציב הביטחון תחת "הוצאה מותנית בהכנסה". ראוי לציין כי בתקציב המדינה לא נכללים כספים ייעודים שנותנת ארה"ב לפיתוח טכנולוגיה ללוחמה תת קרקעית (תקציב משותף נפרד) וגם לא ההשקעה שעושה ארה"ב בבנייה או שדרוג מחנות צה"ל כחלק מפעילות חיל ההנדסה של הצבא האמריקאי שמוצב באירופה (תכנית 'מתוק'). התקציב כן כולל תוספת ייעודית להגנה אווירית (חץ, שרביט קסמים וכיפת ברזל).

בהיבט הסיוע האמריקאי ראוי לשים לב לפיחות הצפוי בהמרת דולרים לשקלים. כסף שמיועד לרכש אמל"ח מתעשיות בארץ באמצעות כספי סיוע. זאת, בשונה מהחלק של הסיוע (כ-74 אחוזים ממנו) שנועדו לרכוש אמל"ח בארה"ב. על פי ההסכם עם ארה"ב שהחל ב2019 (השנה זו שנה ראשונה שלו), כספים אלו יפחתו כל שנה עד איפוס מוחלט ב2028. כלומר, תעשיה שלא תצליח בעשור הקרוב למצוא לעצמה מקורות הכנסה כמו שת"פים בחו"ל או תחומי פעילות נוספים על מנת לגשר על הפער של כספי ההמרה - תכנס לבעיה. ועשור זה לא הרבה זמן. במשרד הביטחון הקימו קבוצת חשיבה בנושא - לא ברור מה ההמלצות שלה עד כה בנושא.

המעבר לנגב - 19 מיליארדי ש"ח

מעבר צה"ל לנגב גם הוא נידון בתקציב. מדובר בפרויקט ענק של משרד הביטחון והכסף שהוא מגלגל מגיע למיליארדים. 12 מיליארדי ש"ח להעתקה של אמ"ן לנגב ועוד 7 מיליארדי ש"ח להעתקה של התקשוב ובית התוכנה של חיל האוויר.  מכרז העתקת אמ"ן צפוי לצאת השנה , כך לפי מסמכי התקציב. עוד עולה מהכתוב כי טרם גובשה על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה תכנית לעידוד מעבר אנשי קבע לנגב. יש לו 1.3 מיליארדי ש"ח לשלם תמריצים.

את מעבר אמ"ן ותקשוב יממן משרד הביטחון ב4 מיליארדי ש"ח, האוצר ב9 מיליארד ורשות מקרקעי ישראל ב6 מיליארד. היות ומדובר בתכנית רב שנתית , בשנת 2019 - המשרד יממן 591 מליון, הרשות 478 מליון, האוצר 478 מליון ו2.6 מיליארדים בהרשאה להתחייב. את העתקת המחנות תממן רשות מקרקעי ישראל ב870 מליון וכ3 מיליארד יגיעו מהרשאה להתחייב. (הרשאה להתחייב היא מעין אשראי שנותן האוצר לפרויקטים מסוימים, מוגדרים מראש, אותו אפשר לגרור לשנים הבאות אם צריך וכך הוא משמש ככלי לביצוע תכניות רב שנתיות).

התקציב כולל את תכנית שוה"ם 3 להעתקת המחנות תל השומר, שלישות רמת גן, סירקין, שדה דוב וטירה 148. הוקצו לתכנית כ14 מיליארדי ש"ח עד סוף התר"ש. במקומם יוקמו או ישודרגו בסיסים אחרים. מחנה אופק רחב באזור רמלה, מרכז אספקה אחוד שיכלול שלושה בסיסים - נטפים בצפון, בית נבאללה במרכז ומשמר הנגב בדרום, ומחנה שדה דוב יפונה למחנה חצור.

אלו שעוסקים בתחום הביטחון, מומלץ לקרוא את "הצעת התקציב - משרד הביטחון נושאים לא מסווגים".  בחינה כזו תגלה כמה משרד הביטחון משלם על הוצאות שונות כמו שיקום, גמלאות, משפחות והנצחה ונושאים נוספים שאינם קשורים ישירות למערך הלוחם. מכאן ניתן להסיק כמה כסף נשאר כתשלום להוצאות שקשורות לבניין כוח או להפעלה שלו.

אחד הנושאים המופיעים בהצעת התקציב הוא תוספת למחקר ופיתוח ביטחוני של 100 מליון ש"ח בשנה. ככל הנראה מדובר על קרן שעתידה לנהל מפא"ת. נושא נוסף הוא מנהלת קו התפר. לפי הכתוב, עד היום אושרה גדר ל800 ק"מ גבול, כאשר בוצע 600 ק"מ. שאר המקטעים נמצאים בשלבי אישור שונים.

בהקשר מיגון האוכלוסיה האזרחית בצפון,  ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני) ביקש לנצל את הדיונים האחרונים על התקציב במסגרת ועדת הכספים על-מנת להתריע על ליקויים שיש לדבריו בתקציב הביטחון: "תקציב הביטחון הנוכחי אינו נותן מענה לבעיה שצועקת רק כשהיא קורית; הפגיעות של תושבי הצפון במקרה של מערכה בזירה הצפונית. תושבי הצפון עד 40 ק"מ מהגבול בעיקר, אינם מוכנים כיום למערכה אפשרית שסבירותה עולה. יש חסר גדול בתקציבי המיגון של האוכלוסייה בכלל ובעיקר בצפון המדינה. התקציב הזה למרות התוספת של 150 מיליון ₪ למיגון לכאורה, זו טיפה בים בנקודת הזמן הזו. חשוב לומר את זה בקול רם, כדי שלא נאמר לאחר-מכן שזה לא דובר. מדובר פה בחיי אדם והתקציב לא נותן מענה לבעיה".

אולי יעניין אותך גם

יו"ר הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) יוקיה אמאנו (צילום: AP)

דוח הסוכנות לאנרגיה אטומית: איראן מאיצה ייצור אורניום מועשר

 יו"ר הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) יוקיה אמאנו קובע כי איראן הפיקה באחרונה יותר אורניום מועשר מאשר בעבר, אך לא ברור מתי היא עלולה להגיע למגבלות המוטלות עליה על פי הסכם הגרעין