עושים סדר בסוריה
לא רק כוחות הביטחון – גם ישראל דיפנס עושה סדר. לירן אופק סוקר את כל הדמויות שעמדות מאחורי דיכוי המהומות בסוריה. אחרי נפילת משטר אסאד הם יעמדו למשפט?
הגנה לישראל
| 19/05/2011
צילום: פליקר, watchsmart
גופי הביטחון המרכזיים בסוריה הם מחלקת הביטחון הצבאי, מנהלת הביטחון האווירי, מנהלת הביטחון הפוליטי ומנהלת הביטחון הכללי (מנהלת ביטחון המדינה). ואולם, מאחורי דיכוי המהומות בסוריה, עומדים בראש ובראשונה אנשים, אלה הם:
ראש וראשון, פריק (פילדמרשל) בשאר אל-אסד, המפקד הכללי של הצבא והכוחות המזויינים והמזכיר הכללי של מפלגת הבעת', נשיא סוריה רופא העיניים הסולידי, כביכול, נותן לאחיו הצעיר, לגיסו ולבני משפחה נוספים לנהל את הרג המפגינים, אך במסמך המורה לשלוח יחידת כוחות מיוחדים כנגד מפגינים מופיעה חתימתו. בכתבה שהופיעה בעיתון "אל-ראי" צוטט בשאר: "אם איווכח שהעם לא רוצה בי, אתפטר ואחזור לחיי הקודמים". זה בלתי אפשרי. אם בשאר לא יאחוז בשלטון סביר שהוא ייתלה במוקדם או במאוחר (או לפחות יוחזק בכלא).
עמיד (דרגה מקבילה לתא"ל) מאהר אל-אסד, אחיו הצעיר של בשאר
באופן רשמי "רק" מפקד חטיבה בדיביזיה 4, אך בפועל הוא הקצין החזק ביותר בכוח זה. יתירה מכך, מאהר נחשב לאחד הקצינים החזקים בכוח משמר הרפובליקה. הוא אלים וכוחני, ולראייתו את ההפגנות יש לסכל רק בברוטאליות. סרטים אודות מעשיהם של חיילים מדיביזיה 4 מחזקים את ההנחה כי הורה לחיילים לנהוג כך. מיוחס לו ירי בפארוק אל-שרע, סגן הנשיא הסורי, לאחר שהשמיע דברי ביקורת על פעילות הצבא בשיחה סגורה. פארוק נפצע קשה, והיו שמועות שמת.
עמאד (מקבילה לרב-אלוף) עאסף שוכת (Assef Shawkat), גיסו של בשאר
בעלה של אחותו הגדולה בושרה סגן הרמטכ"ל לעניינים ביטחוניים. כיהן בעבר כראש מחלקת הביטחון הצבאי. בניגוד למאהר, משתדל להרחיק את עצמו מן המעשים האלימים שהוא מתכנן. בעל ביטחון עצמי רב, אפילו עד כדי תחושת גדלות. יחד עם זאת, הוא מודע לכך שכוחו נובע מהיותו גיסו של בשאר, לכן הוא לא בהכרח ימהר לצאת נגדו. במידה ויהיה הראשון להפנות לו גב, יעשה זאת רק בגיבוי מבני משפחה נוספים.
בושרה אל-אסד, אחותו הגדולה של בשאר
"אשת הברזל" של דמשק. נחשבת לאישה חדה וחריפה מאוד, יודעת לפתור סכסוכים משפחתיים קשים אך גם מייצרת כאלה. נישואיה לשוכת הובילו לסכסוך בין מאהר לשוכת, אך היא זאת שחידשה את יחסי העבודה ואת הקשרים בינם. היא גם ייעצה לאביה המנוח, חאפז, שלא לכלוא את אחיו, רפעת, לאחר הפיכת הנפל שלו ב-1983, אלא לגרשו מהמדינה. שוכת, בעלה, ומאהר, אחיה הצעיר, מכבדים אותה מאוד ומתייצים עימה בנושאים שונים שעל הפרק. נמצאת בקשר טוב עם אימה, ולא פעם היא מנצלת אותו לטובת מטרותיה. היא לא מעורבת ישירות בדיכוי, אך מהווה גורם מרכזי מאחורי הקלעים.
אניסה אל-אסד, אימו של בשאר
כיום, כמעט ואינה נשמעת. אולם, בוחשת בקלחת. נטען נגדה שלא פעם היא מנצלת את העובדה שבשאר מכבד אותה ומקשיב לה, כדי לקדם אינטרסים של אחותו הבכורה.
ליואא' ( דרגה מקבילה מקבילה לאלוף) עלי ממלוק, ראש מנהלת הביטחון הכללי
בעבר שירת במנהלת הביטחון האווירי והיה אחראי גם על אבטחת המטוס הנשיאותי. נחשב כיום לקצין הביטחון המוערך, וככל הנראה, גם החזק ביותר בסוריה. הוא נהנה מיחס חיובי של בשאר ושל מאהר. לממלוק מוניטין של קצין מקצועי, בייחוד בסוגיות אבטחה בהם הוא מגלה בקיאות גם ברמה הטכנית. ככל הנראה, אינו בוחל בעינויים, ומידי פעםבעבר אף התגאה בכך. בשורה התחתונה, הוא זה שהחליט לדכא בברוטאליות את גל ההפגנות האחרון, והורה להפעיל כנגד המפגינים את כוחות הלחימה בטרור.
ליואא' עבד אל-פתאח קדסיה, ראש מחלקת הביטחון הצבאי
מקורב למשפחת מח'לוף, שבה גדלה אניסה אל-אסד, אימו של בשאר. בזכות כך, שירת במשמר הרפובליקה ושמר על יחסי קרבה עם מאהר ועם באסל אל-אסד, האח של הנשיא, שמת בתאונת דרכים בינואר 1994. יחד עם זאת, הוא שמר על יחסי עבודה תקינים גם עם שוכת עצמו.
ליואא' מחמד דיב זיתון, ראש מנהלת הביטחון הפוליטי שירת בעבר במנהלת הביטחון הכללי.
היה חבר בוועדת החקירה הסורית, שמונתה לחקור את נסיבות מותו של עימאד מורנייה.
ליואא' תופיק יונס, מפקד ענף 251 (ענף פנים) במנהלת הביטחון הכללי
תפקידו של ענף 251 הוא לפקח על אסירים ביטחוניים. בעבר פיקח על תנועת טרוריסטים מסוריה לעיראק. במסגרת תפקידו, שמר על אחמד אבו עדאס, אדם שהצהיר בשעתו כי ארגונו הוא שתכנן את רצח ראש ממשלת לבנון, רפיק אל-חרירי. בהקשר זה כבר באוקטובר 2005 הבינו גורמים בוועדת החקירה כי מדובר בכיסוי לא רציני, שמאחוריו עומדת מעורבות של בכירים סוריים.
עמיד חאפז מחלוף, מפקד מחלקת לחימה בטרור של ענף 251 במנהלת הביטחון הכללי
נחשב כאדם מושחת שמבוקש לחקירה על ידי רשויות בלבנון.
ליואא' רוסתום רזאלה, ראש ענף דמשק ופריפריית דמשק במחלקת הביטחון הצבאי
נחשב לאדם שיודע לסדר עניינים עבור בכירים ממנו. בעת שירותו בלבנון (עד הפינוי הסורי משם באפריל 2005) שמר על קשרים עם גורמים בכירים בממשל הלבנוני. תפקידו היה לשכנעם לתמוך באינטרסים הסוריים.
עמיד עטיף נג'יב, לשעבר ראש ענף ביטחון פוליטי במחוז דרעא
אדם כוחני ואלים, שמנצל את קרבתו המשפחתית למאהר ולבשאר כדי לפעול באלימות. אחד מאתרי האופוזיציה טוען כי הוא עמד מאחורי רשת בתי זונות בדמשק. שמו הועלה לאחר שבאפריל השנה ירה בתלמידים בעיר דרעא, בעת שהכינו כרזות להפגנות. הוא עשה זאת כאשר סייר עם מושל המחוז, ולפי אחת העדויות השתמש בנשקו האישי של מושל המחוז. אירוע זה הצית הפגנות רבות, ובעקבותיו פוטר נג'יב מתפקידו. נכלא בכלא בעקבות כך. באתר ההפגנות נכתב במהלך יוני האחרון, כי לאחר שנכלא, נקלע נג'יב לקשיים נפשיים, ואף ניסה להתאבד.
עמאד עלי חביב, שר ההגנה וסגן הנשיא
איש צבא, שצמח בכוחות המיוחדים, בעבר כיהן כסגן הרמטכ"ל הסורי. נחשב לקצין מקצועי. אינו מופיע ברשימת הקצינים שפועלים באופן ישיר נגד מפגינים, למרות שהוא חתם על מסמכים להעברת יחידות מיוחדות לאזורי הפגנות וכן להפסקת מסגרת הקורסים הכללית בצבא, שהכניסה את הצבא כולו למצב חירום. לא ניתן לדעת האם החליט על צעדים אלה מתוקף היותו סגן הנשיא (הורו לו על כך) או מתוקף סמכותו המקצועית (שר ההגנה). העובדה שחביב אינו מופיע ברשימה, מחזקת את ההערכה, שמדובר באדם שמרן בכל הקשור להפעלת צבא, ולא מן הנמנע שהוא מתנגד להפעלת כוחות גדולים כנגד אזרחים.
.bmp "ליואא' סעיד מחמד סמור, שר הפנים עד חודש מאי השנה")
ליואא' סעיד מחמד סמור, שר הפנים עד חודש מאי השנה
כיהן בעבר כסגן ראש מחלקת הביטחון הצבאי. למד אלקטרוניקה וטכנאות מטוסים באוניברסיטת חלב. מתוקף תפקידו, אחראי על מנהלת הביטחון הפוליטי, על המשטרה ועל יישום תקנות החירום, שהיו נהוגות במדינה עד לאחרונה. הוא זה שעמד מאחורי דיכוי של כוחות משטרה ושל גורמי ביטחון פוליטיים בצפון המדינה, שחלק ממעשיהם הועלו ל-YouTube.
ליואא' מחמד אבראהים שעאר, שר הפנים הנוכחי
שמו של מחמד שעאר נזכר באירועים, כמו הטבח בכלא סידנאיא מיולי 2008 בו נרצחו עשרות אסירים תומכי האחים המוסלמים או רציחות המוניות בלבנון, שבוצעו על-ידי הסורים בשנות ה-80 של המאה הקודמת. הורה על מעצרים רבים במהלך ההפגנות האחרונות. הוא זה שהצהיר על כניסת הצבא הסורי לכפר ג'סר שורור, שמרבית מתושביו ברחו לתורכיה.
לסיום, גורם מרכזי נוסף, ללא רקע "ביטחוני"
ראמי מחלוף, קרוב של בשאר מצד משפחת מחלוף, משפחת האם
ראמי מחלוף הוא האדם העשיר ביותר בסוריה, והוא שולט ללא עוררין בכל השוק הפרטי במדינה, ובין היתר בעל השליטה על יותר ממחצית המניות בחברת Syriatel, המפעילה הסלולארית הגדולה במדינה. למעשה, הוא מקבל מהמשפחה יד חופשית בניהול הכלכלה הסורית. לדעת משרד האוצר האמריקני, ראמי מחלוף מעודד את השחיתות במדינה. כאיש הכספים של המשפחה ובזכות קשריו הטובים לנשיא, סביר כי הוא מודע מראש למהלכים של בכירי המשטר, וזאת במטרה להכין תשתית כלכלית מתאימה, ואף שותף בתהליכי קבלת החלטות כלכליים במטרה לשמר את האינטרסים הפרטיים שלו ושל המשפחה.
גופי הביטחון המרכזיים בסוריה הם מחלקת הביטחון הצבאי, מנהלת הביטחון האווירי, מנהלת הביטחון הפוליטי ומנהלת הביטחון הכללי (מנהלת ביטחון המדינה). ואולם, מאחורי דיכוי המהומות בסוריה, עומדים בראש ובראשונה אנשים, אלה הם:
ראש וראשון, פריק (פילדמרשל) בשאר אל-אסד, המפקד הכללי של הצבא והכוחות המזויינים והמזכיר הכללי של מפלגת הבעת', נשיא סוריה רופא העיניים הסולידי, כביכול, נותן לאחיו הצעיר, לגיסו ולבני משפחה נוספים לנהל את הרג המפגינים, אך במסמך המורה לשלוח יחידת כוחות מיוחדים כנגד מפגינים מופיעה חתימתו. בכתבה שהופיעה בעיתון "אל-ראי" צוטט בשאר: "אם איווכח שהעם לא רוצה בי, אתפטר ואחזור לחיי הקודמים". זה בלתי אפשרי. אם בשאר לא יאחוז בשלטון סביר שהוא ייתלה במוקדם או במאוחר (או לפחות יוחזק בכלא).
עמיד (דרגה מקבילה לתא"ל) מאהר אל-אסד, אחיו הצעיר של בשאר
באופן רשמי "רק" מפקד חטיבה בדיביזיה 4, אך בפועל הוא הקצין החזק ביותר בכוח זה. יתירה מכך, מאהר נחשב לאחד הקצינים החזקים בכוח משמר הרפובליקה. הוא אלים וכוחני, ולראייתו את ההפגנות יש לסכל רק בברוטאליות. סרטים אודות מעשיהם של חיילים מדיביזיה 4 מחזקים את ההנחה כי הורה לחיילים לנהוג כך. מיוחס לו ירי בפארוק אל-שרע, סגן הנשיא הסורי, לאחר שהשמיע דברי ביקורת על פעילות הצבא בשיחה סגורה. פארוק נפצע קשה, והיו שמועות שמת.
עמאד (מקבילה לרב-אלוף) עאסף שוכת (Assef Shawkat), גיסו של בשאר
בעלה של אחותו הגדולה בושרה סגן הרמטכ"ל לעניינים ביטחוניים. כיהן בעבר כראש מחלקת הביטחון הצבאי. בניגוד למאהר, משתדל להרחיק את עצמו מן המעשים האלימים שהוא מתכנן. בעל ביטחון עצמי רב, אפילו עד כדי תחושת גדלות. יחד עם זאת, הוא מודע לכך שכוחו נובע מהיותו גיסו של בשאר, לכן הוא לא בהכרח ימהר לצאת נגדו. במידה ויהיה הראשון להפנות לו גב, יעשה זאת רק בגיבוי מבני משפחה נוספים.
בושרה אל-אסד, אחותו הגדולה של בשאר
"אשת הברזל" של דמשק. נחשבת לאישה חדה וחריפה מאוד, יודעת לפתור סכסוכים משפחתיים קשים אך גם מייצרת כאלה. נישואיה לשוכת הובילו לסכסוך בין מאהר לשוכת, אך היא זאת שחידשה את יחסי העבודה ואת הקשרים בינם. היא גם ייעצה לאביה המנוח, חאפז, שלא לכלוא את אחיו, רפעת, לאחר הפיכת הנפל שלו ב-1983, אלא לגרשו מהמדינה. שוכת, בעלה, ומאהר, אחיה הצעיר, מכבדים אותה מאוד ומתייצים עימה בנושאים שונים שעל הפרק. נמצאת בקשר טוב עם אימה, ולא פעם היא מנצלת אותו לטובת מטרותיה. היא לא מעורבת ישירות בדיכוי, אך מהווה גורם מרכזי מאחורי הקלעים.
אניסה אל-אסד, אימו של בשאר
כיום, כמעט ואינה נשמעת. אולם, בוחשת בקלחת. נטען נגדה שלא פעם היא מנצלת את העובדה שבשאר מכבד אותה ומקשיב לה, כדי לקדם אינטרסים של אחותו הבכורה.
ליואא' ( דרגה מקבילה מקבילה לאלוף) עלי ממלוק, ראש מנהלת הביטחון הכללי
בעבר שירת במנהלת הביטחון האווירי והיה אחראי גם על אבטחת המטוס הנשיאותי. נחשב כיום לקצין הביטחון המוערך, וככל הנראה, גם החזק ביותר בסוריה. הוא נהנה מיחס חיובי של בשאר ושל מאהר. לממלוק מוניטין של קצין מקצועי, בייחוד בסוגיות אבטחה בהם הוא מגלה בקיאות גם ברמה הטכנית. ככל הנראה, אינו בוחל בעינויים, ומידי פעםבעבר אף התגאה בכך. בשורה התחתונה, הוא זה שהחליט לדכא בברוטאליות את גל ההפגנות האחרון, והורה להפעיל כנגד המפגינים את כוחות הלחימה בטרור.
ליואא' עבד אל-פתאח קדסיה, ראש מחלקת הביטחון הצבאי
מקורב למשפחת מח'לוף, שבה גדלה אניסה אל-אסד, אימו של בשאר. בזכות כך, שירת במשמר הרפובליקה ושמר על יחסי קרבה עם מאהר ועם באסל אל-אסד, האח של הנשיא, שמת בתאונת דרכים בינואר 1994. יחד עם זאת, הוא שמר על יחסי עבודה תקינים גם עם שוכת עצמו.
ליואא' מחמד דיב זיתון, ראש מנהלת הביטחון הפוליטי שירת בעבר במנהלת הביטחון הכללי.
היה חבר בוועדת החקירה הסורית, שמונתה לחקור את נסיבות מותו של עימאד מורנייה.
ליואא' תופיק יונס, מפקד ענף 251 (ענף פנים) במנהלת הביטחון הכללי
תפקידו של ענף 251 הוא לפקח על אסירים ביטחוניים. בעבר פיקח על תנועת טרוריסטים מסוריה לעיראק. במסגרת תפקידו, שמר על אחמד אבו עדאס, אדם שהצהיר בשעתו כי ארגונו הוא שתכנן את רצח ראש ממשלת לבנון, רפיק אל-חרירי. בהקשר זה כבר באוקטובר 2005 הבינו גורמים בוועדת החקירה כי מדובר בכיסוי לא רציני, שמאחוריו עומדת מעורבות של בכירים סוריים.
עמיד חאפז מחלוף, מפקד מחלקת לחימה בטרור של ענף 251 במנהלת הביטחון הכללי
נחשב כאדם מושחת שמבוקש לחקירה על ידי רשויות בלבנון.
ליואא' רוסתום רזאלה, ראש ענף דמשק ופריפריית דמשק במחלקת הביטחון הצבאי
נחשב לאדם שיודע לסדר עניינים עבור בכירים ממנו. בעת שירותו בלבנון (עד הפינוי הסורי משם באפריל 2005) שמר על קשרים עם גורמים בכירים בממשל הלבנוני. תפקידו היה לשכנעם לתמוך באינטרסים הסוריים.
עמיד עטיף נג'יב, לשעבר ראש ענף ביטחון פוליטי במחוז דרעא
אדם כוחני ואלים, שמנצל את קרבתו המשפחתית למאהר ולבשאר כדי לפעול באלימות. אחד מאתרי האופוזיציה טוען כי הוא עמד מאחורי רשת בתי זונות בדמשק. שמו הועלה לאחר שבאפריל השנה ירה בתלמידים בעיר דרעא, בעת שהכינו כרזות להפגנות. הוא עשה זאת כאשר סייר עם מושל המחוז, ולפי אחת העדויות השתמש בנשקו האישי של מושל המחוז. אירוע זה הצית הפגנות רבות, ובעקבותיו פוטר נג'יב מתפקידו. נכלא בכלא בעקבות כך. באתר ההפגנות נכתב במהלך יוני האחרון, כי לאחר שנכלא, נקלע נג'יב לקשיים נפשיים, ואף ניסה להתאבד.
עמאד עלי חביב, שר ההגנה וסגן הנשיא
איש צבא, שצמח בכוחות המיוחדים, בעבר כיהן כסגן הרמטכ"ל הסורי. נחשב לקצין מקצועי. אינו מופיע ברשימת הקצינים שפועלים באופן ישיר נגד מפגינים, למרות שהוא חתם על מסמכים להעברת יחידות מיוחדות לאזורי הפגנות וכן להפסקת מסגרת הקורסים הכללית בצבא, שהכניסה את הצבא כולו למצב חירום. לא ניתן לדעת האם החליט על צעדים אלה מתוקף היותו סגן הנשיא (הורו לו על כך) או מתוקף סמכותו המקצועית (שר ההגנה). העובדה שחביב אינו מופיע ברשימה, מחזקת את ההערכה, שמדובר באדם שמרן בכל הקשור להפעלת צבא, ולא מן הנמנע שהוא מתנגד להפעלת כוחות גדולים כנגד אזרחים.
ליואא' סעיד מחמד סמור, שר הפנים עד חודש מאי השנה
כיהן בעבר כסגן ראש מחלקת הביטחון הצבאי. למד אלקטרוניקה וטכנאות מטוסים באוניברסיטת חלב. מתוקף תפקידו, אחראי על מנהלת הביטחון הפוליטי, על המשטרה ועל יישום תקנות החירום, שהיו נהוגות במדינה עד לאחרונה. הוא זה שעמד מאחורי דיכוי של כוחות משטרה ושל גורמי ביטחון פוליטיים בצפון המדינה, שחלק ממעשיהם הועלו ל-YouTube.
ליואא' מחמד אבראהים שעאר, שר הפנים הנוכחי
שמו של מחמד שעאר נזכר באירועים, כמו הטבח בכלא סידנאיא מיולי 2008 בו נרצחו עשרות אסירים תומכי האחים המוסלמים או רציחות המוניות בלבנון, שבוצעו על-ידי הסורים בשנות ה-80 של המאה הקודמת. הורה על מעצרים רבים במהלך ההפגנות האחרונות. הוא זה שהצהיר על כניסת הצבא הסורי לכפר ג'סר שורור, שמרבית מתושביו ברחו לתורכיה.
לסיום, גורם מרכזי נוסף, ללא רקע "ביטחוני"
ראמי מחלוף, קרוב של בשאר מצד משפחת מחלוף, משפחת האם
ראמי מחלוף הוא האדם העשיר ביותר בסוריה, והוא שולט ללא עוררין בכל השוק הפרטי במדינה, ובין היתר בעל השליטה על יותר ממחצית המניות בחברת Syriatel, המפעילה הסלולארית הגדולה במדינה. למעשה, הוא מקבל מהמשפחה יד חופשית בניהול הכלכלה הסורית. לדעת משרד האוצר האמריקני, ראמי מחלוף מעודד את השחיתות במדינה. כאיש הכספים של המשפחה ובזכות קשריו הטובים לנשיא, סביר כי הוא מודע מראש למהלכים של בכירי המשטר, וזאת במטרה להכין תשתית כלכלית מתאימה, ואף שותף בתהליכי קבלת החלטות כלכליים במטרה לשמר את האינטרסים הפרטיים שלו ושל המשפחה.
