המירוץ אחר הנ.צ
מערכות חדשות יאפשרו לקבל נקודות ציון של מטרות בשטח ב"הקלקה" על מחשב נייד. "זה חלום שמתגשם", אומר על כך קצין בכיר בצה"ל
אפרת כהן
| 19/05/2011
![](/sites/default/files/styles/slideshow_large/public/mirotz%281%29.jpg.webp?itok=A7BSiNMn "צילום: דובר צה"ל")
צילום: דובר צה"ל
זה יכול לקרות במקרה של מלחמה נוספת בין ישראל לחיזבאללה: מפקד פלוגת צנחנים יעמוד מול בית בכפר בדרום לבנון, ויזהה חולייה המבצעת ירי לעבר כוחותיו מתוך חדר בבניין בן שלוש קומות. באופן מיידי הוא יאתר את הבית בתוך צילום אוויר במסך של מחשב נייד, יסמן את החדר המסויים על גבי התצלום, ובעת לחיצה על ה"עכבר", תוצג לפניו נקודת ציון בת 12 ספרות. הקצין יעביר את הנ.צ של החדר לחוליה המצויידת בטילים מדויקים או למסוק של חיל האוויר, ובתוך עשרות שניות בודדות החדר יותקף על ידי חימוש מדויק.
התרחיש, שלכאורה נראה פשוט, נחשב במשך עשרות שנים בגדר יכולת דימיונית עבור אנשי צבא המכירים את המורכבות שבהשגת נקודת ציון מדויקת, בזמן אמת, ללא ציוד מדידה מתקדם, ועל סמך מפות ותצלומים שיכולים לכלול "עיוות" מסוים בין המצוין על גביהם ובין המצב האמיתי בשטח.
ואולם, התרחיש הוא לא עוד בגדר דימיון: בעקבות יעד שהוצב בצה"ל להשיג יכולות שיאפשרו לכוחות הלוחמים "לדבר בשפת הנ.צ", עוסקות מספר חברות ביטחוניות בישראל במאמץ לסגור פערים טכנולוגיים שיאפשרו את היכולת הזאת. במקביל, אגף התקשוב במטה הכללי מכין תשתית מיחשובית שתאפשר לכוחות מזרועות שונות לדבר בשפה שתגדיר נקודות ציון אחידות. תהליכי הפיתוח של האמצעים שיאפשרו "שפת נ.צ" אחידה, הואצו בעקבות תרגיל שבו נבחנה באופן עקרוני היכולת הזו. בתרגיל התבקשו לוחמים מיחידת "אגוז" של פיקוד הצפון לאתר באמצעות מחשב נייד מיקום של 20 יעדים בשטח, ובבדיקה התברר כי 19 מנקודות הציון שרכשו היו מדויקות לגמרי.
"ההישג הזה, להגיע ל-19 מטרות מדויקות לגמרי מתוך 20 יעדים, הוא בגדר חלום שהתממש", אומר קצין בכיר בצה"ל בהתייחס לתוצאות האימון, שהיה גם בבחינת ניסוי. "הרצון שלנו לדבר בשפת הנ.צ נובע ממאפייני הלחימה הנדרשים בשטח האורבאני. הצורך להגיע לנ.צ מדויק חשוב בכל זירה, אבל בשטח העירוני הוא הכרחי במיוחד, כדי להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים בלתי מעורבים בלחימה". י
צוין, כי בין החברות שעוסקות בפיתוח מערכות שאמורות לסייע לצה"ל לדבר ב"שפת נ.צ" נמצאות החברות נס טי.אס.ג'י (NESS TSG) ו- אלביט מערכות, המפעילה בזרוע היבשה את מערכת השליטה והבקרה צי"ד (צבא יבשה דיגיטאלי). אלביט מערכות גם חשפה באחרונה מערכת בשם S-NAV, אשר מאפשרת ללוחמי החי"ר המשכיות מעקב ואיכון בתלת-מימד גם באזורים נטולי יכולות GPS או כאשר המשימה דורשת פעילות חשאית במיוחד. המערכת, בגודל של טלפון נייד (במשקל של 155 גרם) ממוקמת על גבי הלוחם הבודד, ומאפשרת פעילות רציפה גם תוך כדי מגוון פעילויות, כולל ירי וקפיצה. באמצעות אלגוריתמים מתקדמים, מאתרת המערכת את מיקומו של הלוחם תוך מדידת צעדיו, מהירות ההתקדמות והמרחק. בנוסף, מסוגלת המערכת לזהות את גובה השטח שעליו ממוקם הלוחם, וכן שינויי גובה, כמו בעלייה או בירידה מקומה לקומה בבניין.
בתוך כך, מציינים גורמים בחיל הקשר ובאגף התקשוב של צה"ל, כי באגף מפתחים תשתית כלל צה"לית, שתאפשר להעביר את המפות המבצעיות של זרוע היבשה, חיל האוויר, חיל הים, אגף המבצעים ואגף המודיעין, ל"שפת נ.צ" אחידה.
התהליך יכלול הקמת מאגר מטרות אחיד לצה"ל. עד כה, כל זרוע התבססה על שיטות חישוב שונות להצגת פני כדור הארץ באופן דו מימדי. במקרים מסוימים אפילו מערכים שונים באותה זרוע, כדוגמת מערך מטוסי הקרב ומערך מסוקי הקרב בחיל האוויר, השתמשו בשיטה נפרדת לחישוב נקודות ציון. כאשר יושלם המעבר למאגר מטרות אחיד כל הכוחות והגופים יוכלו לקבל נתונים אודות נקודות ציון גאוגרפיות, על בסיס אותה תשתית מיחשובית.
זה יכול לקרות במקרה של מלחמה נוספת בין ישראל לחיזבאללה: מפקד פלוגת צנחנים יעמוד מול בית בכפר בדרום לבנון, ויזהה חולייה המבצעת ירי לעבר כוחותיו מתוך חדר בבניין בן שלוש קומות. באופן מיידי הוא יאתר את הבית בתוך צילום אוויר במסך של מחשב נייד, יסמן את החדר המסויים על גבי התצלום, ובעת לחיצה על ה"עכבר", תוצג לפניו נקודת ציון בת 12 ספרות. הקצין יעביר את הנ.צ של החדר לחוליה המצויידת בטילים מדויקים או למסוק של חיל האוויר, ובתוך עשרות שניות בודדות החדר יותקף על ידי חימוש מדויק.
התרחיש, שלכאורה נראה פשוט, נחשב במשך עשרות שנים בגדר יכולת דימיונית עבור אנשי צבא המכירים את המורכבות שבהשגת נקודת ציון מדויקת, בזמן אמת, ללא ציוד מדידה מתקדם, ועל סמך מפות ותצלומים שיכולים לכלול "עיוות" מסוים בין המצוין על גביהם ובין המצב האמיתי בשטח.
ואולם, התרחיש הוא לא עוד בגדר דימיון: בעקבות יעד שהוצב בצה"ל להשיג יכולות שיאפשרו לכוחות הלוחמים "לדבר בשפת הנ.צ", עוסקות מספר חברות ביטחוניות בישראל במאמץ לסגור פערים טכנולוגיים שיאפשרו את היכולת הזאת. במקביל, אגף התקשוב במטה הכללי מכין תשתית מיחשובית שתאפשר לכוחות מזרועות שונות לדבר בשפה שתגדיר נקודות ציון אחידות. תהליכי הפיתוח של האמצעים שיאפשרו "שפת נ.צ" אחידה, הואצו בעקבות תרגיל שבו נבחנה באופן עקרוני היכולת הזו. בתרגיל התבקשו לוחמים מיחידת "אגוז" של פיקוד הצפון לאתר באמצעות מחשב נייד מיקום של 20 יעדים בשטח, ובבדיקה התברר כי 19 מנקודות הציון שרכשו היו מדויקות לגמרי.
"ההישג הזה, להגיע ל-19 מטרות מדויקות לגמרי מתוך 20 יעדים, הוא בגדר חלום שהתממש", אומר קצין בכיר בצה"ל בהתייחס לתוצאות האימון, שהיה גם בבחינת ניסוי. "הרצון שלנו לדבר בשפת הנ.צ נובע ממאפייני הלחימה הנדרשים בשטח האורבאני. הצורך להגיע לנ.צ מדויק חשוב בכל זירה, אבל בשטח העירוני הוא הכרחי במיוחד, כדי להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים בלתי מעורבים בלחימה". י
צוין, כי בין החברות שעוסקות בפיתוח מערכות שאמורות לסייע לצה"ל לדבר ב"שפת נ.צ" נמצאות החברות נס טי.אס.ג'י (NESS TSG) ו- אלביט מערכות, המפעילה בזרוע היבשה את מערכת השליטה והבקרה צי"ד (צבא יבשה דיגיטאלי). אלביט מערכות גם חשפה באחרונה מערכת בשם S-NAV, אשר מאפשרת ללוחמי החי"ר המשכיות מעקב ואיכון בתלת-מימד גם באזורים נטולי יכולות GPS או כאשר המשימה דורשת פעילות חשאית במיוחד. המערכת, בגודל של טלפון נייד (במשקל של 155 גרם) ממוקמת על גבי הלוחם הבודד, ומאפשרת פעילות רציפה גם תוך כדי מגוון פעילויות, כולל ירי וקפיצה. באמצעות אלגוריתמים מתקדמים, מאתרת המערכת את מיקומו של הלוחם תוך מדידת צעדיו, מהירות ההתקדמות והמרחק. בנוסף, מסוגלת המערכת לזהות את גובה השטח שעליו ממוקם הלוחם, וכן שינויי גובה, כמו בעלייה או בירידה מקומה לקומה בבניין.
בתוך כך, מציינים גורמים בחיל הקשר ובאגף התקשוב של צה"ל, כי באגף מפתחים תשתית כלל צה"לית, שתאפשר להעביר את המפות המבצעיות של זרוע היבשה, חיל האוויר, חיל הים, אגף המבצעים ואגף המודיעין, ל"שפת נ.צ" אחידה.
התהליך יכלול הקמת מאגר מטרות אחיד לצה"ל. עד כה, כל זרוע התבססה על שיטות חישוב שונות להצגת פני כדור הארץ באופן דו מימדי. במקרים מסוימים אפילו מערכים שונים באותה זרוע, כדוגמת מערך מטוסי הקרב ומערך מסוקי הקרב בחיל האוויר, השתמשו בשיטה נפרדת לחישוב נקודות ציון. כאשר יושלם המעבר למאגר מטרות אחיד כל הכוחות והגופים יוכלו לקבל נתונים אודות נקודות ציון גאוגרפיות, על בסיס אותה תשתית מיחשובית.
