האתגר השיעי-סוני
המשא ומתן בין איראן למערב מתנהל בינתיים על מי מנוחות, אולם מאחורי הקלעים מדובר במהלך בעל השלכות אדירות על הטרור הבינלאומיהאתגר השיעי-סוני
ניצן נוריאל
| 06/12/2014
בימים בהם מתנהלות שיחות בין המערב לבין האיראנים על סוגיית הגרעין ויש הטוענים כי אלו שיחות "אחרות" גלויות יותר, על בסיס הצעות מעשיות והאווירה טובה יותר, יש מקום לחזור ולהציץ לרגע, בהשלכות של מהלכים אלו על עולם הטרור בכלל והטרור הג'יהאדיסטי בפרט. מפת השותפים לניתוח זה כוללת את האיראנים עצמם, כמדינה תומכת ומובילת טרור בינלאומי (משום מה נושא זה אינו נכלל בשום מתאר של השיחות עם המעצמות, חרף פוטנציאל נפיצותו דווקא במערב), ארגוני הג'יהאד, באשר הם, ברמה המקומית (אל שבאב, בוקו חארם) והן ברמה העולמית –אל קעידה על סניפיו, שלוחיו ואלה השואפים להצטרף אליו.
הטרור השיעי בהובלה איראנית, באמצעות חיזבאללה (אם כי לא רק), נמצא בעימות חזיתי אל מול הטרור הסוני מבית מדרשו של אל-קעידה. שניהם רואים בטרור אמצעי לגיטימי ואף מועדף להשגת מטרתם הפוליטית, חברתית, להשלטת האיסלאם מבוסס שריעה - בדמות מדינת הלכה מוסלמית (וכמובן כל אחד רואה בשני את "הכופר"). כמובן שכל אחד מן הזרמים טוען שדרכו נכונה והם מקיזים אחד את דמו של השני לא פחות מהדם המוקז מהאויב המשותף (השטן הגדול והשטן הקטן).
הפתיח לעיל הינו התשתית הקצרה לשאלה מה יקרה בעולם הטרור הג'יהאדיסטי ביום שאחרי השגת הסכם כלשהו בין איראן, מנהיגת הטרור השיעי למערב. ובעיקר יש לשאול מה צריכה להיות המדיניות המערבית בתהליך ההידברות. למיטב שיפוטי, עצם הדיאלוג האיראני – מערבי מציב אתגרים גדולים בפני מנהיגי הטרור הן השיעי והן הסוני. היות וזה בין השאר מאבק על הגמוניה, ארוך שנים ועקוב מדם, הרי שנוצרים כעת לחצים על כל אחד מן הצדדים להסלים את צעדיו באופן שבטווח הקצר והבינוני יעלה מפלס הטרור העולמי על ידי שני הצדדים. הטרור השיעי על פלגיו ירצה להוכיח שעצם שיחותיו עם המערב הן טקטיקה ולא החלטה אסטרטגית להתקרב למערב, ושדרכם לעולם המושלם המבוסס על השריעה נותרה בעינה. הטרור הסוני על פלגיו ירצה להוכיח שדרכו, היא הדרך הנכונה והשיעה היא זו שמתרפסת למערב, ומנקודת מבטו ירצה להגביר את הטרור העולמי כדי לזכות באהדתם של מאמיניו וכך המאבק השיעי – סוני בעצם מקבל "בזכות " השיחות עם המערב, מימד נוסף ומתגבר של פוטנציאל טרור עולמי.
סדר העדיפות העולמי (ואף הישראלי) להוציא את איראן ממעגל היכולת הגרעינית, עשוי להניח בצד את הפוטנציאל הגלום בהמשכו של הטרור העולמי הגי'האדיסטי, אמנם ככל שניתן לתאר אין הכרח שמאמץ נטרול אחד יהיה על חשבון מאמץ נטרול אחר. על העולם המערבי לקיים בעצם מאמץ מקביל, בצידו האחד לעשות כל מאמץ לנטרל את איראן מיכולותיה הגרעיניות (בין השאר משום השפעתם על יכולות הטרור) ובצידו האחר להמשיך ולפגוע בטרור הג'יהאדיסטי ללא אבחנה בין שולחיו (השיעי או הסוני).
ללא קיום מדינות ברורה וחד משמעית בשני ערוצים אלו בו זמנית, עשוי העולם המערבי למצוא עצמו מנטרל זמנית את האיראנים מיכולתם הגרעינית, אך מדמם למוות כלכלית ופיזית בשל גלי טרור שהם תוצר השיחות, כפי שהוסבר לעיל. לפיכך חיוני להכניס לשיחות הגרעין עם האיראנים את המימד של מניעת והימנעות מטרור כמרכיב המשולב בצמצום השפעתה השלילית של האיראנים על יציבות העולם, הסרת/הקלת הסנקציות צריכה להיות גם כנגד צמצום משמעותי בתמיכה בחיזבאללה (הוכר כארגון טרור גם על ידי האירופאים) ובמרכיבים נוספים הבאים לידי ביטוי במדיניות האיראנית התומכת ומלווה טרור בינלאומי.
המשא ומתן בין איראן למערב מתנהל בינתיים על מי מנוחות, אולם מאחורי הקלעים מדובר במהלך בעל השלכות אדירות על הטרור הבינלאומיהאתגר השיעי-סוני
ניצן נוריאל
| 06/12/2014
בימים בהם מתנהלות שיחות בין המערב לבין האיראנים על סוגיית הגרעין ויש הטוענים כי אלו שיחות "אחרות" גלויות יותר, על בסיס הצעות מעשיות והאווירה טובה יותר, יש מקום לחזור ולהציץ לרגע, בהשלכות של מהלכים אלו על עולם הטרור בכלל והטרור הג'יהאדיסטי בפרט. מפת השותפים לניתוח זה כוללת את האיראנים עצמם, כמדינה תומכת ומובילת טרור בינלאומי (משום מה נושא זה אינו נכלל בשום מתאר של השיחות עם המעצמות, חרף פוטנציאל נפיצותו דווקא במערב), ארגוני הג'יהאד, באשר הם, ברמה המקומית (אל שבאב, בוקו חארם) והן ברמה העולמית –אל קעידה על סניפיו, שלוחיו ואלה השואפים להצטרף אליו.
הטרור השיעי בהובלה איראנית, באמצעות חיזבאללה (אם כי לא רק), נמצא בעימות חזיתי אל מול הטרור הסוני מבית מדרשו של אל-קעידה. שניהם רואים בטרור אמצעי לגיטימי ואף מועדף להשגת מטרתם הפוליטית, חברתית, להשלטת האיסלאם מבוסס שריעה - בדמות מדינת הלכה מוסלמית (וכמובן כל אחד רואה בשני את "הכופר"). כמובן שכל אחד מן הזרמים טוען שדרכו נכונה והם מקיזים אחד את דמו של השני לא פחות מהדם המוקז מהאויב המשותף (השטן הגדול והשטן הקטן).
הפתיח לעיל הינו התשתית הקצרה לשאלה מה יקרה בעולם הטרור הג'יהאדיסטי ביום שאחרי השגת הסכם כלשהו בין איראן, מנהיגת הטרור השיעי למערב. ובעיקר יש לשאול מה צריכה להיות המדיניות המערבית בתהליך ההידברות. למיטב שיפוטי, עצם הדיאלוג האיראני – מערבי מציב אתגרים גדולים בפני מנהיגי הטרור הן השיעי והן הסוני. היות וזה בין השאר מאבק על הגמוניה, ארוך שנים ועקוב מדם, הרי שנוצרים כעת לחצים על כל אחד מן הצדדים להסלים את צעדיו באופן שבטווח הקצר והבינוני יעלה מפלס הטרור העולמי על ידי שני הצדדים. הטרור השיעי על פלגיו ירצה להוכיח שעצם שיחותיו עם המערב הן טקטיקה ולא החלטה אסטרטגית להתקרב למערב, ושדרכם לעולם המושלם המבוסס על השריעה נותרה בעינה. הטרור הסוני על פלגיו ירצה להוכיח שדרכו, היא הדרך הנכונה והשיעה היא זו שמתרפסת למערב, ומנקודת מבטו ירצה להגביר את הטרור העולמי כדי לזכות באהדתם של מאמיניו וכך המאבק השיעי – סוני בעצם מקבל "בזכות " השיחות עם המערב, מימד נוסף ומתגבר של פוטנציאל טרור עולמי.
סדר העדיפות העולמי (ואף הישראלי) להוציא את איראן ממעגל היכולת הגרעינית, עשוי להניח בצד את הפוטנציאל הגלום בהמשכו של הטרור העולמי הגי'האדיסטי, אמנם ככל שניתן לתאר אין הכרח שמאמץ נטרול אחד יהיה על חשבון מאמץ נטרול אחר. על העולם המערבי לקיים בעצם מאמץ מקביל, בצידו האחד לעשות כל מאמץ לנטרל את איראן מיכולותיה הגרעיניות (בין השאר משום השפעתם על יכולות הטרור) ובצידו האחר להמשיך ולפגוע בטרור הג'יהאדיסטי ללא אבחנה בין שולחיו (השיעי או הסוני).
ללא קיום מדינות ברורה וחד משמעית בשני ערוצים אלו בו זמנית, עשוי העולם המערבי למצוא עצמו מנטרל זמנית את האיראנים מיכולתם הגרעינית, אך מדמם למוות כלכלית ופיזית בשל גלי טרור שהם תוצר השיחות, כפי שהוסבר לעיל. לפיכך חיוני להכניס לשיחות הגרעין עם האיראנים את המימד של מניעת והימנעות מטרור כמרכיב המשולב בצמצום השפעתה השלילית של האיראנים על יציבות העולם, הסרת/הקלת הסנקציות צריכה להיות גם כנגד צמצום משמעותי בתמיכה בחיזבאללה (הוכר כארגון טרור גם על ידי האירופאים) ובמרכיבים נוספים הבאים לידי ביטוי במדיניות האיראנית התומכת ומלווה טרור בינלאומי.
הטרור השיעי בהובלה איראנית, באמצעות חיזבאללה (אם כי לא רק), נמצא בעימות חזיתי אל מול הטרור הסוני מבית מדרשו של אל-קעידה. שניהם רואים בטרור אמצעי לגיטימי ואף מועדף להשגת מטרתם הפוליטית, חברתית, להשלטת האיסלאם מבוסס שריעה - בדמות מדינת הלכה מוסלמית (וכמובן כל אחד רואה בשני את "הכופר"). כמובן שכל אחד מן הזרמים טוען שדרכו נכונה והם מקיזים אחד את דמו של השני לא פחות מהדם המוקז מהאויב המשותף (השטן הגדול והשטן הקטן).
הפתיח לעיל הינו התשתית הקצרה לשאלה מה יקרה בעולם הטרור הג'יהאדיסטי ביום שאחרי השגת הסכם כלשהו בין איראן, מנהיגת הטרור השיעי למערב. ובעיקר יש לשאול מה צריכה להיות המדיניות המערבית בתהליך ההידברות. למיטב שיפוטי, עצם הדיאלוג האיראני – מערבי מציב אתגרים גדולים בפני מנהיגי הטרור הן השיעי והן הסוני. היות וזה בין השאר מאבק על הגמוניה, ארוך שנים ועקוב מדם, הרי שנוצרים כעת לחצים על כל אחד מן הצדדים להסלים את צעדיו באופן שבטווח הקצר והבינוני יעלה מפלס הטרור העולמי על ידי שני הצדדים. הטרור השיעי על פלגיו ירצה להוכיח שעצם שיחותיו עם המערב הן טקטיקה ולא החלטה אסטרטגית להתקרב למערב, ושדרכם לעולם המושלם המבוסס על השריעה נותרה בעינה. הטרור הסוני על פלגיו ירצה להוכיח שדרכו, היא הדרך הנכונה והשיעה היא זו שמתרפסת למערב, ומנקודת מבטו ירצה להגביר את הטרור העולמי כדי לזכות באהדתם של מאמיניו וכך המאבק השיעי – סוני בעצם מקבל "בזכות " השיחות עם המערב, מימד נוסף ומתגבר של פוטנציאל טרור עולמי.
סדר העדיפות העולמי (ואף הישראלי) להוציא את איראן ממעגל היכולת הגרעינית, עשוי להניח בצד את הפוטנציאל הגלום בהמשכו של הטרור העולמי הגי'האדיסטי, אמנם ככל שניתן לתאר אין הכרח שמאמץ נטרול אחד יהיה על חשבון מאמץ נטרול אחר. על העולם המערבי לקיים בעצם מאמץ מקביל, בצידו האחד לעשות כל מאמץ לנטרל את איראן מיכולותיה הגרעיניות (בין השאר משום השפעתם על יכולות הטרור) ובצידו האחר להמשיך ולפגוע בטרור הג'יהאדיסטי ללא אבחנה בין שולחיו (השיעי או הסוני).
ללא קיום מדינות ברורה וחד משמעית בשני ערוצים אלו בו זמנית, עשוי העולם המערבי למצוא עצמו מנטרל זמנית את האיראנים מיכולתם הגרעינית, אך מדמם למוות כלכלית ופיזית בשל גלי טרור שהם תוצר השיחות, כפי שהוסבר לעיל. לפיכך חיוני להכניס לשיחות הגרעין עם האיראנים את המימד של מניעת והימנעות מטרור כמרכיב המשולב בצמצום השפעתה השלילית של האיראנים על יציבות העולם, הסרת/הקלת הסנקציות צריכה להיות גם כנגד צמצום משמעותי בתמיכה בחיזבאללה (הוכר כארגון טרור גם על ידי האירופאים) ובמרכיבים נוספים הבאים לידי ביטוי במדיניות האיראנית התומכת ומלווה טרור בינלאומי.
