מסתמן: עסקאות נוספות ל"כפיר"
ביטאון חיל האוויר מביא את סיפור הקאם-בק של המטוס, בגיליונו החדש שיראה אור ביום א'
הגנה לישראל
| 19/05/2011
"היה זה ערב יום העצמאות של ישראל וגבוה מעל נמל-התעופה בן גוריון התגלגל מטוס קרב משולש כנף שביצע את תמרוניו בחן ובדייקנות. מה שהפך את טיסת הבכורה לראויה לציון היא העובדה שלאחר הסתמכות בת שנים על מטוסי קרב צרפתיים ואמריקאיים, יוצרים הישראלים מטוס במו ידיהם".
במילים חגיגיות אלו נפתח גליון בטאון חיל-האוויר מאוגוסט 1975. כארבעה חודשים לפני כן, בערב יום העצמאות, נמסרו שני מטוסי הכפיר הראשונים לחיל-האוויר הישראלי וחזון "מטוס הקרב הישראלי" הפך למציאות עם טיסת הבכורה אשר תוארה בבטאון.
בתודעה הלאומית הוא אכן התקבע כמטוס הקרב הישראלי הראשון, אבל רק מעטים יודעים כי כיום, כמעט 40 שנה לאחר אותו ערב חגיגי בנתב"ג, ביצע הכפיר קפיצת מדרגה אל תוך המאה ה-21, קפיצה שמביאה עימה את מיטב הטכנולוגיה והחימוש של שנת 2013 והופכת אותו למטוס בעל יכולות מגוונות ואטרקטיביות עבור לקוחות בעולם כולו.
"בתחום הקריטי של 'מגלה ראשון – יורה ראשון' יש לכפיר כיום יכולות שאינן נופלות מאף מטוס קרב מערבי או מזרחי מהדור הרביעי ( F-15, F-16, יורופייטר, ראפאל, מיג-29, סוחוי-30) והוא מתחרה מהשורה הראשונה עם מטוסים לא חמקנים שיוצרו בעשורים האחרונים", אומר אורן אבירם, מנהל שיווק ופיתוח עסקי במפעל "להב" של התעשייה האווירית. "אם ניקח בחשבון שהטכנולוגיה והמחשוב המותקנים במטוסי דור רביעי החדשים ביותר היא בת כעשור, בכפיר 'בלוק 60' לעומת זאת מותקנת הטכנולוגיה החדישה ביותר שמיוצרת כיום ופה טמון היתרון".
מצב זה מתאפשר בזכות התצורה הייחודית של מערכות המטוס אותה מסביר יוסי מלמד, מנהל "להב": "אנחנו עובדים בארכיטקטורה פתוחה, עובדה המאפשרת לנו להמשיך ולהכניס למטוסים חידושים בתחומי מחשוב ואוויוניקה ובעצם לשדרג אותו כל הזמן, להבדיל ממטוסי קרב אחרים".
הכפיר "בלוק 60" מודל 2013 הוא מטוס מחודש, כזה שעובר "הפשטה" (סטריפינג) לפני תחילת תהליך השדרוג. "בין אם זה כפיר שהגיע מלקוח זר או בין אם זה כפיר מקומי, מורידים הכל עד שנשאר רק מה שנקרא 'הצינור', קרי הגליל המרכזי המהווה את גוף המטוס. לאחר מכן מתקינים הכל חדש ואם צריך אנחנו מייצרים חלקים על פי הצורך", מסביר מלמד. "כמובן שגם הציוד המותקן במטוס כולו חדש: חיווט, אוויוניקה, מחשוב, מכ"ם, סוגי החימוש המגוונים ומערכות מטוס במצב של אפס שעות טיסה".
במהלך תהליך הסטריפינג נבדק גוף המטוס עד לברגים הקטנים ביותר. "אחרי התהליך שהמטוס עובר במפעל 'להב', אנחנו מוציאים אותו מכאן עם יכולת לטוס 8,000 שעות טיסה באחריות יצרן, כלומר מטוס שיכול לטוס עשרות שנים", מסביר אבירם. למרות שכאמור מדובר במטוס ותיק, לא נרשמו עד היום מקרים בהם דווח על סדקים משמעותיים או עייפות חומר באחד מהמטוסים.
אחרי שמסתיים התהליך הנוגע לגוף המטוס, מגיע שלב התקנת המערכות. אחת העיקריות שבהן היא גרסת ייצוא למערכת Data Link המותקנת בכפיר מתוצרת "להב" וגם בכל מטוסי הקרב של חיל-האוויר לקישור בין המטוסים, מערכות פיקוד שליטה וחימוש. המערכת הופכת את הכפיר למטוס המותאם לזירת הקרב של המאה ה-21, אותו שדה קרב המתבסס על ריבוי נתונים, קישוריות מתמדת ובעיקר עיבוד נתונים במהירות שיא כדי לנקוט פעולות נדרשות מול מטרות בעלות אורך חשיפה קצר וחתימה נמוכה.
אחד מהלקוחות הוותיקים והעיקריים של הכפיר הוא חיל-האוויר של קולומביה. "קולומביה היא מדינה הנמצאת בלחימה", מסביר אורן. "הכפירים שם עובדים ותוקפים ונמצאים בפעילות מבצעית רציפה ואינטנסיבית לאורך שנים".
עד לפני כמה שנים הפעילו הקולומביאנים כתריסר מטוסי כפיר בתצורה של דור שלישי. "בפרויקט הקולומביאני עמדו בפנינו כמה אתגרים מהותיים", מפרט אורן. "היינו צריכים לשדרג את המטוסים שהיו ברשותם מדור שלישי לדור רביעי, כמו כן להכפיל את מספר מטוסי הכפיר של קולומביה ולבסוף, היינו אמורים לבצע את הפרויקט הגדול הזה בתוך פרק זמן של שלוש שנים".
וכך היה. המטוסים הקולומביאניים עברו כולם את תהליך השדרוג והפכו למטוסים חדשים באותו פרק זמן שהוקצה לפרויקט כך שביום העצמאות הקולומביאני שנקבע כמועד סיום, חלף בשמי המדינה מבנה מרשים של 24 מטוסי כפיר מחודשים.
"אחד הדברים העיקריים עליהם שמנו דגש בפרויקט זה היא רמת שמישות גבוהה", מדגיש מלמד ולא חלף זמן רב עד שרמת השמישות עמדה למבחן. חיל-האוויר הקולומביאני קיבל הזמנה יוקרתית להשתתף בסדנת "רד פלאג" המפורסמת בארה"ב. הכפירים הקולומביאניים טסו מעל 2000 מייל עד לבסיס נליס בנבאדה, בעזרת יכולת התדלוק האווירי החדשה המהווה חלק מהשדרוג והגיעו כולם בשלום אלא שהטיסה הארוכה היוותה רק הקדמה לכל מה שהתרחש בסדנה.
"בחלק מהמטסים במהלך הסדנה יצאו מטוסי דור רביעי מתקדמים ממדינות שונות בהרכב חלקי עקב בעיות שמישות, בעוד הכפירים הפגינו שמישות מלאה במטסים והביאו תוצאות מצוינות", מפרט אורן. "הם עמדו במשימותיהם, הביאו חימוש למטרות ואף הפתיעו ביכולתם ההתקפית בקרבות אוויר-אוויר: מטוסי הכפיר המשודרגים בעלי מכ"ם מתקדם, פודי ל"א, חימוש אוויר-אוויר ארוך טווח ואוויוניקה מתקדמת הצליחו להפיל מטוסי דור רביעי אמריקאיים שטסו בתור 'כוח אדום' מולם. חוות הדעת של המשתתפים האמריקאיים אודות הטייסים הקולומביאניים ומטוסי הכפיר שלהם, הייתה מצוינת ויש לכך אינדיקציות רבות באינטרנט".
אחד המוטיבים המרכזיים עליו שמים אנשי "להב" את הדגש בכל הקשור בכפיר "בלוק 60" של שנת 2013, הוא מוטיב "עלות-תועלת" המאפיין את המטוס.
"הכפיר מיישר קו למטוסי דור רביעי ומביא בין 80-120 אחוז מהיכולות שלהם מבחינת אוויוניקה, חימוש, מטעדים ופודים כגון 'לייטנינג' לתקיפת לילה ויכולות ציון לייזר לתקיפה מדוייקת, יכולות מכ"ם הכוללות מיפוי קרקעי ברזולוציה גבוהה, יכולת SAR המאפשרת איסוף מידע ותקיפה בכל מזג-אוויר וכל זאת בשליש מחיר לעומת מטוסי דור רביעי ובעלות של רבע מעלות שעת טיסה של מטוסים מערביים חד-מנועיים מהדור הרביעי", מפרט אבירם ומלמד מוסיף כי "הלקוח מקבל מטוס בעל יכולות מכ"ם, מחשוב וחימוש מתקדמות במחיר שהוא נמוך משמעותית ממטוסים זהים בשוק".
התוצאה היא שמדינות נוספות כבר הביעו עניין בכפיר, ביניהן גם מדינות באירופה. גרסת "בלוק 60" למדינות נאט"ו תכלול קישוריות, מכ"ם מתקדם מסוג AESA המאפשר פעילות ביותר ממוד אחד בו-זמנית ועוד יכולות מתקדמות מאוד. מעבר לכך התווספה כאמור גם יכולת התדלוק האווירי המקנה למטוס טווח פעילות רחב בהרבה וישנם שינויים מהותיים בתא הטייס.
"תא הטייס של הכפיר עבר שינוי גדול", מסביר אורן. "יש מסך מכ"ם צבעוני, מפה נעה, מחשב משימה חדש ורב-עוצמה ויכולת HOTAS המאפשרת שליטה על פעולות רבות מבלי להסיר את הידיים מהסטיק".
כעת יכול הכפיר לנעול על עד 64 מטרות, לשתף אותן עם מטוסים אחרים ולקבל חיווי מי נעול על מי. "יכולות המכ"ם להפריד מטרות ולסווגן יחד עם השיתוף ברשת מאפשרות קבלת תמונה מלאה על שדה הקרב", אומר אורן. "לכפיר יש שח"מ (שטח חתך מכ"ם) נמוך מאוד ובשילוב עם יכולות המכ"ם שלו הוא 'רואה ראשון – יורה ראשון' טוב יותר מרוב מטוסי הקרב אחרים מדור רביעי".
גם בנושא החימוש הכפיר נמצא בקדמת הבמה. "ניתן לתלות על הכפיר כל סוג של חימוש בתשע התחנות", מציין מלמד. "שילבנו בכפיר חימוש מונחה GPS, חימוש מונחה לייזר שנעזר בפוד ציון, פצצות אוטונומיות מונחות תמונה מסוג 'ספייס' וטילי אוויר-אוויר מתקדמים כפיתון-5 וטילי BVR מקבילים ל-AMRAAM".
מתברר כי ליכולות הללו יש גם הוכחות במציאות: כאמור, קולומביה פעילה מאוד עם הכפירים המשודרגים בתחום אוויר-קרקע, תקיפות מדויקות במזג-אוויר גרוע ובלילה כך שהכפירים מבצעיים ובשימוש כל שעות היממה.
מלמד מסתכל קדימה באופטימיות. "בשנים הקרובות הכוונה היא למכור בין שתיים לשלוש טייסות".
27 ביוני 1979 היה יום טוב לשיאים עולמיים ואכן, שניים כאלה נקבעו. היה זה היום בו הפיל לראשונה מטוס F-15 מטוס אויב, אבל מה שמעניין יותר הייתה הפלת הבכורה העולמית של מטוס הכפיר.
מי שמחזיק בשיא העולמי היה אז סרן ש' שאמר בגליון אוגוסט 1979 של הבטאון: "נכנסתי קצת עם פיק ברכיים אבל כשאתה בפנים הכל מסתדר" והיום כאשר סא"ל (מיל') שי אשל מביט על הקרב ההוא הוא אומר כי בדיעבד אפשר אפילו היה להפיל יותר מיגים סוריים.
"הגיחה באותו יום נועדה לפגוע במיגים סוריים שהטרידו טיסות צילום של חיל-האוויר שעקבו אחרי הכנסת סוללות טילים לבקעת הלבנון", הוא מתאר.
לזוג הקורנסים (פאנטומים) שצילמו התלוו שתי רביעיות יירוט. "רביעייה אחת שהורכבה מבזים (F-15) הייתה גלויה. הם דיברו בקשר והסתובבו מעל ביירות ואילו הרביעייה שלנו שהורכבה משני בזים ושני כפירים שמרה על דממת אלחוט והייתה בגובה נמוך מחוץ לאזור".
הקורנסים החלו להצפין מאזור ים המלח ולצבור גובה כדי להגיע לרום של 60,000 רגל ממנו מתבצע הצילום. הסורים שאיכנו את הטיסה הוציאו שמיניית מיגים מאזור דמשק לכיוון בקעת הלבנון.
"מיד לאחר מכן החלו הבזים לייצר מגע מכ"ם עם המיגים בעוד מטוסי הצילום מפנים זנב אל המטוסים הסוריים שטסים לקראתם מבלי דעת שהם מגיעים אל מלכודת מובנית", מתאר אשל. "אז הבקר הפנה את הבזים למפגש וניתן אישור אש חופשית".
כך החל הקרב האווירי ההיסטורי. בעוד הרביעייה הדוממת של אשל מתחילה לצבור גובה לכיוון הקרב, פתחה רביעיית הבזים באש. "השלכנו בידונים אבל בידון הגחון שלי נתקע עקב תקלה. בעודי צובר גובה חלפו מעל ראשינו הטילים ששיגרה רביעיית הבזים. גם אנחנו נכנסנו לקרב והבחנתי במיג מסתחרר שהנחתי שעומד להתרסק ולכן לא הקדשתי לו מאמץ. בדיעבד הוא נחת בשלום ופספסתי הפלה נוחה".
רשת הקשר התמלאה בהרבה צעקות והאוויר התמלא בטילים אשר שוגרו בזה אחר זה. "הבחנתי בשני מיגים פונים מזרחה והתיישבתי עליהם. מטווח של כ-1500 מטר שיגרתי לעבר המוביל טיל שהתפוצץ 2-3 מטרים מאחוריו. הוא החל להוציא עשן אך הטייס המשיך להטיס אותו. התקרבתי למרחק קצר ממנו כדי לסגור עניין עם התותחים ואז הוא נטש ובדיעבד התברר שרגע זה נקלט בעדשות מצלמת התותח".
אשל ניסה גם להפיל את המיג השני. "שנינו היינו במהירות נמוכה ולכן ניסיתי לצבור מהירות ולהרים את האף. הגעתי לנתוני שיגור, הוצאתי טיל אך לאכזבתי הוא לא פגע במטרה. צמצמתי מרחק כדי להפילו בתותח אך הוא התהפך, נכנס לענן וכך איבדתי את ההזדמנות".
בסיום הקרב ההמוני שנמשך זמן קצר ביותר התברר כי הופלו חמישה מיגים, אך עם הנחיתה בבסיס, התברר כי הקרב האמיתי רק החל.
"טייסי הבזים טענו כי כל ההפלות שייכות להם", נזכר אשל. "יחד עם אביהו בן-נון נסעתי לתחקיר בו השתתף גם עזר ויצמן שהיה אז שר בממשלה ובסיומו של התחקיר נקבע כי אכן ההפלה שייכת לי".
"היה זה ערב יום העצמאות של ישראל וגבוה מעל נמל-התעופה בן גוריון התגלגל מטוס קרב משולש כנף שביצע את תמרוניו בחן ובדייקנות. מה שהפך את טיסת הבכורה לראויה לציון היא העובדה שלאחר הסתמכות בת שנים על מטוסי קרב צרפתיים ואמריקאיים, יוצרים הישראלים מטוס במו ידיהם".
במילים חגיגיות אלו נפתח גליון בטאון חיל-האוויר מאוגוסט 1975. כארבעה חודשים לפני כן, בערב יום העצמאות, נמסרו שני מטוסי הכפיר הראשונים לחיל-האוויר הישראלי וחזון "מטוס הקרב הישראלי" הפך למציאות עם טיסת הבכורה אשר תוארה בבטאון.
בתודעה הלאומית הוא אכן התקבע כמטוס הקרב הישראלי הראשון, אבל רק מעטים יודעים כי כיום, כמעט 40 שנה לאחר אותו ערב חגיגי בנתב"ג, ביצע הכפיר קפיצת מדרגה אל תוך המאה ה-21, קפיצה שמביאה עימה את מיטב הטכנולוגיה והחימוש של שנת 2013 והופכת אותו למטוס בעל יכולות מגוונות ואטרקטיביות עבור לקוחות בעולם כולו.
"בתחום הקריטי של 'מגלה ראשון – יורה ראשון' יש לכפיר כיום יכולות שאינן נופלות מאף מטוס קרב מערבי או מזרחי מהדור הרביעי ( F-15, F-16, יורופייטר, ראפאל, מיג-29, סוחוי-30) והוא מתחרה מהשורה הראשונה עם מטוסים לא חמקנים שיוצרו בעשורים האחרונים", אומר אורן אבירם, מנהל שיווק ופיתוח עסקי במפעל "להב" של התעשייה האווירית. "אם ניקח בחשבון שהטכנולוגיה והמחשוב המותקנים במטוסי דור רביעי החדשים ביותר היא בת כעשור, בכפיר 'בלוק 60' לעומת זאת מותקנת הטכנולוגיה החדישה ביותר שמיוצרת כיום ופה טמון היתרון".
מצב זה מתאפשר בזכות התצורה הייחודית של מערכות המטוס אותה מסביר יוסי מלמד, מנהל "להב": "אנחנו עובדים בארכיטקטורה פתוחה, עובדה המאפשרת לנו להמשיך ולהכניס למטוסים חידושים בתחומי מחשוב ואוויוניקה ובעצם לשדרג אותו כל הזמן, להבדיל ממטוסי קרב אחרים".
הכפיר "בלוק 60" מודל 2013 הוא מטוס מחודש, כזה שעובר "הפשטה" (סטריפינג) לפני תחילת תהליך השדרוג. "בין אם זה כפיר שהגיע מלקוח זר או בין אם זה כפיר מקומי, מורידים הכל עד שנשאר רק מה שנקרא 'הצינור', קרי הגליל המרכזי המהווה את גוף המטוס. לאחר מכן מתקינים הכל חדש ואם צריך אנחנו מייצרים חלקים על פי הצורך", מסביר מלמד. "כמובן שגם הציוד המותקן במטוס כולו חדש: חיווט, אוויוניקה, מחשוב, מכ"ם, סוגי החימוש המגוונים ומערכות מטוס במצב של אפס שעות טיסה".
במהלך תהליך הסטריפינג נבדק גוף המטוס עד לברגים הקטנים ביותר. "אחרי התהליך שהמטוס עובר במפעל 'להב', אנחנו מוציאים אותו מכאן עם יכולת לטוס 8,000 שעות טיסה באחריות יצרן, כלומר מטוס שיכול לטוס עשרות שנים", מסביר אבירם. למרות שכאמור מדובר במטוס ותיק, לא נרשמו עד היום מקרים בהם דווח על סדקים משמעותיים או עייפות חומר באחד מהמטוסים.
אחרי שמסתיים התהליך הנוגע לגוף המטוס, מגיע שלב התקנת המערכות. אחת העיקריות שבהן היא גרסת ייצוא למערכת Data Link המותקנת בכפיר מתוצרת "להב" וגם בכל מטוסי הקרב של חיל-האוויר לקישור בין המטוסים, מערכות פיקוד שליטה וחימוש. המערכת הופכת את הכפיר למטוס המותאם לזירת הקרב של המאה ה-21, אותו שדה קרב המתבסס על ריבוי נתונים, קישוריות מתמדת ובעיקר עיבוד נתונים במהירות שיא כדי לנקוט פעולות נדרשות מול מטרות בעלות אורך חשיפה קצר וחתימה נמוכה.
אחד מהלקוחות הוותיקים והעיקריים של הכפיר הוא חיל-האוויר של קולומביה. "קולומביה היא מדינה הנמצאת בלחימה", מסביר אורן. "הכפירים שם עובדים ותוקפים ונמצאים בפעילות מבצעית רציפה ואינטנסיבית לאורך שנים".
עד לפני כמה שנים הפעילו הקולומביאנים כתריסר מטוסי כפיר בתצורה של דור שלישי. "בפרויקט הקולומביאני עמדו בפנינו כמה אתגרים מהותיים", מפרט אורן. "היינו צריכים לשדרג את המטוסים שהיו ברשותם מדור שלישי לדור רביעי, כמו כן להכפיל את מספר מטוסי הכפיר של קולומביה ולבסוף, היינו אמורים לבצע את הפרויקט הגדול הזה בתוך פרק זמן של שלוש שנים".
וכך היה. המטוסים הקולומביאניים עברו כולם את תהליך השדרוג והפכו למטוסים חדשים באותו פרק זמן שהוקצה לפרויקט כך שביום העצמאות הקולומביאני שנקבע כמועד סיום, חלף בשמי המדינה מבנה מרשים של 24 מטוסי כפיר מחודשים.
"אחד הדברים העיקריים עליהם שמנו דגש בפרויקט זה היא רמת שמישות גבוהה", מדגיש מלמד ולא חלף זמן רב עד שרמת השמישות עמדה למבחן. חיל-האוויר הקולומביאני קיבל הזמנה יוקרתית להשתתף בסדנת "רד פלאג" המפורסמת בארה"ב. הכפירים הקולומביאניים טסו מעל 2000 מייל עד לבסיס נליס בנבאדה, בעזרת יכולת התדלוק האווירי החדשה המהווה חלק מהשדרוג והגיעו כולם בשלום אלא שהטיסה הארוכה היוותה רק הקדמה לכל מה שהתרחש בסדנה.
"בחלק מהמטסים במהלך הסדנה יצאו מטוסי דור רביעי מתקדמים ממדינות שונות בהרכב חלקי עקב בעיות שמישות, בעוד הכפירים הפגינו שמישות מלאה במטסים והביאו תוצאות מצוינות", מפרט אורן. "הם עמדו במשימותיהם, הביאו חימוש למטרות ואף הפתיעו ביכולתם ההתקפית בקרבות אוויר-אוויר: מטוסי הכפיר המשודרגים בעלי מכ"ם מתקדם, פודי ל"א, חימוש אוויר-אוויר ארוך טווח ואוויוניקה מתקדמת הצליחו להפיל מטוסי דור רביעי אמריקאיים שטסו בתור 'כוח אדום' מולם. חוות הדעת של המשתתפים האמריקאיים אודות הטייסים הקולומביאניים ומטוסי הכפיר שלהם, הייתה מצוינת ויש לכך אינדיקציות רבות באינטרנט".
אחד המוטיבים המרכזיים עליו שמים אנשי "להב" את הדגש בכל הקשור בכפיר "בלוק 60" של שנת 2013, הוא מוטיב "עלות-תועלת" המאפיין את המטוס.
"הכפיר מיישר קו למטוסי דור רביעי ומביא בין 80-120 אחוז מהיכולות שלהם מבחינת אוויוניקה, חימוש, מטעדים ופודים כגון 'לייטנינג' לתקיפת לילה ויכולות ציון לייזר לתקיפה מדוייקת, יכולות מכ"ם הכוללות מיפוי קרקעי ברזולוציה גבוהה, יכולת SAR המאפשרת איסוף מידע ותקיפה בכל מזג-אוויר וכל זאת בשליש מחיר לעומת מטוסי דור רביעי ובעלות של רבע מעלות שעת טיסה של מטוסים מערביים חד-מנועיים מהדור הרביעי", מפרט אבירם ומלמד מוסיף כי "הלקוח מקבל מטוס בעל יכולות מכ"ם, מחשוב וחימוש מתקדמות במחיר שהוא נמוך משמעותית ממטוסים זהים בשוק".
התוצאה היא שמדינות נוספות כבר הביעו עניין בכפיר, ביניהן גם מדינות באירופה. גרסת "בלוק 60" למדינות נאט"ו תכלול קישוריות, מכ"ם מתקדם מסוג AESA המאפשר פעילות ביותר ממוד אחד בו-זמנית ועוד יכולות מתקדמות מאוד. מעבר לכך התווספה כאמור גם יכולת התדלוק האווירי המקנה למטוס טווח פעילות רחב בהרבה וישנם שינויים מהותיים בתא הטייס.
"תא הטייס של הכפיר עבר שינוי גדול", מסביר אורן. "יש מסך מכ"ם צבעוני, מפה נעה, מחשב משימה חדש ורב-עוצמה ויכולת HOTAS המאפשרת שליטה על פעולות רבות מבלי להסיר את הידיים מהסטיק".
כעת יכול הכפיר לנעול על עד 64 מטרות, לשתף אותן עם מטוסים אחרים ולקבל חיווי מי נעול על מי. "יכולות המכ"ם להפריד מטרות ולסווגן יחד עם השיתוף ברשת מאפשרות קבלת תמונה מלאה על שדה הקרב", אומר אורן. "לכפיר יש שח"מ (שטח חתך מכ"ם) נמוך מאוד ובשילוב עם יכולות המכ"ם שלו הוא 'רואה ראשון – יורה ראשון' טוב יותר מרוב מטוסי הקרב אחרים מדור רביעי".
גם בנושא החימוש הכפיר נמצא בקדמת הבמה. "ניתן לתלות על הכפיר כל סוג של חימוש בתשע התחנות", מציין מלמד. "שילבנו בכפיר חימוש מונחה GPS, חימוש מונחה לייזר שנעזר בפוד ציון, פצצות אוטונומיות מונחות תמונה מסוג 'ספייס' וטילי אוויר-אוויר מתקדמים כפיתון-5 וטילי BVR מקבילים ל-AMRAAM".
מתברר כי ליכולות הללו יש גם הוכחות במציאות: כאמור, קולומביה פעילה מאוד עם הכפירים המשודרגים בתחום אוויר-קרקע, תקיפות מדויקות במזג-אוויר גרוע ובלילה כך שהכפירים מבצעיים ובשימוש כל שעות היממה.
מלמד מסתכל קדימה באופטימיות. "בשנים הקרובות הכוונה היא למכור בין שתיים לשלוש טייסות".
27 ביוני 1979 היה יום טוב לשיאים עולמיים ואכן, שניים כאלה נקבעו. היה זה היום בו הפיל לראשונה מטוס F-15 מטוס אויב, אבל מה שמעניין יותר הייתה הפלת הבכורה העולמית של מטוס הכפיר.
מי שמחזיק בשיא העולמי היה אז סרן ש' שאמר בגליון אוגוסט 1979 של הבטאון: "נכנסתי קצת עם פיק ברכיים אבל כשאתה בפנים הכל מסתדר" והיום כאשר סא"ל (מיל') שי אשל מביט על הקרב ההוא הוא אומר כי בדיעבד אפשר אפילו היה להפיל יותר מיגים סוריים.
"הגיחה באותו יום נועדה לפגוע במיגים סוריים שהטרידו טיסות צילום של חיל-האוויר שעקבו אחרי הכנסת סוללות טילים לבקעת הלבנון", הוא מתאר.
לזוג הקורנסים (פאנטומים) שצילמו התלוו שתי רביעיות יירוט. "רביעייה אחת שהורכבה מבזים (F-15) הייתה גלויה. הם דיברו בקשר והסתובבו מעל ביירות ואילו הרביעייה שלנו שהורכבה משני בזים ושני כפירים שמרה על דממת אלחוט והייתה בגובה נמוך מחוץ לאזור".
הקורנסים החלו להצפין מאזור ים המלח ולצבור גובה כדי להגיע לרום של 60,000 רגל ממנו מתבצע הצילום. הסורים שאיכנו את הטיסה הוציאו שמיניית מיגים מאזור דמשק לכיוון בקעת הלבנון.
"מיד לאחר מכן החלו הבזים לייצר מגע מכ"ם עם המיגים בעוד מטוסי הצילום מפנים זנב אל המטוסים הסוריים שטסים לקראתם מבלי דעת שהם מגיעים אל מלכודת מובנית", מתאר אשל. "אז הבקר הפנה את הבזים למפגש וניתן אישור אש חופשית".
כך החל הקרב האווירי ההיסטורי. בעוד הרביעייה הדוממת של אשל מתחילה לצבור גובה לכיוון הקרב, פתחה רביעיית הבזים באש. "השלכנו בידונים אבל בידון הגחון שלי נתקע עקב תקלה. בעודי צובר גובה חלפו מעל ראשינו הטילים ששיגרה רביעיית הבזים. גם אנחנו נכנסנו לקרב והבחנתי במיג מסתחרר שהנחתי שעומד להתרסק ולכן לא הקדשתי לו מאמץ. בדיעבד הוא נחת בשלום ופספסתי הפלה נוחה".
רשת הקשר התמלאה בהרבה צעקות והאוויר התמלא בטילים אשר שוגרו בזה אחר זה. "הבחנתי בשני מיגים פונים מזרחה והתיישבתי עליהם. מטווח של כ-1500 מטר שיגרתי לעבר המוביל טיל שהתפוצץ 2-3 מטרים מאחוריו. הוא החל להוציא עשן אך הטייס המשיך להטיס אותו. התקרבתי למרחק קצר ממנו כדי לסגור עניין עם התותחים ואז הוא נטש ובדיעבד התברר שרגע זה נקלט בעדשות מצלמת התותח".
אשל ניסה גם להפיל את המיג השני. "שנינו היינו במהירות נמוכה ולכן ניסיתי לצבור מהירות ולהרים את האף. הגעתי לנתוני שיגור, הוצאתי טיל אך לאכזבתי הוא לא פגע במטרה. צמצמתי מרחק כדי להפילו בתותח אך הוא התהפך, נכנס לענן וכך איבדתי את ההזדמנות".
בסיום הקרב ההמוני שנמשך זמן קצר ביותר התברר כי הופלו חמישה מיגים, אך עם הנחיתה בבסיס, התברר כי הקרב האמיתי רק החל.
"טייסי הבזים טענו כי כל ההפלות שייכות להם", נזכר אשל. "יחד עם אביהו בן-נון נסעתי לתחקיר בו השתתף גם עזר ויצמן שהיה אז שר בממשלה ובסיומו של התחקיר נקבע כי אכן ההפלה שייכת לי".
