מירוץ החימוש של הכטב"מים
לקראת כנס הכלים הבלתי מאוישים ב-10 באוקטובר: ארגוני טרור מצטיידים בכלי טיס בלתי מאוישים, צבאות משתמשים בהם לתקיפות, ואילו חובבנים רוכשים רחפנים ב-300 יורו. כיצד נערכים בעולם למרוץ החימוש הבא?
אלון אונגר
| 19/05/2011
השינוי כבר קרה. בשנה האחרונה חלה רבולוציה של ממש בתחום הכלים הבלתי מאוישים (כטב"מים), ובסיומה ניתן לקבוע כי החל בעולם "מרוץ חימוש" בתחום.
כדי להבין את המהפיכה (להבדיל מאבולוציה עקבית ואיטית) צריך לחזור לאחור: היקף השוק העולמי של כלים בלתי מאוישים צומח באופן עקבי ומרשים מזה עשור. לאחר אירועי 11 בספטמבר 2001 החליטה מעצמת הכטב"מ העולמית - ארה"ב, כי המענה המודרני המיטבי להתמודדות עם פערי המודיעין והתקיפה של מטרות רגישות (TST - Time Sensitive Targets) הנו מל"טים. מאז ועד היום פותחו בעולם למעלה מ-1,500 סוגים של מערכות מל"טים, כחמישית מתוכם בארה"ב.
שוק הכטב"מ התפתח באופן עקבי בעיקר בעולם המערבי, אשר בחר לפתור את בעיית "ערפל הקרב" באמצעות סוגים שונים של מערכות מל"טים. מחוץ לגבולות ארה"ב, הייתה זו מדינת ישראל שהצליחה להרחיב את פריסת מערכות הכטב"מ בעולם. אולם, מספר אירועים שקרו בשנה האחרונה מצביעים על שינוי מהותי במגמת ההתעצמות העולמית במערכות בלתי מאוישות והתרחבותה לתופעה של "מרוץ חימוש".
הראשון, כניסתן של סין ורוסיה לשוק, והצהרתן על כוונות רציניות לכבוש בו נתח מהותי באמצעות תחרות במחיר, ומכירה למדינות שיתקשו לפתח כטב"מים באופן עצמי או לרכוש אמל"ח זה ממדינות המערב.
השני, נפילת המל"ט החשאי של ארה"ב RQ-170 לידי אירן ב-4 בדצמבר 2011 והסאגה העולמית סביב אירוע זה – אשר החלה בהכחשה והסתיימה בהודאה של הממשל האמריקאי. אירוע זה חשף לציבור הרחב בכל העולם את האסטרטגיה שמאחורי כלים בלתי מאוישים, ואת השימושים השונים הנעשים בהם. עשרות כתבות התפרסמו בכלי התקשורת השונים על נושא מל"טים, מדיניות, משימות או פיתוחים.
ואולם, יותר מכל, הגורם אשר הוביל לשינוי המגמה העולמית ולהתחמשות כוללת הוא הגידול בכמות התקיפות שנעשו באמצעות כטב"מ הפרדטור (Predator) האמריקאי במהלך התקופה האחרונה.
כך, חיסולו של הטרוריסט אנואר אל אלווקי (Anwar al-Awlaki) אזרח ארה"ב, שהפך למנהיג אל-קאעידה בכיר בתימן, הוביל לתגובות נזעמות בקרב גופים אמריקאיים רבים, אשר טענו כנגד ממשל אובמה על הוצאה להורג ללא משפט. תקיפות מ"פרדטור", שבוצעו על ידי צבא בריטניה, הובילו ארגוני זכויות אדם בממלכה לצאת למאבק נגד השימוש באמצעים אלה ולפרסומים שונים בדבר תהליכי "הפשטת" האזרחות מטרוריסטים בעלי אזרחות בריטית טרם חיסולם.
גופי זכויות האדם, ובראשם "Human Rights Watch", החלו להוביל קמפיין עולמי כנגד השימוש במל"טים תוקפים תוך שהם מרחיבים את הנושא לנבואת קץ הימים, בה עוברת האנושות על "חוקי אסימוב" הבסיסיים ומפתחת מערכות רובוטיות התוקפות באופן עצמאי. בהקשר זה, כללו גם את מערכת "כיפת ברזל" בהגדרת מערכת תוקפת המקבלת החלטות עצמאיות ללא מעורבות אדם.
יותר מ-76 מדינות מפתחות כיום מל"טים בעולם, אולם ספירה זו איננה כוללת ארגונים שמפתחים מערכות בלתי מאוישות, כדוגמת החמאס והחיזבאללה, אשר הבינו את הפוטנציאל הטמון בערעור היתרון הטכנולוגי של העולם המערבי ואף החלו להפעילן באופן מעשי.
מרוץ החימוש העולמי, הכולל פיתוח והצטיידות במערכות כטב"מ מסוגים שונים (מיני-טקטי-MALE – סילוני ואף מל"טי קרב – UCAV), יוביל לשינוי של שדה הקרב הנוכחי. בפרט, יתרמו לכך מל"טי הקרב שישנו את תפיסת הלוחמה האווירית ויובילו לשימוש מושכל של כלים מאוישים ובלתי מאוישים יחדיו.
נוכחות מל"טים ברשות גורמי טרור ומדינות עוינות מחייב שינוי בתפיסות הגנתיות והתקפיות. כדי למצות את יכולות הכלים הבלתי מאוישים מחד, ולהתגונן מפני אלו אשר נמצאים ברשות האויב מאידך, נדרש לטפל בהיבטים שונים של הגנה אווירית כמו גם בהיבטים טכנולוגיים של חסינות מערכות ניווט, מערכות תקשורת, בקרת טיסה ועוד. בנוסף, על הכוחות השונים הנעים על הקרקע להבין כי ברשות הצד השני יהיו בעימות הבא אמצעים אוויריים לאיסוף מודיעין, וגם להיערך בהתאם – מבחינת תורות לחימה ואמצעי לחימה.
אולם, העידן החדש בעולם הכטב"מ איננו רק בתחום הצבאי, אלא גם תקופה של אובדן שליטה (תרתי משמע) בהיבטי כטב"מ לשימושים אזרחיים ועל ידי אזרחים. צבר הידיעות העוסקות בתחום הגנת זכויות הפרט מפני "האח הגדול" שמרחף מלמעלה, מצטרף לשתי ידיעות מחודש מרס 2013, אחת בדבר הרג תינוקת מפגיעת מסוק חובבים לא מאויש במלזיה, והשנייה לתאונה במונחי בטיחות אזרחית, במהלכה דיווח טייס "אליטליה" על רחפן במרחק 200 מטר ממנו, בשלבי הנחיתה האחרונים בשדה התעופה קנדי.
כיום, ניתן לרכוש באינטרנט מערכות שלמות (ובפרט רחפנים) בפחות מ-300 יורו, שאותן אפשר להפעיל בצורה פשוטה ביותר (לעיתים באמצעות סמארטפון), עם ביצועים מדהימים אשר מאפשרים (בין אם מבחירה ובין אם מחוסר מקצועיות) להגיע לנקודות קיצון בטיחותיות, המסכנות את הציבור, כמו גם לפגיעה אפשרית בפרטיותו. בארה"ב ובגרמניה נעשה שימוש נרחב ברחפנים לצורכי שיטור וביטחון פנים ואף פורסם כי שריף במונטגומרי שבטקסס רכש מסוק לא מאויש המצויד ברימוני גז מדמיע.
הפשטות והנגישות של מערכות בלתי מאוישות בקרב חובבים הפכה את הנושא ללהיט, כאשר קבוצה בשם "Black Sheep" צילמה את פסל החרות ותמונות העיר ניו-יורק מטיסן והעלתה אותן לרשת. גם במקומות אחרים בעולם הולכת ומתפשטת התופעה, שיצאה משליטה. ככל הנראה, הניסיונות החוקיים לאסור על הטסה מסוכנת של טיסנים ורחפנים נידונה לכישלון בשל היקפה, מחירה ופשטותה של טכנולוגיה זו. גם אם יחוקקו חוקים שכאלה, ספק עד כמה ניתן יהיה לאוכפם, כאשר מגמת השימוש לצרכים מסחריים במערכות אלה מתגברת.
על כן, יש לנקוט גישה שונה כדי לצמצם את הסיכון לציבור הרחב. צריך גם לבחון את הדרך החוקית שתאפשר ליהנות מתחביב זה, תוך הרחבת התודעה בדבר הסיכונים האפשריים באמצעות חינוך והסברה מתאימים.
אך לא הכל פרוע: בימים אלה הולך ומתפתח גם השוק האזרחי הסדור, אשר כולל את כניסת חברות המטוסים הגדולות לתחום הכלים הבלתי מאוישים. במיוחד, החלו ההכנות לקראת היום שבו ישמשו הכטב"מים כתחליף למטוסי מטען. שוק עצום זה מתבסס על דרישת הממשל האמריקאי ל"פתיחת השמיים" עד 2015. גם אם הדבר ייקח מספר שנים נוספות – מטוס תובלה חסר חלונות לטייס עשוי להיות מחזה שכיח כבר בעשור הקרוב.
אלון אונגר, הוא יו"ר כנס הכלים הבלתי מאוישים השני, שייערך על ידי ישראל דיפנס ב-10.10.2013 באבניו, קרית שדה התעופה
השינוי כבר קרה. בשנה האחרונה חלה רבולוציה של ממש בתחום הכלים הבלתי מאוישים (כטב"מים), ובסיומה ניתן לקבוע כי החל בעולם "מרוץ חימוש" בתחום.
כדי להבין את המהפיכה (להבדיל מאבולוציה עקבית ואיטית) צריך לחזור לאחור: היקף השוק העולמי של כלים בלתי מאוישים צומח באופן עקבי ומרשים מזה עשור. לאחר אירועי 11 בספטמבר 2001 החליטה מעצמת הכטב"מ העולמית - ארה"ב, כי המענה המודרני המיטבי להתמודדות עם פערי המודיעין והתקיפה של מטרות רגישות (TST - Time Sensitive Targets) הנו מל"טים. מאז ועד היום פותחו בעולם למעלה מ-1,500 סוגים של מערכות מל"טים, כחמישית מתוכם בארה"ב.
שוק הכטב"מ התפתח באופן עקבי בעיקר בעולם המערבי, אשר בחר לפתור את בעיית "ערפל הקרב" באמצעות סוגים שונים של מערכות מל"טים. מחוץ לגבולות ארה"ב, הייתה זו מדינת ישראל שהצליחה להרחיב את פריסת מערכות הכטב"מ בעולם. אולם, מספר אירועים שקרו בשנה האחרונה מצביעים על שינוי מהותי במגמת ההתעצמות העולמית במערכות בלתי מאוישות והתרחבותה לתופעה של "מרוץ חימוש".
הראשון, כניסתן של סין ורוסיה לשוק, והצהרתן על כוונות רציניות לכבוש בו נתח מהותי באמצעות תחרות במחיר, ומכירה למדינות שיתקשו לפתח כטב"מים באופן עצמי או לרכוש אמל"ח זה ממדינות המערב.
השני, נפילת המל"ט החשאי של ארה"ב RQ-170 לידי אירן ב-4 בדצמבר 2011 והסאגה העולמית סביב אירוע זה – אשר החלה בהכחשה והסתיימה בהודאה של הממשל האמריקאי. אירוע זה חשף לציבור הרחב בכל העולם את האסטרטגיה שמאחורי כלים בלתי מאוישים, ואת השימושים השונים הנעשים בהם. עשרות כתבות התפרסמו בכלי התקשורת השונים על נושא מל"טים, מדיניות, משימות או פיתוחים.
ואולם, יותר מכל, הגורם אשר הוביל לשינוי המגמה העולמית ולהתחמשות כוללת הוא הגידול בכמות התקיפות שנעשו באמצעות כטב"מ הפרדטור (Predator) האמריקאי במהלך התקופה האחרונה.
כך, חיסולו של הטרוריסט אנואר אל אלווקי (Anwar al-Awlaki) אזרח ארה"ב, שהפך למנהיג אל-קאעידה בכיר בתימן, הוביל לתגובות נזעמות בקרב גופים אמריקאיים רבים, אשר טענו כנגד ממשל אובמה על הוצאה להורג ללא משפט. תקיפות מ"פרדטור", שבוצעו על ידי צבא בריטניה, הובילו ארגוני זכויות אדם בממלכה לצאת למאבק נגד השימוש באמצעים אלה ולפרסומים שונים בדבר תהליכי "הפשטת" האזרחות מטרוריסטים בעלי אזרחות בריטית טרם חיסולם.
גופי זכויות האדם, ובראשם "Human Rights Watch", החלו להוביל קמפיין עולמי כנגד השימוש במל"טים תוקפים תוך שהם מרחיבים את הנושא לנבואת קץ הימים, בה עוברת האנושות על "חוקי אסימוב" הבסיסיים ומפתחת מערכות רובוטיות התוקפות באופן עצמאי. בהקשר זה, כללו גם את מערכת "כיפת ברזל" בהגדרת מערכת תוקפת המקבלת החלטות עצמאיות ללא מעורבות אדם.
יותר מ-76 מדינות מפתחות כיום מל"טים בעולם, אולם ספירה זו איננה כוללת ארגונים שמפתחים מערכות בלתי מאוישות, כדוגמת החמאס והחיזבאללה, אשר הבינו את הפוטנציאל הטמון בערעור היתרון הטכנולוגי של העולם המערבי ואף החלו להפעילן באופן מעשי.
מרוץ החימוש העולמי, הכולל פיתוח והצטיידות במערכות כטב"מ מסוגים שונים (מיני-טקטי-MALE – סילוני ואף מל"טי קרב – UCAV), יוביל לשינוי של שדה הקרב הנוכחי. בפרט, יתרמו לכך מל"טי הקרב שישנו את תפיסת הלוחמה האווירית ויובילו לשימוש מושכל של כלים מאוישים ובלתי מאוישים יחדיו.
נוכחות מל"טים ברשות גורמי טרור ומדינות עוינות מחייב שינוי בתפיסות הגנתיות והתקפיות. כדי למצות את יכולות הכלים הבלתי מאוישים מחד, ולהתגונן מפני אלו אשר נמצאים ברשות האויב מאידך, נדרש לטפל בהיבטים שונים של הגנה אווירית כמו גם בהיבטים טכנולוגיים של חסינות מערכות ניווט, מערכות תקשורת, בקרת טיסה ועוד. בנוסף, על הכוחות השונים הנעים על הקרקע להבין כי ברשות הצד השני יהיו בעימות הבא אמצעים אוויריים לאיסוף מודיעין, וגם להיערך בהתאם – מבחינת תורות לחימה ואמצעי לחימה.
אולם, העידן החדש בעולם הכטב"מ איננו רק בתחום הצבאי, אלא גם תקופה של אובדן שליטה (תרתי משמע) בהיבטי כטב"מ לשימושים אזרחיים ועל ידי אזרחים. צבר הידיעות העוסקות בתחום הגנת זכויות הפרט מפני "האח הגדול" שמרחף מלמעלה, מצטרף לשתי ידיעות מחודש מרס 2013, אחת בדבר הרג תינוקת מפגיעת מסוק חובבים לא מאויש במלזיה, והשנייה לתאונה במונחי בטיחות אזרחית, במהלכה דיווח טייס "אליטליה" על רחפן במרחק 200 מטר ממנו, בשלבי הנחיתה האחרונים בשדה התעופה קנדי.
כיום, ניתן לרכוש באינטרנט מערכות שלמות (ובפרט רחפנים) בפחות מ-300 יורו, שאותן אפשר להפעיל בצורה פשוטה ביותר (לעיתים באמצעות סמארטפון), עם ביצועים מדהימים אשר מאפשרים (בין אם מבחירה ובין אם מחוסר מקצועיות) להגיע לנקודות קיצון בטיחותיות, המסכנות את הציבור, כמו גם לפגיעה אפשרית בפרטיותו. בארה"ב ובגרמניה נעשה שימוש נרחב ברחפנים לצורכי שיטור וביטחון פנים ואף פורסם כי שריף במונטגומרי שבטקסס רכש מסוק לא מאויש המצויד ברימוני גז מדמיע.
הפשטות והנגישות של מערכות בלתי מאוישות בקרב חובבים הפכה את הנושא ללהיט, כאשר קבוצה בשם "Black Sheep" צילמה את פסל החרות ותמונות העיר ניו-יורק מטיסן והעלתה אותן לרשת. גם במקומות אחרים בעולם הולכת ומתפשטת התופעה, שיצאה משליטה. ככל הנראה, הניסיונות החוקיים לאסור על הטסה מסוכנת של טיסנים ורחפנים נידונה לכישלון בשל היקפה, מחירה ופשטותה של טכנולוגיה זו. גם אם יחוקקו חוקים שכאלה, ספק עד כמה ניתן יהיה לאוכפם, כאשר מגמת השימוש לצרכים מסחריים במערכות אלה מתגברת.
על כן, יש לנקוט גישה שונה כדי לצמצם את הסיכון לציבור הרחב. צריך גם לבחון את הדרך החוקית שתאפשר ליהנות מתחביב זה, תוך הרחבת התודעה בדבר הסיכונים האפשריים באמצעות חינוך והסברה מתאימים.
אך לא הכל פרוע: בימים אלה הולך ומתפתח גם השוק האזרחי הסדור, אשר כולל את כניסת חברות המטוסים הגדולות לתחום הכלים הבלתי מאוישים. במיוחד, החלו ההכנות לקראת היום שבו ישמשו הכטב"מים כתחליף למטוסי מטען. שוק עצום זה מתבסס על דרישת הממשל האמריקאי ל"פתיחת השמיים" עד 2015. גם אם הדבר ייקח מספר שנים נוספות – מטוס תובלה חסר חלונות לטייס עשוי להיות מחזה שכיח כבר בעשור הקרוב.
אלון אונגר, הוא יו"ר כנס הכלים הבלתי מאוישים השני, שייערך על ידי ישראל דיפנס ב-10.10.2013 באבניו, קרית שדה התעופה
