שפיר נכנסת לשוק ההודי
חברת שפיר מספקת כבר 30 שנה פתרונות ייצור מתקדמים לענקיות הביטחוניות. לאחרונה היא החלה לתת ליווי מקצועי לחברות הודיות שמוכרות את מוצריהן לישראל במסגרת רכש גומלין. רוני שפיר המנכ"ל:"תקציבי המדינות מאלצים אותנו להתייעל"
הגנה לישראל
| 19/05/2011
במרכז התמונה המנכ"ל רוני שפיר (צילום: מאיר אזולאי)
חברת שפיר מערכות ייצור יושבת במבנה מרשים באזור התעשייה של צור יגאל, כמעט כל הקומה התחתונה בנויה משני מתחמי ייצור גדולים שבהם מוצבים מכונות שונות ומכבשים, שם מייצרים בין היתר גם משגרים לטילים. עם זאת, החברה הזו שמתמחה במערכות אוטומציה ומערכות ייצור עבור פלטפורמות נשק וטילים ומערכות אזרחיות, התחילה את דרכה בצורה מאוד צנועה.
החברה הוקמה בראשית שנות ה-80 של המאה הקודמת, אז היא סייעה בתהליך הייצור של מטוס הלביא ופיתחה מערכות שאפשרו לייצר את הפריסות של המטוס בצורה ממוחשבת ומדויקת. אז מנתה שפיר בסך הכול כשני מהנדסים פרט למייסד ולמנכ"ל רוני שפיר, בעצמו מהנדס מכונות.
בהדרגה החברה הלכה וגדלה ובין היתר, שיתפה פעולה עם תעש בפרויקט עבור צבא ארצות הברית לייצור מערכת זבילים עבור טילי טומהוק, עשתה שורה של פרויקטים עם רפאל בתחום משגרי נ"ט וכן יצרה מייצבי כיוון עבור מטוסי 15-F שמשמשים עד היום את תעשייה אווירית. כיום החברה נותנת שירותים לענקיות שעוסקת כאמור גם במערכות אוטומציה לשוק האזרחי, נמצאת בבעלות משותפת של חברת ישקר ושל רפאל.
"יש לנו יכולת לפתח מוצר built-to-spec החל מהגדרת הדרישות ועד לאספקה סדרתית ללקוח ותחזוקה לאורך זמן", אומר המנכ"ל רוני שפיר, "ישנה אינטגרציה מוחלטת בין המערכות והמחלקות השונות בתוך החברה ליצירת הסינרגיה החיונית בפיתוח מערכות מתקדמות. אנחנו מציעים פתרונות שאינם ניתנים להשגה על ידי רכישת מוצרי מדף, פתרונות שאינם במסגרת טכנולוגיות הליבה של אותם מפעלים ביטחוניים. למשל, אם רפאל רוצה משגר מסוים במהירות ובעלויות נמוכות, אנחנו יכולים לסייע עם פתרון מהיר ויצרתי שמתבסס על חשיבה 'מחוץ לקופסא' וזה היתרון שלנו בתור חברה קטנה ורעבה".
מה הכוונה בפתרונות מחוץ לקופסא?
"לצורך צידוד של משגר, התעשיות הביטחוניות משתמשות במיסבי צריח שמוגדרים כצבאיים ומחירם יכול להיות יותר מכפול ממיסב דומה שנמצא בשימוש של תעשיה אזרחית. אנחנו מצאנו מיסב שמשמש אגורן צריח אזרחי, העברנו אותו את כל הבדיקות וההתאמות הנדרשות למיסב צבאי וראינו שהוא מגיע לביצועים אפילו יותר טובים ובפחות ממחצית המחיר.
"אנחנו לא נתונים לכל מגבלות הבירוקרטיה של התעשיות הגדולות, שחלקן תעשיות ממשלתיות. הם גדלים בתוך הספקטרום שלהם ורגילים לפתח בצורה מסורתית, ואנחנו מביאים רעיונות ממקומות שהתעשייה אווירית ורפאל לדוגמא, בכלל לא פועלות בהם. יש המון שמרנות בתחום הביטחוני ולפעמים השמרנות הזו גורמת לכך שלא ייושמו פתרונות מתקדמים יותר.
"מערכת נ"מ שפיתחנו עבור רפאל למשפחת טילי ה'ספיידר' אפשרה לה להתחרות בשוק ההודי. כמו כן, פיתחנו גם מערכת נ"ט לטילי ה'ספייק אנלוס' בה אנו מייצרים את מכלול המשגר למעט בקרת האש והטילים. עבור אלביט מערכות פיתחנו מערכת אוטומטית לכרסום פתחים במכלי דלק של מטוסים, אשר מבוססת על רובוטיקה וחיישנים ייחודיים. בנוסף, פיתחנו גם מערכות לייצור גופים מחומרים מרוכבים בטכנולוגיה ייחודית עבור תעש, ומערכות ייצור עבור חלקים מסוימים בפרויקט טיל החץ ומערכות נשק אחרות".
אז איך באמת מצליחים להתחרות כיום בשווקים הבינלאומיים?
"התחרות בין החברות מאוד גדולה, תקציבי הפיתוח מאוד הצטמצמו בשנים האחרונות ותקציבי המדינות מאלצים אותנו להתייעל ולעמוד בתקציבי מטרה. העלויות של התעשיות הביטחוניות לשעה הן הרבה יותר גבוהות מהעלויות לשעה בתעשיות אזרחיות ולכן עושים הרבה 'outsourcing'. החברות היותר קטנות חייבות לפעול לפי כללים של מינימום הוצאות במקסימום תוצאות".
גם בשפיר לוקחים בחשבון את התפקיד המרכזי שהודו הולכת ומהווה עבור השוק הישראלי. "ממשלת הודו היא לקוחה מרכזית של תעשיות הביטחון בישראל אבל היא דורשת מהיצרניות לבצע רכשי גומלין בהודו בהיקפים יחסיים לעסקאות שהיא עורכת. אנחנו פיתחנו תשתית פעולה בתוך השיטה הזו. במסגרת רכש הגומלין הנדרש, ממשלת ישראל או החברה הישראלית מזמינה אצל הספק ההודי את המוצר המסוים, ושפיר מתחייבת לספק את כל התמיכה המקצועית הנדרשת לחברה ההודית. אנחנו פועלים ברקע, אך מבטיחים את איכות המוצר ואת אספקתו בזמן. בין היתר יש לנו הצלחה רבה בייצור זבילים בהודו עבור רפאל, החברה שיושבת בבנגלור קיבלה מאתנו ליווי לכל אורך הדרך, הם ביקרו אצלנו ומהנדסים שלנו שהו שם למשך תקופה.
"אנחנו נמצאים כרגע בקשר עם מספר חברות ישראליות נוספות שמעוניינות לרכוש מוצרים שייוצרו בהודו בדרך הזו. ההתמקדות בסיוע לתעשיות הישראליות בהודו נתפסת אצלנו כשוק ייעודי שאנחנו משקיעים בו הרבה משאבים והוא תופס חלק חשוב מאוד בתחזיות העסקיות של החברה לשנים הקרובות. אנחנו מתמקצעים בתחום מאחר שמה שטוב כרגע בהודו יכול להיות טוב בהמשך גם במדינות נוספות".
יש מוצרים שאתם עובדים עליהם כרגע?
"אנחנו רואים את עתידנו בכניסה יותר ויותר למערכות משולבות. בינתיים פיתחנו לאחרונה תהליך ייצור מהפכני של טיל כתף בשיטה כזו שמאפשרת להגיע למשקל נמוך מאוד של המשגר בשליש מהעלויות הנוכחיות של משגרים כאלה. השיטה מבוססת על חומרים ותהליכי יצור שלא מקובלים כיום והיא מאפשרת ביצועים יותר טובים במחירים הרבה יותר אטרקטיביים. רפאל גילתה עניין רב במוצר ובימים אלה היא בוחנת את האפשרות לשלב אותו באחת מהמערכות העתידיות שלה.
"בנוסף לכך גם עשינו פרויקט מאוד גדול עבור חברת 'בטר פלייס' להקמת תחנות החלפת סוללות וייצור קווי אנרגיה סולארית, ואנחנו מקווים שגם השוק הזה שלאחרונה ספג קצת מפלה יצליח לקום ולהתאושש".
חברת שפיר מערכות ייצור יושבת במבנה מרשים באזור התעשייה של צור יגאל, כמעט כל הקומה התחתונה בנויה משני מתחמי ייצור גדולים שבהם מוצבים מכונות שונות ומכבשים, שם מייצרים בין היתר גם משגרים לטילים. עם זאת, החברה הזו שמתמחה במערכות אוטומציה ומערכות ייצור עבור פלטפורמות נשק וטילים ומערכות אזרחיות, התחילה את דרכה בצורה מאוד צנועה.
החברה הוקמה בראשית שנות ה-80 של המאה הקודמת, אז היא סייעה בתהליך הייצור של מטוס הלביא ופיתחה מערכות שאפשרו לייצר את הפריסות של המטוס בצורה ממוחשבת ומדויקת. אז מנתה שפיר בסך הכול כשני מהנדסים פרט למייסד ולמנכ"ל רוני שפיר, בעצמו מהנדס מכונות.
בהדרגה החברה הלכה וגדלה ובין היתר, שיתפה פעולה עם תעש בפרויקט עבור צבא ארצות הברית לייצור מערכת זבילים עבור טילי טומהוק, עשתה שורה של פרויקטים עם רפאל בתחום משגרי נ"ט וכן יצרה מייצבי כיוון עבור מטוסי 15-F שמשמשים עד היום את תעשייה אווירית. כיום החברה נותנת שירותים לענקיות שעוסקת כאמור גם במערכות אוטומציה לשוק האזרחי, נמצאת בבעלות משותפת של חברת ישקר ושל רפאל.
"יש לנו יכולת לפתח מוצר built-to-spec החל מהגדרת הדרישות ועד לאספקה סדרתית ללקוח ותחזוקה לאורך זמן", אומר המנכ"ל רוני שפיר, "ישנה אינטגרציה מוחלטת בין המערכות והמחלקות השונות בתוך החברה ליצירת הסינרגיה החיונית בפיתוח מערכות מתקדמות. אנחנו מציעים פתרונות שאינם ניתנים להשגה על ידי רכישת מוצרי מדף, פתרונות שאינם במסגרת טכנולוגיות הליבה של אותם מפעלים ביטחוניים. למשל, אם רפאל רוצה משגר מסוים במהירות ובעלויות נמוכות, אנחנו יכולים לסייע עם פתרון מהיר ויצרתי שמתבסס על חשיבה 'מחוץ לקופסא' וזה היתרון שלנו בתור חברה קטנה ורעבה".
מה הכוונה בפתרונות מחוץ לקופסא?
"לצורך צידוד של משגר, התעשיות הביטחוניות משתמשות במיסבי צריח שמוגדרים כצבאיים ומחירם יכול להיות יותר מכפול ממיסב דומה שנמצא בשימוש של תעשיה אזרחית. אנחנו מצאנו מיסב שמשמש אגורן צריח אזרחי, העברנו אותו את כל הבדיקות וההתאמות הנדרשות למיסב צבאי וראינו שהוא מגיע לביצועים אפילו יותר טובים ובפחות ממחצית המחיר.
"אנחנו לא נתונים לכל מגבלות הבירוקרטיה של התעשיות הגדולות, שחלקן תעשיות ממשלתיות. הם גדלים בתוך הספקטרום שלהם ורגילים לפתח בצורה מסורתית, ואנחנו מביאים רעיונות ממקומות שהתעשייה אווירית ורפאל לדוגמא, בכלל לא פועלות בהם. יש המון שמרנות בתחום הביטחוני ולפעמים השמרנות הזו גורמת לכך שלא ייושמו פתרונות מתקדמים יותר.
"מערכת נ"מ שפיתחנו עבור רפאל למשפחת טילי ה'ספיידר' אפשרה לה להתחרות בשוק ההודי. כמו כן, פיתחנו גם מערכת נ"ט לטילי ה'ספייק אנלוס' בה אנו מייצרים את מכלול המשגר למעט בקרת האש והטילים. עבור אלביט מערכות פיתחנו מערכת אוטומטית לכרסום פתחים במכלי דלק של מטוסים, אשר מבוססת על רובוטיקה וחיישנים ייחודיים. בנוסף, פיתחנו גם מערכות לייצור גופים מחומרים מרוכבים בטכנולוגיה ייחודית עבור תעש, ומערכות ייצור עבור חלקים מסוימים בפרויקט טיל החץ ומערכות נשק אחרות".
אז איך באמת מצליחים להתחרות כיום בשווקים הבינלאומיים?
"התחרות בין החברות מאוד גדולה, תקציבי הפיתוח מאוד הצטמצמו בשנים האחרונות ותקציבי המדינות מאלצים אותנו להתייעל ולעמוד בתקציבי מטרה. העלויות של התעשיות הביטחוניות לשעה הן הרבה יותר גבוהות מהעלויות לשעה בתעשיות אזרחיות ולכן עושים הרבה 'outsourcing'. החברות היותר קטנות חייבות לפעול לפי כללים של מינימום הוצאות במקסימום תוצאות".
גם בשפיר לוקחים בחשבון את התפקיד המרכזי שהודו הולכת ומהווה עבור השוק הישראלי. "ממשלת הודו היא לקוחה מרכזית של תעשיות הביטחון בישראל אבל היא דורשת מהיצרניות לבצע רכשי גומלין בהודו בהיקפים יחסיים לעסקאות שהיא עורכת. אנחנו פיתחנו תשתית פעולה בתוך השיטה הזו. במסגרת רכש הגומלין הנדרש, ממשלת ישראל או החברה הישראלית מזמינה אצל הספק ההודי את המוצר המסוים, ושפיר מתחייבת לספק את כל התמיכה המקצועית הנדרשת לחברה ההודית. אנחנו פועלים ברקע, אך מבטיחים את איכות המוצר ואת אספקתו בזמן. בין היתר יש לנו הצלחה רבה בייצור זבילים בהודו עבור רפאל, החברה שיושבת בבנגלור קיבלה מאתנו ליווי לכל אורך הדרך, הם ביקרו אצלנו ומהנדסים שלנו שהו שם למשך תקופה.
"אנחנו נמצאים כרגע בקשר עם מספר חברות ישראליות נוספות שמעוניינות לרכוש מוצרים שייוצרו בהודו בדרך הזו. ההתמקדות בסיוע לתעשיות הישראליות בהודו נתפסת אצלנו כשוק ייעודי שאנחנו משקיעים בו הרבה משאבים והוא תופס חלק חשוב מאוד בתחזיות העסקיות של החברה לשנים הקרובות. אנחנו מתמקצעים בתחום מאחר שמה שטוב כרגע בהודו יכול להיות טוב בהמשך גם במדינות נוספות".
יש מוצרים שאתם עובדים עליהם כרגע?
"אנחנו רואים את עתידנו בכניסה יותר ויותר למערכות משולבות. בינתיים פיתחנו לאחרונה תהליך ייצור מהפכני של טיל כתף בשיטה כזו שמאפשרת להגיע למשקל נמוך מאוד של המשגר בשליש מהעלויות הנוכחיות של משגרים כאלה. השיטה מבוססת על חומרים ותהליכי יצור שלא מקובלים כיום והיא מאפשרת ביצועים יותר טובים במחירים הרבה יותר אטרקטיביים. רפאל גילתה עניין רב במוצר ובימים אלה היא בוחנת את האפשרות לשלב אותו באחת מהמערכות העתידיות שלה.
"בנוסף לכך גם עשינו פרויקט מאוד גדול עבור חברת 'בטר פלייס' להקמת תחנות החלפת סוללות וייצור קווי אנרגיה סולארית, ואנחנו מקווים שגם השוק הזה שלאחרונה ספג קצת מפלה יצליח לקום ולהתאושש".
