קריאת השכמה
פרופ' עוזי רבי מסרב לקבל את הטענות כי ביטול הסכם הגז עם מצרים הוא החלטה עסקית-כלכלית. "מצרים היא הסמן, היא הייתה פעם השחקן המתון וכיום היא הולכת לפי המודל הטורקי", אומר רבי
הגנה לישראל
| 19/05/2011
גבול ישראל-מצרים (ארכיון: במחנה)
"זה יום משמעותי מאוד ולא ניתן לייחס את ביטול הסכם הגז לשיקול כלכלי" אומר הפרופ' עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. "ביטול הסכם הגז סותר את רוח הסכם השלום ואין ספק שיש כאן נסיגה, אמנם לא חוזרים לקו האפס, אבל נראה שאנחנו נמצאים בנסיגה מתמדת.
"האירוע צריך להוות קריאת השכמה, מה שקרה כאן שוחק עד דק את מה שנותר מהסכם השלום הקר עם מצרים. אנחנו נמצאים על סף תקופה חדשה ויהיו לכך השלכות מרחיקות לכת כי זה רק סימפטום ולא הבעיה עצמה".
פרופ' רבי שב ומדגיש כי אנחנו עומדים כיום מול מציאות מזרח תיכונית חדשה שמכרסמת בהסכם השלום ומחדדת את העובדה שחצי האי סיני הופך לשטח הפקר וקרקע פורייה לפעילויות של חוליות טרור שונות.
"כל הנושא של עסקת הגז מזוהה מאוד עם משטר מובארק, וקשור גם לחקירות שנערכו לו ולבניו בנושא פרשיות השוחד, האשמה הייתה שישראל מקבלת גז במחירים נמוכים ואסד ומשפחתו זוכים לתגמולים. לפגוע בהסכם הגז זה הבונטון, כלי שבאמצעותו מנגחים את המשטר הישן, גם במחיר כלכלי קשה למצרים. זו מדיניות שאין בה תמיד היגיון כלכלי.
"לישראל אין כרגע מה לעשות, היא צריכה לשלוח מסר מאוד ברור למצרים ובמקביל להמשיך ולפתח את מקורות האנרגיה שלנו. כמובן, ישראל גם חייבת לעשות הערכה מחודשת של המצב במזרח התיכון. כרגע רב הנסתר על הגלוי, מצרים היא הסמן, היא הייתה פעם השחקן המתון וכיום היא הולכת לפי המודל הטורקי. אני מאמין כי בשנים הקרובות ישראל לא תמצא בפוליטיקה המצרית קולות מנחמים או קולות ידידותיים".
"זה יום משמעותי מאוד ולא ניתן לייחס את ביטול הסכם הגז לשיקול כלכלי" אומר הפרופ' עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. "ביטול הסכם הגז סותר את רוח הסכם השלום ואין ספק שיש כאן נסיגה, אמנם לא חוזרים לקו האפס, אבל נראה שאנחנו נמצאים בנסיגה מתמדת.
"האירוע צריך להוות קריאת השכמה, מה שקרה כאן שוחק עד דק את מה שנותר מהסכם השלום הקר עם מצרים. אנחנו נמצאים על סף תקופה חדשה ויהיו לכך השלכות מרחיקות לכת כי זה רק סימפטום ולא הבעיה עצמה".
פרופ' רבי שב ומדגיש כי אנחנו עומדים כיום מול מציאות מזרח תיכונית חדשה שמכרסמת בהסכם השלום ומחדדת את העובדה שחצי האי סיני הופך לשטח הפקר וקרקע פורייה לפעילויות של חוליות טרור שונות.
"כל הנושא של עסקת הגז מזוהה מאוד עם משטר מובארק, וקשור גם לחקירות שנערכו לו ולבניו בנושא פרשיות השוחד, האשמה הייתה שישראל מקבלת גז במחירים נמוכים ואסד ומשפחתו זוכים לתגמולים. לפגוע בהסכם הגז זה הבונטון, כלי שבאמצעותו מנגחים את המשטר הישן, גם במחיר כלכלי קשה למצרים. זו מדיניות שאין בה תמיד היגיון כלכלי.
"לישראל אין כרגע מה לעשות, היא צריכה לשלוח מסר מאוד ברור למצרים ובמקביל להמשיך ולפתח את מקורות האנרגיה שלנו. כמובן, ישראל גם חייבת לעשות הערכה מחודשת של המצב במזרח התיכון. כרגע רב הנסתר על הגלוי, מצרים היא הסמן, היא הייתה פעם השחקן המתון וכיום היא הולכת לפי המודל הטורקי. אני מאמין כי בשנים הקרובות ישראל לא תמצא בפוליטיקה המצרית קולות מנחמים או קולות ידידותיים".
